בשם התובעת: עו"ד בוריס שרבטוב

בשם הנתבעת: עו"ד אלי הישראלי

1.עניינה של תביעה זו הינה נזקים שנגרמו באירוע שריפה מיום 16.2.11 לדירה אשר השכירה התובעת לנתבעת, אשר נמצאת ברח' אחד העם 25 ת"א (להלן:"הדירה").

2.על פי כתב התביעה נכרת בין התובעת לנתבעת חוזה שכירות מיום 1.11.09 לתקופה של שנה, מיום 5.11.09 ועד 5.11.10, אשר הוארך לשנה נוספת עד ליום 4.11.11, לפיו שכרה הנתבעת מהתובעת דירה הכוללת ריהוט, ציוד חשמלי ופרטי תכולה נוספים.

3.על פי כתב התביעה ביום 16.2.11 פרצה בדירה שריפה אשר גרמה לנזקים רבים הן למבנה הדירה והן לריהוט המצוי בה אשר נשרף ויצא מכלל שימוש.

על פי כתב התביעה, השריפה אירעה עקב רשלנותה של הנתבעת כאשר הנתבעת היתה בדירה, במקלחת, הותירה תנור חימום ספיראלי חשמלי פועל שהונח בקרבת הכורסא שבחדר המגורים, שהביא להתפתחותה של השריפה בדירה. התובעת עותרת לחייב את הנתבעת בגין אובדן דמי שכירות בסך 7,870ש"ח, נזקים שנגרמו לריהוט ו/או איבזור בסך 34,650 ₪, שכ"ט שמאי 1,508 ₪ השתתפות עצמית סך 3,558 ₪, ובסה"כ 47,368 ₪.

4.על פי כתב ההגנה השריפה אינה תוצאה של רשלנות מצד הנתבעת, אלא תוצאה של קצר במערכת החשמל שנגרם כתוצאה מחדירת מי גשם דרך צנרת החשמל בצירוף חיבורי חשמל רשלניים ולא תקניים שבוצעו ע"י התובעת או מי מטעמה.

5.מצד התובעת הוגשו תצהירים מטעם מנהל התובעת, ניר בזק וכן, של מר דנוך נתנאל ששכר באותה עת דירה בבנין, וכן, חוות דעת המומחה שלמה מאור, וחוו"ד השמאי בועז גרובר.

6.מצד הנתבעת הוגשו תצהיר הנתבעת, תצהיר בן זוגה מר אביב נוגרדי, חוות דעת המומחה שלמה איזנברג, וחוו"ד השמאי יובל טלמון.

כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם לרבות נותני חוות הדעת והשמאים, וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון

שאלת האחריות

7.הצדדים חלוקים בשאלת האחריות לפרוץ השריפה. לעניין האחריות הוגשו חוות דעת המומחה שלמה מאור מטעם התובעת, וחוות דעת המומחה שלמה איזנברג מטעם הנתבעת.

חוות דעת המומחה מטעם התובעת – שלמה מאור

8.התובעת הגישה מטעמה חוות דעת המומחה שלמה מאור לענין נסיבות פרוץ הדליקה שבדירה.

ע"פ חוו"ד המומחה ביקר בדירה ביום 22.2.11.

9.מחוות הדעת עולה כי המומחה שלמה מאור הינו בעל השכלה נרחבת בתחום כיבוי אש וחקר שריפות, עסק מרבית חייו המקצועיים בתחום כיבוי האש וחקר דליקות, מילא שורה של תפקידים, בהם 12 שנה כראש מדור כיבוי בצה"ל, מפקד קורסי חוקרי דלקות בצה"ל, כמו כן, במשך 22 שנה חבר באגודת חוקרי דליקות בישראל, ובשנים 2005-2006 כיהן כיו"ר אגודת חוקרי הדליקות בישראל. (ראה עמ' 6 ו-7 לחוות הדעת).

10.ע"פ חוו"ד מוקד השריפה נמצא מימין לכניסה לחדר המגורים במקום בו היתה ממוקמת כורסא חד מושבית. ע"פ חוו"ד מוקד השריפה מאופין בשריפה מוחלטת של ריפוד הכורסא, וצדו השמאלי של שלד העץ שבכורסא. ע"פ חוו"ד תבנית הבעירה והתפשטות קווי האש נראים ממוקד השריפה כלפי מעלה ואל עבר הפריפריה שמסביבו. סימני חריכה כיווניים נמצאו על רגלי השולחן הפונות אל עבר הכורסא שבחדר המגורים ועל גבי הספה.

11.המומחה מציין בחוות הדעת כי לצדה השמאלי של הכורסא נמצא תנור חימום ספיראלי חשמלי עם סימני חריכה ופגיעת אש חזקים בחזית הקדמית של התנור, וכי מימין לכניסה לחדר המגורים נמצא שקע בקיר עם סימני פגיעת אש חיצוניים, פתחי השקע אליו מוכנס כבל הזנת מתח נמצאו נקיים ממשקעי פיח. ע"פ חוות הדעת, העדר סימני פיח בשקע מהווה ראיה פיזית המעידה על ניתוק כבל הזנת מתח לתנור חימום החשמלי משקע זה רק לאחר כיבוי השריפה.

12.המומחה מציין כי בבדיקתו לא נמצאו ראיות להתפתחות השריפה כתוצאה מהצתה בזדון,ולא נמצאו ראיות היכולות להצביע על התפתחותה של השריפה כתוצאה מכשל חשמלי במערכת החשמל ו/או במכשירי החשמל.

13.המומחה מטעם התובעת קובע בחוות דעתו:

"מוקד השריפה על הממצאים שנמצאו בו ובסביבתו מחד ושרידי תנור חימום ספיראלי חשמלי שנמצא בצמוד לשרידי הכורסא במוקד השריפה מצביעים על התפתחותה של השריפה כתוצאה מקרינת חום שהופצה מתנור החימום אל עבר ריפוד הכורסא שבחדר המגורים.תקע הזנת המתח שבדופן התנור ופתחי השקע בקיר אליו מוכנס כבל הזנת המתח אשר נמצאו נקיים ממשקעי פיח מעידים על ניתוק כבל הזנת המתח מתנור החימום שנמצא במוקד השריפה לאחר כיבוי השריפה."

(ראה: עמ' 18 לחוות הדעת שלמה מאור סעיף 3 פסקה אחרונה)

14.המומחה מסכם בחוו"ד מסקנותיו:

"לאחר בדיקת נסיבות פרוץ הדליקה, לאור העובדות, הממצאים, תבנית הבעירה, התפשטות קווי האש, תשאול בעל הדירה, ניתוח האפשרויות ועל סמך ניסיוני כחוקר שריפות, אני בדעה כי הסבירות הגבוהה ביותר לפרוץ הדליקה בחדר המגורים שבדירת המגורים הנדונה, הינה כתוצאה מקרינת חום שהופצה מתנור החימום הספיראלי החשמלי שהונח בקרבת הכורסא שבחדר המגורים, דבר שהביא להתפתחותה של השריפה הנדונה." (ראה: עמ' 18 לחוו"ד סעיף 4).

15.תמונה מס' 2 בחוות הדעת כותרתה "מבט כללי למוקד השריפה".

ע"פ ס' 2.2 לחוות הדעת, מוקד השריפה נמצא מימין לכניסה לחדר המגורים במקום בו היתה ממוקמת הכורסא החד מושבית.

תמונה מס' 3 בחוות הדעת כותרתה " מבט כללי לשרידי הכורסא".

ע"פ ס' 2.3 לחוות הדעת, ריפוד הכורסא נשרף כליל כשצדו השמאלי של שלד העץ נשרף כליל.

16.מעיון בתמונה מס' 3 ניתן להבחין כי אכן צידו השמאלי של שלד הכורסא נשרף כליל ולא נותר ממנו דבר, בעוד שצדו הימני של הכורסא לא נשרף כליל, דבר התומך במסקנת המומחה מטעם התובעת כי מוקד השריפה נמצא מימין לכניסה לחדר המגורים במיקום בו ממוקמת הכורסא החד מושבית, כפי שמופיע בתמונה מס' 2 לחוות הדעת.

17.ע"פ ס' 2.4 לחוו"ד על שרידי השריפה בצמוד לצדה השמאלי של הכורסא נמצא תנור חימום ספיראלי חשמלי עם סימני חריכה ופגיעת אש חזקים בחזית הקדמית של התנור.

