לפני:

השופטת איריס רש

פסק דין (חלקי) [נתבעת 3]

והחלטה [נתבעות 1-2]

1. לפני בקשה לתיקון כתב התביעה (להלן – הבקשה).

2. התובעים המועסקים אצל הנתבעת 1, המפעילה מעון שיקומי יומי בעיר אום אל פחם, הגישו בתחילה תביעה כנגד הנתבעות וכן כנגד עיריית אום אל פחם (הנתבעת 3 בכתב התביעה המקורי) לסעדים הצהרתיים ולסעדים כספיים. בכתב התביעה המקורי נטען כי הנתבעת 2 המשמשת כמנהלת הנתבעת 1 אחראית על שכרם של עובדי הנתבעת 1 ובכלל זה של התובעים וכי בשליטתה הכספים המוזרמים לנתבעת 1.

לגבי עיריית אום אל פחם (הנתבעת 3 בכתב התביעה המקורי) נטען שהיא אחראית על ענף הרווחה בעיר לרבות על הנתבעת 1 והייתה מודעת למחדלי הנתבעות 1-2. ואילו ביחס למדינה נטען שהיא אחראית ומפקחת על הרווחה והחינוך וככזו מחובתה לעקוב אחרי מעשיהן של הנתבעות 1-2 וכי המדינה התרשלה בפיקוח בכך שהעניקה לנתבעת 1 רשיון עיסוק.

2. במסגרת הבקשה לתיקון כתב התביעה, התבקשה מחיקה של עיריית אום אל פחם ללא צו להוצאות וביום 27/11/12 ניתן פסק דין חלקי לפיו התביעה כנגד עיריית אום אל פחם נמחקה ללא צו להוצאות.

עוד התבקש להוסיף פירוט בסוגיית הרמת מסך כלפי הנתבעת 2, לתקן את הסכומים הנתבעים על ידי התובעת 7 ולהוסיף סעד של פיצויי פיטורים וזאת לנוכח סיום עבודתה של התובעת 7 בנתבעת 1 ולפרט את אחריותה של מדינה מכח היותה מזמינת השירות.

3. לטענת התובעים, הבקשה מוגשת בשלב מקדמי בטרם התקיים דיון ראשון בתובענה, התיקון המבוקש דרוש לבירור ומיקוד המחלוקות באמצעות השלמת התמונה העובדתית והמשפטית, התיקון המבוקש יתרום לייעול הדיון ולחיסכון בזמנם של בית הדין ושל הצדדים. התובעים מוסיפים וטוענים כי הענות לבקשה בשלב זה לא תגרום לנזק כלשהוא למי מהצדדים. התובעים מבקשים שלא לחייבם בהוצאות בגין תיקון כתב התביעה, שכן הנתבעות הכחישו הכחשה גורפת את טענות התובעים ולפיכך הן לא יזקקו לתיקון כתבי ההגנה, הצורך לתקן את כתב התביעה נולד לאחר קבלת כל כתבי ההגנה ועיון בהם , התובעת 7 הפסיקה לעבוד בנתבעת 1 לאחר הגשת כתב התביעה המקורי וטרם התקיים דיון מקדמי בתיק.

4. הנתבעות 1 ו – 2 התנגדו לבקשה ואילו הנתבעת 3 לא הגיבה לבקשה. עיקר טענות הנתבעות נוגעות להוצאות שיגרמו להן כתוצאה מקבלת הבקשה לטענת הנתבעות, הבקשה לתיקון הוגשה לאחר שכבר הוגשו כתבי הגנה ובסמוך למועד הדיון המוקדם ולאחר שהדיון המוקדם שהתקיים בתיק 48948-03-12 שהועבר למותב זה, היה דיון עקר. עוד נטען שהתיקון התבקש רק לאחר שבמסגרת הדיון בתיק ס"ע 48948-03-12 בית הדין הסב את תשומת ליבו של ב"כ התובעים כי כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגד הנתבעות 2-4 והמליץ על מחיקתן. הנתבעות מוסיפות כי לא הוגש תצהיר התומך בבקשה, התיקונים שנערכו בכתב התביעה אינם מסומנים, חלק ניכר מהטענות הן טענות מופרכות ומרבית התיקונים המבוקשים הינם טיעונים משפטיים. יתר על כן, לטענת הנתבעות 1-2 סעיף 6 לחוק החברות אינו חל על עמותה ולפיכך, לא ניתן להרים את המסך כלפי הנתבעת 2 וכן העילות הנטענות להרמת מסך אינן נכונות ואף אינן עילות המצדיקות הרמת מסך.

5. תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991, קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את טענותיו. הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות הינו האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן (כגון כאשר מועלת טענה השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות).

6. בענייננו, כאשר מדובר בשלב מקדמי של הדיון ולאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, אינני מוצאת לנכון שלא להעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה בכל הנוגע לכימות התביעה של התובעת 7 הגב' מחאג'נה הייא ובכל הנוגע לפירוט התשתית העובדתית והמשפטית הכרוכה בהרמת המסך כלפי הנתבעת 2. בענין זה יצוין כי הדוקטרינה בדבר הרמת מסך אומצה ויושמה בפסיקה לרבות בפסיקתם של בתי הדין לעבודה גם לגבי עמותות וזאת אף כי בחוק העמותות לא קיים סעיף שעניינו הרמת מסך [ע"ע 304-09 העמותה לקידום הספורט הנשי הנוער והמגזר הערבי בהפועל תל אביב נ' ישראל שיינפלד ואח' ניתן ביום 16/2/12]. יתר הטענות בנוגע לנכונות העילות הנטענות להרמת מסך והאם יש בהן כדי להצדיק את הרמת המסך, הן טענות עובדתיות שיש לבררן לגופן במסגרת ההליך.

לעומת זאת, אינני מתירה את התיקון המבוקש בכל הנוגע לאחריות המדינה (הנתבעת 3) וזאת מחמת העדר עילה. הטענה לפיה המדינה היא מזמין שירות מהנתבעות 1-2 ובאחריותה ענף הרווחה והחינוך לתושבי המדינה בכלל ולתושבי עיר אום אל פחם בפרט והיא זו המפקחת או מנפיקה את רשיון העיסוק של הנתבעת 1 הינה טענה רחוקה שאינה מקימה לתובעים עילת תביעה כנגד המדינה. התובעים הינם עובדי העמותה בלבד והמדינה לא הייתה מעורבת בהעסקתם בשום צורה. טענות התובעים לאחריות המדינה נוגעות לאחריותה מכח כובעה כריבון ולא מכח קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים.

כך גם, החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה תשע"ב-2011 אינו מקנה לתובעים זכות תביעה. לפיכך, אני מורה על מחיקת התביעה כלפי מדינת ישראל – הנתבעת 3.

7. לאור האמור לעיל, הנני מתירה את תיקון כתב התביעה בכל הנוגע לכימות תביעתה של התובעת 7 וסוגית הרמת המסך כלפי הנתבעת 2.

8. התובעים ישאו בהוצאות הנתבעות 1-2 בסך של 2,500 ₪, שאם לא ישולמו תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בפסיקת גובה ההוצאות התחשבתי בכך שכבר הוגשו כתבי הגנה ולכן על הנתבעות להגיש כתב הגנה מתוקן והוגשה מטעם הנתבעת 2 בקשה לסילוק על הסף בהעדר תשתית עובדתית ומשפטית להרמת המסך בכתב התביעה המקורי וכן כי הדיון שהתקיים אצל כב' השופטת גילה ביום 2/9/12 בתיק ס"ע 48948-03-12 היה לריק ויש צורך בקיום דיון נוסף.

9. הנתבעות 1-2 רשאיות להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

10. על מנת ליתן לנתבעות אפשרות לתיקון כתב ההגנה ולצורך ייעול הדיון, הדיון המוקדם הקבוע ליום 7/2/13 נדחה ליום 28/2/13 בשעה 11:00.

ניתנה היום, ה' שבט תשע"ג, (16 ינואר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.