<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד סיוון כנען

הנאשם וב"כ עו"ד עאטף פרחאת – מטעם הסנגוריה הציבורית

עו"ד וסים דראושה מסייע בתרגום לנאשם

1. הנאשם יליד 1986 הורשע בעקבות הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בכך שביום 9.4.12 ניסה לגנוב רכב השייך למר שמואל רוברט. הנאשם פירק את חובק ההגה וגרם נזק למערכת ההתנעה שברכב. באותן הנסיבות גנב הנאשם מתוך הרכב רדיו טייפ ודיסקים וכן שהה בישראל שלא כדין.

2. באותו היום הנאשם אף פרץ לרכב נוסף השייך לגב' פנינה כהן וגרם לו לנזק. הנאשם פירק את חובק ההגה וגרם לנזק למערכת ההתנעה, ניסה להניע את הרכב בעזרת מספריים אולם לא הצליח בשל תקלה. הנאשם ביצע את המעשה שעה ששהה בישראל שלא כדין.

3. עוד הורשע הנאשם בכך שביום 2.2.12 שהה הנאשם בישראל שלא כדין.

4. מעשיו אלה מצטרפים לשורה של עבירות אותם ביצע הנאשם החל משנת 2007. למרות גילו הצעיר צבר הנאשם לחובתו 2 הרשעות קודמות בעבירות רכוש שונות ובהן 3 עבירות של גניבת רכב ועבירה של ניסיון גניבת רכב. כמו כן הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין.

הנאשם נדון פעמיים לעונש של מאסר בפועל ובהרשעתו האחרונה ריצה עונש של 22 חודשי מאסר ואף הוטל עליו עונש מותנה של 8 חודשי מאסר.

חרף מאסרו הממושך ועל אף המאסר על תנאי שתלוי ועומד כנגדו חזר הנאשם לסורו ושב לבצע עבירות הקשורות ברכב, כשהוא נכנס לישראל שלא כדין.

5. ב"כ המאשימה ביקש להטיל על הנאשם עונש מאסר של 28 חודשים וכן להפעיל את המאסר המותנה שתלוי ועומד כנגדו במצטבר.

ב"כ המאשימה הדגיש את חומרת העבירה הפגיעה הכלכלית שהיא גורמת לכל המשתמשים ברכב וכן את פוטנציאל המסוכנות בביצוע העבירות שעה שהנאשם נכנס לישראל שלא כדין.

עוד הדגיש ב"כ המאשימה את עברו הפלילי המכביד של הנאשם.

6. ב"כ הנאשם ביקש להתחשב בכך שהנאשם לקח אחריות למעשיו, עוד בעת חקירתו במשטרה וכן חסך זמן שיפוטי ניכר. עוד ציין כי הנאשם מפרנס את אמו ואת אחיו.

7. הנאשם התחרט על מעשיו מסר כי התארס וכי משפחתו תלויה בו לפרנסתו.

8. בבואי לגזור את דינו של הנאשם אשקול לקולה את העובדה שהנאשם הודה, הביע חרטה וחסך מזמנם של בית המשפט והעדים, את נסיבותיו האישיות של הנאשם, היותו מאורס ומפרנס את אמו ואחיו וכן את העובדה שעבירת גניבת הרכב לא הושלמה.

9. מאידך לחומרה אשקול את חומרת העבירות, נסיבות ביצוען ועברו הפלילי של הנאשם, מהם עולה כי מדובר בעבריין מקצועי המתפרנס מעבירות רכוש. הנאשם אף הראה במעשיו כי לא מאסרים בפועל ולא מאסרים על תנאי הרתיעו אותו מלשוב ולבצע עבירות.

מכאן שיש לתת משקל נכבד לצורך להגן על הציבור מהנאשם בדרך של הרחקתו מהחברה וכליאתו מאחורי סורג ובריח. כמו כן, יש לתת משקל נוסף לצורך בהרתעת הנאשם ובהרתעת עבריינים נוספים מלבצע עבירות הפוגעות ברכוש הזולת בכלל וגניבת רכב בפרט.

באשר למהות העבירה, אין לי אלא להפנות לדברים שנאמרו בבית המשפט העליון: "העבירות מן הסוג הזה הינן בבחינת 'רעה חולה' שפגיעתן היומיומית ביחידים ובציבור היא בלתי נסבלת. על פי הנתונים הידועים לכל, התופעה של גניבת כלי רכב מתעצמת והגיעה להיקפים מדאיגים. אין זאת אלא שהקלות הרבה שבה ניתן לבצע עבירות מן הסוג הזה והקושי לאתר את המעורבים ולהביאם לדין – מעודד עבריינים לשלוח ידם בעבריינות הזאת למען תאוות בצע." (ראה ע"פ 5128/97; 344/98 עלא מנסור נ' מדינת ישראל (לא פורסם);

על דברים אלה שב וחזר בית המשפט העליון ברע"פ 6163/07 חדורה מוחמד ואח' נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 22/05/08). שם נקבע, כי גניבות הרכב עודן בבחינת 'מכת מדינה' המחייבות ענישה מרתיעה, (ראה שם פסקה 13) וכן הוסיף שם המשנה לנשיאה כב' השופט א' ריבלין:

"עבירות הרכוש מן הסוג הזה הן עבירות חמורות שפגיעתן רעה; יש בהן כדי לפגוע באזרחים תמימי דרך ולשבש את אורח חייהם ואת איכות החיים. העונש היאה להן הוא, ככלל, עונש חמור."

10. לאחר ששקלתי את הנסיבות לחומרה ולקולא, אני מטילה על הנאשם את העונשים הבאים:

א.        24 חודשי מאסר.

ב.         הפעלת מאסר על תנאי של 8 חודשים מת.פ. 4211/09 של בית משפט השלום בירושלים 6 חודשים במצטבר וחודשיים בחופף כך שירצה סה"כ 30 חודשי מאסר מיום מעצרו 2.2.12.

ג.          מאסר על תנאי של 12 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ד.         מאסר על תנאי בן 3 חודשים. הנאשם לא ירצה עונש זה אלא אם יעבור תוך שנתיים מיום שחרורו על כל עבירת רכוש מסוג עוון או כל עבירה לפי חוק הכניסה לישראל.

       המוצגים יושמדו או יחולטו בהתאם להחלטת הרשם.

       זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום מהיום.

 ניתן היום, י"ח אלול תשע"ב, 05 ספטמבר 2012, במעמד הצדדים.

חתימה