שתי תביעות שהדיון בהן אוחד, והן מתייחסות לנזקים שנגרמו לשניים מהרכבים המעורבים בתאונה הנדונה. מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים ארבעה כלי רכב לפחות; בהליך זה נוטלים חלק שלושה כלי רכב בלבד. תביעה אחת הוגשה על ידי בעלת הרכב הראשון, ת.י.ר ליס (להלן: "רכב תיר ליס"), והיא הוגשה נגד שנים מהרכבים שנסעו אחרי רכבה (ת.א. 36678-11-11, להלן: "תביעת תיר ליס"). תביעה נוספת הוגשה על ידי בעלת הרכב השני, רכב אלבר (להלן: "רכב אלבר"), והיא הוגשה נגד בעלת הרכב השלישי (ת.א. 13559-02-12, להלן: "תביעת אלבר"). כפי שיפורט רכבים נוספים היו מעורבים בתאונה, אך הם לא צורפו להליך, ונהגי רכבים אלו גם לא הובאו לעדות.

התאונה אירעה בכביש מס' 1, בכיוון תל אביב - ירושלים, סמוך למחלף שורש. עובר לתאונה נסעו שלושת הרכבים זה אחר זה, בנתיב השמאלי, רכב תיר ליס ראשון, אחריו רכב אלבר ואחרון רכב הנתבעת 3 (להלן: "רכב שלמה"). במהלך התאונה עבר רכב תיר ליס מהנתיב השמאלי לנתיב הימני, ושם הוא נפגע מרכב נוסף, שלא צורף להליך. על נסיבות מעבר הרכב בין הנתיבים, חלוקים הצדדים. נהגת רכב שלמה טוענת שרכב נוסף וחמישי היה מעורב בתאונה; רכב זה פגע ברכבה מאחור. פרטי הרכב לא נמסרו, ונהג הרכב לא העיד. העידו בפני שלושת הנהגים ברכבים נשוא הליך זה.

נהגת רכב ת.י.ר ליס העידה שהיא נהגה רכבה בנתיב השמאלי בכביש, והאטה עקב רכב אחר שהאט לפניה. לפתע פגע ברכבה מאחור רכב אלבר, הדף את הרכב לנתיב הימני, ושם נפגע רכבה פגיעות נוספות מרכב אחר שנסע בנתיב הימני.

נהג רכב אלבר העיד שרכב תיר ליס שנסע לפניו האט על כן גם הוא האט, וכשנוכח לראות שהרכב בולם, בלם גם הוא, אך לא הצליח להימנע מפגיעה ורכבו שפשף קלות את הרכב לפניו. הוא הביט במראה וראה שרכב שלמה שנוסע אחריו אינו עוצר, ופוגע ברכבו מאחור. כשהסתכל לפנים ראה שרכב תיר ליס חותך לנתיב הימני, ורכב אחר שהיה בנתיב זה בורח שמאלה ותוך כדי כך פוגע בחלק האחורי של רכב תיר ליס.

נהגת רכב שלמה, הנתבעת 3, העידה שרכב שנסע שני רכבים לפניה (הוא רכב תיר ליס) בלם וסטה מעט ימינה. היא רצתה לעצור אך לא הצליחה, פגעה ברכב לפניה, ורכב מאחוריה פגע בה.

בחנתי את מכלול העדויות. הגעתי למסקנה שיש לקבל את תביעת תיר ליס ולחייב את הנתבעים 1 - 2 במלוא הנזק. ובאשר לתביעת אלבר, יש לקבל את התביעה בחלקה ולחייב את הנתבעת, שלמה, לשאת רק בנזק האחורי. אלו טעמי.

עדות נהגת תיר ליס היתה מבולבלת מעט, והעדה גם העידה כי אינה זוכרת את מלוא הפרטים. עם זאת, מהות הדברים עלתה בעדות, מהות הדברים היתה זכורה לעדה, ובעניינים אלו תאמה העדות את האמור בהודעות הכתובות שמסרה העדה: שתי הודעות במשטרה והודעה נוספת לחברה התובעת. מהות הדברים היא שלטענת העדה, רכב אלבר פגע ברכבה מאחור, וכתוצאה מכך נהדף רכבה לנתיב הימני, שם נפגע מרכב נוסף. ולא רק שגרסה זו עולה לאורך כל הדרך, אלא שהיא תואמת לחלוטין את גרסתו הכתובה (אך לא את העדות) של נהג אלבר. בהודעת נהג רכב אלבר נכתב שרכבו פגע ברכב תיר ליס מאחור, והדף את הרכב לנתיב הימני, שם נפגע הרכב מרכב נוסף (ת/7). התוספת היחידה בגרסתו הכתובה של נהג רכב אלבר היא שלטענתו הפגיעה שפגע רכבו ברכב תיר ליס היא תוצאת הדיפת רכבו על ידי הרכב שנסע מאחוריו, רכב שלמה. עם זאת, בכל הקשור לפגיעה ברכב תיר ליס, גרסתו הכתובה של נהג רכב אלבר תואמת לגרסת נהגת רכב תיר ליס.