מעיון בתמונה מס' 4 לחוו"ד ניתן להבחין בתנור החימום החשמלי אשר מונח לצדה השמאלי של הכורסא.

18.ע"פ ס' 2.5 לחוות הדעת, מימין לכניסה לחדר המגורים נמצא שקע בקיר עם סימני אש חיצוניים, כאשר פתחי השקע אליו מוכנס כבל הזנת מתח נמצאו נקים ממשקעי פיח.

המומחה צרף לחוו"ד תמונות מס 7 ו-8 של השקע החשמלי בקיר מימין לכניסה לחדר המגורים.

ע"פ חוות הדעת עובדת העדר משקעי פיח בפתחי השקע החשמלי מעידה כי בעת השריפה היה מחובר לשקע כבל הזנת מתח אשר נותק רק לאחר כיבוי השריפה.

19.הנתבעת הודתה בסעיף 13 לתצהירה כי במועד השריפה שהתה בדירה, נכנסה להתקלח, והשאירה בחדר המגורים תנור חימום דולק.

20.ב"כ התובעת הציג לנתבעת במסגרת חקירתה הנגדית תרשים/סקיצה של הדירה בו שרטוט של חלוקת הדירה לחדרים וכן, מוקמו בתרשים פרטי הריהוט שבדירה, כאשר הנתבעת נתבקשה לאשר נכונות התרשים. במענה העידה הנתבעת בין היתר כי מיקום הספות שבחדר המגורים אינו נכון, וערכה שינויים בעט על פני התרשים של מיקומי פרטי הריהוט. התרשים ועליו השינויים שערכה הנתבעת הוגשו כראיה וסומנו מש/2.

בתרשים הדירה מש/2, צויין מימין לכניסה לחדר המגורים שקע חשמל בקיר אליו מחובר כבל הזנת מתח והתנור החימום החשמלי, השקע סומן בתרשים בספרה 3 .

21.בחקירתה הנגדית אישרה הנתבעת כי תנור החימום החשמלי היה מחובר לשקע החשמלי שסומן בתרשים מש/ 2 בספרה 3, ואף לא ערכה בתרשים כל שינוי לענין מיקום השקע ו/או עובדת היות תנור החימום הספיראלי מחובר לשקע זה. (ראה: עמ' 42 לפרוטוקול ש' 18-19).

22.ע"פ עדותה של הנתבעת בחקירה הנגדית והשינויים שערכה בתרשים מש/2, הספה מס' 2, היתה מונחת בחדר המגורים כשגב הספה צמוד לקיר הכניסה לדירה, והדופן הימנית שלה צמוד לספה מס' 3 המונחת על הקיר שמימין בניצב לה.

23.מעיון בתרשים מש/2 על השינויים שערכה הנתבעת, עולה כי אין הצדדים חלוקים, כי השקע החשמלי אליו היה מחובר כבל ההזנה של התנור החשמלי שדלק בעת פרוץ השריפה הינו בקיר הכניסה לחדר המגורים, ממוקם משמאל לספה מס' 2 המונחת על אותו קיר.

ע"פ התרשים לרבות השינויים שביצעה בו הנתבעת נמצא כי אף לשיטת הנתבעת, מיקום התנור החשמלי בעת פרוץ השריפה היה משמאל לספה מס' 2.

24.עובדת הימצא השקע החשמלי אליו היה מחובר התנור החשמלי והתנור עצמו ממוקמים מצידה השמאלי של ספה מס' 2, היא הכורסא החד מושבית הנזכרת בחוות דעת המומחה מטעם התובעת מתיישבת ותומכת בממצאי ומסקנות חוות דעת המומחה מטעם התובעת שלמה מאור לפיה צידה השמאלי של הכורסא נשרף כליל לנוכח קרינת החום מתנור החימום החשמלי שעמד בקרבת הכורסא משמאל לה.

25.במסגרת החקירה הנגדית העיד המומחה שלמה מאור כי אף שאינו מהנדס חשמל, במסגרת הכשרתו המקצועית כחוקר שריפות, יש לו הידע והניסיון לבחון ויזואלית בעין האם אירע קצר חשמלי. ומבדיקה ויזואלית של מערכת החשמל שבדירה לא מצא קצר חשמלי, ואף בדק ויזואלית את ארון החשמל שמחוץ לדירה בו לא נמצאו סימני שריפה. (עמ' 15 לפרוטוקול ש'22-26 וכן עמ' 17 ש' 5-11).

26.מסקנתו של מומחה התובעת שלמה מאור, לפיה מוקד השריפה הינו קרינת חום מתנור החימום שהונח בקרבת הכורסא שבחדר המגורים אשר הביא להתלקחות הבד שבצדה השמאלי של הכורסא ולהתפתחות השריפה, נתמכת בעדותה של הנתבעת עצמה.

בסעיף 14 לתצהיר הנתבעת מתארת הנתבעת : "יצאתי בבהלה מהמקלחת וראיתי את התנור בוער."

בסעיף 15 לתצהיר מעידה כי "...שהתנור בער בלהבות ...".

בחקירתה נגדית חזרה הנתבעת והעידה כי כשיצאה מהמקלחת ראתה אש במקום שתנור החימום היה. (עמ' 43 לפרוטוקול ש' 1-3).

27.הנתבעת העידה כי תנור החימום שייך לה וקיבלה אותו מהוריה כמשומש.

בחקירה הנגדית נתבקשה הנתבעת לאשר כי תנור החימום לא כלל חלקים של בד, עץ, פלסטיק או כל חומר בערה אחר בחום, אולם הנתבעת התחמקה מלהשיב על כך.

תחילה ענתה כי אינה יודעת ממה עשוי התנור, לאחר שב"כ התובעת הקשה ושאל האם התנור עשוי כולו מברזל נירוסטה מתכת, השיבה הנתבעת בתשובה מתחמקת נוספת "אני לא מכחישה ולא מאשרת".רק בעקבות השאלה החמישית, בה נשאלה האם התנור היה ממתכת או מפלסטיק השיבה הנתבעת כי היא מניחה כי התנור עשוי מתכת, אולם הוסיפה כי יתכן והיו חלקים מחומרים אחרים, אולי גם פלסטיק, אולם אינה יודעת. (עמ' 44 לפרוטקול ש' 2-13).

28.עדותה של הנתבעת בענין זה לא נמצאה מהיימנה עלי, שכן התרשמתי כי הנתבעת התחמקה מליתן תשובה עניינית לשאלה בדבר סוג החומר ממנו עשוי התנור, וגם לאחר שב"כ התובעת חזר בפעם החמישית על השאלה, אישרה בתחילה כי התנור עשוי ממתכת, אולם מיד בהמשך תשובתה חזרה בה וטענה כי אינה יודעת ממה עשוי התנור ויתכן כי עשוי גם מחומרים אחרים לרבות פלסטיק.

29.בתמונות מס' 5 ו- 6 לחוו"ד המומחה מטעם התובעת, מצולם תנור החימום הספיראלי החשמלי שנמצא בחדר המגורים לאחר השריפה, אשר ניתן להבחין כי מדובר בתנור מתכת.

30.בנסיבות הענין, בהן תנור החימום הינו תנור העשוי מתכת, ואין בו חלקים שיכולים לבעור ולעלות בלהבות, עדותה של הנתבעת תומכת במסקנה כי תנור החימום עמד בקרבה לכורסא אשר בערה, ובלהבותיה שנמצאו סביב התנור הבחינה הנתבעת בעת צאתה מחדר המקלחת.

31.ע"פ עדות הנתבעת כעולה מתרשים מש/2 , התנור עמד במרחק משמעותי מהקיר, ועדותה בבימ"ש כי האש היתה איפה שהתנור היה, לא רק תומכת במסקנות המומחה מאור אלא מפריכה את התזה של המומחה מטעמה של הנתבעת, המטרולוג שלמה איזנברג, לפיה השריפה החלה כתוצאה מטפטוף חומר בידוד שפרץ מהקיר, שהרי אם היה המצב כך, אז היתה הנתבעת מצביעה על מוקד אחר אשר ממוקם קרוב לקיר ולא לתנור.

32.הנתבעת טוענת בסעיפים 13 ו- 15 לתצהירה כי התנור לא פנה לספה ולא עמד בקרבת יתר אליה.

