1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 11.9.11 בפתח תקווה.

2. לטענת התובעת, נסעה על גשר פ"ת ורכב הנתבעים לא שמר מרחק ופגע ברכבה מאחור.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי רכב הנתבעים נסע באיטיות והתובעת עקפה את רכבו תוך שהיא חוצה קו הפרדה רצוף. הנתבע ניסה להסיט רכבו על מנת למנוע את התאונה אך ללא הועיל.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העידה התובעת וחזרה על גרסתה לפיה נסעה באיטיות בכביש העמוס. כאשר טור המכוניות נוסע ונעצר לחליפין. התובעת נעצרה לאחר הרכב שלפניה בשל הפקק. לפתע חשה מכה מאחור והבחינה כי הנתבע 2 פגעה במרכז רכבה מאחור. התובעת הכחישה שביצעה עקיפה בנתיב הנגדי וטענה כי הנתיבים לכל הכיוונים עמוסים בשעה זו ולא ניתן היה לבצע עקיפה זו. התובעת טענה כי לאחר תאונה פינה הנתבע 1 את הדרך והצמיד את מכוניתו לקיר הבטחון.

5. הנתבע 1 העיד וטען כי נסע בכביש הפקוק כשלפתע עקפה אותו התובעת בנתיב הנגדי כשהיא חוצה קו לבן ואז נעצרה לפניו בבלימה חזקה. כתוצאה מכך התנגש הנתבע 1 בקיר הביטחון.

6. לאחר ששקלתי טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובעת, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותה של התובעת והיא מהימנה בעיני. התובעת חזרה בעקביות על גרסתה לפיה נסעה באיטיות בכביש הפקוק והנתבע 2 שנסע מאחוריה לא שמר מרחק ופגע בחלק האחורי של רכבה.

בנוסף, תמונות הנזקים מתיישבות עם גרסת התובעת לפיה התאונה ארעה באופן שתיארה ועל כן הנזק ארע במרכז החלק האחורי של רכבה.

יתרה מזו, מצב הכביש באותה שעה לא אפשר לתובעת לבצע עקיפה בנתיב הנגדי.

סבורה אני כי היה על הנתבע 1 אשר נסע בפקק מאחורי רכבה של התובעת לשמור על מרחק בטחון סביר בהתאם להוראות פקודת התעבורה אשר יאפשר לו לעצור בבטחה לאחר שרכבה של התובעת נעצר בשל העומס בכביש. משלא עשה כן הרי הוא אחראי לקרות התאונה.

באשר לנזק הנתבע, הצדדים הסכימו שהוכח ששולם סך של 1,653.33 ₪. באשר לסכום הנוסף בסך 3,085 ₪ שנטען ע"י התובעת כי שולם על ידה למוסך, הוצגה הצהרה מהמוסך המעידה על התשלום. לפיכך, מצאתי לנכון לפצות התובעת בסכום הכולל שהוכח ששולם בגין נזקיה בסך של 4,738.33 ₪.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעת סך של 4,738.33 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 13.8.12 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, ישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ד, 01 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.