בשם המערער: עו"ד עדנאן אלאסעד.

בשם המשיבה: עו"ד הגב' שרון אייל

הערעור:

1. לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה, (להלן: "בית משפט לתעבורה") אשר ניתן ביום 2/11/14 על ידי כבוד השופט משה גינות בתיק 602-07-08 (להלן: "התיק העיקרי").

הערעור כאמור מופנה כנגד חומרת הדין.

כתב האישום והעונש כלפיו מופנה הערעור:

2. המערער הודה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה שיוחסה לו בתיק העיקרי וצירף שלושה כתבי אישום נוספים שהוגשו נגדו בתיקים אחרים, כפי שיפורט להלן, ושבעובדותיהם הודה, הורשע, גם כן, ונידון בגין כל התיקים לעונשים הבאים:

8 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו – 29/6/14; הפעלת מאסר מותנה בן 10 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו בתיק תעבורה (נתניה) 4690/06; הפעלת עונש מאסר מותנה של 6 חודשים שהוטל עליו בת"פ (שלום פ"ת) 21874-09-11.

עונשי המאסר המותנים הופעלו במצטבר לעונש שהטיל בית משפט לתעבורה, על פי קביעתו, כך שעל המערער לרצות עונש מאסר בפועל של 24 חודשים.

זאת ועוד, הטיל בית משפט לתעבורה על המערער 7 חודשי מאסר על תנאי כמפורט בגזר הדין, ו- 12 שנות פסילה בפועל, תוך הפעלת עונשי פסילה מותנים בחופף.

מכאן הערעור שבפניי והמופנה כנגד חומרת העונש ובעיקר עונש המאסר בפועל ועונש הפסילה הממשית.

ההליכים בבית משפט לתעבורה:

3. בתיק העיקרי, יוחסו למערער את העבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה, תשכ"א – 1961 (להלן: "הפקודה"), נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 (א) לפקודה ונהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), תש"ל – 1970, (להלן: "פקודת הביטוח").

4. בעובדות כתב האישום בתיק העיקרי נטען כי ביום 17/1/05 נפסל המערער על ידי בית המשפט לתעבורה בנתניה בתיק 8242/04 (בהעדרו), מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים ורישיונו הופקד ביום 31/3/08.

בתאריך 20/9/05 נפסל המערער על ידי בית משפט לתעבורה בחדרה בתיק 9283/05 (גם כן בהעדרו), לתקופה של 6 חודשים והפקיד תחליף רישיון ביום 31/3/08.

עוד נטען כי ביום 27/7/06 נפסל המערער על ידי בית המשפט לתעבורה בתל-אביב בתיק 35632/06 (בהעדרו), מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים והפקיד תחליף רישיון ביום 31/3/08.

5. זאת ועוד, ביום 31/3/08 נפסל המערער על ידי בית משפט לתעבורה בנתניה בתיק 4690/06 (בנוכחותו), מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים ואף הפקיד תחליף רישיון בו ביום.

חרף האמור לעיל, נמצא המערער ביום 1/6/08 בעין אלסהלה שבעירו, כשהוא נוהג ברכב פרטי ביודעו שהינו פסול מלנהוג.

התיק המצורף הראשון:

העבירות:

6. המערער ביקש וצירף לתיק העיקרי, כתב אישום נוסף, (להלן: "התיק המצורף הראשון") שהוגש נגדו בתיק (חיפה) 62-03-10 (פ"ל 1930-11-08–במקור נרשם 11-1930/2008), ושבו יוחסו לו העבירות הבאות:

נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף לפי סעיף 10 לפקודה ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח.

העובדות:

7. בתיק המצורף הראשון, נטען כי ביום 31/3/08 נפסל המערער מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 4 שנים על ידי בית משפט לתעבורה בנתניה בתיק 51200514068 - (כך נאמר בכתב האישום וככל הנראה הכוונה לתיק 4690/06 בו נידון המערער במעמדו – ראו סעיף 5 לעיל).

בנוסף נטען כי עוד קודם לכן, בתאריך 20/9/05 נפסל המערער מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים על ידי בית משפט לתעבורה בחדרה בתיק 9283/05. דבר הפסילה נודע למערער ואף רישיונו הופקד.

חרף האמור לעיל, ביום 29/7/08 נהג המערער ברכב פרטי בכביש 574 ונסע לכיוון חריש-קציר.

