לפני: כב' השופט צבי פרנקל

החלטה

1. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים לקבלת זכויות מגן וזכויות אחרות המגיעות לו לטענתו בגין תקופת עבדותו אצל הנתבעים. התובע התפטר ביום 7.4.10 לטענתו מכח סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963 בשל מצב בריאותו.
2. הנתבעים מבקשים שיינתן צו לתובע להתייצב לצורך קיום בדיקה רפואית אצל רופא מטעמם.
3. התובע מתנגד לבקשה בטענה כי העביר לידי הנתבעים את האסמכתאות הרפואיות עליהן נשען בעניין התפטרותו. כמו כן טען שיש לבחון את מצבו הרפואי במועד התפטרותו ולא שלוש שנים אחרי מועד זה. כן טוען התובע כי במועד התפטרותו, לא הפנו אותו הנתבעים למומחה רפואי מטעמם ומשכך מושתקים להעלות טענה זו.
4. לאחר שבחנתי את הבקשה הגעתי למסקנה שדין הבקשה להידחות. המועד המכריע לבחינת הממצאים הרפואיים שהובילו להתפטרותו של התובע המזכים לפיצויי פיטורים כמשמעותם בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, הוא מועד ההתפטרות.
5. נטל ההוכחה לעניין תחולת סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, מוטל על התובע, עליו להוכיח כי התפטר לרגל מצבו הבריאותי וכן עליו להוכיח כי לאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין היתה סיבה מספקת להתפטרות. במסגרת נטל זה על התובע להביא ראיות באמצעות תעודות רפואיות כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך ולעבוד יותר בשירות המבקשים ומהווה סיבה מספקת להתפטרות המזכה בפיצויים פיטורים (דב"ע נג / 3-210, אהרון רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז 514).
6. התובע הגיש את האסמכאות הרפואיות הרלוונטיות לטענתו שעליהן הסתמך בהחלטתו להתפטר. לטענתו במועד ההתפטרות הנתבעים לא ביקשו שייבדק על ידי מומחה רפואי מטעמם.
7. בעניין זה מלמדנו ד"ר יצחק לובוצקי בספרו, סיום יחסי עבודה, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2013 כדלקמן:-

"עובד המתפטר, עליו הראיה להוכיח את זכאותו לפיצויי פיטורים. לפיכך הכלל הוא כי עובד המבקש בתביעתו פיצויי פיטורים עקב התפטרות מחמת מצב רפואי, חייב להציג מסמכים רפואיים התומכים בתביעתו. התעודות הרפואיות שעל העובד להציג, חייבות להתייחס לתקופה הרלוונטית להפסקת העבודה. בדרך כלל גם תידרשנה תעודות רפואיות הקודמות למועד ההתפטרות; שכן תעודה רפואית מאוחרת למועד ההתפטרות אינה נותנת למעביד הזדמנות הוגנת להציע לעובד תנאי עבודה המתאימים למצבו הבריאותי, וממילא הזדמנות למנוע את ההתפטרות. כאשר קיימות תעודות רפואיות סותרות, היינו, הרופאים חלוקים בדעתם בשאלה אם הליקוי הרפואי פוגע באפשרות להמשך העבודה כתקנה או בשאלה אם קיימת בכלל פגימה רפואית – רשאי העובד להסתמך על חוות הדעת הנוחה לו ו"להתפטר בדין מפוטר". בית הדין הארצי לעבודה נימק הלכה זו באמרו כי "זכותו של עובד היא שלא ליטול על עצמו סיכון רפואי, שעה שהרופא המהימן עליו מזהירו מפני תוצאותיו".

לעתים נדירות יביא העובד ראיות, שאינן תעודות רפואיות, אך הן נוגעות למצב בריאותו. כך לדוגמה, כבר הזכרנו כי הבאת ראיה, שלפיה העובד המתפטר זכה מהמוסד לביטוח לאומי לשיקום מקצועי, יכולה להצביע על כך שהוא אינו מסוגל עוד לעבודתו הקודמת. גם ראיה המלמדת על כך שהמעביד אינו חולק על מצבו הרפואי הנטען של העובד תייתר את הצורך בהגשת תעודות רפואיות. על כל פנים, וגם עניין זה הוזכר, אין הכרח כי התעודות הרפואיות יצואו במועד שקדם להתפטרות. די בכך שיתייחסו לתקופה אשר קדמה להפסקת העבודה, ושיצביעו על כך שהפגימה הרפואית פגעה פגיעה מסוימת ביכולת עבודתו של העובד. "

י' לובוצקי סיום יחסי עבודה ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2013 פרק 10 עמ' 11-13.

8. כאמור, המועד הקובע לבדיקת נסיבות ההתפטרות של עובד לרגל מצב בריאותו הוא מועד ההתפטרות. משעברו שלוש שנים וחצי ממועד ההתפטרות אין מקום להורות לתובע להתייצב לבדיקה ולכן דין הבקשה להידחות.

9. הוצאות בקשה זו ילקחו בחשבון בתום ההליך.

10. לתשומת לב הצדדים להחלטה מיום 26.8.13 בעניין המועדים להגשת התצהירים.

11. לדיון ההוכחות ביום 3.2.14 יתייצבו הצדדים עם כל עדיהם.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ד, (22 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.