28 נובמבר 2013

1. התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 20.3.11 עת מעדה במדרגות ביתה בדרכה לעבודתה.

תביעתה נדחתה מהטעם כי התאונה אירעה בהיותה בחצר ביתה הפרטי ובטרם החלה את דרכה לעבודה על פי סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי.

על כך הוגשה התביעה שבפנינו.

2. על העובדות, כפי שיפורטו להלן, לא הייתה למעשה מחלוקת בין הצדדים:

3. התובעת הינה פיזיותרפיסטית עצמאית.

4. לתובעת קליניקה פרטית בביתה (להלן "הקליניקה") ובנוסף היא נותנת שירותי פיזיותרפיה בבתי לקוחות, בהתאם לדרישות המוסדות עימם היא קשורה ביחסי עבודה.

5. המדרגות המובילות לקליניקה הן אותן המדרגות המובילות גם לבית התובעת, כאשר יש כניסה נפרדת לקליניקה בצמוד לדלת הבית.

המדרגות הן בתחום חצריה של התובעת.

המדרגות עצמן משמשות לעיתים לביצוע טיפולי פיזיותרפיה.

6. ביום 20.3.11, בין השעות 07:30 ועד 08:30, טיפלה התובעת במטופל בקליניקה.

בשעה 9:00 הייתה אמורה התובעת לתת טיפול למטופל אחר בביתו בג'סר אל זרקא.

כאשר יצאה התובעת מהקליניקה בכוונה לנסוע אל המטופל השני, מעדה במדרגות ונפלה.

7. השאלה העומדת להכרעה היא האם יש להכיר בנפילתה כאמור כתאונה בדרך לעבודה.

עיקר טענות הצדדים:

8. לטענת התובעת, יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה שאירעה לתובעת בדרך לעבודתה, אף אם הפגיעה אירעה במדרגות שבתחום מעונה, המשמשות גם את הקליניקה הצמודה לדירתה.

9. לטענת הנתבע, מאחר והתאונה אירעה במדרגות שבתחום מעונה הפרטי של התובעת עוד לפני יציאתה לרשות הרבים, והמדרגות מצויות בשליטתה והיא שחולשת על הסיכונים שבמקום, הרי שלפי הלכת עב"ל 19/99 המלל נ' משה רונן, אין להכיר בפגיעה כתאונת עבודה, ואין רלוונטיות לטענה כי היתה בדרכה מטיפול פיזיוטרפי אחד לטיפול אחר בבית המטופל.

הכרעה

10. סעיף 80(1) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 קובע כי

"רואים תאונת עבודה אף אם-

(1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו , מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו."

11. מעובדות המקרה עולה, כי התובעת הייתה בדרכה ממקום עבודה אחד – הקליניקה שבצמוד לביתה- למשנהו- מתן טיפול פיזיוטרפי בבית מטופל שני.

מכאן, שיש להכיר בתאונה כתאונה בדרך לעבודה לפי סעיף 80(1) לחוק.

12. גם אם בוחנים אנו את הפגיעה כפגיעה שאירעה לתובעת בדרכה מביתה לעבודה, מסקנתנו היתה זהה, ונבהיר.

אמנם, אין חולק כי המדרגות הן רכושה הפרטי של התובעת ומצויות בתחומה הפרטי, אולם, אין מדובר בשטח ביתה של התובעת בלבד אלא בשטח המשמש הן את הכניסה לבית והן את הכניסה לקליניקה בה עובדת התובעת כעצמאית, כאחד.

המדרגות בהן נפלה התובעת משמשות הן את התובעת ובאי ביתה בכניסה למעונם הפרטי, הן את התובעת בכניסתה או יציאתה מהקליניקה, וכן את כלל המבקרים בקליניקה.

משכך, יש לראות במדרגות אלו חלק מרשות הרבים המשמשת גם את באי הקליניקה, בדומה למדרגות בבית משותף.

13. זאת ועוד.

בעניין גבריאל ברדה (עב"ל 109/99 גבריאל ברדה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל"ח 241) קבעה כב' השופטת ארד את הדברים הבאים, והיפים לענייננו:

"..אכן, הבית עצמו עשוי לשמש למטרה דו-תכליתית: למגורים ולעבודה...

בכל מקרה ומקרה, עלינו "למקם" את נסיבות אירוע התאונה ואת הקשר הסיבתי בינה לבין אחת מן התכליות הללו. כך, יכול ונסיבות אירוע התאונה ילמדונו שהתרחשה אגב התנהלותו של הנפגע בחיי היום יום שלו בביתו. יכול ונסיבות התאונה ילמדונו, שהתאונה התרחשה עקב עיסוקו של המבוטח ותוך כדי עיסוקו, כאשר לצורך זה היה לו ביתו כמשרדו.

בה במידה, לא מן הנמנע הוא שמשרדו של הנפגע ישמש לו לשינה או למגורים ולא רק כמקום עבודה. גם אז, נבחן את נסיבות התאונה, ואת הקשר הסיבתי בינה לבין משלח ידו ועיסוקו.

הנה כי הן, בחינתנו את התאונה כ"תאונת עבודה" תיעשה, לא על פי זירת התרחשותה של התאונה או מיקומה, כי אם לנוכח נסיבותיו הספציפיות של המקרה הקונקרטי וקביעת קיומו - או אי קיומו - של הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין עיסוקו של המבוטח. "

וכן:

"אין מקום לחציצה מוחלטת בהכרה בתאונה המתרחשת אגב עבודה בבית לבין הכרה בתאונה המתרחשת בעבודה. כשהבית משמש לצורכי עבודה, הופך הוא להיות, על דרך של העתקה מושגית, סביבת עבודה בדומה לזו המתקיימת במשרדו של הנפגע. אי לכך, ככל שהתאונה, על פי נסיבותיה והקשרה, הייתה מוכרת כתאונת עבודה אילו התרחשה במשרדו, כן יש להכיר בה כתאונת עבודה לנפגע, עת התרחשה בביתו המשמש לו כמשרדו."

14. לאור האמור, גם אם נאמר שאין לראות במדרגות כרכוש משותף אלא נלך לשיטת הנתבע ונקבע, כי המדרגות בהן מדובר הן חלק מרכושה הפרטי של התובעת, ומבחינה זו יש לראותה כמי שחולשת על הנעשה שם, אחראית לתקינות המדרגות וצריכה להתמודד עם הסיכונים הטמונים בהן ולנקוט באמצעים לסילוקם כפי שנקבע בעניין גלולה (נג/ 0-66 אסתר גלולה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ו 134), הרי שבמקרה דנן למרות שמדובר בשטח פרטי של התובעת – לא מדובר בשטח ביתה, אלא, בשטח הכולל הן את הבית ואת הקליניקה.

15. משאין חולק, כי התאונה התרחשה עת יצאה מטיפול והייתה בדרכה לטיפול , השימוש במדרגות הבית והקליניקה היה עקב עיסוקה של התובעת ותוך כדי עיסוקה, ועל כן, יש להכיר בנפילתה של התובעת כתאונת עבודה לפי סעיף 80(1) לחוק.

16. לנוכח כל האמור, התביעה מתקבלת.

התאונה מיום 20.3.11 תוכר כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

הנתבע ישלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3500 ש"ח תוך 30 יום.

17. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ד, (28 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.