התיק המצורף השני:

העבירות:

8. כאמור, המערער צירף כתב אישום נוסף שהוגש נגדו בתיק 1334-09-08, (להלן: "התיק המצורף השני") ובו ייחסה לו המשיבה את העבירות של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודה, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה לפי סעיף 10(א) לפקודה (במקור נרשם 10א'), נהיגה ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח ונהיגה ברכב כשתוקף הרישיון פקע מלפני כ-4 חודשים לפי סעיף 2 לפקודה.

העובדות:

9. בתיק המצורף השני נטען כי ביום 25/10/06 נפסל המערער על ידי בית המשפט לתעבורה בחדרה בתיק 8841/07 (בהעדרו), מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 24 חודשים ואף הפקיד תחליף רישיון ביום 31/3/08.

10. עוד נאמר כי המערער נפסל על ידי בית משפט השלום לתעבורה בחדרה ביום 14/11/07 בתיק 9733/07 למשך 18 חודשים והפקיד תחליף רישיון ביום 31/3/08.

11. נטען עוד כי המערער נפסל ביום 31/3/08 על ידי בית המשפט לתעבורה בנתניה בתיק 4690/06 (בנוכחותו), למשך 4 שנים והפקיד תחליף רישיון בו ביום.

12. חרף האמור לעיל, נמצא המערער ביום 25/7/08 נוהג ברכב פרטי בעין אלסהלה שבעירו.

במעשיו המתוארים דלעיל, עבר המערער את העבירות שפורטו לעיל.

התיק המצורף השלישי:

העבירות:

13. בדיון שהתקיים בבית משפט לתעבורה ביום 5/10/14 ביקש המערער לצרף לתיק העיקרי, תיק תעבורה שלישי - (פ"ל 7363-06-14) שהתנהל נגדו בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב בפני כב' השופט ויטלסון (להלן: "התיק המצורף השלישי").

המשיבה התנגדה לבקשה ובית המשפט לתעבורה הנכבד נעתר לבקשת המערער ובהתאם להחלטתו מיום 5/10/14 (בעמ' 21), הורה על צירוף תיק זה לתיק העיקרי.

בימ"ש לתעבורה הרשיע את המערער על סמך הודאתו בעבירה של נהיגה ברכב הגם שתוקף רישיונו פקע מלפני יותר מ- 12 חודשים, עבירה לפי סעיף 10(א) לפקודה, נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודה ונהיגה ברכב ללא ביטוח לפי סעיף 2 לפקודת הביטוח.

העובדות:

14. בתיק המצורף השלישי, נטען כי המערער נהג ביום 29/6/14 ברכב פרטי בכביש 5 בתל-אביב, למרות שביום 31/3/08 נפסל בנוכחותו מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה למשך 4 שנים בתיק (נתניה) 4690/06.

15. המערער הגיש לבית המשפט לתעבורה בנתניה תצהיר ובו הצהיר כי רישיונו פקע וביקש לחשב את הפסילה בהתאם, הן בתיק (נתניה) 4690/06, וכן בתיקים 9733/07 (בו נפסל למשך 18 חודשים), 9457/02 (בו נפסל למשך שנה), 10078/02 (בו נפסל למשך שנה), 12234/02 (בו נפסל למשך חודשיים), 9283/05 (בו נפסל למשך 6 חודשים), 8841/06 (בו נפסל למשך 24 חודשים) ותיק 6001/00 (בו נפסל למשך חודש).

16. עוד נטען כי המערער נפסל ביום 27/7/06 על ידי בית המשפט לתעבורה בתל-אביב בתיק 35632/06 למשך 18 חודשים ואף הפקיד במזכירות בית המשפט אישור על פקיעת רישיונו, וכן בגין תיק תעבורה (ת"א) 36765/00 שבו נפסל למשך 6 חודשים.

במעשיו עבר המערער את העבירות שיוחסו לו בכתב האישום בתיק המצורף השלישי.

תסקיר שירות המבחן:

18. בעניינו של המערער הוגשו שני תסקירים של שירות המבחן, הראשון מיום 10/7/13, בו סקר שירות המבחן את נסיבותיו האישיות של המערער, נסיבותיו המשפחתיות, הרקע ממנו בא ובו גדל, כאשר בו ציין שירות המבחן כי מדובר באדם אינטליגנטי ברמת תפקוד סבירה, אם כי לאורך השנים ביסס דפוסים של הגמשת גבולות המותר והאסור בהתאם לצרכיו.

שירות המבחן בסופו של יום המליץ על הטלת צו של"צ בהיקף של 250 שעות והארכת עונשי המאסרים המותנים, זאת בהתחשב בנסיבות השונות, לרבות הזמן שחלף מאז ביצוע העבירות.