בחקירתה הנגדית חזרה הנתבעת על גרסה זו והעידה כי התנור עמד בהטיה כלפי הסלון כדי לחמם את חדר המגורים. הנתבעת בעדותה בבימ"ש טענה כי תנור החימום תמיד היה מופנה באותה זוית ע"מ לחמם את חדר המגורים. (עמ' 43 לפרוטוקול ש' 17-22).

ב"כ הנתבעת בסיכומיו טוען כי לנוכח הזוית בה עמד תנור החימום לא הופנתה קרינת התנור כלפי הספה ועל כן, יש לדחות את תזת התובעת לענין נסיבות פרוץ הדליקה.

33.אין בידי לקבל את עדותה של הנתבעת לפיה תנור החימום היה מופנה כלפי חדר המגורים בעת פרוץ השריפה בדירה ממספר טעמים.

הנתבעת העידה כי כאשר יצאה מהמקלחת הבחינה באש שפרצה בחדר המגורים מהמקום בו עמד תנור החימום. הנתבעת העידה כי הייתה באותם רגעים בפחד ולחץ, ניסתה למצוא את המפתחות לדלת הכניסה לדירה שהיתה נעולה, ולא הסתכלה על מוקד האש ואף אינה זוכרת את גובה הלהבות. (ראה: עמ' 43 לפרוטוקול ש' 1-5).

34.אני סבור כי אין זה סביר כי הנתבעת אשר מודה בעצמה כי לא הסתכלה על מוקד האש ולא הבחינה בגובה הלהבות, תוך שהיא ממהרת לצאת מהדירה, כשהיא בלחץ ופחד, הצליחה להבחין בזוית ההטיה של תנור החימום אשר היה אפוף בלהבות. על כן, עדותה של הנתבעת בענין זה אינה מהימנה עלי.

35.יתר על כן, עדות הנתבעת לענין הזוית בה עמד תנור החימום בעת השריפה הינה עדות יחידה של בעל דין, אשר בהתאם להוראת סעיף 54 (2) לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א -1971, נעדרת "סיוע" באשר לא נתמכה בכל ראיה או עדות נוספת, אזי שבנסיבות הענין, לא מצאתי מקום לקבל עדות יחידה זו של בעל דין שהינו צד המעוניין בתוצאות המשפט.

36.מטעם התובעת הוגש תצהיר עדותו של מר דנוך נתנאל, ששכר מהתובעת דירה בקומה הגג שבבנין,אשר בקומה שמתחתיה נמצאת דירת הנתבעת.

בתצהירו מעיד כי בעקבות הפסקת חשמל המלווה ברעש חזק של פיצוץ, ירד מדירתו והלך במסדרון הקומה אל כיוון ארון החשמל הממוקם ליד דירת הנתבעת, הריח ריח של עשן, וראה שפורצות מתחת לדלת דירתה של הנתבעת להבות של אש, וכאשר הנתבעת יצאה מהדירה, ראה להבות חזקות בגובה של כמטר מהרצפה שבאו מכיוון סלון הדירה.

37.מר דנוך נחקר חקירה נגדית על תצהירו, ועדותו בתצהירו לא נסתרה ונמצאה מהימנה.

עדותו של עד זה, תומכת ומתיישבת עם ממצאי ומסקנות המומחה מטעם התובעת כי מוקד השריפה הינו בחדר המגורים של דירת הנתבעת.

חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת – שלמה איזנברג

38.הנתבעת הגישה מטעמה חוות דעת המומחה שלמה איזנברג, מטרולוג, בענין "חקר כשל שריפה".

ע"פ הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של החלטה מיום 14.11.12 התיר בימ"ש כי סעיף 14.1 לחוו"ד המשלימה של המומחה ש.איזנברג יהווה חלק בלתי נפרד מחוות הדעת שהוגשה על ידו, כאשר יתר חלקי חוו"ד המשלימה לא יוגשו כראיה בתיק.

ע"פ חוו"ד, המומחה ביקר בדירה ביום 21.2.11.

39.בחוות הדעת מציין המומחה שלמה איזנברג, כי הינו במקצועו מטרולוג, העוסק בתורת החומרים, בעל תואר מוסמך בהנדסת מכונות.

40.בחוות הדעת שניתנה ע"י המומחה ש.איזנברג נטען כי המקור לשריפה הינו קצר חשמלי (ס'15.2 לחוו"ד), אשר נגרם עקב חדירת מי גשמים לצנרת החשמל שבדירה (ס'15.3 לחוו"ד).

41.בחוו"ד נטען, כי מערכת החשמל בדירה מורכבת בצורה רשלנית ובניגוד לחוקת החשמל, לא הורכבה ו/או לא תוחזקה כנדרש ע"י חשמלאי מוסמך.

מר איזנברג מציין בחוות הדעת, כי בארון החשמל בוצע מעקף ואחת הפאזות אינה נכנסת למפסק הפחת אשר ביטל את מנגנוני ההגנה של מערכת החשמל ואפשר לקצר להתפתח לכדי שריפה (ס' 15.5).

42.מר איזנברג טוען בחוו"ד, כי במסדרון המוביל לדירה נמצאו סימני פיח מעל תעלות החשמל, אך סימני פיח לא נמצאו מעל דלת הכניסה לדירה, ומסקנתו הינה כי כל סימני הפיח במסדרון מקורם בשריפה של שכבת הבידוד של חוטי החשמל שבמסדרון ולא מפיח שיצא מדלת הדירה שנשרפה.

43.מר איזנברג מציין בחוו"ד, כי בסמוך לנקודת הביקורת בחדר המגורים שבדירה נמצאו שלוש נקודות בהן פרץ מהקיר חומר פלסטי מותך המהווה סימן לבערת חוטי החשמל בתוך הקיר, לאחר שאירע קצר חשמלי התלהטו החוטים וחומר הבידוד הותך בתוך הקיר ופרץ את הטיח.

סימני פיח במסדרון הקומה

44.בחקירה הנגדית הפנה המומחה מטעם הנתבעת מר איזנברג לתמונה מס' 13 לחוות דעתו כביטוי לשריפת שכבת הבידוד של חוטי חשמל המצויים בתעלת חשמל שבמסדרון הקומה בה נמצאת הדירה.

45.מעיון בתמונה מס' 13 לחוו"ד איזנברג לא ניתן להבחין בתמונה בחיווט חשמלי, דבר הסותר את התזה שמעלה המומחה איזנברג בחוות דעתו לענין שריפת חיווט חשמל הנמצא במסדרון הקומה.

46.יתר על כן, תמונה מס' 13 הינה צילום מרחוק, וכאשר נשאל מדוע לא צולם האזור מקרוב, ע"מ שניתן יהיה להיווכח בקיומם של חוטי חשמל, לא היתה בפיו כל תשובה. (ראה: עמ' 22 לפרוטוקול ש' 23-24).

47.לחוות דעתו של איזנברג צורפו תמונות נוספות של אזור המסדרון המוביל לדירה (מס' 10,11,12,13) אשר אף מעיון בתמונות אלה לא מצאתי כל עדות כי במקום עובר חיווט חשמלי . בתמונה מס' 12 ניתן להבחין במס' חוטי חשמל, אולם ניכר כי חוטים אלה לא נשרפו ולא עברו התכה של שכבת הבידוד.

48.בחוות הדעת שניתנה ע"י המומחה איזנברג ובעדותו בבימ"ש, מבסס העד את מסקנתו, כי סימני הפיח שנמצאים מעל תעלות החשמל שבמסדרון הינם עדות לשריפת שכבת הבידוד של חוט החשמל שעוברים במסדרון הקומה, כאשר מעל דלת הדירה ומתחת לתעלות החשמל אין פיח . (ס' 14.4 לחוו"ד ועדות בעמ' 22 לפרוטוקול ש' 2-9).

49.בחקירתו הנגדית הודה מר איזנברג כי בעת הבדיקה שביצע בדירה, 5 ימים לאחר השריפה, לא שוחח עם איש מהשכנים בבנין ע"מ לברר ענין זה. (עמ' 23 לפרוטוקול ש' 1-2).

50.בסעיף 23(א) לתצהיר עדות מנהל התובעת ניר בזק, טוען כי מיד לאחר השריפה דאג לצביעת מסדרון הקומה שהיה מפויח וזאת עד לתעלות של התקרה האקוסטית, ולכן, בעת ביקורו של איזנברג בדירה, 5 ימים לאחר השריפה לא ראה סימני פיח במסדרון עצמו.