גרסה זו לא נסתרה על ידי נהגת שלמה. עדות נהגת רכב שלמה (הרכב השלישי) לא היתה עקבית, ולא ניתן להסיק מעדותה מסקנה ברורה בשאלה אם העדה עצמה ראתה את הפגיעה של רכב אלבר ברכב תיר ליס. בהודעה הכתובה כתבה הנהגת שרכבה הצטרף לתאונה קיימת (נ/1). בעדות בבית משפט הגרסה משתנה, בעדות הראשית התייחסה העדה רק לפגיעת רכבה שלה ברכב אלבר, מבלי לאזכר את הפגיעה ברכב תיר ליס. בחקירה הנגדית, נטען בתחילה שהעדה לא ראתה את פגיעת רכב אלבר ברכב תיר ליס (עמ' 9 שורות 21 – 22), אך בהמשך נטען שללא ספק רכבה לא הדף את רכב אלבר אל הרכב לפניו (עמ' 9 שורות 23 – 25), וכי רכב אלבר פגע ברכב לפניו (תיר ליס) טרם נפגע מרכבה (עמ' 9 שורות 17 – 18).

כאמור, לגבי עצם פגיעת רכב אלבר ברכב תיר ליס מאחור, אין מחלוקת, וגם אין מחלוקת כי רכב תיר ליס סיים את התאונה בנתיב ימני; המחלוקת היא בשאלה אם רכב תיר ליס עבר לנתיב ימני מאחר ונהדף ימינה, או מאחר והנהגת עברה מרצונה לנתיב זה. נהגת תיר ליס העידה והיתה איתנה בדעתה, כי רכבה נהדף לנתיב הימני כתוצאה מהמכה שקיבל (עמ' 1 שורה 18; עמ' 2 שורה 10; עמ' 3 שורות 6 – 13, 31 ועוד). נהג אלבר העיד כי ראה את רכב תיר ליס סוטה לנתיב הימני עוד טרם פגע בו (עמ' 9 שורה 20), וגם לאחר הפגיעה הוא ראה שרכב תיר ליס ממשיך ונוסע לנתיב הימני (עמ' 5 שורות 22 – 23; עמ' 6 שורות 2 – 3). בגרסה זו תמכה גם נהגת רכב שלמה שהעידה כי עוד טרם לפגיעה הבחינה ברכב תיר ליס בולם וסוטה מעט ימינה (עמ' 9 שורות 10 – 11).

במחלוקת זו אני מעדיפה את עדות נהגת רכב תיר ליס. כאמור עדותה היתה עקבית ותאמה לאמור בהודעותיה הכתובות. מאידך עדות נהג רכב אלבר אינה עולה בקנה אחד עם ההודעה הכתובה שמסר, שם כתב במפורש כי רכב תיר ליס נהדף על ידי רכבו לנתיב ימני (ת/7). ובאשר לעדות נהגת רכב שלמה, לא רק שהעדות אינה עקבית, אלא שלעניין זה היא אינה חד משמעית, והטענה היא רק שרכב תיר ליס סטה "מעט ימינה" (עמ' 9 שורה 10). זאת ועוד, בהודעה הכתובה אין טענה כי רכב תיר ליס סטה ימינה טרם נפגע, והטענה היא לבלימה פתאומית (נ/1).

העולה מהאמור הוא שרכב תיר ליס נפגע מאחור על ידי רכב אלבר, כתוצאה מפגיעה זו הוא נהדף לנתיב הימני, שם נפגע מרכב נוסף. מכאן שהאחריות לנזקי רכב תיר ליס מוטלת על נהג רכב אלבר ואולי גם על נהג הרכב הנוסף שהיה בנתיב הימני, אלא אם תוכיח אלבר כי הפגיעה שפגע רכבה ברכב תיר ליס היא תוצאת פגיעת רכב שלמה ברכבה. כפי שיובהר לא רק שטענה זו לא הוכחה, אלא שבעדותו חזר בו נהג רכב אלבר מטענה זו.

