המשיב הגיש לביצוע, כנגד המבקש, 5 שקים כלהלן:

1. 856735 11,500.00 31/10/2009 הפועלים 548 0000255067;

2. 856677 22,350.00 30/08/2009 הפועלים 548 0000255067 ;

3. 10505 120,000.00 09/07/2009 הפועלים 548 0000412219 ;

4. 10508 275,000.00 31/07/2009 הפועלים 548 0000412219 .

בקשת הביצוע, בפרק ו' (העובדות המשמשות עילה לבקשה) מציינת, כי המשיב אוחז בשקים בחתימת יד החייב (המבקש), בהסבת מחאמיד מחמוד, כמפורט בסעיף ב' וד' לבקשה.

בסעיף ב' וד' לבקשה, אין זכר לאותו מסב, מר מחאמיד מחמוד:

סעיף ב' לבקשת הביצוע מפרט את פרטי החייב וסעיף ד' את פרטי השקים.

עוד מציינת בקשת הביצוע, כי השקים לא כובדו במועדם למרות דרישות שנשלחו לחייב וכן, כי לא הייתה חובה להציג את השיק לפירעון, כמו גם, לא היה צורך במשלוח הודעת חילול.

הסיבה לאי הצגת השיק לפירעון אינה מנומקת והסיבה לאי משלוח הודעת חילול מנומקת בקיומו של פטור.

עיון בשקים עצמם מעלה, כי שקים מס' 1 ו-2 נמשכו מחשבונו של המבקש (מחאמיד ראסם) לפקודת מחאמיד מחמוד ושקים מס' 3 ו-4 נמשכו מחשבון המשותף למבקש ולמחאמיד מחמוד.

על גבי חלק מן השקים צוין ע" הבנק הנמשך (בנק הפועלים), כי ניתנה הוראת ביטול (שקים מס' 1 ו-2) וביחס לשקים מס' 3 ו-4 צוין ע"י הבנק הנמשך א.כ.מ.

על שיק מס' 1, נרשם ע"י הבנק הנמשך גם א.כ.מ לצד מתן הוראת הביטול.

עיון בשקים מס' 1 ו-2, מעלה, כי לחתימת המושך נוספה גם חותמת המציינת את שמו של בעל החשבון והיותו קבלן לעבודות מים.

עיון בשקים מס' 3 ו-4 מעלה, כי הם חתומים באמצעות שתי חתימות שונות במקום המיועד לחתימת המושך.

ההתנגדות נסמכת בתצהיר המבקש, בו מצהיר הוא, כי מסר שני שקים למר מחאמיד מחמוד (המסב הנזכר בבקשת הביצוע) לצורך תשלומים שוטפים של עסקם המשותף, מחשבונו הפרטי והעבירם אליו בתנאי שהאחרון יעביר לו את תמורתם במזומן בטרם יעשה בהם כל שימוש כלשהו.

המבקש מצהיר, כי מעולם לא מסר את השקים למשיב.

עפ"י המוצהר רימה אותו מר מחאמיד מחמוד וביכר להפקיד השקים בחשבונו הפרטי אצל המשיב.

עוד מצהיר המבקש, כי מר מחמוד הנ"ל זייף את שני השקים הנוספים (שקים מס' 3 ו-4 הנ"ל), הפקידם בחשבונו הפרטי אצל המשיב ובכך לא הקנה למשיב זכות לפתוח תיק הוצל"פ כנגד המבקש, בגין השקים הנ"ל.

עפ"י המוצהר, הבנק המשיב השתמש בשקים בידיעה, כי אינו רשאי לעשות זאת על מנת להיפרע ממר מחמוד מחאמיד, באמצעות השקים האמורים.

המבקש מצהיר (מן הראוי היה כי המבקש יצהיר על עובדות ולא על מסקנות – ש.ר), כי למשיב אין ולא הייתה זכות להיכנס בנעליו של מר מחמוד מחאמיד הנ"ל ולגבות את השקים במקומו שעה שידע כי מקורם בתרמית ומבלי שטרח לברר את יתרות השקים (מס' 3 ו-4).

לאחר שהמשיב בחר שלא לקיים חקירה נגדית על תצהירו של המבקש, ניתן ביום 16/04/2012 צו סיכומים.

לימים, ניתנה למבקש ארכה להגשת סיכומיו (ראה החלטה מיום 31/05/2012) ובסופו של יום (לא לפני שהוגשו מספר בקשות מיותרות שתכליתן היה להימנע מהגשת סיכומים במועד שנקבע) הוגשו סיכומי המבקש ביום 13/06/2012.

בסיכומיו מציין המבקש, כי השקים נשוא ההתנגדות הגיעו לידי המשיב "בעקבות מניפולציה זולה אשר נרקמה בין המשיב לבין מר מחמוד קאסם שותפו של המבקש והבן שלו (להלן:"עיקרי הנפרע")".

המבקש מפנה לעבר סעיף 5, 6 להתנגדות, שם נטענו טענות זיוף וטענת מרמה וכן לעבר סעיף 2 לתצהיר, שם הוצהר, כי השקים שניתנו מחשבונו הפרטי (שקים 1 ו-2) ניתנו לנפרע לצורך תשלומים שוטפים לעסק ולא לתכלית אחרת.

עוד מפנה המבקש בסיכומיו לעבר סעיף 4 לתצהירו, שם נטען, כי הנפרע זייף שני שקים (שקים 3 ו-4) ובסעיף 6 לבקשה כי החתימה הנחזת להיות חתימתו הינה זיוף.

המבקש מפנה לעבר הנחזה מגב כל אחד מ- 4 השקים שם עפ"י דעתו ניכר, כי לא כתב ידו של הנפרע הוא, הגם שלכאורה הוא אשר חתום על גב שני השקים.

