.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 29.11.12 (כב' השופטת ארנה לוי).

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהגישה המשיבה כנגד המבקשים לפינוי וסילוק ממקרקעין.

בהחלטה נושא הבר"ע נקבע שההליך קמא יעוכב, וזאת עד למתן החלטת בית המשפט המחוזי בבקשה שהגישו המבקשים לפניו בהליך אחר - במסגרת תביעתם שם כנגד המשיבה - בה ביקשו שביהמ"ש המחוזי יקפיא את ההליך בתובענה קמא.

הבר"ע הועלתה לפני ביום 22.3.13 בעקבות תגובת המשיבים לבר"ע.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטה ובתגובת המשיבים לבר"ע, החלטתי לדחות את בקשת רשות הערעור.

כלל הוא כי "לבית המשפט הדן בעניין מסוים מוקנה שיקול דעת אם להורות על עיכוב הליכים לאור קיומו של הליך אחר המתנהל ביחס לאותו עניין" (ראו: רע"א 8901/06‏ ‏ברוך ובר נ' הר נשגב השקעות בניה ופיתוח בע"מ, 25.12.05).

אין זה רצוי כי שתי ערכאות ידונו במקביל באותו עניין, ובמקרים המתאימים יש לעכב את ההליך באחת הערכאות בהמתנה להכרעה בערכאה אחרת, הן על מנת למנוע דיון כפול ומיותר והן על מנת למנוע אפשרות להכרעות סותרות.

ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית כגון דא, אלא במקרים חריגים שאינם בנמצא כאן.

במצב דברים זה אין מקום להתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא לעכב את ההליכים שלפניו עד להכרעת ביהמ"ש המחוזי בבקשה לעיכוב ההליך קמא.

החלטתה סבירה על פניה, מאזנת בין האינטרסים בכגון דא, ומיישמת לכאורה את הכללים והשיקולים שנקבעו בפסיקה לגבי עיכוב הליכים (ראו גם: רע"א 3765/01 הפניקס הישראלי חברה נ' אלכסנדר קפלן תק-על 2002(1), 860).

במקרה דנן, ומאחר ומעיון בנט המשפט עולה על פניו שהכרעת ביהמ"ש המחוזי בבקשה לעיכוב ההליך קמא צפויה להינתן בקרוב, לא ראיתי איזה נזק ממשי שייגרם למבקשת כתוצאה מעיכוב ההליך קמא עד להחלטת ביהמ"ש המחוזי בעניין, ואין מקום להתערב בהחלטה ובפרט שגם אם יקום עדיין הצורך לברר התובענה קמא באיחור ניתן יהיה לפצות את המבקשת בהתאם.

לאור האמור לעיל - בקשת רשות הערעור נדחית.

הוצאות בקשה זו יקבעו בתום ההליך בערכאה דיונית ועל ידה.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ג, 01 מאי 2013, בהעדר הצדדים.