שירות המבחן הגיש תסקיר משלים מיום 19/5/14 ובו ביקש דחיית הדיון כדי לאפשר לו לבחון את האפיק השיקומי, וזאת לאחר בירור נכונות המערער להשקיע בקשר הטיפולי. לכן, חזר על ההמלצה שניתנה בתסקיר הראשון.

טענות הצדדים:

17. ב"כ המערער טוען כי היה על בית משפט לתעבורה לאמץ המלצת שירות המבחן ולהימנע מהטלת עונש מאסר, ולחילופין, היה מקום להפעלת עונשי המאסר באופן חופף, כך שבדרך זו יצמצם בית המשפט את תקופת המאסר הכוללת שהוטלה על המערער.

18. הסנגור המלומד חזר והפנה אל נסיבותיו האישיות של המערער, למצבו המשפחתי והפגיעה הקשה בו ובמשפחה עקב מאסרו הארוך. עוד טען ב"כ המערער כי עונש הפסילה שהוטל על המערער ארוך מדי ומחייב התערבות במידה משמעותית.

19. מנגד ב"כ המשיבה ביקשה לדחות את הערעור.

לדעת המשיבה, העונש שהושת על המערער סביר ושקול, כך שאינו מצדיק התערבות ערכאת הערעור.

המשיבה הפנתה להתנהלותו מפרת החוק של המערער, בעיקר בקשר לעבירות תעבורה ונהיגה בזמן פסילה, תוך שהמערער מסכן את שלום הציבור, בכלל ושלום המשתמשים בדרך, בפרט.

המשיבה סבורה כי העונש שהוטל על המערער הולם את מספר העבירות שבוצעו על ידו, ונותן ביטוי למהות וחומרת העבירות בהן הורשע, תוך הפניה לעברו הפלילי וזה התעבורתי המכביד של המערער.

20. באי כוח הצדדים הגישו פסיקה, תוך שכל צד מפנה לפסיקה ההולמת את טיעוניו.

דיון והכרעה:

21. לאחר שעיינתי בגזר הדין של בית משפט לתעבורה, בהרשעות הקודמות של המערער, הן בתחום הפלילי והן בתחום התעבורתי, בתסקירי שירות המבחן, בהודעת הערעור ושמעתי טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור, ככל שהוא מתייחס לעניין עונש המאסר בפועל, אם כי בהקשר לעונש הפסילה בפועל, נראה לי כי יהא זה הולם להקל במידה מסוימת עם המערער ולהעמיד עונש זה, על 8 שנים, (חלף 12 שנות פסילה).

22. המערער חטא במספר רב של הזדמנויות בעבירות חמורות, הגם שחלק מהעבירות בוצעו לפני מספר שנים, הרי שאין בכך כדי להקהות מחומרתן. המערער נהג ברכב פעם אחר פעם למרות שנפסל מלקבל רישיון פעם אחר פעם במספר הליכים שהתקיימו בפרק זמן לא רחוקים בבתי משפט שונים, זאת ללא פוליסת ביטוח ורישיון תקפים, כאמור בכתבי האישום.

23. המערער נדון ל- 8 חודשי מאסר בפועל בגין 4 עבירות של נהיגה בזמן פסילה ולכן לא ניתן לומר כי עונש זה חמור במידה קיצונית המצדיקה התערבות ערכאת הערעור, נהפוך הוא, ניתן לומר כי בהטלת עונש זה; הקל בית משפט לתעבורה עם המערער במידה משמעותית.

24. על פי ההלכה הקובעת את רמת הענישה הנוהגת, עונש כזה של 8 חודשי מאסר בפועל, הוטל במקרים מסוימים בגין עבירה אחת של נהיגה בזמן פסילה, ומכאן צא ולמד על הענישה המתבקשת בגין 4 עבירות של נהיגה בזמן פסילה.

25. אומנם בסופו של יום על המערער לרצות 24 חודשי מאסר בפועל – תקופה שאינה קצרה, אך משהמערער נטל על עצמו את הסיכון וביצע מספר עבירות של נהיגה בזמן פסילה, וכשתלויים ועומדים נגדו מאסרים מותנים חבי הפעלה, הרי שהוא העמיד את עצמו במצב זה ובמו ידיו הוביל לדרך ללא מוצא ושממנה בית המשפט אינו יכול לסטות לדרך אחרת.