51.מתמונות שצורפו לחוות דעתו של המומחה ש.איזנברג ניכר כי בחדר המגורים שבדירה פרצה שריפה אשר הותירה סימני פיח כבדים גם באזור הכניסה לדירה המודגם בין היתר בתמונה מס' 26.

בחוות דעת מטעם התובעת צורפו תמונות מס' 22-24 המדגימות סימני פיח ופגיעות חום אף בחדר השינה הסמוך לחדר המגורים.

52.הנתבעת העידה כי פתחה את דלת הדירה, וכי השריפה כובתה ע"י שירותי כיבוי אש.

53.בנסיבות הענין כפי שפורטו לעיל, סימני הפיח שנמצאו במסדרון הקומה מתיישבים יותר עם האפשרות כי פיח ועשן הגיעו מהשריפה שבחדר המגורים הסמוך לדלת הכניסה לדירה, יותר מאשר התזה שהעלה מר איזנברג, אשר נעדרת תמיכה ראייתית, באשר לא הביא כל ראיה לקיום חיווט חשמלי במקום ואף לא הוצגה כל ראיה כי ארע במקום קצר חשמלי ו/או והתכה של שכבת בידוד חשמלי.

קצר חשמלי

54.בחוות דעת מומחה מטעם הנתבעת מר איזנברג ובחקירתו הנגדית, נטען כי מוקד השריפה הינו בקצר חשמלי שאירע עקב חדירת מי גשמים לצנרת החשמל שבדירה, אשר בהעדר חיבור למפסק פחת הביא להתחממות חוטי החשמל, להתכת שכבת הבידוד שפרצה דרך הקיר והביאה להתלקחות.

55.המומחה מטעם הנתבעת טוען כי למערכת החשמל חדרו מי גשמים אשר הביאו ליצירת הקצר החשמלי, וכראיה לענין זה מפנה לתמונות 23,24 ו- 25 לחוות דעתו בהן מצולמים חוטי חשמל שבנקודת הביקורת מעל הכניסה לדירה כשהם שרופים, כאשר בתאור תמונה 24 ו-25 מציין המומחה , כי נמצאו על חוטי החשמל השרופים טיפות מים המעידות על זרימת מים דרך תעלות החשמל.

56.אני סבור כי חוות דעת המומחה איזנברג נעדרת תשתית עובדתית עליה ניתן לבסס את הטענה כי חדרו מי גשמים לצנרת החשמל שבדירה. חוות הדעת לא מצביעה על נקודה ממנה יכולים היו מי גשמים כלל לחדור לתוך הצנרת המגיעה מארון החשמל שבאותה קומה ועד לאזור הכניסה לאזור חדר המגורים עליו מצביעה חוות הדעת.

57.מעיון בחוות הדעת עולה כי מסקנתו של איזנברג על חדירת מי גשם לצנרת ניתנת מבלי שכלל נבדקה צנרת החשמל עצמה, המצויה בתוך הקיר.

58.מר איזנברג בחוות דעתו מגיע למסקנה כי מדובר במי גשמים שחדרו לצנרת על סמך טיפות מים שמצא על חוטי חשמל חרוכים שבקופסת ביקורת החשמל.

בחוות הדעת אין כל ראיה כי טיפות המים האמורות הינן מי גשמים ולא מים ששימשו את שירותי כיבוי האש לכיבוי השריפה. מקום הימצא טיפות המים בנקודת ביקורת חשמל אשר אינה מכוסה בשכבת טיח אלא חשופה לחלל החדר מתיישבת יותר עם האפשרות כ מדובר במים שנותרו לאחר פעולת כיבוי האש.

59.בס' 15.2 לחוות דעתו של איזנברג, נטען כי מקור השריפה הינו קצר חשמלי.

בחקירתו הנגדית אישר המומחה מטעם הנתבעת כי קצר חשמלי ניתן לזהות בבדיקה ויזואלית בעין. (עמ' 25 לפרוטוקול ש' 13-14).

בחקירתו הודה איזנברג כי בבדיקה שביצע בדירה לא ראה קצר. (עמ' 25 ש' 15-17).

60.לנוכח עדותו של המומחה איזנברג כי לא ראה בדירה קצר חשמלי נשמט הבסיס לתזה שהעלה המומחה מטעם הנתבעת לענין קיומו של קצר חשמלי שהינו המקור לשריפה.

61.בחקירתו הנגדית טען המומחה איזנברג כי מנהל התובעת מר בזק אסר עליו לגעת, " לא נתנו לי לפרק את החוטים", ועל כן, נמנע ממנו לאתר את הקצר. (עמ' 24 ש' 28-31 ועמ' 25 לפרוטוקול ש' 16).

טענה זו של העד תמוהה שכן, העיד כי קצר חשמלי הינו דבר שניתן לראותו בבדיקה ויזואלית.

חוטי החשמל המופיעים בתמונה מס' 24, כעולה מהתמונה גלויים לעין, ועל כן, לו היה קצר חשמלי, ניתן היה להבחין בו בבדיקה ויזואלית, ולראיה שלא נצפה ע"י המומחה מטעם הנתבעת קצר חשמלי.

62.אילו היה ממש בטענה כי מנהל התובעת מנע מהמומחה מטעם הנתבעת לבצע בדיקות בדירה ו/או לקחת דגימות לצורך בדיקות מעבדה, אין ספק כי הדבר היה מוצא ביטוי במסגרת הערות בחוות דעתו של המומחה שלמה איזנברג.

הפכתי והפכתי שוב בחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת, ולא מצאתי כל עדות לטענה בענין זה.

63.יתר על כן, מעיון בחוות דעת המומחה איזנברג עולה כי לא נמנעה ממנו כל אפשרות לבצע בדיקות שנדרש להן, ובכלל זה פירוק שקעי חשמל, פירוק שקע הדלקת תאורה, בדיקה של התנור החשמלי.

כך למשל, מציין המומחה בסעיף 14.6 לחוו"ד, כי תנור החימום נבדק על ידו ולא מצא בו סימנים לקצר חשמלי. ביחס לתמונה 19 לחוו"ד, רושם המומחה כי השקע החשמלי נשלף מהקיר על ידו בכדי לבחון את מצב חוטי החשמל. בתמונה רואים את מר איזנברג אוחז בידו בשקע.

בס' 14.7 לחוו"ד, המתייחס לתמונה 22, נראה מפסק תאורה כשהוא מחוץ לקיר, והמומחה מציין כי בחן את תקינות מפסק החשמל שבאותו קיר.

בס' 14.8 לחוו"ד מציין העד כי נבדקה נקודת הביקורת שמעל דלת הכניסה לדירה.

64.בחקירה הנגדית העידה הנתבעת כי מועד הבדיקה בדירה תואם עם מנהל התובעת, ומשלא הגיע, נכנסה לדירה יחד עם המומחה מטעמה מר איזנברג לצורך ביצוע הבדיקה עוד בטרם הגיע לדירה מנהל התובעת מר ניר בזק. (עמ' 46 לפרוטוקול ש' 19-21).

65.מעיון בתצהיר הנתבעת נמצא כי הנתבעת אינה טוענת כי מנהל התובעת מנע מהמומחה איזנברג לאסוף דגימות מהדירה, אלא טוענת בס' 21 לתצהיר כי לאחר שעלה בידה לשוחח טלפונית עם מר בזק והתברר לו כי נכנסו לדירה בלעדיו, דרש מהם לצאת מהדירה. כפי שעולה מעדותה של הנתבעת בבימ"ש, הנתבעת ומר איזנברג לא שהו לדרישה זו, ונותרו בדירה ע"מ לבצע הבדיקות.

66.טענתה של הנתבעת כי מנהל התובעת מנע מהמומחה שלמה איזנברג לקחת מהדירה דגימות לבדיקת מעבדה עלתה לראשונה במסגרת חקירתה הנגדית של הנתבעת, וזאת בלא שניתן כל הסבר סביר מדוע טענה והאשמה כה חמורה לא באו לידי ביטוי בתצהיר עדותה הראשית ואף לא בחוות דעת המומחה איזנברג. בנסיבות אלה, לא מצאתי ליתן אמון בגרסה זו אשר הינה בגדר עדות כבושה.

