<#1#>

ב"כ המאשימה: עו"ד אלפי

ב"כ הנאשם:

הנאשם בעצמו

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

הנאשם מודה.

מבקשת להציג הסדר הטיעון ומבקשת שבית המשפט לא יזדקק לחומר הראיות .

<#7#>

החלטה

ביהמ"ש מסביר לנאשם כי אינו כבול בכיבוד הסדרי טיעון.

<#8#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.

<#10#>

הכרעת דין

הריני מרשיעה הנאשם על פי הודאתו בעובדות המיוחסות לו בכתב האישום.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.

<#9#>

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה

נוהג משנת 94', אין הרשעות קודמות.

עותרים ל- 9 חודשי פסילה בפועל, ע"ת וקנס.

הסנגוריה רשאית לטעון ל- 3 חדשי פסילה בלבד.

המדובר בהסדר טיעון מסגרת.

אנו נבקש שבית המשפט ייחשף לחומר הראיות.

מבחינתנו די בחשיפה לקלטת, מאידך, אם ההגנה תסכים ותבקש שביהמ"ש ייחשף לכל חומר הראיות, כולל חוו"ד ההגנה – נסכים.

ההסדר אינו נובע לטענת התביעה מכשלים ראייתים, התביעה סבורה שהעונש הראוי במקרה זה הוא 9 חודשים, תנאי וקנס.

בשל נסיבות התאונה כפי שהוצגו על ידי הנאשם, נסכים כי הוא יוכל לעתור למינימום הקבוע בחוק.

ב"כ הנאשם:

בית המשפט רשאי מבחינתנו לעיין בכל הראיות, נבקש שהמשפט לא ידחה, המשמעות לפתוח כל החומר, חוו"ד מומחה שהגשנו, האם ה קלטת אותנטית או לא, או מישהו הכניס בה שינויים, רצינו להימנע מזה, אנו נכנסים פה...

מדובר בנאשם שנוהג 18 שנה ללא אף עבירה, מאז האירוע חלפו שנתיים, מאז לא היה מעורב באף עבירה נוספת.

בסופו של דבר ולמזלנו הטוב הפציעות לא היו חמורות, בחור מעודה דניאל בן 16 שוחרר לאחר שעתיים – מציגה.

נועם עמית שהיה בן 18 וחודש שוחרר כעבור יומיים ללא התערבות כירוגית, הוא היה בהשגחה, בסופו של דבר האבחנה היתה של מחלקת העיניים בקפלן, שבר קטן בערובת העין שאינו דורש טיפול כירוגי – מגישה.

במקרה הנ"ל - לא דנים בחבלות של ממש חמורות, אלא בחבלה לא ברף גבוה, ללא ניתוח והתערבות חירום.

לגבי נסיבות התאונה – אין מחלוקת על נסיבות התאונה.

כל דחייה נוספת היא בגדר דחייה שהיא מיותרת מכיוון שאין מחלוקת, אין מחלוקת על כך שהבוחן המשטרתי קבע לו מהירות של 25 קמש ואין מחלוקת שהבוחן המשטרתי קבע ששדה הראייה המקסימאלי במקום היה 30 מטרים שאינו נרחב, זאת בתנאי ששדה הראייה פתוח, מה שלא היה כאן.

אין מחלוקת שהולכי הרגל חצו בצורה רשלנית את המעבר מבלי להתייחס לרכבים לידם.

אין מחלוקת על בסיס הסרט שהם רוצים להציג, והם במידה מסוימת נוחים לנו, בשעה שהולכי הרגל חצו במעבר, רכב אחר שאינו קשור לנאשם

לשאלת בית המשפט מה מקור המידע – עונה שמקורו בסרט שבקשתי לעיל להתייחס אליו בספקנות, לא יודעים מהיכן הגיע והאם יש בו שינויים.

אין מחלוקת שקרתה שם תקלה מצערת חד פעמית, מהירות של זחילה, כתוצאה מתנועת כלי רכב במעבר, וזאת על פי עדותו, מדובר בשדה ראייה שלא היה גדול מאוד, בכביש לא רחב מאוד, מראה את הממצאים של הבוחן שקובע 25 קמש מהירות – מגישה דוח בוחן- לא מהירות של נהג פרוע.