זאת ועוד, על מי שאינו מכבד את צווי בית המשפט והחלטותיו, לצפות ולהניח כי בית המשפט יסיק במהרה שהוא – ובענייננו, המערער, שוגה בתפיסת והבנת ההליכה לקראתו בדרך של מידת הרחמים ולכן משחטא ושב וחטא בעבירות דומות, כמו בעניינו, על בית המשפט ללכת בדרך של מידת הדין.

המדובר במספר עונשי מאסר מותנים שהופרו על ידי המערער תוך ביצוע יותר מעבירה אחת, לכן, הייתה מוטלת על בית המשפט לתעבורה החובה להפעיל עונשים אלה; ואכן, נהג בית משפט לתעבורה בהתאם לדין כשהפעיל את עונשי המאסר במצטבר, וזאת בהעדר נימוקים מיוחדים שמצדיקים חפיפת עונשים אלה האחד למשנהו, או כולם לעונש שהוטל עליו. לעניין החובה להפעיל עונשי מאסר מותנים, ראו ע"פ 4716/12 מדינת ישראל נגד עידן דסטה (ניתן ביום 6/6/13), שם קבע בית המשפט העליון כי:

"סעיף 58 לחוק העונשין קובע כי ככלל, עונשי מאסר על תנאי יופעלו במצטבר ולא בחופף, אלא מטעמים מיוחדים שירשמו"

ראו גם ע"פ 10228/05 רובאעי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 26/6/06) וע"פ 645/09 טאייב נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 13/1/10).

26. מיותר לציין, כי הפעלת עונשי המאסר המותנים בחופף עלולה לגרום לפגיעה מהותית ומשמעותית באפקטיביות שיש בענישה הצופה פני העתיד. זאת ועוד, הפעלה חופפת של עונש מותנה מרוקנת מתוכן את משמעותה של הענישה המותנית והופכת את גזרי הדין של בתי המשפט הקודמים לפלסתר.

27. הגם שנסיבותיו של המערער אינן קלות והפגיעה בפרנסתו ובמשפחתו גם היא משמעותית עקב מאסרו הלא קצר, אין להתעלם מכך שהמערער הביא על עצמו תוצאה זו, ולכן אין לו להלין על איש.

המערער יליד 1971, צבר לחובתו עבירות פליליות בשל הסעת שוהים בלתי חוקיים, פריצה לרכב, והעסקת שוהים בלתי חוקיים ובתחום התעבורתי צבר 32 הרשעות שכוללות עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון ועבירות נוספות.

28. כאמור, הענישה ביחס לעבירות בהן הורשע המערער ברורה וחד משמעית, ודי בעניין זה אם אפנה לעפ"ת (חי') 3748-09-11 ראני נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 10/10/11), רע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל (ניתנה ביום 26/5/05), רע"פ 1392/09 נתן אבנילוב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 5/3/09), רע"פ 3943/11 אסלם ברהום נגד מ"י (ניתנה ביום 27/5/11), רע"פ 6206/07 ענתבי נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4/9/07), רע"פ 1575/07 משיח נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 22/2/07) ורע"פ 303/10 עבד אל קאדר נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 13/1/10).

29. חרף האמור לעיל, נראה לי כי יהיה ראוי להשאיר למערער צוהר, דרכו יראה את האור בקצה המנהרה ולתכלית זו להקל במידה מסוימת עמו בהקשר לעונש הפסילה בפועל מהנימוקים השונים שפירטתי לעיל, לרבות העובדה כי מניין עונש הפסילה יחל לאחר שחרורו מהמאסר ובהתחשב בעונשי הפסילה הממשית שהוטלה עליו בתיקים אחרים.

על כן, אני סבור כי יהא זה נכון להעמיד את עונש הפסילה בפועל על 8 שנים. רשמתי בפני שהמערער הפקיד תחליף רישיון ביום 31.3.08 וכי כיום אין ברשותו רישיון להפקדה, כך שמניין עונש הפסילה יחל בהתאם להוראות הדין.

30. אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, אני מחליט לדחות את הערעור, ככל שהוא מתייחס לעונש המאסר בפועל ומקבל את הערעור, ככל שהוא מתייחס לעניין עונש הפסילה בפועל באופן שעונש זה יעמוד על 8 שנים, (חלף 12 שנה).

יתר רכיבי גזר הדין, יישארו על כנם.

ניתן היום, ה' אדר תשע"ה, 24 פברואר 2015, במעמד המערער שהובא על ידי יחידת הליווי, סנגורו, עו"ד עדנאן אלאסעד וב"כ המשיבה, עו"ד צחי נימורובסקי.