בפני כב' השופט גיל קרזבום | |||
המאשימה | מדינת ישראל | ||
נגד | |||
הנאשם | בן ציון ליסוס |
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה – עו"ד גב' לי לוי-קמחי
ב"כ הנאשם – עו"ד סולומון
הנאשם- בעצמו
פרוטוקול
עד התביעה מס' 1, מר ביסאן ווהב, לאחר שהוזהר כדין לומר אמת, מעיד:
אני ערכתי את הדו"ח שאתה מראה לי, אני חתום עליו ומאשר את תוכנו, הוגש וסומן ת/1. אני מקריא את תוכנו לפרוטוקול.
בעת שנסעתי ברכב משטרתי כחול לבן ברח' ז'בוטינסקי והגעתי לצומת הנ"ל, הבחנתי ברכב הנ"ל כאשר הוא מגיע מכביש 4 מצפון, כאשר הנהג מצמיד מכשיר שחור לאוזן שמאל עם יד שמאל וכאשר הבחין בי, שאני מסתכל עליו, הוריד את היד. סימנתי לו לעצור. הוא עשה כאילו שלא הבחין בי. עשיתי פרסה ונסעתי אחריו. עצרתי אותו ברח' ז'בוטינסקי. היה לבדו ברכב. מזג האוויר היה טוב. הוסברה לו מהות העבירה, ונרשם לו דו"ח זה.
דברי הנהג: אני לא דיברתי. יש לי אוזנייה. היה לי מכשיר ביד (אני לא יכול היום להבין מה כתבתי). אני עצרתי אחרי ___ מטרים, ולא הייתה כריזה.
משיב לשאלות הנאשם בחקירה נגדית:
ש. על איזה צומת מדובר?
ת. צומת כביש 4 כניסה דרומית לטירת הכרמל. זה רשום בדו"ח.
ש. אתה היית בנסיעה?
ת. כן. בנסיעה איטית לקראת הצומת, כשלא היה שום רכב לפניי. אני נסעתי מתוך טירת הכרמל מכיוון ז'בוטינסקי לכיוון מערב. הגעתי לצומת. אז הרכב הנ"ל עבר לפניי מכביש 4, פנה שמאלה לתוך טירת הכרמל.
ש. באיזה מרחק הייתי ממך כשהבחנת בי לראשונה?
ת. אם אני מעריך טוב את הצומת שאני מגיע, אולי מדובר במרחק של 20 מטרים. מדובר בצומת פתוח. אין שום דבר שיחסום את שדה הראיה.
ש. את העבירה ראית במרחק של 20 מטרים?
ת. משהו כזה, בערך.
ש. באיזו מהירות הייתי?
ת. איני יכול למדוד. הגעת לצומת ורצית לפנות שמאלה, ואני מעריך, שהיית במהירות איטית אם רצית לפנות שמאלה.
ש. האם עצרתי לפני הפנייה?
ת. אתה לא עצרת, כי הצומת היה פנוי. אני גם הגעתי. אני בערך זוכר את המקרה. אני לא נותן מלא דו"חות, אלא אם כן עבירה ברורה בפניי, בוודאות, שאני רואה אותה, ואז אני נותן.
ש. לביהמ"ש – איך ממרחק של 20 מטרים יכולת לראות שזה מכשיר פלאפון?
ת. כשאני בניידת, מגיע לקראת הצומת. כשהראות טובה ומדובר ביד שמאל, ולא ביד ימין, שקשה לפספס, וזה ממש מול הפנים שלי, ואי אפשר לטעות.
ש. באיזו שעה זה היה?
ת. 08:46.
ש. לאיזה כיוון זורחת השמש?
ת. השמש זורחת ממזרח. השמש לכיוון שלך, אבל לא לפנים שלי.
ש. מה היה צבע החלונות שלי?
ת. אם ראיתי את זה בבירור, או שהחלון היה פתוח או שהוא היה שקוף. זה היה ביום 11.9.11.
ש. מדוע לא ציינת שהחלון פתוח?
ת. לא ראיתי בזה צורך, כי ראיתי את העבירה בבירור.
ש. האם השמש לאט השתקפה בחלון שלי והפריעה לך לראות אותי כשאני ראיתי אותך במרחק של 200 מטרים?
ת. כנראה שלא השתקפה, כי זה היה מפריע לראות את אותה עבירה.
ש. אתה מעשרים מטרים הצלחת לראות את הכול?
ת. כן.
ש. מה היה צבע הטלפון?
ת. שחור.
ש. למה לא רשמת את זה בדו"ח?
ת. מפנה אותך לשורה הרביעית "מצמיד מכשיר שחור לאוזן שמאל".
