נגד

צדדי ג' 1. אור-אורלי קניונים בע"מ

2. הפניקס חברה לביטוח בע"מ.

התביעה ובעלי הדין

1. המדובר תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובעת, לטענתה, עקב אירוע החלקה מיום 7.10.10 בתחומי מרכז קניות אותו מפעילה ו/או מנהלת נתבעת 1.

הנתבעת 1, חב' הקריון בע"מ (ליתר דיוק חב' "קריון מרכז קניות בע"מ ח.פ 511250193), הינה חברה בע"מ, אשר נטען כי הינה הבעלים ו/או המפעיל ו/או המנהל של מתחם קניות מסחר ובילוי בקרית ביאליק, עובר למועד התאונה (להלן: "הקריון בע"מ").

הנתבעת 2, כלל חברה לביטוח בע"מ, הינה חברת ביטוח אשר נטען כי ביטחה במועדים הרלבנטיים לתביעה את הקריון בע"מ בפוליסת ביטוח צד ג'.

צד ג' 1, חב' אור –אורלי קניונים בע"מ, הינה חברה בע"מ, אשר נטען כי סיפקה עפ"י חוזה שירותי ניקיון במתחם הנתבעת 1, עובר למועד התאונה (להלן: "אורלי קניונים בע"מ").

צד ג' 2, הפניקס חברה לביטוח בע"מ, הינה חברת ביטוח אשר נטען כי ביטחה במועדים הרלבנטיים לתביעה את אורלי קניונים בע"מ בפוליסת ביטוח צד ג' (להלן: "הפניקס").

טענות התובעת

1. התובעת טוענת כי ביום 7.10.10 בין השעות 17:00- 17:30 לערך, עת ביקרה במתחם הקריון לצורכי בילוי וקניות, החליקה על חומר מחליק שהיה על הרצפה, נפלה ונפגעה בכל חלקי גופה, ובעיקר ברגליים, במותניים ובגב (להלן: "התאונה"). התובעת הועברה לביתה כאשר היא סובלת מכאבים חזקים בכל חלקי גופה, ובמשך יומיים שכבה במיטה באי כושר מוחלט וטופלה באמצעות משככי כאבים. משהתגברו כאביה, פנתה התובעת למרפאת "ביקור רופא", נבדקה ע"י רופא אורתופד, ואובחנה כמתקשה בהליכה והגבלות בכיפוף ו/או יישור הגוף, והומלץ על מנוחה בת שבוע ימים, מעקב רפואי ונטילת תרופות נגד כאבים. התובעת המשיכה לסבול מכאבים והגבלות בעמוד שדרה מותני, בגב וברגליים, וכתוצאה מהתאונה שהתה באי כושר מוחלט מיום התאונה (7.10.10) ועד ליום 19.12.10 דבר שגרם לה הפסדי השתכרות ואף נזקקה לעזרת צד ג'.

1. התובעת טוענת כי התאונה אירעה עקב רשלנותה הבלעדית של הקריון בע"מ ולכן היא חבה כלפיה בתשלום פיצויים בגין נזקיה.

כבר אציין כי התובעת אינה טוענת לנכות צמיתה, והיא הסכימה לאורך כל הדרך לטעון על דרך הפשרה.

הגנת הקריון בע"מ + הודעת צד ג'

1. הקריון בע"מ מכחישה בכתב הגנתה את אחריותה הנזיקית לקרות התאונה ו/או את הנזקים הנטענים ועותרת לדחיית התביעה נגדה. הקריון בע"מ מכחישה את נסיבות האירוע הנטען ולחלופין, טוענת כי האירוע הנטען ארע עקב רשלנותה הבלעדית של התובעת.

במקביל להגשת כתב הגנתה, שלחה הקריון בע"מ הודעת צד ג' לאורלי קניונים בע"מ ולחברת הביטוח הפניקס, שכן בין אורלי קניונים בע"מ לבין הקריון בע"מ נחתם חוזה מיום 18.10.09 שעניינו מתן שירותי ניקיון במתחם הקריון, כאשר הפניקס היא מבטחתה של אורלי קניונים בע"מ, במועדים הרלבנטיים לתביעה, בביטוח אשר הורחב לכלול את חבותה של הקריון בע"מ. עוד נטען, כי הביטוח שהעניקה הפניקס, הוא ביטוח ראשוני והוא קודם לכל ביטוח, ועל כן מתבקשים צדדי ג' ליטול את ייצוג הקריון בע"מ.

