1. לפני בקשת הנתבעת (להלן:"המבקשת") לבטל את פסק הדין אשר ניתן ע"י כב' הרשם ח' ברנר (כתוארו אז) ביום 22.5.12, בהעדר כתב הגנה.

כמו כן, מבוקש להאריך את המועד להגשת הבקשה דנן עד למועד הגשתה בפועל.

2. ביום 21.5.12 הוגשה בקשה מטעם התובעת (להלן:"המשיבה") למתן פס"ד כנגד המבקשת הואיל ולא הוגש כתב הגנה מטעמה חרף העובדה שכב' הרשם ברנר נעתר בהחלטתו מיום 30.4.12 לבקשת המבקשת להאריך את המועד להגשת כתב ההגנה מטעמה.

כב' הרשם ח' ברנר נעתר לבקשה ביום 22.5.12 וניתן פס"ד כנגד המבקשת. ביום 14.6.12 נחתמה פסיקתא בהתאם לבקשת המשיבה.

3. תמצית טענות המבקשת בבקשה לביטול פס"ד:

א. לראשונה נודע למבקשת על קיומו של פסק דין נגדה ובעקבותיו תיק הוצל"פ פעיל נגדה רק ביום 20.8.12.

ב. לאחר הגשת כתב התביעה נוהל מו"מ לפשרה בין הצדדים שלא צלח כאשר המבקשת נעזרה בעורך דין אותו שכרה רק לצורך ניהול המו"מ. לאחר מכן, המבקשת פנתה לסיוע משפטי אולם הטיפול בבקשתה לקבלת סיוע התארך והמבקשת למעשה לא קיבלה תשובה מהסיוע עד היום.

המבקשת אשר אין לה ידע בהליכים משפטיים, האמינה כי יקבע מועד לדיון בתיק ויתאפשר לה להתגונן בעצמה ובע"פ כנגד הטענות נגדה, המתינה לקבלת מועד לדיון בתיק. תחת זאת, קיבלה לידה ביום 20.8.12 אזהרה בתיק ההוצל"פ שנפתח נגדה ביום 17.7.12.

ג. המבקשת לא הגישה כתב הגנה בתום לב ומתוך חוסר ברירה. המבקשת מעולם לא זילזלה בהליך בבית המשפט, פנתה ביוזמתה למשיבה, לביהמ"ש ולסיוע המשפטי והעיכוב בהגשת כתב הגנה נבע מנסיבות אומללות שלמבקשת לא היתה שליטה עליהן.

ד. למבקשת טענות הגנה מוצקות וטובות שיש בהן כדי להביא לביטולו של פסה"ד ואף לדחייה של התביעה נגדה. כמו כן, למבקשת עילה לתביעה שכנגד בסכומים בלתי מבוטלים כנגד המשיבה.

4. תמצית טענות המשיבה בתגובה לבקשה:

א. כל טענות המבקשת כאילו אין לה ידע בהליכים משפטיים או כי חשבה שבמקום להגיש כתב הגנה היא מחכה לדיון שיקבע בעניינה הינן זלזול מוחלט בצדדים ובביהמ"ש ודינן להידחות על הסף.

מעבר לעובדה שהחלטת כב' הש' ברנר נשלחה אל המבקשת לכתובת ביתה, היא הייתה מודעת היטב להשלכות מעשיה ומחדליה באי הגשת כתב הגנה במועד.

בכל מקרה, גם לשיטת המבקשת, היה עליה להגיש בקשה לביטול פס"ד לכל המאוחר ביום 1.7.12.

ב. לאור העובדה כי המבקשת התנהלה באופן מזלזל ורשלני חסר תקדים מול המשיבה וביהמ"ש, בקבלת שתי אורכות להגשת כתב הגנתה ומשיכת זמן רב, בחוסר תום לב, בעוד היא משאירה את המשיבה להתמודד לבד מול עסק בקשיים וחובות אדירים לבנקים, אין כל סיבה לאפשר לה להגיש את כתב ההגנה שיביא למסכת אין סופית של בקשות ודחיות.

ג. למבקשת אין סיכויי הגנה טובים כנגד כתב התביעה. טענות המבקשת בבקשתה אינן מגובות בראיות ונטענות בעלמא.

5. בתשובה לתגובה מוסיפה המבקשת וטוענת כי הציגה יותר מאשר הגנה אפשרית וכי המשיבה לא הצביעה על נזק בלתי הפיך שיגרם לה אם יבוטל פסה"ד ויתאפשר בירור העובדות במלואן ולא הוכיחה נזק שאינו ניתן לריפוי בהוצאות.

6. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל ויש להורות על ביטול פסה"ד כנגד תשלום הוצאות מהנימוקים כדלקמן:

א. בהתאם לתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (להלן:"תקסד"א"), המועד שנקבע להגשת בקשה לביטול פסק הדין הוא 30 יום מיום שהומצא פסק הדין.