ש. כלומר לא היה ברור לך שזה פלאפון. נכון?
ת. אני מסיק שזה היה מכשיר פלאפון, מאחר שראיתי שאתה מצמיד מכשיר.
ש. האם נכון שכשהראיתי לך את המכשיר בתוך המתקן...
ת. לא זכור לי, אבל יכול להיות שאתה צודק.
ש. האם הראיתי לך שיש לי אוזניית בלוטוס באוזן?
ת. לא חושב, אחרת הייתי רושם את זה.
ש. למה לא רשמת?
ת. רשמתי את דבריך, ולא מה שאני ראיתי. אם הייתה לך אוזניית בלוטוס הייתי רושם את זה. כשאני הבחנתי בך היית עם המכשיר צמוד לאוזן. כשהבחנת בי, עשית עצמך כאילו שלא ראית אותי, ולכן נאלצתי לנסוע אחריך.
ש. איך אתה יודע שזה כאילו?
ת. אני מסיק זאת מהתנהגותך.
ש. באיזה מרחק עצרתי בסופו של דבר מהצומת שכן יש שם תמרור עצור?
ת. אני מתאר לעצמי שזה מעל 200 מטרים בתוך רח' ז'בוטינסקי.
ש. האם עשית פרסה אחריי?
ת. כן.
ש. האם מיד התחלת לנסוע והצומת היה פנוי, והיית צריך להמתין לרכבים שעברו?
ת. הצומת היה פנוי.
ש. הסתכלת ישר וימינה לפני שעשית פרסה?
ת. כן.
ש. בזמן שהסתכלת ישר וימינה לפני שביצעת פניית פרסה לא היית עמי בקשר עין רצוף.
ת. נכון, באותו רגע לא הייתי עמך בקשר עין רצוף, אבל לא עבר שום רכב אחר.
ש. איפה עצרת אותי, לפני או אחרי מעגל התנועה?
ת. אני לא זוכר.
ש. יכול להיות שעצרת אותי קרוב למאה מטרים אחרי הצומת?
ת. יכול להיות.
ש. שלושה אביזרים אני מציג בפניך שהיו עמי באירוע.
הערת ביהמ"ש:
טלפון בצבע כסף, טלפון בצבע שחור, וארנק עם מכשיר PALM.
המשך חקירה:
ש. איזה מהם ראית במרחק של 20 מטרים?
ת. כרגע איני יכול לדעת מי מהם, ומה עכשיו הבאת עמך.
ש. האם ידוע לך שכשמכשיר הבלוטוס מחובר לטלפון, אין אפשרות לדבר באוזן?
ת. ברור.
ש. כשניגשת אליי והראיתי לך שהערתי את מכשיר הפלם או הנרתיק, ואני מורה בביה"ס לחינוך גופני ואני מעביר את המכשיר לתיק ושלא תעכב אותי. האם נאמר לך כדבר הזה?
ת. יכול להיות. לא זכור לי.
ש. האם הראיתי לך את מכשיר הפלם ואמרתי לך שזה המכשיר שהיה לי ביד?
ת. לא זוכר.
חקירה חוזרת:
ש. שאל אותך הנאשם האם הסתכלת ימינה ושמאלה בצומת לפני שעשית את הפרסה. כמה זמן לוקח לעשות את הבדיקה הזו?
ת. שתיים שלוש שניות, ואפילו פחות.
ש. אמרת שאתה מסיק שהיה מכשיר פלאפון. אתה מסיק או ראית?
ת. ראיתי מכשיר שחור צמוד לאוזן שמאל. אני מסיק שלא מצמידים שום מכשיר אחר חוץ מנייד לאוזן.
ב"כ המאשימה:
אלה עדיי.
ב"כ המאשימה:
הצעתי לנאשם לתקן את כתב האישום לעבירה פחות חמורה.
הנאשם:
אני לא מעוניין. אבקש להמשיך בהליך.
ב"כ המאשימה:
ייתכן שנבקש להרשיע את הנאשם בעבירה חלופית של אי החזקת הגה בשתי ידיים, וזאת לאור גרסתו כפי שנרשמה בדו"ח.
הערת ביהמ"ש:
בית המשפט מסביר לנאשם כי ייתכן ויזוכה וייתכן ויורשע, שאז ביהמ"ש אינו מחויב בקנס המקורי ורשאי להטיל על הנאשם עונשים אחרים, אם חמורים יותר ואם קלים יותר.
הנאשם:
זה ברור לי.
הערת ביהמ"ש:
בית המשפט מסביר לנאשם כי הוא רשאי להעיד ואז יהיה עשוי להיחקר בחקירה נגדית והוא גם רשאי להימנע מלהעיד, אך אם יעשה כך עשויה הימנעותו לשמש חיזוק למשקל הראיות של התביעה.
