26 נובמבר 2013

לפני:

כב' השופט דורי ספיבק

החלטה

1. ביום 12.10.12 נעתרתי לבקשת הנתבעת, וקבעתי שכתב ההגנה שהגישה בתיק זה ייחשב לכתב תביעה שכנגד מטעמה. בהמשך הדרך הוגשו תצהירים מטעם הצדדים, התקיימה ישיבת הוכחות בפני מותב, הצדדים סיכמו בעל-פה, והתיק הועבר לכתיבת פסק-הדין.

2. ברם, בתהליך כתיבת פסק הדין הגעתי למסקנה, שההחלטה שניתנה ביום 12.10.12 לפיה ייחשב כתב ההגנה לכתב תביעה שכנגד, היתה לכאורה החלטה מוטעית. זאת, ולו רק מהטעם שהתשתית העובדתית לתביעה שכנגד, כמו גם הסעדים המתבקשים בגידרה, אינם מפורטים ואינם מכומתים. כך לדוגמא, מעיון בסעיף 26 לכתב ההגנה (שהיה גם לכתב התביעה שכנגד) עולה שאין בו כל כימות לתביעה לשעות נוספות כמו גם לתביעה לדמי נסיעות.

3. כמו כן, מסיבות שאינן ברורות לי, אף לא אחד מהצדדים בתיק זה הגיש כראיות את כל תלושי השכר של הנתבעת לכל תקופת עבודתה, דבר שכמובן מקשה מאד על יכולתו של בית הדין להכריע בפלוגתאות שבין הצדדים.

4. כידוע, כל עוד לא ניתן פסק דין, רשאי בית הדין לשנות החלטות דיוניות שניתנו, וליתן הוראות בדבר המשך ההליכים. לאור כל האמור מעלה, אני סבור שייתכן שאין מנוס, על אף השלב המאוחר שבו מצוייה ההתדיינות, ממתן רשות לנתבעת להגיש בכל זאת כתב תביעה שכנגד ערוך כדין, לאחר מכן לאפשר לתובעת להגיש כתב הגנה שכנגד, לאפשר לכל צד להגיש תצהירים משלימים, ולקבוע ישיבת הוכחות נוספת.

5. נוכח כל האמור, הצדדים מוזמנים לדיון בפני שיתקיים ביום 26.12.13 בשעה 12.00. הדיון יוקדש לקבלת תגובות הצדדים לכוונתי לתת הוראות דיוניות שונות כאמור בסעיף 3 להלן.

6. לצורך הכנת הדיון, מתבקשת התובעת להגיש לבית הדין וכן למסור לנתבעת עד ליום 19.12.13 עותק של כל תלושי השכר של הנתבעת המתייחס לכל תקופת עבודתה.

ניתנה היום, כ"ג כסלו תשע"ד, (26 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.