אני רוצה להזהיר את בית המשפט שהתחושה של הראיות היא כתוצאה מהסרט הזה.

מבקשת להגיש ניתוח של הסרט כפי שנרשם על ידי מומחה מטעמנו ניר קוסטיקה.

מבקשת תשומת לב בית המשפט שהמהירות שנקבע על ידי הבוחן 25 קמש, ומטעמנו 20 קמש.

דוח הבוחן קבע שמעבר החצייה מעט דהוי.

נסיבות האישיות של הנאשם – בן 36 נוהג 18 שנים , ללא רבב,

נהג נורמטיבי זהיר , מיום התאונה חלפו שנתיים ללא רבב.

הנאשם היה בשימוע בפסילה מנהלית, ולא נפסל, לפני שנתיים, אותו בוחן שחקר התאונה והממונה עליו, אותו קצין שזימנו לשימוע לא סברו שמדובר בנאשם שצריך לפסלו מנהלית, הוא לא נפסל מנהלית.

אנו יודעים עד כמה בשגרה הנהגים נפסלים מנהלית, ל- 60 יום, הפרופורציות בתיק אפשר לקבל גם במקרה הזה, שלא פסלו אותו מנהלית.

לגבי הנאשם עצמו – הוא דר' לפיזיקה, מגישה לבית המשפט כתבה על הנאשם שכותרתה מדברת בעד עצמה, הוא אחראי על פיתוח מכשירי סיטי, והכותרת לכתבה, הכניסה לתחום הרפואי אפשרה לי להשפיע לטובה על חייהם של מאות מיליוני אנשים בשנה", נשוי מחודש מאי עומד להפוך לאב, לראשונה, זקוק לרישיון הנהיגה על מנת לסייע בהסעות בהריון האישה ולאחר הלידה.

מתגורר בזיכרון, עובד בחיפה וזקוק לרישיון להגיע למקום העבודה.

המדובר באירוע ארעי ומצער בחייו של הנאשם, בעברו התעבורתי על רקע נסיבות חריגות, הוא האדם האחרון שהיינו מצפים לדבר כזה, הוא מקבל אחריות , מפנים הלקחים, ינהג במשנה זהירות.

אבקש להסתפק בפסילה המינימום של 3 חודשים.

הנאשם

שמי אורן זרחין, דר' לפיזיקה, אני מצטער על המקרה, אני לוקח איתי כל לילה, והפנמתי הלקחים, בקרבת מעבר חצייה או מכשול עצירה מוחלטת זו תובנה שגם אם אני לא רואה קדימה, מהירות נמוכה לא מספקת, אלא עצירה לחלוטין ונהיגה זהירה שהיתה גם קודם.

מצטער על הפגיעה בבחורים, לא היה לי קשר איתם, גרתי בזמנו ברחובות ועבדתי בחיפה, שבוע מהתאונה עברתי ולא היה לי קשר איתם.

ברור לי שעברתי עבירה, אשתי בהריון חודש שביעי, אני זקוק לרכב, להסיע אותה לבית החולים ובחזרה, וגם לעבודה ואבקש להתחשב בזה.

<#2#>

החלטה

גזר הדין יינתן היום בשעה 14.00.

הצדדים רשאים להעדר מן הדיון.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.

השעה כעת 14.00

נוכחים:

ב"כ המאשימה: שוחרר מהתייצבות

ב"כ הנאשם: עו"ד אלסטר

הנאשם בעצמו

<#12#>

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בגרימת תאונת דרכים עת פגע ב- 2 הולכי רגל אשר חצו את הכביש במעבר חצייה.

הצדדים הציגו בפניי הסדר טיעון "מסגרת".

התביעה, תחמה טיעונה העונשי לעונש פסילה של 9 ח' – רף עליון, ואילו ההגנה ביקשה במסגרת ההסדר לגזור עונש של 3 ח' פסילה (פסילת החובה) – רף תחתון.

נטען כי, הסדר הטיעון מתבסס על שיקולים ראייתים כפי ביטויים בתיק החקירה.

מטעמים שלא הובהרו בפניי די צורכם, ביקשה ההגנה להביע הסתייגותה וביקשה להימנע משימוש בדיסקט מצלמת אבטחה הנמצא בתיק החקירה, תוך שבמקביל טוענת טיעוניה העונשיים ומבקשת להגיע לקביעות עובדתיות שעניינן אופן החצייה של הולכי הרגל. דע עקא – טיעונים אלו של ההגנה – מפי המומחה מטעמה, מסתמכים על החומר הכלול בדיסקט...

