1. ענייננו בתביעה כספית על סך 30,326 ₪ בגין נזקים שנגרמו לחנות בגדים של התובעת, הממוקמת ברחוב העצמאות בטבריה.

התובעת טוענת כי היו גשמי זלעפות בלילה שבין 17/2/09 לבין 18/12/09, ולמחרת בבוקר הגיעה לחנות וראתה שכל החנות מוצפת במים לאחר שבור ביוב שנמצא בחצר מאחורי החנות עלה על גדותיו והציף את כל השטח האחורי הצמוד לחנות התובעת.

בהתחלה תבעה היא את נתבעת מספר 1 בלבד, ולאחר מכן צירפה את נתבעת מספר 2 לתביעה.

2. נתבעת מספר 1 טוענת כי מאז שנת 2008, עברו סמכויות אלו לטפל בכל בורות הביוב, מים וניקוז לנתבעת מספר 2, ולכן אין יריבות בינה לבין התובעת.

3. נתבעת מספר 2 טוענת כי לא דווח לה על כל קריאה כאמור בדברי התובעת, במועדים הרלוונטיים לתביעה. לגופו של עניין טוענת הנתבעת כי בור הביוב עליו מדברת התובעת נמצא בחצר פנימית של מתחם חנויות אשר בו נמצאת חנות התובעת, וכי אין המדובר בשטח ציבורי, אלא בשטח פרטי שנתבעת מספר 2 אינה אחראית עליו.

נתבעת מספר 2 אף שלחה מומחה מטעמה למקום, אשר ראה כי לאחר כל גשם מתאספות שלוליות של מים באותה חצר פנימית מאחורי חנות התובעת, וכי מפלס החנות נמוך ממפלס החצר האחורית, וכי החצר האחורית משמשת אך ורק את בעלי המתחם והשוכרים בו, וכי אין לנתבעת מספר 2 כל אחריות בגין האירוע.

4. התקיימו שתי ישיבות בתיק, בהן נשמעו עדויות הצדדים, ולאחר ששמעתי את העדויות שוכנעתי כי דין התביעה להידחות.

5. התובעת לא הוכיחה כל רשלנות מצד מי מהנתבעות.

נגד נתבעת מספר 1 ברור כי יש לדחות את התביעה, לאחר שבשנת 2008 עברו הסמכויות בתחום זה על פי חוק לנתבעת מספר 2.

6. באשר לנתבעת מספר 2 – לא הוכח על ידי התובעת כי נתבעת מספר 2 התרשלה כלפיה באופן שגרם לנזק הנטען.

התובעת לא הוכיחה כי בורות הביוב או הניקוז באותה חצר מאחורי החנות, ואשר נצפה בתמונות שהוגשו על ידי שני הצדדים, הוא בתחום אחריותה של נתבעת מספר 2.

על פי חוות הדעת, וליתר נכון המסמך שצורף לכתב ההגנה של נתבעת מספר 2, מדובר בשטח שנמצא במתחם המסחרי שבו נמצאת החנות של התובעת, לפיכך לא הוכח כי מדובר בשטח ציבורי שבאחריות נתבעת מספר 2.

נתבעת מספר 2 אף לא כפרה בטענה כי ככל הנראה המדובר במים של מי גשמים ולא מי ביוב, וכי ככל הנראה המדובר בבעיית ניקוז במקום.

אם מי הגשמים גורמים לשלוליות מים בחצר האחורית במתחם המסחרי שבו החנות של התובעת, אזי אין אחריות לנתבעת מספר 2 על אותו השטח, ועל בעלי המקום, לרבות התובעת, למצוא את הפתרון המתאים לניקוז מי הגשמים במקום.

7. חשוב לציין, כי החנות של התובעת הייתה מבוטחת בביטוח פרטי, אך ככל הנראה התובעת העדיפה לא להפעיל את הביטוח כדי להימנע מתשלום השתתפות עצמית בסך 1,000 דולר.

8. לסיכום, אני דוחה את התביעה נגד שתי הנתבעות, ובנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות.

ניתן היום, ה' תשרי תשע"ג, 21 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.