בענייננו, פסה"ד ניתן ביום 22.5.12 והבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 11.9.12.

כאשר הבקשה לביטול פסק דין מוגשת באיחור, יש להאריך את המועד רק כאשר קיים טעם מיוחד וזאת בהתאם לתקנה 528 לתקסד"א.

מעיון במערכת נט המשפט עולה כי פסק הדין מיום 22.5.12 לא הומצא למבקשת. לפיכך, בנסיבות שבפני, יש בידי לקבל את טענת המבקשת בנוגע למועד שבו נודע לה על פסק הדין ויש לומר כי הבקשה לביטול הוגשה במועד.

ב. ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יכול שיעשה מכוח אחת משתי עילות; האחת, ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה והשנייה, ביטול על פי שיקול דעת [ראה: יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי, (ירושלים 1995) עמ' 737-738].

ג. במקרה דנן אין מדובר בבקשה לביטול פסק דין מחמת הצדק אלא מכוח שיקול דעת בית משפט, שכן המבקשת מאשרת למעשה בסעיף 10 לתצהיר מטעמה כי היתה מודעת לכך שעליה להגיש כתב הגנה.

הבקשה מיום 29.4.12 להארכת מועד להגשת כתב הגנה הוגשה על ידה אלא שלטענתה היא לא הבינה מה המשמעות של העובדה שכתב הגנה לא מוגש בזמן הואיל והיא חסרת ידע בהליכים בבית משפט. המבקשת מציינת כי חשבה שביהמ"ש יזמין את הצדדים לדיון ובמהלכו תציג בע"פ את טיעוניה ותתגונן.

מכל מקום, מאחר שהמבקשת לא הגישה כתב הגנה חרף העובדה שידעה כי עליה לעשות כן, הרי פסק הדין ניתן כדין וביטולו מתבקש, כאמור, רק מכוח שיקול דעתו של בית משפט.

בנסיבות אלו, על בית המשפט לבחון שתי שאלות:

אחת – הסיבה לאי הגשת כתב הגנה במועד.

השנייה – סיכויי ההצלחה של המבקשת בתיק, אם יבוטל פסק הדין שניתן בהעדר כתב הגנה.

התשובה לשאלה השנייה – היא החשובה יותר.

לעניין זה ראה ספרו של כב' השופט גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית בעמ' 373 ופסקי הדין המאוזכרים שם.

ד. הסבריה של המבקשת באשר לאי הגשת כתב הגנה במועד, אינם מצדיקים ביטולו של פסק הדין.

יחד עם זאת, כאשר קיימים סיכויי הצלחה, נוטה בית המשפט לבטל את פסק הדין גם כאשר הסיבה למחדל אינה מספקת וניתן "לכפר" על המחדל בדרך של פסיקת הוצאות.

לעניין זה גם יפים הדברים שנאמרו בספרו של כב' השופט גורן, שם, בסעיף 373:

"אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך – כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול). בדונו בשאלה זו ייטה בית המשפט להיעתר לה אלא אם כן שוכנע כי אין בתשלום ההוצאות משום פיצוי הולם לנזק אשר נגרם ליריבו. אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת הוצאות בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו על ידי הפיגור וכאשר מגלה הנתבע-המבקש סיכויי הצלחה – יש להיענות לבקשת הביטול.

כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה היא כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל-דין, לא-תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)".

במקרה דנן, איני סבורה כי המבקשת התעלמה מדעת מההליך המשפטי ולא הביעה זלזול, ומהדברים עולה כי המחדל נבע מרשלנות וחוסר תשומת לב וניתן בהחלט לכפר על המחדל על ידי פסיקת הוצאות.

ה. באשר לסיכויי ההצלחה:

המבקשת בתצהירה התייחסה לסיכויי ההגנה.

בסעיפים 17-28 לתצהיר, מפרטת המבקשת את טענות הגנתה.

המשיבה אומנם אינה מקבלת את טענות המבקשת, אך לא ניתן לומר בשלב זה כי בבקשה לביטול פס"ד לא הועלו טענות הגנה אפשריות, שיש להתייחס אליהן בהחלטה לביטול פס"ד.

בנסיבות אלה, למרות המחדל שבאי הגשת כתב הגנה; לאור האמור לעיל, אזי יש מקום גם לבחון את טענות ההגנה לגופן.

בנסיבות שפורטו לעיל פסק הדין מיום 22.5.12 יבוטל, אך רק כנגד תשלום הוצאות בסך 9,000 ₪; אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

7. לסיכום:

א. פסק הדין מיום 22.5.12 יבוטל כנגד תשלום ההוצאות כאמור לעיל.

ב. בהעדר תשלום ההוצאות; ישאר פסה"ד בעינו.

ג. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ב חשון תשע"ג, 28 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.

_________________________

אביגיל כהן, שופטת

רשמת בית המשפט המחוזי

תל אביב-יפו