טוענת ב"כ אלבר כי רכב תיר ליס נפגע מאחור באופן משמעותי ביותר ובגין כך הושבת הרכב, ואילו רכבה ניזוק מלפנים פגיעה קלה מאוד שעלות תיקונה הוא 1,887 ₪ בלבד. לפיכך, כך לטענתה, לא יתכן שרכבה הוא שהסב לרכב תיר ליס את הנזקים שנגרמו, ונזקים אלו הם תוצאת פגיעת הרכב הנוסף ברכב תיר ליס, כפי שגם העיד הנהג מטעמה. אינני מקבלת טענה זו. ראשית, כפי שכבר נאמר, רכב תיר ליס נהדף ימינה כתוצאה מפגיעת רכב אלבר בו, ומכאן שגם הפגיעה שפגע הרכב הנוסף ברכב תיר ליס היא באחריות נהג אלבר. מטעם זה גם החליטה תיר ליס לתבוע נזקיה רק מאלבר ולא מנהג הרכב הנוסף. שנית, גם אם לנהג הרכב הנוסף אחריות, ולו חלקית, לנזקי רכב תיר ליס, וגם אם הנזקים שגרם עולים על הנזקים שגרם רכב אלבר, אין בכך כדי לשנות מהתוצאה. המירב שניתן לטעון הוא שנהג רכב אלבר ונהג הרכב הנוסף הם מעוולים במשותף, אלא שבמקרה זה אחריותם כלפי תיר ליס היא ביחד ולחוד. אם סברה אלבר כי גם לנהג הרכב הנוסף אחריות לנזקי רכב תיר ליס, היה עליה לשלוח לו הודעה לצד שלישי. אין בכך כדי לשחררה ממלוא חבותה כלפי תיר ליס. ויודגש שוב, נהג רכב אלבר עצמו הודה כי פגע ברכב תיר ליס פגיעה עצמאית, והוא אף הודה כי כתוצאה מכך, נפגע רכבו שלו, גם אם פגיעה קלה בלבד. לאור האמור, האחריות למלוא הנזק חלה על אלבר.

ובאשר לאחריות נהגת רכב שלמה (נתבעת 3). בהודעתו הכתובה של נהג רכב אלבר נכתב כי הוא בלם רכבו אחרי רכב תיר ליס אך נפגע אחור ונהדף לפנים. ואולם בעדותו העיד העד גרסה שונה, ולדבריו, רכבו פגע ברכב תיר ליס ללא קשר לפגיעת רכב שלמה, רק לאחר שפגע ברכב לפניו הוא נפגע מאחור, אך רכב תיר ליס לא נפגע פעם נוספת, מאחר והוא המשיך ונסע לנתיב הימני (עמ' 5 שורות 16 – 27). לאור עדות זו, יש לקבוע שנהגת רכב שלמה אינה אחראית לנזקי רכב תיר ליס, ומשום כך דין תביעת תיר ליס נגד הנתבעת 3 (שלמה) להידחות.

ובאשר לתביעת אלבר. המסקנה העולה מאמור הוא שיש לחייב את שלמה לפצות את אלבר רק בגין הנזק שנגרם לחלקו האחורי של הרכב, אך לא לחלקו הקדמי, מאחר ונזק זה הוא תוצאת פגיעת רכב אלבר ברכב תיר ליס (וראה עדות נהג אלבר בעמ' 8 שורות 22 – 27). לעניין זה, ומאחר ומדובר בפגיעה מאחור, אינני מקבלת את הטענה לקיומו של אשם תורם.

התוצאה היא שתביעת תיר ליס (ת.א. 36678-11-11) מתקבלת במלואה ואני מחייבת את הנתבעים 1 – 2 לשלם לתובעת סך של 54,462 ₪ צמוד מיום 03.08.11 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית, ובנסיבות העניין, ובהתחשב בכך ששלמה נתבעת גם בתיק הנוסף, אין צו להוצאות.

תביעת אלבר (ת.א. 13559-02-12) מתקבלת בחלקה ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 20,147 ₪ צמוד מיום 16.08.11 בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה, שכר העד בסך 250 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ. בנוסף תישא הנתבעת בשכר העדה מטעמה בסך 350 ₪.

התשלומים יבוצעו בתוך 30 יום מהיום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.