ניתן ביום 13 מאי 2013

בפני:סגן הנשיאה יגאל פליטמן, השופטת לאה גליקסמן, השופטת יעל אנגלברג שהם

נציג ציבור (עובדים), מר יוסף קרא, נציג ציבור (מעבידים), מר מיכה ינון

ב"כ המערער – עו"ד רועי זייפר

ב"כ המשיב – עו"ד רועי קרת

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת יפה שטיין כדן יחיד; ב"ל 10958-09) בו נדחתה תביעת המערער להכיר בכאבי הצוואר מהם סבל בסמוך לאחר תאונת עבודה שקרתה לו, כקשורים לאותה תאונה בעבודה.

2. המערער, שעבד בחברת החשמל, עבר אירוע של התחשמלות במהלך עבודתו, וכתוצאה מכך הוכרה אותה תאונה כתאונה בעבודה. באותה תאונה הוא נפגע במרפק יד ימין בזרת יד שמאל. השאלה הרלוונטית לעניינו הינה הייתה, האם הוא נפגע כתוצאה מאותה תאונה גם בצוואר, והאם נגרם לו כתוצאה מכך אי כושר.

3. בית הדין האזורי מינה את ד"ר סלטי כמומחה מטעמו. על פי חוות דעתו העקבית של ד"ר סלטי, הן בחוות דעתו הראשונית, הן בתשובותיו לשאלות ההבהרה, והן בתשובת ההבהרה שנתן לבית דין זה, אזי לא נגרם נזק חבלתי למערער באירוע ההתחשמלות; הוא סובל משינויים ניווניים בעמוד השדרה הצווארי שאינם קשורים לתאונה בעבודה שהוכרה; התאונה לא גרמה לנזק צווארי כלשהו.

4. לאור האמור, דחה בית הדין קמא את תביעת המערער.

5. לאחר בחינת חומר התיק וטיעוני הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי פסק דינו של בית הדין קמא ראוי להתאשר מטעמיו, על פי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991. בדין הסתמך בית הדין קמא על חוות דעת ד"ר סלטי, ולא נמצאה סיבה מספקת שלא לקבלה.

6. משאלה הם הדברים, אזי הערעור נדחה בזאת ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ד' סיון תשע"ג (12 מאי 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.