הנאשם בוחר להעיד, מוזהר כדין לומר אמת ומעיד:
באותו אירוע נסעתי לביה"ס. אני מורה לחנ"ג. התיק היה לידי. כל המנהלה שלי נמצאת בתא בצד שמאל. ראיתי שאני כבר מתקרב לביה"ס והתחלתי להכין את הציוד שאני צריך, והעברתי מהתא השמאלי. שתי ידיים היו על ההגה, ובזמן שהעברתי את הציוד עם יד ימין, יד שמאל הייתה על ההגה. זה לא שנסעתי כל הדרך עם יד אחד, אלא בזמן העברת הדברים לתיק, זה היה לשניות ספורות.
הערת ביהמ"ש:
ביהמ"ש מסביר לנאשם, לאור הערת התובעת קודם, ולאור גרסתו כעת, כי ביהמ"ש רשאי להרשיעו בעבירה חלופית של אי החזקת הגה בשתי ידיים, בניגוד לתקנה 28 (א) לתקנות התעבורה, ואם הוא מעוניין, הוא רשאי גם להתגונן בפני עבירה זו.
הנאשם:
אני סבור, שבאתי לעבירה מסוימת, ואמנם לביהמ"ש יש את הזכות להחליט על עבירה אחרת, אבל מפאת הצדק, אני לא חושב שזו עשיתי עבירה כל כך חמורה שראוי לאכוף אותה. יש גם אנשים שמעשנים ומחזיקים סיגריה ביד. אם ביהמ"ש בכל מקרה ירשיע אותי באי החזקת הגה בשתי ידיים, למרות מה שאמרתי, אז אין לי ברירה, ואקבל את ההצעה אותה הציעה התובעת קודם.
הערת ביהמ"ש:
בימ"ש מסביר לנאשם, שהוא לא חייב לקבל כל הסדר, והוא רשאי לנהל את התיק עד סופו. כמו כן, ביהמ"ש מסביר לנאשם, כי בנוגע לעבירה המקורית, ביהמ"ש טרם גיבש עמדה, וייתכן שהנאשם יזוכה וייתכן ויורשע. עם זאת, ביהמ"ש חוזר ומסביר לנאשם, כי על פי גרסתו הוא, הרי ביצע עבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים, והוא רשאי להתגונן גם בפני עבירה זו, מאחר שביהמ"ש מוסמך להרשיעו בה.
הנאשם:
בנסיבות אלו, אני מקבל את הדברים.
הצדדים מודיעים לבית המשפט כי הגיעו להסדר טיעון.
בית המשפט מודיע לצדדים כי איננו קשור להסדר הטיעון, וכי קיימת אפשרות שלא יגזור על הנאשם את העונש המוסכם.
ב"כ המאשימה:
מודיעה על תיקון כתב האישום באופן שהאישום ישונה לאי-החזקת הגה בשתי ידיים בניגוד לתקנה 28 (א) לתקנות התעבורה.
<#3#>
החלטה
כתב האישום יתוקן בכתב יד ב"כ המאשימה ותחתום על יד התיקון.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ג, 01/11/2012 במעמד הנוכחים.
גיל קרזבום, שופט |
כתב האישום המתוקן הוקרא לנאשם באמצעות סנגורו והוא נשאל מה תשובתו לאישום המתוקן.
הנאשם:
בעובדות אלו של אי-החזקת הגה בשתי ידיים אלא רק ביד אחת אני מודה.
<#5#>
הכרעת דין
הנני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן.
<#6#>
ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ג, 01/11/2012 במעמד הנוכחים.
גיל קרזבום, שופט |
ב"כ המאשימה:
אנו עותרים לקנס של 250 ₪.
הנאשם:
זו החלטה של ביהמ"ש.
<#7#>
גזר דין
לנוכח מהות העבירה על פי כתב האישום המתוקן, והעובדה שאילו היה מוטל קנס מקורי בגין העבירה החדשה, הוא היה עומד על 100 ₪, הנני גוזר על הנאשם קנס בסך 100 ₪ שישולם תוך 60 יום מהיום.
הנאשם הונחה לגשת למזכירות ביהמ"ש לקבל שובר תשלום.
זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.
<#8#>
ניתנה והודעה היום ט"ז חשון תשע"ג, 01/11/2012 במעמד הנוכחים.
גיל קרזבום, שופט |
הוקלד ע"י כהן ויהיניאק מירב
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
01/11/2012 | גזר דין | גיל קרזבום | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | מאיר אורניק |
נאשם 1 | בן ציון ליסוס |