אשר על כן, טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו בדבר נזק ראייתי להידחות.

67.במסגרת סעיף 15.2 לחוו"ד מפנה המומחה מר איזנברג ל-3 נקודות בסמוך לנקודת הביקורת בהם לטענתו פרץ את שכבת המלט/טיח של הקיר חומר פלסטי מותך שהיווה את מקור השריפה, אשר לטענתו מהווה אינדיקציה לבערת חוטי החשמל בתוך הקיר.המומחה מפנה לתמונות 26-28.

68.בחקירה הנגדית אישר מומחה הנתבעת מר איזנברג את עדותו של המומחה מטעם התובעת, כי אש לא היתה יכולה להתפתח בקיר כתוצאה מקצר חשמלי בהעדר חמצן.(עמ' 24 לפרוטוקול ש' 23-25).

69.בחקירה הנגדית דחה מומחה התובעת מר שלמה מאור את התזה שהעלה מומחה הנתבעת לפיה קצר חשמלי הביא להתכת שכבת בידוד שגרמה לפריצת שכבת המלט של הקיר ויציאת חומר בידוד מותך.

המומחה מטעם התובעת העיד בחקירתו :

"...אין לו חמצן האש נכבית זה לא יכול לפרוץ החוצה מהקיר. הטמפרטורה של 2400 מעלות בנקודת הקצר היא רגעית וברגע בעצם הבידוד מתלקח במקום סגור ללא חמצן מטען האש שהוא הבידוד עצמו של החוטים שנשרף בתוך הקיר לא יכול לגרום לאירוע של שריפה רבתי שתפרוץ מהקיר החוצה.

(עמ' 18 לפרוטוקול ש' 2-6).

70.המומחה מטעם הנתבעת איזנברג טוען בחוות דעתו כי ב-3 הנקודות פרץ מהקיר חומר פלסטי מותך של שכבת הבידוד של החוטים. בחוות הדעת אין כל עדות לכך שהחומר שפרץ מהקיר נבדק ע"י המומחה בבדיקת מעבדה להוכחת טענתו, אלא פטר עצמו בחקירה הנגדית בטענה כי לא נדרש לכך.(עמ' 25 לפרוטוקול ש' 1-7).

71.בנסיבות הענין אני סבור כי יש להעדיף את עדותו של המומחה מטעם התובעת שהינו בעל הכשרה ונסיון מקצועי רב שנים ורחב בתחום כיבוי אש וחקר דליקות, אשר העיד כי בנסיבות הענין קצר חשמלי לא היה גורם לפריצת שכבת הטיח בקיר על פני תזה אשר העלה מר איזנברג אשר לא נתמכה בכל ראיה שתלמד כי קצר חשמלי ו/או התכה של חומר בידוד היה בו כדי להביא לשבירה ופריצת שכבת הטיח שבקיר.

72.בס' 15.1 לחוו"ד המומחה מטעם הנתבעת נטען כי " סימני ההתכה החיצוניים של הפלסטיק הינם תוצאה מאוחרת של האש שאחזה בדירה.

בחוו"ד מטעם הנתבעת לא ניתן כל הסבר כיצד החומר המותך שפרץ לכאורה מהקיר גרם לפרוץ השריפה . בחוו"ד מטעם הנתבעת אין כל הסבר או טענה כי החומר המותך שפרץ מהקיר נזל או נפל טרם שהתקשה באוויר הפתוח, או היה בו כדי להביא להתפתחות שריפה.

73.במסגרת החקירה הנגדית של המומחה מטעם הנתבעת, טען מר איזנברג לראשונה כי החומר המותך נפל מטה לכיוון הרצפה וגרם לפרוץ השריפה. המומחה מטעם הנתבעת לא נתן כל הסבר בחקירתו מדוע טענה מהותית זו לא נטענה בחוות הדעת שהוגשה מטעמו.

אני סבור כי טענה זו אינה מתיישבת אף עם העובדות והראיות כפי שנתבררו בהליך.

74.בחוו"ד מומחה הנתבעת, איזנברג, נטען כי שלוש הנקודות מהן פרץ חומר מותך הינן בסמוך לנקודת הביקורת שמעל הכניסה לדירה (ראה:חוו"ד המומחה איזנברג, התאור שנרשם בחוו"ד לענין תמונה מס' 23 ו- 26).

75.במסגרת החקירה הנגדית הוצג לנתבעת תרשים של הדירה הכולל מיקום הריהוט, לרבות כורסא חד מושבית שסומנה בתרשים – ספה מס' 2, הנמצאת שעונה על קיר הכניסה לדירה בסמוך לדלת הכניסה ולנקודת ביקורת החשמל, אולם הנתבעת תיקנה את התרשים מש/2 וסימנה את ספה מס' 2 כממוקמת יותר ימינה, הרחק מהכניסה לדירה ומנקודת ביקורת החשמל.

76.בנסיבות אלה, התזה שהעלה מומחה הנתבעת לפיה החומר המותך נפל מטה מ- 3 נקודות שבסמוך לנקודת ביקורת החשמל שמעל דלת הכניסה אינה מתיישבת עם מיקום הכורסא הנמצאת ע"פ תרשים מש/2 הרחק מנקודת ביקורת החשמל, כך שהחומר המותך ככל שהיה נופל מטה לא היה פוגש בדרכו את הכורסא החד מושבית (ספה מס' 2) אלא דווקא את רצפת החדר.

77.מומחה הנתבעת אף לא נתן כל הסבר המניח את הדעת כיצד לשיטתו אירעו בעת ובעונה אחת שלושה קצרים חשמליים ב-3 נקודות שונות בסמוך לנקודת הביקורת ובמקביל באותה עת אירעו קצרים חשמליים נוספים ע"פ חוות דעתו גם לאורך תעלת החשמל שבמסדרון הקומה.

מפסק הפחת

78.מנהל התובעת ניר בזק העיד בחקירתו הנגדית כי בבנין בו נמצאת הדירה, ישנן 7 דירות מגורים, כאשר במסדרון הקומה בה נמצאת הדירה ישנו ארון חשמל מרכזי אליו מתנקזים כל חוטי הזנת החשמל לכלל הדירות שבבנין. (עמ' 30 לפרוטוקול ש' 9-13).

79.המומחה מטעם הנתבעת מר איזנברג מציין בחוות דעתו כי הינו בהשכלתו מהנדס מכונות אשר במקצועו הינו מטולוג (ס' 8 לחוו"ד), העוסק בתורת המתכות, ובחקירתו הנגדית בבימ"ש אישר כי אין לו תואר בהנדסת חשמל ואף אינו חשמלאי מוסמך. (עמ' 25 ש' 31-32, ועמ' 26 לפרוטוקול ש' 8-10).

80.בס' 11.3 לחוו"ד , מציין איזנברג כי ארון החשמל, חיווטי החשמל, ומוני החשמל , בוצעו שלא ע"י חשמלאי מוסמך.

אין בידי לקבל מסקנה זו שכן, לא הובאה ע"י הנתבעת ו/או המומחה מטעמה כל עדות או ראיה כי הגורם שביצע את העבודות החשמל אינו חשמלאי מוסמך.

81.בס' 15.4 לחוו"ד, מציין המומחה מטעם הנתבעת כי מערכת החשמל הורכבה בניגוד לחוק תוך סכנת חיים, אולם טענתו זו נטענת בעלמא ובלא שציין בחוות הדעת אילו הוראות תקן לא קויימו.

82.יתר על כן, הנתבעת והמומחה מטעמה לא הביאו כל אישור או אסמכתא מטעם חברת החשמל על מנת להוכיח הטענה כי ארון החשמל ו/או חיווטי החשמל שבו ו/או מוני החשמל לא בוצעו ע"י חשמלאי מוסמך, או בניגוד לתקן, אף שהנתבעת נושאת בנטל השכנוע להוכחת טענה זו, על פי הכלל הראייתי, לפיו, "המוציא מחברו עליו הראיה".

83.בס' 14.5 לחוות הדעת מטעם הנתבעת, מציין המומחה, כי "על מפסק הפחת נמצא סימן "לקצר".

בס' 15.2.1 לחוו"ד, נטען כי סימני קצר בארון החשמל מובלים למסקנה כי מקור השריפה הינה בקצר חשמלי.