הקריון בע"מ טענה כי אורלי קניונים בע"מ התרשלה בביצוע עבודות הניקיון ו/או הייבוש בתחום הקריון. לא הקצתה כוח אדם מספיק ו/או מיומן דיו לביצוע עבודות הניקיון. לא פיקחה כראוי על עובדיה. לא מנעה יצירת מפגעים או סיכונים ו/או לא טרחה לסלקם מבעוד מועד. לא דאגה לסימון המקומות המועדים להחלקה. לא דאגה להזהיר את הבאים לתחומי הקריון מפני סכנת החלקה במקום. התרשלה בקביעת נוהלי עבודה.

הגנת צדדי ג'

1. צדדי ג' מכחישים את עצם האירוע הנטען ו/או הנזקים הנטענים. נטען כי חבותה של הפניקס הינה מעבר לסכום ההשתתפות העצמית של אורלי קניונים בע"מ, וכי אין תחולה לאישור הביטוחים הנטען והמוכחש.

לעניין החבות הנזיקית, נטען כי צד ג' 1 לא התרשלה ולא הפרה חובה כלשהי. לחילופין, צד ג' עשה את כל המוטל עליו ונהג בזהירות ובסבירות בנסיבות העניין. המאורע הנטען והמוכחש, ככל שהיה אירוע כזה, אינו מקים חבות משפטית שהיא. ולחילופין, באם קמה חבות משפטית, דבר המוכחש, הרי שהיא רובצת על גורמים מעורבים. לחילופי חילופין, נטען כי יש לייחס אשם תורם לתובעת בשיעור 100%.

ראיות הצדדים

1. בתיק נשמעו ראיות הצדדים בכל חזית המחלוקת.

מטעם התביעה העידה התובעת בעצמה בלבד. מטעם הנתבעים, העידו שני עדים: מר יצחק שטרן, מנהל תפעול ואחזקה בקניון (להלן: "שטרן") ומר איגור קרמן, אשר שימש במועדים הרלבנטיים לתביעה, מנהל משמרת בקניון (להלן: "קרמן"). מטעם צדדי ג' לא זומנו עדים.

הוגשו סיכומים בכתב, והתיק הובא בפני לצורך מתן פסק דין.

דיון והכרעה

נסיבות התאונה

1. בסעיף 4 לכתב התביעה פירטה התובעת את הנסיבות שקדמו לאירוע התאונה:

"ביום 7/10/10 בין השעות 17:00- 17:30 ו/או בסמוך לכך, עת ביקרה התובעת במתחם הקריון לצורכי בילוי וקניות, היא החליקה על חומר מחליק שהיה על הרצפה, נפלה ונפגעה בכל חלקי גופה ובעיקר ברגליים, במותניים ובגב".

במסגרת תצהיר תשובות לשאלון (שאלה מס' 54) וכן בתצהיר עדותה הראשית (ס' 6) חזרה התובעת על גרסתה הנ"ל והוסיפה וציינה כי החומר שגרם להחלקתה הינו "גלידה ולכלוך" ולעניין מיקום התאונה "קרוב למתחם האוכל סמוך לכניסה לחנות נעלי TOGO".

במהלך חקירתה הנגדית בביהמ"ש, נחקרה התובעת באשר לנסיבות התאונה, וגרסתה הבסיסית לתאונה, לא נסתרה (פ' עמ' 5 ש' 10-17, 26-27):

"ש. כשהחלקת ראית על איזה חומר החלקת?

ת. נכנסתי דרך המשביר יצאתי והתקרבתי למתחם האוכל. לא הסתכלתי למטה. החלקתי. אח"כ ראיתי שהיה גלידה. באו שני מאבטחים גדולים כאלה שעזרו לי לקום וגם חיילת ואח"כ הזעיקו חב' ניקיון.

ש. הראית לאנשי הקריון את הגלידה ברצפה?

ת. ברור. הם בעצמם ניקו. היו שני רוסים בריונים כאלה. לא יודעת את שמם.

ש. מישהו ראה אותך בזמן נפילתך, כשנפלת?