כפי שהערתי בשעת שמיעת הטיעון – בהבל פה, טוענת לה ההגנה דבר והיפוכו. מסיבה זו ולבקשת ההגנה, הריני נמנעת מלהתייחס למכלול חומר החקירה, אלא לחומרים שהונחו בפניי, במפורש, מטעם ההגנה בלבד.

לנגד עיני, הודאה ברורה במיוחס בכתב האישום בכך שחציית הנערים היתה בתוך מעבר החצייה.

הולכי הרגל אשר נפגעו הינם, האחד, בן 18 והאחר כבן 16 – כלומר קטין (נכון ליום התאונה).

בהקשר זה, יש להזכיר במאמר מוסגר, כי חובת הזהירות כלפי קטין, גדולה מזו הנדרשת כלפי מבוגר.

כעולה מחוו"ד מומחה ההגנה, בסעיף 11, רכב חונה אילץ את הנאשם לנהוג במרכז הכביש,

מכאן שהיה עליו להיות מודע להסתרה פוטנציאלית בשדה ראייתו.

גרסת הנאשם בחקירתו היתה כי –

א. לא הבחין בהולכי הרגל עד לרגע האימפקט.

ב. כי עובר לתאונה חיפש עסק בשם "מנצ'ס" היות ושקל לעצור כדי לאכול בו.

מכאן ואילך, לא נזקקתי לשאר העדויות באשר מפי הנאשם עצמו נמצאנו למדים על נהיגה ברף גבוה של רשלנות.

איני מתעלמת מטענת הנאשם, לפיה אפשר והנערים שתו וודקה – טענה זו אינה נתמכת בכל ראייה ממשית, לבד מהבל פה.

יתרה מזאת, הנערים נבדקו בבי"ח בסמוך לאירוע. מציאות אלכוהול ולו בצורת ריח – אינה עולה מן התיעוד הרפואי ובכך ממצא שלילי!

בקביעת העונש הראוי, יש ליתן משקל לקולא למספר עניינים.

1. לנאשם ותק נהיגה של כ- 18 שנה ועברו ללא רבב, גם מאז התאונה – תקופה של כשנתיים נוספות – לא כשל בעבירה נוספת.

בפרספקטיבה זו, ניתן לקוות כי המדובר בתקלה חד פעמית.

2. הודיית הנאשם באשמה חסכה הטרחת העדים.

3. הנאשם נשא באוזניי דבריו, ולמעשה, ניתן להתרשם כי הפיק לקחו ויש לקוות כי אכן יקפיד משנה הקפדה בנהיגתו.

4. התיעוד הרפואי אכן מלמד על חבלה של ממש. מבלי להקל ראש בחומרת הפגיעה, ניתן ליתן משקל לקולא לכך שהמדובר בפציעה שלא הצריכה התערבות כירוגית.

5. ביהמ"ש מביע מלוא הערכתו לפועלו של הנאשם בשדה פיתוח טכנולוגיות מדעיות מחקריות ולשימושים רפואיים. בעניין זה, יוער כי, לאור תיקונו של חוק העונשין בעניין הבניית שיקול הדעת השיפוטי, משקלם של שיקולים אלו בקביעת העונש הולך ופוחת , הוא הדין, באשר לטיעוני הנאשם בשאלת נזקקות הנאשם להסעת רעייתו לקראת הלידה המתקרבת בשטו"מ.

סוף דבר-

הסדר הטיעון מהווה מתחם ענישה ראוי.

לאחר ששקלתי הנ"ל, הריני גוזרת על הנאשם:

1. קנס בסך 1,800 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם תוך 60 יום.

2. הריני גוזרת על הנאשם 5 חודשי פסילה.

3. הריני גוזרת על הנאשם 3 ח' פסילה וזאת ע"ת למשך 3 שנים.

זכות ערעור כחוק תוך 45 יום.

<#13#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.

<#14#>

החלטה

ריצוי הפסילה יחל היום בשעה 24.00.

<#16#>

ניתנה והודעה היום ח' אדר תשע"ג, 18/02/2013 במעמד הנוכחים.