אין בידי לקבל את מסקנת המומחה מטעם הנתבעת בענין זה מהטעמים שלהלן.

84.חוות הדעת אינה שוללת האפשרות כי "סימני הקצר" עליהם מצביע מר איזנברג יתכן ונגרמו במועד מוקדם יותר טרם אירוע השריפה ולא קשורים כלל לאירוע השריפה.

85.כפי שניתן להיווכח מתמונה 14 לחוו"ד, למפסק הפחת המותקן בארון החשמל נכנסים מספר חוטי הזנת חשמל המגיעים ממספר דירות בבנין..בחוות הדעת לא שלל מר איזנברג האפשרות כי "סימני הקצר" נגרמו בשל קצר חשמלי שארע באחת משש הדירות האחרות שבבנין.

86.בס' 15.5 לחוו"ד טוען המומחה כי בוצע בארון החשמל מעקף ואחת הפאזות אינה נכנסת למפסק הפחת, דבר שאיפשר לקצר להתפתח לשריפה.

מר איזנברג אינו מציין בחוות דעתו , ולא בכדי, כי "המעקף" האמור הינו של חוט הזנה "פאזה" המגיע מארון החשמל אל דירת הנתבעת.

87.ארון החשמל כאמור משרת 7 דירות, כאשר יתכן שחוט הפאזה עליו מדבר המומחה איזנברג בחוו"ד יכול להיות קשור בכל אחת מ- 6 הדירות האחרות שבבנין, ולוא דווקא בדירת הנתבעת.

מר איזנברג אינו מציין בחוות הדעת האם בדק כי חוט הפאזה הנדון קשור לדירת הנתבעת אם לאו.

88.יתר על כן, בהנחה שבוצע מעקף של הפאזה המגיעה לדירת הנתבעת (טענה שכאמור לא הוכחה), אזי שהדבר אינו מתיישב עם הימצאות סימני קצר על מפסק הפחת, שכן, במקרה כזה חוט הפאזה כלל אינו מחובר למפסק הפחת של דירת הנתבעת אלא עוקף אותו ועל כן, אין הסבר כיצד גרם הקצר לסימנים במפסק הפחת.

89.העדויות והראיות כפי שנסקרו ופורטו בהרחבה לעיל, לדעתי תומכות ומתיישבות יותר עם ממצאי ומסקנות חוות דעתו של מומחה מטעם התובעת שלמה מאור מאשר עם זו שהוגשה ע"י המומחה מטעם הנתבעת.

90.על כן, אני סבור כי יש להעדיף את ממצאי ומסקנות המומחה מטעם התובעת שלמה מאור כפי שפורטו בחוות דעתו, לפיה השריפה בדירה נגרמה כתוצאה מקרינת חום שהופצה מתנור חימום ספיראלי חשמלי שהונח בקרבת הכורסא שבחדר המגורים, וזאת על פני אלה שפורטו בחוות דעת המומחה שלמה איזנברג מטעם הנתבעת, לפיהן השריפה הינה תולדה של קצר חשמלי עקב חדירת מי גשם לצנרת החשמל שארע בחיווט החשמלי שבקיר חדר המגורים.

91.התובעת עותרת לחיוב הנתבעת בגין הנזקים שנגרמו לה מכוח עוולת הרשלנות ע"פ סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

חובת זהירות מושגית מתקיימת בנסיבות בהן אדם המתגורר בשכירות חלה עליו החובה לשמור על הנכס ולא לגרום במעשה ו/או במחדל למושכר נזק.

92.חובת זהירות קונקרטית מתקיימת במקרה זה, שכן הנתבעת בהיותה שוכרת דירת מגורים חבה חובת זהירות כלפי התובעת אשר השכירה לה את הדירה על תכולתה, להימנע מלגרום כל נזק לדירה ולתכולה שנמסרה לחזקתה.

93.בנסיבות הענין, מתקיים אף מבחן הצפיות, שכן הנתבעת יכולה היתה לצפות כי העמדת תנור חימום חשמלי ספיראלי בקרבה לכורסא בחדר המגורים ללא השגחה עלולה לגרום להתלקחות הכורסא ולהביא להתפתחותה של שריפה אשר תפגע קשה עד כדי אובדן מוחלט של המטלטלין הנמצאים בדירה, ובכלל זה למטלטלין השייכים לתובעת.

94.הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שכן הוכח לבית המשפט כי השאירה תנור חימום דולק ללא השגחה בקרבה לכורסא שבחדר המגורים אשר יצרה סיכון בלתי סביר לפריצת שריפה. קשר סיבתי משפטי ועובדתי מתקיים שכן הוכח כעולה ממצאי ומסקנות חוות דעת המומחה מטעם התובעת כי הדירה נשרפה בשל רשלנות הנתבעת שתוארה לעיל.

95.אשר על כן, התובעת הרימה את נטל השכנוע והבאת הראיה להוכחת טענתה כי רשלנותה של הנתבעת הביאה לפרוץ השריפה בדירה.

שאלת הנזק

96.בכתב התביעה נטען כי כתוצאה מהשריפה שפרצה בדירה עקב רשלנותה של הנתבעת נגרמו נזקים כבדים לתכולה השייכת לתובעת הכוללת בין היתר ריהוט, אביזרי אבזור, וציוד חשמל, כמפורט בס' 16 לכתב התביעה.

97.התובעת הגישה מטעמה חוות דעת שמאי בועז גרובר , לצורך הערכת הנזקים שנגרמו לפירטי תכולה השייכים לתובעת אשר ניזוקו במהלך השריפה שארעה בתאריך 16.2.11 בדירה.

98.בחוות הדעת מתייחס השמאי גרובר, ל- 11 פרטי תכולה שניזוקו, וכן, הערכה של עלות נקיון ראשוני ונטרול פיח במסדרון הקומה, ועלות פינוי התכולה השרופה ונקיון כללי, המוערכים ע"פ שווי ערך חדש בסך כולל של 34,650 ₪.

99.הנתבעת הגישה מטעמה חוות דעת שמאות נגדית של השמאי יובל טלמון מיום 28.10.12.

חוות דעת השמאות הנגדית כפי שצויין בה הינה רובה ככולה התייחסות לחוות הדעת שניתנה ע"י השמאי מטעם התובעת. בשמאות הנגדית שערך השמאי טלמון, מעריך הנזקים ע"פ שווי ערך משומש בסך 4,600 ₪.

ערך משומש או ערך חדש

100.מעיון בחוות הדעת השמאי טלמון מטעמה של הנתבעת וסיכומי הצדדים, עולה כי אין מחלוקת כי פרטי הציוד המפורטים בסעיפים 2-8, 10-11 לחוות דעת השמאי גרובר ניזוקו בשריפה, ולא ניתן לתקנם.

101.מעיון בחוות דעת השמאים ובסיכומי הטענות מטעם ב"כ הצדדים, נמצא כי הצדדים חלוקים באשר להערכת שווי פרטי התכולה שניזוקו, כאשר השמאי מטעם התובעת העריך הנזק לתכולה ע"פ שווי ערך חדש בעוד השמאי מטעם הנתבעת ע"פ שווי ערך משומש.

102.ב"כ הנתבע בסיכומיו טוען כי לא היה מקום להעריך שווי התכולה בערך חדש, מאחר והתכולה שניזוקה בשריפה היתה ציוד משומש, ולכן, אין בחוות דעת השמאי גרובר ללמד על ערכה של התכולה.

103.ע"פ הפסיקה העקרון המנחה בפסיקת פיצוי בנזיקין הינו עקרון השבת המצב לקדמותו, לפיו יש להשיב את הניזוק ככל הניתן באותו מצב בו היה אלמלא בוצע מעשה הנזיקין.

אין בפסיקת הפיצוי כדי להעניש את המזיק או להטיב עם הניזוק כדי התעשרותו ע"ח המזיק, בכל מקרה ומקרה יש לבחון את נסיבותיו, כאשר במקרים מתאימים יפסקו הוצאות הדרושות לתיקון הנכס, לפעמים רכישת נכס תחליפי משומש ולעיתים רכישת חדש.