ת. לא ציפיתי ליפול שם. הייתי לבד. אנשים כן ראו אותי אך לא אנשים שאני מכירה.

ש. מהקניון שבת הביתה בכוחות עצמך?

ת. החיילת עזרה לי עד היציאה היא ליוותה אותי ואף שאלה אם להזמין לי אמבולנס ואמרתי שלא. שאלך הביתה במונית".

1. בהמשך חקירתה הנגדית עומתה התובעת בין הגרסה שפירטה בכתב התביעה לבין גרסתה בתצהיר עדותה הראשית (פ' עמ' 6 ש' 13-21, 28-32, ועמ' 7 ש' 1-4):

"ש. כשפנית לעורך הדין שלך בפעם הראשונה, סיפרת לו את כל הסיפור שאת מספרת בתצהיר בפרטי פרטים?

ת. כן.

ש. סיפרת לו שהחלקת ולאחר שהיית על הרצפה וראית שיש גלידה?

ת. כן.

ש. את כל הדברים האלה סיפרת לעורך הדין שלך בפעם הראשונה שהיית אצלו?

ת. כן.

ש. בכתב התביעה עורך הדין שלך לא ציין בכלל את הגלידה. רק ציין שנפלת והחלקת.

ת. במצלמות רואים שכן החלקתי. אנשי הביטחון בעצמם עזרו לי.

.....

ש. המקום שנפלת הוא מול טו-גו, נכון?

ת. נכון.

ש. שזה לא מתחם האוכל, נכון?

ת. ממש קרוב למתחם האוכל. אז טו-גו היה ממש צמוד למתחם האוכל.

ש. מה ז"א צמוד?

ת. צמוד למתחם האוכל.

ש. בצמוד לטו-גו יש חנות גלידה?

ת. לא יודעת. יש שם מתחם אוכל. כשהחלקתי לא חיפשתי מאיפה הגלידה באה. אח"כ באו וניקו מיידית".

1. כאמור צדדי ג' לא העידו כל עדים מטעמם. לגבי שני עדי הקריון בע"מ שפורטו לעיל, עולה מתצהירי עדות ראשית מטעמם וכן מחקירתם הנגדית בביהמ"ש, כי לא היו עדים ישירים לאירוע התאונה נשוא התביעה (ראו: פ' עמ' 7 ש' 17-18, ועמ' 11 ש' 20-21).
2. על אף האמור, עולה מס' 3 לתצהיר עדות ראשית קרמן, כי ביום התאונה הוא הוזעק למקום ע"י סייר של חב' השמירה אשר הודיע לו כי התובעת טוענת ש"החליקה ונפלה" וכי כשהגיע למקום:

".... פגשתי גברת שישבה על כיסא בצד. הגברת טענה בפניי כי ביציאה מחנות הנעליים "TOGO" היא החליקה על הרצפה שממול לחנות ומעדה".

קרמן נחקר בחקירה נגדית על גרסתו הנ"ל, ועדותו בביהמ"ש לגבי הנסיבות שאירעו מספר דקות לאחר התאונה, תמכו בגרסתה הבסיסית של התובעת (שהייתה מהימנה עלי) לגבי עצם פציעתה בתאונה בנסיבות הנטענות, לרבות קיומן של מצלמות אבטחה במקום (שלא נעשה ניסיון מטעם הקריון בע"מ לתת הסבר מניח את הדעת לפשר אי הצגת קלטות הצילום כראיה מטעמה, פ' עמ' 12 ש' 3-21):

"ש. אתה אומר שביום התאונה הגיע סייר ואמר שהתובעת החליקה ונפלה, נכון?

ת. קיבלתי דיווח במכשיר הקשר.

ש. אתה יכול להעריך תוך כמה זמן הגעת מאז הדיווח?

ת. בין 2-3 דקות.

ש. כשהגעת גם התובעת כששאלת אותה מה קרה, היא אמרה שהיא החליקה?

ת. אמרה שהיא נפלה ביציאה מהחנות. לא ציינה שהיא החליקה.

ש. מפנה אותך לסעיף 3 לתצהירך- אתה מצהיר כי התובעת טענה בפנייך כי היא החליקה על הרצפה.

ת. אני מסכים.

