לפני כבוד השופט איתי ברסלר-גונן

ביום 16.2.2012 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, לבקשתו. ביום 17.1.2014 הוכרז החייב פושט רגל וביום 30.3.2017 נקבע מתווה להפטר מותנה. מתווה זה לא קויים ועל כן פעל הנאמן למימוש נכסים.

בשים לב לעמדת הכונ"ר מיום 18.4.2022 לאחר מימוש הנכסים לפיה ניתן ליתן הוים את ההפטר, ובהתאם להחלטתי בנפרד מהיום, אני מורה כדלקמן:

1. לפטור החייב מהליכי פשיטת הרגל בכל הנוגע לחובות ולחיובים שצמחו עד ליום מתן צו הכינוס- 16.2.2012, בכפוף להוראות סעיף 69(א) בפקודה. הליכי הגבייה וההוצל"פ ביחס לחובות בני הפטר בטלים ותיקי ההוצל"פ האמורים יסגרו, לרבות תיק האיחוד, ככל ונפתח.
2. ישולם לנאמן שכר לפי תקנה 8 בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981, אך לא פחות מכתב המינוי, והוצאות גלובליות כפי כתב המינוי. כן זכאי הכונס הרשמי לאגרת השגחה.
3. היתרה שבקופת פשיטת הרגל תחולק לנושים שתביעותיהם אושרו.
4. כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, מבוטלות. צו עיכוב היציאה מן הארץ, יבוטל בחלוף 21 יום ממועד צו זה.
5. אם קיימים נכסים השייכים לחייב והניתנים למימוש או נכסים עליהם לא דיווח החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (לרבות כספים בחב' ביטוח או במוסדות פיננסיים אחרים, זכויות להחזרי מס, ירושה וכד'), ימומשו הם לטובת קופת פשיטת הרגל, בנוסף לתכנית הפירעון או המתווה להפטר שאושרו לחייב, ואף לאחר קבלת הפטר, אלא אם נקבע אחרת בהחלטות קודמות.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בהתאם לדין.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשפ"ב, 24 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.