104.וראה לענין זה פסק הדין בענין זבריקו נ' עיריית ירושלים (תא(י-ם)12934/02), שניתן ע"י כב' השופטת שירלי רנר:

"העקרון המנחה בפסיקת פצויים בנזיקין הוא עקרון השבת המצב לקדמותו. על פי עקרון זה צריך הפיצוי שייפסק להעמיד את הניזוק ככל האפשר באותו מצב בו הוא היה אלמלא בוצע כלפיו מעשה נזיקין (ר' ע"א 357/80 יהודה נעים ואח' נ. משה ברדה ואח' וערעור שכנגד פ"ד לו(3) 762, בעמ' 772, 804; א. ברק, דיני הנזיקין (תורת הנזיקין הכללית בעריכת ג. טדסקי, מהד' 2, תשל"ו) בעמ' 571). כפי שנאמר לא אחת אין הפיצוי מיועד לענוש את המזיק או להיטיב עם הניזוק באופן שיוליך להתעשרותו על חשבון המזיק. (ר' יהודה נעים ואח' נ. משה ברדה ואח' וערעור שכנגד, לעיל, בעמ' 775). כשמדובר ברכוש שניזוק לעיתים תוליך הפעלתו של הכלל לפסיקת פיצוי בשעור הוצאות הדרושות לתיקונו של הנכס, לעיתים באמצעות שימוש בחלקים משומשים, לעיתים חדשים, לעיתים מובילה הפעלתו של הכלל לפסיקת פיצוי שיאפשר רכישתו של נכס תחליפי, לעיתים משומש, לעיתים חדש. "סיכומה של ההלכה בענין זה, ככל שהיא מתייחסת לדיני נזיקין, נזכר אף הוא בע"א 292,273/80 הנ"ל, בעמ' 49 ובה נאמר שם: 'הנכון הוא, שיש להחליט בכל מקרה על-פי נסיבותיו, ויש להשתדל להגיע לתוצאה אשר אינה פוגעת בנתבע באופן בלתי פרופורציונאלי ואשר אינה מאפשרת התעשרות בלתי סבירה של התובע'. כאשר, כאמור, במקרה של ספק יד התובע היא על העליונה". (רע"א 6449,2672/96 מדינת ישראל נ. קיבוץ חפץ חיים ואח' פ"ד נב(2) 247, בעמ' 259).השאלה האם מקום בו לא ניתן לתקן את החפץ שניזוק ראוי לפסוק פיצוי בגובה נכס תחליפי משומש או חדש, תלויה בעיקר בשאלה האם ניתן להשיג נכס תחליפי משומש והאם ניתן לראות בו תחליף ראוי לנכס שאבד."

105.מנהל התובעת ניר בזק העיד בבימ"ש כי בשנת 2009 ביצעה התובעת שיפוץ כללי של הדירה, כאשר הנתבעת נכנסה לדירה כשוכרת בשנת 2009, הציוד שבדירה היה חדש, ובין היתר רכשה התובעת בשטחי הרשות הפלסטינית במזומן וללא חשבוניות ריהוט עץ יקר. (ראה: עמ' 31 לפרוטוקול ש' 1-6).

עדותו של מר בזק לפיו הציוד והריהוט בדירה היה חדש במועד כניסתה של הנתבעת לדירה בשנת 2009, לא נסתרה.

106.בשריפה ניזוק ציוד ביתי, הכולל ריהוט חדר מגורים, ריהוט חדר שינה, מקרר כרים גז, וגופי תאורה, אשר כאמור בעדותו של מנהל התובעת מדובר בציוד שהיה חדש עם כניסת הנתבעת לדירה בשנת 2009, וכבן שנה ושלושה חצי חודשים בלבד, בעת השריפה.

107.במקרה הנדון אין המדובר בפריט תכולה בודד שאבד בשריפה, אלא מדובר בלמעלה מ- 10 פריטי תכולה שונים, אשר מלאכת מציאה ואיתור פריטים משומשים חלופים להם, ככל שניתן לאתר כאלה, תהיה כרוכה במשאבי זמן וטרחה לא מבוטלים, לרבות הוצאות הובלה ושינוע, אשר יש להביאם בחשבון.

108.אני סבור כי בנסיבות המקרה, בהם הפרטים שניזוקו נרכשו כחדשים זמן לא רב קודם שניזוקו מחד, ולנוכח כך, שאין המדובר בנזק לפריט בודד, אלא בנזק מקיף, למס' פריטים רב, אשר איתור ציוד תחליפי משומש תחתם כרוך באובדן זמן רב והוצאות נוספות כפי שפורט לעיל, הדרך הנאותה והסבירה להשבת המצב לקדמותו הינה באמצעות פסיקת פיצוי ע"פ ערכם החדש של חפצים אלה.

109.אני סבור כי יש להעדיף את חוות דעת השמאי מטעמה של התובעת מר בועז גרובר על פני זו שניתנה מטעמה של השמאי מטעם הנתבעת יובל טלמון, בין היתר גם לנוכח העובדה, כי חוות דעת השמאי גרובר ניתנה לאחר שבחן את המקום לאחר השריפה, ראה את הפריטים, בחן אותם והעריך את שווים (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 8-9), בעוד שע"פ עדותו בבימ"ש של שמאי מטעם הנתבעת, מר טלמון לא ביקר בדירה, לא ראה את הפריטים, לא קיבל מפרט טכני של הפרטים, לא ידע מהו היצרן והדגם של הפריטים אותם הוא מעריך, מה גודלם וסוגם. (עמ' 35 לפרוטוקול ש' 11-32).

110.כך לדוגמא ולהמחשה בלבד, בעוד שחוות דעת השמאי גרובר מטעם התובעת, העריך מיטה זוגית (סעיף 4 להערכת הנזקים), לאחר שבחן את המיטה ויזואלית, השמאי טלמון, העיד בחקירתו כי לא ידע באיזה מיטה מדובר, חוות דעתו אינה מתייחסת למיטה ספציפית שניזוקה, אלא למיטה כלשהי ע"פ תאור שקיבל מהנתבעת, ואישר כי ככל שהנתבעת טעתה בתאור שמסרה לו, אזי שחוות הדעת בענין שגויה. (עמ' 37 לפרוטוקול ש' 1-11).

111.גם לגבי גופי התאורה, העיד השמאי טלמון כי הערכתו נעשתה בהסתמך על תאור הפריטים שקיבל מהנתבעת, מבלי שראה את גופי התאורה שניזוקו. (עמ' 37 לפרוטוקול ש' 12-19).

בחקירה הנגדית הודה השמאי טלמון, כי הערכת שווי הפריטים שניזוקו התבססה בין היתר על ההנחה כי מאחר ומדובר בדירה המשמשת להשכרה, הפריטים שניזוקו הינם פרטי תכולה סטנדרטים פשוטים. (עמ' 37 לפרוטוקול ש' 20-21).

112.בנסיבות כפי שפורטו בהן השמאי טלמון לא בחן את הפריטים שניזוקו בעצמו, הודה כי הסתמך על תאור שקיבל מהנתבעת, מבלי שעמד לפניו מפרט טכני ברור של פרטי הריהוט הספציפיים שניזוקו, הסתמך על ההנחה שמדובר בציוד סטנדרטי פשוט, לא ידע לגבי המקרר, בן כמה שנים הוא, איזה נפח/דגם (עמ' 36 לפרוטוקול ש' 1-6), אני סבור כי יש בכל אלה כדי להביא למסקנה כי אין בחוות דעת השמאי טלמון, לבסס אף את שווי המטלטלין שניזוקו, גם לא על בסיס הערכה כמשומש.

113.לאור המפורט לעיל, אני סבור כי יש להעדיף ולקבל את חוות דעת השמאי מטעם התובעת מר בועז גרובר על פני חוות דעת השמאי מטעם הנתבעת מר יובל טלמון.

רכיבים בגינם פוצתה התובעת

114.הנתבעת טוענת כי חוות דעת השמאי מטעם התובעת כוללת רכיבים לגביהם פוצתה התובעת ע"י חברת הביטוח מטעמה: ניקיון ראשוני ונטרול פיח משטח מסדרון הקומה סך 2,500 ₪, פינוי תכולה שרופה ניקיון כללי סך 2,000 ₪.

115.בחקירתו הנגדית של השמאי מטעם התובעת אישר מר גרובר, כי בחוות דעת שנערכה עבור חב' הביטוח במסגרת תביעת ביטוח מבנה אשר הגישה התובעת לחברת הביטוח, נכללו שני הרכיבים האמורים. (עמ' 7 לפרוטוקול ש' 17-22).