ש. תסכים איתי שב- 3 דקות אם היא החליקה על לכלוך, יכול מישהו לבוא ולנגב את הלכלוך הזה בינתיים, נכון?

ת. נכון.

ש. זה נכון שבקניון יש מצלמות אבטחה המצלמות את המתחמים?

ת. כן.

ש. מדוע לא הבאתם את הצילום לסתור את הטענה?

ת. איני אחראי על המצלמות.

ש. אמרת שהיא נפלה או החליקה ברחבה ממול החנות טוגו. התאונה משנת 2010. מה יש בסמוך לחנות טוגו? היה שם מתחם אוכל?

ת. בסמוך לא".

1. אוסיף ואציין כי גרסת התובעת לגבי עצם פציעתה במועד הנטען ובמהלך שהותה במתחם הקריון נתמכה במסמך רפואי בסמוך לאחר התאונה (תעודה רפואית מיום 9.10.10 "ביקור רופא", נספח א' לתצהיר עדות ראשית התובעת), שם צוין:

"הנ"ל בת 54 סובלת מכאבים בע.ש מותני שנפלה בקריון 07.10.10 ועקב זאת קיבלה חבלה ברגליים ומותניים".

1. סיכומו של דבר, לאחר שמיעת הראיות ובחינתן, שוכנעתי ברמה הנדרשת במשפט אזרחי כי ביום 7.10.10 בשעות אחה"צ בעת שהותה של התובעת בתחומי הקריון (בסמוך למתחם האוכל), היא החליקה על חומר מחליק (שאריות לכלוך וגלידה) שהיו על הרצפה וכתוצאה מכך נפלה לאחור ונחבלה בגופה.

האחריות הנזיקית

1. לאחר שהוכחו נסיבות התאונה, אפנה להלן לדיון בשאלת אחריותה הנזיקית של הקריון בע"מ (כמפעילה ו/או מנהלת מתחם הקריון), ולאחר כמן אדון בהודעת צד ג'.
2. לטענת התובעת בסיכומיה קיומה של גלידה ולכלוך מחליק על רצפה של קניון הומה אדם הנו סיכון בלתי סביר המטיל על הקריון בע"מ כבעלים ו/או מחזיקה ו/או מנהלת חובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים לשם מניעתו ו/או סילוקו מהרצפה, וזאת לנוכח הסיכונים הטמונים בהישארותו על הרצפה (סכנת החלקה). קיומם של לכלוך וגלידה על הרצפה במקום בו הם לא אמורים להיות מקים ראיה לכאורה לאי קיומם של סידורי ניקיון מספקים בקריון, ויש בכך כדי להעביר אל הקריון בע"מ ו/או על צד ג' את נטל הבאת הראיות בבר מהותן ותדירותן של פעולות הניקיון המתבצעות בקריון ואופן הפיקוח על קיומן וביצוען, והנתבעת 1 וצד ג' לא עמדו בנטל זה.
3. מנגד טוענות נתבעת 1 וצד ג' כי הלכה פסוקה היא כי החלקה או נפילה הינן מסיכוני היומיום ואין בהן כשלעצמן כדי להצביע על רשלנות מצד מחזיקי המקום. במקרה דנן, מדובר בהתממשות סיכון רגיל וסביר, מפניו כאמור, יכול וחייב כל אדם להישמר בעצמו ואף אם לא הוזהר לגבי אותו סיכון. לחלופין, במידה ויוכח כי התובעת נפלה בנסיבות הנטענות, אזי יש להטיל עליה אשם תורם מלא ו/או מכריע שלא יפחת מ- 50%, מאחר וגם אם היה לכלוך על הרצפה, היה על התובעת להתרחק ולהישמר ממנו, לא לדרוך עליו ולשים לב לדרכה.
4. עוולת הרשלנות מציבה מספר תנאים/יסודות מצטברים שעל התובעת להוכיח כתנאי לזכייה בתביעתה: קיומה של חובת זהירות, הפרתה, גרימת נזק, וקשר סיבתי (עובדתי ומשפטי) בין הפרת החובה לבין הנזק.
5. חובת זהירות כוללת קיומה של חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. חובת זהירות מושגית עוסקת בשאלה, האם סוג המזיקים שאליו משתייך המזיק חב חובת זהירות כלפי סוג הניזוקים שאליו משתייך הניזוק, בגין סוג הנזק שאירע. בע"א 145/80 וקנין נגד המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113, עמ' 125 (להלן: "עניין וקנין"), נקבע כי שאלה זו:

