1. ביום 12.2.12 הגיש התובע כתב תביעה נגד הנתבע. מתצהיר שליח בי דין עולה כי כתב התביעה הומצא ביום 12.6.12 לכתובתו של הנתבע כפי שזו רשומה במרשם האוכלוסין. הנתבע לא הגיש כתב הגנה. רעיית בנו של הנתבע הגישה ביום 8.8.12 הודעה לבית הדין בה ציינה – מבלי שצורפו להודעתה תצהיר או אסמתכא כלשהי – כי הנתבע מתגורר בחו"ל. בהודעה קודמת שמסרה לבית הדין ביום 23.4.12 ציינה המודיעה האמורה כי הנתבע אינה מתגורר עמה - אך לא ציינה כלל כי הוא מתגורר בחו"ל. בנסיבות אלו, משלא הוכח בפני ולו בראשית ראיה כי הנתבע אכן מתגורר בחו"ל, יש להחיל את החזקה הקבועה בסעיף 2(א) לחוק עדכון כתובת, התשס"ה – 2005, היינו - לראות בכתובת הרשומה במרשם האוכלוסין ככזו שניתן להמציא אליה דברי דואר ומסמכים.

2. בנסיבות אלו, ומכח סמכותי על פי תקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991, אני נותן בזאת כנגד הנתבע פסק דין בהיעדר הגנה על יסוד האמור בכתב התביעה.

3. הנתבע ישלם לתובע תוך 30 ימים מעת שיומצא לנתבע פסק דין זה את הסכומים הבאים:

א) פיצויי פיטורים בסך 94,500 ₪.

ב) הפרשי שכר עבודה בסך 22,000 ₪.

ג) פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת לפני פיטורים בסך 4,500 ₪.

סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א – 1961 מיום 1.6.08, הוא המועד בו היה אמור להשתלם השכר האחרון, ועד מועד הפירעון.

4. כן אני פוסק לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪, שאף הם ישולמו לתובע תוך 30 ימים מעת שיומצא לנתבע פסק דין זה. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד הפירעון.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ב, 30 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.