116.השמאי מטעם הנתבעת טלמון העריך רכיב ניקיון ראשוני וכן פינוי תכולה שרופה ב- 0 ₪ וזאת לטענתו כיון שרכיב זה נכלל בתביעה לחברת הביטוח, אולם בחקירתו הנגדית הודה שאינו יודע אם רכיב זה כוסה או לא במסגרת תביעת הביטוח. (עמ' 36 לפרוטוקול ש'9-14).

117.אין בידי לקבל את טענת ב"כ הנתבעת כי התובעת פוצתה ע"י חברת הביטוח מהטעם הפשוט כי הנתבעת הנושאת בנטל השכנוע להוכחת טענה זו לא הביאה כל ראיה המעידה כי חברת הביטוח קיבלה את תביעת התובעת לתשלום בגין רכיבים אלה ו/או פיצתה בפועל את התובעת בגינם.

118.יתר על כן, מהשוואה בין חוות הדעת שניתנה ע"י השמאי גרובר בגין נזקי התכולה נשוא התביעה לבין חוות דעתו לחב' הביטוח, נמצא כי אין המדובר ברכיבי תביעה זהים.

119.בחוות דעת השמאי גרובר עבור חב' הביטוח שצורפה כנספח 8 לכתב התביעה,סעיף 1 לחוו"ד, נמצא כי הינו נוגע לפרוק ופינוי של רכיבים של מבנה הדירה שנפגעו בשריפה (ריצוף ואריחי חיפוי, ארונות, דלתות, תקרה, מחיצות גבס, כלים סניטרים), בעוד שחוו"ד השמאי גרובר נשוא התביעה, נוגעת לעבודת פינוי תכולה בלבד (פרטי ריהוט, אביזור, וציוד חשמל) להבדיל מחלקי המבנה, כך שאין כל חפיפה או זהות בעבודות אלה.

120.הוא הדין לענין עבודת הניקיון, שכן חוו"ד נשוא התביעה נוגעת לניקיון ראשוני לאחר השריפה ונטרול פיח במסדרון הקומה ובטרם החלו עבודות השיקום, כאשר חוו"ד לחב' הביטוח עניינה ניקיון כללי של הדירה בתום עבודות הבניה ושיפוץ הדירה.

רכיב מע"מ

121.בסעיף 6 לחוות דעת השמאי גרובר מטעם התובעת, מציין כי הערכת הנזקים שפורטה בחוות הדעת ע"ס 34,650 ₪ כוללת מע"מ.

מקובלת עלי טענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו, לפיה התובעת הינה בהיותה עוסק, זכאית להזדכות בגין המע"מ, ועל כן, אין מקום לצירוף רכיב המע"מ לסכומי הנזק שפורטו בחוות הדעת.

122.לאור המפורט לעיל, אני סבור כי התובעת הוכיחה תביעתה לענין הנזק שנגרם לתכולה של התובעת בהתאם לחוות דעת השמאי גרובר, וזאת בניכוי רכיב המע"מ (16% - נכון לשנת 2011 מועד עריכת חוו"ד), בסך של 29,870 ₪.

123.התובעת צרפה כנספח 7ב',ג' לכתב התביעה חשבון שכר טרחת השמאי גרובר בגין עריכת חו"ד, בסך 1,300 ₪ (ללא מע"מ), להם היא זכאית כחלק מהוצאותיה בהליך.

124.בכתב ההגנה נטען כי דמי השכירות ששילמה הנתבעת לתובעת ע"פ חוזה השכירות כללו את כל ההוצאות לרבות דמי ביטוח עבור מבנה ותכולה, ועל כן, יש לדחות את התביעה. הנתבעת לא הביאה כל ראיה בדבר הסכמה כזו, ומעיון בהסכם השכירות שצורף לכתב התביעה נמצא כי אינו כולל כל תנייה או הסכמה לפיה דמי השכירות כוללים בתוכם תשלום עבור ביטוח. יתר על כן, ב"כ הנתבעת זנח ולא העלה טענה זו בסיכומיו. לפיכך, הטענה בענין זה נדחית.

אובדן הכנסה -דמי שכירות

125.התובעת עותרת לחיוב הנתבעת בפיצוי בגין אובדן הכנסה דמי שכירות עבור התקופה שלאחר השריפה ועד להשכרת הדירה מחדש, מיום 1.3.11 ועד 29.4.11 לפי 4,000 ₪ לחודש שהינו שכר הדירה החודשי הקבוע בהסכם השכירות, ובסה"כ 7,870 ₪.

126.הצדדים אינם חלוקים כי הדירה כפי מצבה לאחר השריפה לא היתה ראויה למגורים.

אין חולק כי בעת קרות השריפה ביום 16.2.11 טרם הסתיימה תקופת השכירות החוזית אשר ע"פ כתב הארכת החוזה (נספח 2 לכתב התביעה), הוארך החוזה עד ליום 4.11.11.

127.בנסיבות המקרה בהן הנתבעת אחראית לגרימת השריפה בדירה, לא עומדת לנתבעת עילה לביטול חוזה השכירות ו/או לשחרורה מהתחייבויותיה על פיו.

128.התובעת הנושאת בנטל השכנוע והראיה להוכחת הנזק, לא הביאה כל ראיה ו/או אסמכתא לענין המועד בו הסתיים שיפוץ הדירה. התובעת אף לא צרפה כראיה את הסכם השכירות שנערך עם הדייר החדש ע"מ להוכיח טענתה כי הדירה עמדה פנויה לאחר תום השיפוץ ועד ליום 29.4.11.

129.הלכה היא כי הימנעות בעל דין לצרף ראיה המצויה בשליטתו ללא טעם סביר חזקה כי אילו היה מצרפה היה הדבר פועל לחובתו.

על כן, משלא צורף חוזה השכירות עם הדייר החדש יש לדחות את התביעה בגין אובדן שכר דירה לגבי התקופה שמתום השיפוץ ועד ליום 29.4.11.

130.אין חולק כי לאחר השריפה הדירה לא היתה ראויה למגורים, וכעולה מחוות דעת השמאי גרובר שצורפה כנספח 8 לכתב התביעה, נגרם למבנה הדירה נזק כבד אשר טעון שיפוץ כללי מקיף, אשר ע"פ השכל הישר עתיד להתמשך על פני ימים לא מעטים בהם הדירה אינה כשירה למגורים.

131.בנסיבות אלה זכאית התובעת לפיצוי בגין הנזק שנגרם לה עקב רשלנות הנתבעת, בגין אובדן הכנסה מדמי שכירות במהלך התקופה בה לא היתה הדירה כשירה למגורים ובמסגרתה נדרש לבצע שיפוץ כללי לדירה.

132.אני סבור כי יש לפסוק לתובעת פיצוי בגין אובדן דמי שכירות לתקופה בה לא היתה הדירה ראויה למגורים ונמצאה בשיפוץ על דרך האומדנא, בסכום השווה לתקופת שכירות של חודש אחד, בהתאם לדמי השכירות החודשיים הקבועים בחוזה השכירות, בסך 4,000 ₪.

133.ע"פ כתב התביעה נטען כי התובעת נשאה בהשתתפות עצמית בהפעלת הביטוח בסך של 3,558 ₪.לכתב התביעה צורף כנספח 8 אישור בנוגע לגובה דמי השתתפות העצמית. בנסיבות הענין, לנוכח אחריותה של הנתבעת זכאית התובעת לדמי ההשתתפות העצמית בהם נשאה בסך 3,558 ₪.

לסיכום

134.בהתאם לפסק הדין שניתן לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים שלהלן:

134.1. פיצוי בגין הנזק שנגרם לתכולת הדירה בסך 29,870 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

134.2.שכר טרחת השמאי בועז גרובר בגין עריכת חו"ד בסך 1,300 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 19.1.12 ועד לתשלום המלא בפועל.

134.3.פיצוי בגין אובדן הכנסה מדמי שכירות בסך 4,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

134.4. פיצוי בגין תשלום דמי ההשתתפות עצמית בסך 3,558 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

134.5 אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת אגרה בסך 1,199 ₪, שכר העדים שנקבע בדיון מיום 14.11.12 (העד דנוך והשמאי גרובר)בסך כולל של 950 ש"ח, ושכר עדות המומחה מר שלמה מאור בסך 1,755 ₪ .כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ז חשון תשע"ד, 21 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.