"היא אבסטרקטית. היא עוסקת בקטגוריות שלמות של מזיקים (יצרנים, מעבידים, נהגים, מורים) ושל ניזוקים (צרכנים, עובדים, הולכי רגל, תלמידים), של נזקים (פיסי, כספי) ושל פעולות (מעשה, מחדל). הבחינה מנותקת מעובדותיו הקונקרטיות של אירוע ספציפי...".

1. בעניינו, כשמדובר ביחסים שבין מנהל/מחזיק מקרקעין בתחומם מופעל קניון למטרת קניות, מסחר ובילוי לבין ציבור המבקרים בהם, דומה כי אין חולק, שמוטלת על מנהל הקניון, חובת זהירות מושגית, כלפי ציבור הלקוחות המגיע לקניון על מנת לבצע קניה של מוצר או שרות כלשהו ו/או לבלות במקום. חובה זו כוללת את החובה לדאוג לבטיחות ותקינות המתקנים השונים, לרבות משטחי ההליכה בקניון ולהסרת מפגעים.
2. לעניין שאלת קיומה של חובת זהירות קונקרטית, אף היא נקבעת על פי מבחן הצפיות:

"השאלה היא, אם אדם סביר יכול היה לצפות- בנסיבותיו המיוחדות של המקרה- את התרחשות הנזק, ואם התשובה על כך בחיוב, אם אדם סביר צריך היה, כעניין שבמדיניות, לצפות את התרחשותו של אותו נזק" (עניין וקנין, עמ' 125-126).

1. קיומה של חובת זהירות קונקרטית נקבעת עפ"י מבחן הצפיות. כלומר, האם האדם הסביר (בנעלי המזיק) יכול היה לצפות בנסיבותיו המיוחדות של המקרה הקונקרטי את התרחשות הנזק.

לטעמי, קמה בנסיבות העניין חובת זהירות קונקרטית של מנהלי הקניון ו/או חברת הניקיון כלפי התובעת, למנוע סיכוני החלקה על גבי רצפה עם חומר מחליק משאריות לכלוך וגלידה על גבי משטחי ההליכה בעיקר באזור הסמוך למתחם האוכל. מנהלת הקריון ו/או חברת הניקיון יכולות וצריכות היו לצפות אפשרות כי מבקרים יסתובבו במתחם הקניון כשהם אוחזים גלידה ו/או דברי מזון אחרים בידיהם, אשר עלולים למוצא את דרכם בצורה כזו או אחרת אל רצפת הקניון, באופן שייווצר מפגע או מכשול בתחומי הקניון. לטעמי, קיומו של חומר מחליק מגלידה ו/או משאריות לכלוך על גבי הרצפה, ובעיקר כשמדובר ברצפה מחופה באריחי קרמיקה/פורצלן (החיפוי המקובל בקניונים במובחן מרצפת אספלט/זפת), יוצר סיכון בלתי סביר כלפי מבקרי הקניון, שיש בו כדי לחייב את מנהלת הקניון ו/או חברת הניקיון לנקוט אמצעים סבירים למניעתו, וזאת לנוכח הסיכונים להתרחשות תאונה הטמונים בהשארתו על רצפת הקניון.

1. חובת הזהירות (הן מושגית והן קונקרטית), קיימת גם בזיקה לאורלי קניונים בע"מ. חברה זו התחייבה לספק שירותי ניקיון בתחומי הקניון, על מנת למנוע את האפשרות שמבקרים בקניון, ובעיקר באזורים הסמוכים למתחם המזון, יחליקו וייפגעו בגופם.

יש להביא בחשבון את העובדה, שמבקרים רבים מגיעים לקניון, חלקם מבוגרים וחלקם ילדים, שיכולת הזהירות שלהם מוגבלת יותר. הקריון בע"מ, כמפעילת המקום ואורלי קניונים בע"מ, כחברה המספקת שירותי ניקיון במקום, יכלו וצריכים היו לצפות כי אם לא יינקטו אמצעי זהירות שיבטיחו את ניקיון הרצפה, עלולים מבקרי המקום להחליק ולהיפגע, ולפיכך, כאמור, מתגבשת בנסיבות המקרה גם חובת זהירות קונקרטית.