עפ"י האמור בסיכומים בנו של הנפרע חתם על 4 שקים, רשם בכתב ידו את מספר הזיהוי של אביו וציין את מספר החשבון הפרטי של אביו בן ה-81 על גב השקים. חשבון זה מתנהל אצל המשיב. מדובר בסכום בן כ 428,500 ₪ ומן הראוי היה כי הבנק ינקוט משנה זהירות בנסיבות הנזכרות בסיכומים.

עפ"י האמור בסיכומים, ידע המשיב כי זכות הקניין בשקים פגומה והתעלם הוא מזכויותיו של המבקש אשר כלל לא ידע על הפקדת השקים אצל המשיב.

המבקש חותם את סיכומיו בקביעה, כי הוא היה קורבן למזימה שבוצעה ע"י הנפרע והמשיב.

תשובת המשיב הוגשה ביום 12/07/2012.

הסיכומים מפנים לחוסר ההתאמה בין סיכומי הנתבע לבין תצהיר ההתנגדות ולהרחבת הבסיס העובדתי בסיכומים באופן החורג מזה שהוצב בתצהיר.

המשיב סבור לאחר שעיין בתצהיר המבקש, כי אין בנמצא אלא "טיעון עובדתי נטול כל פשר קורהנטי ולמעשה במסכת סיסמאות נטולות פירוט..."

במילים אחרות, מציע המשיב לדחות את הבקשה בשל הפער העולה מן הבקשה והתצהיר ביחס לעובדות המוצהרות ואשר אינן עוסקות כלל בחלק נכבד מן העובדות הנזכרות בבקשה.

המשיב מצביע על סתירה ניכרת בין האמור בסעיף 2 לתצהיר לבין המשך אותו משפט:

בסעיף 2 מצהיר המבקש, כי מסר לנפרע שני שקים לצורך תשלומים שוטפים של העסק המשותף, מחשבונו הפרטי ובהמשך מציין הוא, כי העביר את השקים הנ"ל לנפרע, בתנאי שימסור לו את תמורתם במזומן בטרם יעשה כל שימוש בהם.

עוד מאיר המשיב את טענות המבקש לעניין זיוף שני השקים ע"י הנפרע, כאשר בהמשך לקביעתו זו מוסיף הוא, כי המשיב לא היה רשאי בשום שלב להשתמש בשקים שכן הועברו לנפרע בלבד.

תוהה המשיב מה בדיוק נטען בעניין סתירה מובנית זו, האם מסר המבקש לנפרע את השקים כשהם מזויפים?! מה בדיוק זויף בשקים, החתימה? הסכום? שם הנפרע? התאריך? ואם אכן קיים זיוף נעלם כלשהו בשקים מדוע העביר המבקש את השקים לנפרע בלבד?!

מכל אלו, מסכם המשיב, כי אין כל טיעון אלא מסכת חסרת פשר של טענות חסרות וסותרות.

תשובת המבקש לסיכומי המשיב הוגשה ביום 26/07/2012.

אלו פותחים בהבעת צער על כך שהמשיב בסיכומיו התמקד בהמצאת צידוקים לאי חקירת המבקש על תצהירו.

עוד מציינת התשובה, כי התצהיר כעולה מסעיף 1 שבו, ניתן לתמיכה בהתנגדות ולכן לא ניתן להתייחס לתצהיר מתעלם מן האמור בהתנגדות.

המבקש סבור במסגרת תשובתו, כי מתן שקים לנפרע לצורך ביצוע תשלומים של עסקם המשותף, איננו סותר את טענתו לפיה הנפרע הפר את התנאי לפיו עליו להעביר את תמורת השקים למבקש.

המבקש מציין עוד, בתשובתו, כי ניסיון לקעקע את גרסת המבקש לאחר שהמשיב ביכר שלא לחקור אותו על תצהירו אינו יכול לשלול את האמור בתצהיר ובהתנגדות.

בחנתי את כתבי הטענות, עיינתי בשני הצדדים, של כל אחד מהשקים נשוא ההתנגדות (עפ"י תצלומיהם שבתיק).

אכן יש פער ניכר לעין בין החתימות השונות על גבי השקים באופן שלא ניתן לשלול על הסף את טענת המבקש לזיוף על גבי השקים.

אכן, פרטי הזיוף הובאו לראשונה במסגרת הסיכומים, אולם, אין בכך כדי לשלול את הנגלה לעין לאחר עיון בשקים.

יש ממש בטענות המבקש, כי סכומם הגבוה של שקים מס' 3 ו-4 והיותם משוכים מחשבונם המשותף של המבקש והנפרע צריך היה לעורר את המשיב לבחון טוב יותר את הרשום בהם, לרבות, החתימות שכן הנפרע עפ"י העולה מכתבי הטענות ניהל את חשבונו הפרטי אצל המשיב ומן הסתם מצבו ידוע היטב למשיב.

מכל אלה, דומני, כי יש ליתן למבקש הרשות להתגונן, למרות לקות בקשתו הסומכת את התצהיר חלף הגשתו של תצהיר אשר יסמוך את הבקשה.

אביע את מורת רוחי מהתנהלות המבקש בשפעת בקשותיו המיותרות הנזכרות לעיל באי פסיקת הוצאות לזכותו, למרות שבקשתו קובלה.

נוכח שווי התביעה ייקבע התיק בידי המזכירות, בפני מותב.

תצהיר המבקש יהא לכתב הגנתו.

ניתנה היום, י"א אלול תשע"ב, 29 אוגוסט 2012, בהעדר הצדדים.