1. לאמור לעיל, יש להוסיף כי במכלול הנסיבות הפרו הקריון בע"מ וכן חברת אור-אורלי את חובת הזהירות. קיומן של שאריות גלידה ולכלוך על הרצפה, במקום בו לא היו אמורים היו להימצא, מקים ראיה לכאורה בדבר אי קיומם של סידורי ניקיון הולמים בקניון, וכי לא ננקטו האמעים הסבירים המתבקשים על מנת לאיין סכנה זו.
2. אומנם אין לצפות כי בעלי/מנהלי הקניון ו/או חברת הניקיון יעמידו עובד ניקיון על כל צעד ושעל בתחומי הקניון. עם זאת, מחובתם של מנהלי הקניון ו/או חברת הניקיון לשמור באופן שוטף על ניקיון משטחי ההליכה (ובעיקר בסמוך למתחם המזון) מיוזמתם, מבלי לחכות שמבקר כלשהו יבחין בלכלוך ויזעיק את עובדי הניקיון. וזאת ובעיקר בשל העובדה כי ניתן לצפות בדרגת סבירות גבוהה לאור סמיכות מקום התאונה למתחם המזון בקניון, כי במהלך הליכתם של מבקרים עם מזון בידיהם (אותם אלה שהעדיפו שלא לסיים לאוכלם בשטח מתחם המזון), סביר שחלקם ימצא את דרכו באופן כזה או אחר אל רצפת הקניון, באופן שעלול להפכו למפגע יוצר סיכון בלתי סביר שיש להסירו בהקדם.
3. לא למיותר לציין כי אומנם רצפת הקניון אינה שטח סטרילי, שבכל רגע נתון צריך להיות עובד ניקיון זמין שיחוש לסלק מפגע טרי שנוצר רגע לפני התממשות הסיכון הנובע ממנו, כאשר לא היה זמן סביר ואפשרות טובה לטפל בו. אך במקרה דנן, מנהלי הקניון ו/או חברת הניקיון לא הוכיחו מתי נוצר המפגע עליו החליקה התובעת (ואף הכחישו את קיומו), ותוך כמה זמן טופל על ידם (אם בכלל). מנהלי הקניון ו/או חברת הניקיון לא הביאו עדות לגבי מספר עובדי הניקיון שעבדו בקניון במועד הרלבנטי לתאונה ו/או לא הביאו כל ראיה לעניין סידורי הניקיון ו/או נוהלי העבודה בכלל ובמועד התאונה בפרט ו/או ראיות לגבי תדירות הסיורים או חלוקת האחריות על ניקיון המתחמים השונים ע"י חברת הניקיון, כך שלא הוכיחו כי נקטו באמצעי הזהירות הנדרשים למניעת התאונה.
4. אין חולק כי נגרמו לתובעת נזקי גוף כתוצאה מאירוע ההחלקה (אם כי לא נותרה נכות צמיתה), ואין חולק כי פגיעת התובעת קשורה בסיבתיות בין הנזק לבין הפרת חובת הזהירות ע"י הקריון בע"מ/אורלי קניונים בע"מ, ומכאן המסקנה המתבקשת כי הוכחה עילת הרשלנות הן כלפי הקריון בע"מ והן כלפי אורלי קניונים בע"מ.

שאלת האשם התורם

1. מכאן לשאלת האשם התורם, בה נבחנת תרומת התנהגות התובעת להתרחשות התאונה. בעניין זה, לא מצאתי בנסיבות העניין להטיל על התובעת אשם תורם. איני סבור כי יש לצפות ממבקר בקניון החשוף לכמות גירויים לא מבוטלת סביבו, להסתכל כל הזמן למטה לכיוון הרצפה לבל יתקל במכשול. מה גם ובמקרה כזה הוא עלול להתנגש במבקרים אחרים בקניון ו/או במתקנים השונים הממוקמים בתוואי הליכתו. דרישה מעין זו הינה למעלה מן הסביר, ולמעשה אינה מעשית בחיי היומיום. גם מיהות המפגע בנסיבות דנן תומך במסקנה זו. לפיכך, לא מצאתי טעם המצדיק הטלת רשלנות תורמת על התובעת לתאונה.

הודעת צד ג'

1. מבלי להאריך בכתובים נחה דעתי לקבל את הודעת צד ג' במלואה. ראשית, צד ג' התחייבה ליטול על עצמה כל אחריות נזיקית שעלולה לחול במקרה של פגיעת רשלנית בניזוק כלשהו כתוצאה מעבודתה של צד ג' במתחם הקניון. שנית, לגופו של עניין האחריות הנזיקית כפי שפורטה לעיל חלה באופן ברור על צד ג'. סעיף 15 (1) לפקודת הנזיקין מבסס אחריות נזיקית זו (ראו: תיק 13190-12-10 רוזיליה נ' החברה הכלכלית, (שלום עכו), וכן ערעור אזרחי שהוגשה על פסק הדין הנ"ל ונדחה בתיק: 24605-11-13).

הנזק והפיצויים

1. כפי שצוין בפתח פסק הדין סבלה התובעת מכאבים בכל חלקי גופה. ובמשך יומיים שכבה במיטה באי כושר מוחלט וטופלה באמצעות משככי כאבים. לאחר יומיים פנתה התובעת למרפאת "ביקור רופא", נבדקה ע"י רופא אורתופד, ואובחנה כמתקשה בהליכה והגבלות בכיפוף ו/או יישור הגוף, והומלץ על מנוחה בת שבוע ימים, מעקב רפואי ונטילת תרופות נגד כאבים. התובעת המשיכה לסבול מכאבים והגבלות בעמוד שדרה מותני, בגב וברגליים, וכתוצאה מהתאונה שהתה באי כושר מוחלט מיום התאונה (7.10.10) ועד ליום 19.12.10 דבר שגרם לה הפסדי השתכרות ואף נזקקה לעזרת צד ג'.

התובעת טוענת כי הייתה עצמאית וניהלה חנות תכשיטים. במהלך תקופת אי הכושר החליף אותה בנה שלא ידע לנהל את העסק כנדרש, ולטענתה היא סבלה מהפסדי הכנסות. כמו כן היא עותרת לפיצוי בגין הוצאות כלליות, עזרת צד ג' וכאב וסבל. הסכום הכולל המבוקש הנו 50,000 ₪.

1. הנתבעת וצד ג' טענו כי המדבור בפגיעה קלה וחולפת. לא הוכחו הפסדי שכר ולא הוכחו הוצאות ממשיות. הוצע פיצוי בסך 4,000 ₪ בגין כאב וסבל.
2. לאחר ששקלתי את מלוא הטענות ולאחר שנתתי דעתי לפגיעה הפיזית, הטיפולים הרפואיים וכן ראשי הנזק שצוינו לעיל - נחה דעתי לפסוק לתובעת פיצוי בגין כאב וסבל בסך 15,000 ₪, וכן הוצאות גלובליות וכלליות בסך 3,000 ₪.

סוף דבר

1. מכל האמור לעיל:
2. אני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבעת מס' 1 לשלם לתובעת, באמצעות ב"כ, את הסך 18,000 ₪.
3. לסכום לעיל יש להוסיף החזר אגרת משפט ששולמה במעמד פתיחת התיק בצרוף הפרשים כחוק.
4. כ"כ תשלם הנתבעת מס' 1 לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ.
5. כמו כן תישא הנתבעת מס' 1 ביתרת אגרה שתחול.
6. התביעה נגד הנתבעת מס' 2 נמחקת ללא צו להוצאות. ביחסים שבין התובעת לנתבעת מס' 2 ניתן פטור מיתרת אגרה.
7. אני מקבל את הודעת צד ג' במלואה. צדדי ג' ישפו, הדדית ובאופן מלא, את הנתבעת מס' 1 בגין מלוא החיוב שתישא בו על פי פסק דין זה.
8. כמן כן ישלמו צדדי ג' הדדית לנתבעת מס' 1 החזר אגרה ששולמה.
9. צדדי ג' יישאו ביתרת אגרה שתחול בגין הודעת צד ג'.
10. בנוסף ישלמו צדדי ג' הדדית לנתבעת מס' 1 שכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪.
11. כל החיובים לעיל ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשע"ז, 18 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.