<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה- עו"ד רנא ח'טיב

הנאשם –נוכח

פרוטוקול

כתב האישום הוקרא לנאשם.

הנאשם:

אני מודה בעובדות כתב האישום.

ב"כ המאשימה:

לאור הודאת הנאשם, אבקש להרשיעו בעבירות המפורטות בכתב האישום.

<#3#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום.

לפיכך - הנני מרשיעה את הנאשם בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תשע"ג, 04/06/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

מדובר בעבירה חמורה של אי קיום צו בית משפט החותרת תחת שלטון החוק, שהינו הערך המוגן בתיק זה. ההרשעה הייתה עוד ביום 5/2/09 ובין היתר נצטווה להתאים את הבנייה נשוא כתב האישום להיתר שניתן כדין וזאת עד ליום 5/2/10. מדובר בקומת מרתף בשטח 100 מ"ר, אשר שמשה למחסנים ותוספת בקומת קרקע בשטח 45 מ"ר למגורים. ההיתר נתקבל ביום 3/5/12, קרי אחרי כשנתיים מיום כניסת הצו לתוקף. ביהמ"ש מתבקש לקבוע מתחם ענישה הולם.

מדובר בעבירה של אי קיום צו ביהמ"ש בפעם הראשונה, תוך פגיעה הן בשלטון החוק והן בערך המוגן שהוא המערך התכנוני.

המתחם הענישה ההולם בתיק זה לאור נסיבות ביצוע העבירה מאסר על תנאי, קנס כספי הולם וחתימה על התחייבות.

הנאשם טוען לעונש:

בניתי את הבית לפני שקיבלתי היתר, אבל אחרי שנה וחצי כמעט הבית נהרס לי, הבאתי מהנדסים שהם אמרו לבנות את המחסנים כדי לחזק את הבית, כך שהבנייה בזמנו בוצעה בגלל שהייתי מוכרח לחזק את הבית. בכל מקרה, קיבלתי היתר גם לחיזוק ולכל מה שביקשו ממנו. אני מרוויח שכר מינימום ואני מבקש שהקנס יהיה נמוך ולפרוס לתשלומים.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הורשע בעבירה של אי קיום צו בית משפט, לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965.

העבירה נשוא כתב האישום הינה עבירה אשר יש להתייחס אליה בחומרה נוכח העובדה שעניינה אי קיום החלטה שיפוטית, ובכך הבעת זלזול במערכת החוק והמשפט במדינת ישראל.

יובהר כי יש לראות בהפרת צו שיפוטי, שניתן מכוח חוק התכנון והבנייה, לא רק משום פגיעה בערך המוגן שהינו המערך התכנוני לפי דיני התכנון והבנייה, אלא אף משום פגיעה בערך מוגן נוסף בשלטון החוק.

יודגש כי במקרה דנן נצטווה הנאשם ע"י בית המשפט להתאים עד ליום 5/2/10 בנייה בה עשה הנאשם שימוש, בסטייה מהיתר שניתן כדין (שימוש בקומת מרתף בשטח של כ-100 מ"ר למחסנים ושימוש בתוספת לקומת קרקע בשטח של כ-45 מ"ר למגורים). במשך תקופה של כשנה ו-9 חודשים הופר הצו השיפוטי ע"י הנאשם עד שביום 3/5/12 נתקבל היתר כדין לבנייה שנבנתה כאמור בסטייה מהיתר, דבר אשר הפסיק את מרוץ ביצוע העבירה שבפנינו ומצדיק התחשבות בדינו של הנאשם בתיק זה.

מתחם הענישה ההולם בנסיבותיו של תיק זה על רקע העובדה שתקופת הפרת הצו אינה תקופה ארוכה, כולל בחובו עונש של מאסר על תנאי, קנס כספי והתחייבות כספית.

לטובת הנאשם, במסגרת קביעת העונש המתאים, יש לציין את מצבו הכלכלי הקשה, כנטען על ידו.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את טיעוני שני הצדדים, ובהתחשב בהודאת הנאשם בהזדמנות הראשונה, אני דנה את הנאשם, כדלקמן:

למאסר על תנאי לתקופה של חודשיים למשך שנתיים והתנאי הוא - כי לא יעבור עבירה בה הורשע, ויורשע בגינה.

לתשלום קנס בסך 6,000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.

בהתחשב במצבו הכספי של הנאשם, הנני מחליטה כי הקנס הנ"ל ישולם ב -30 תשלומים חודשיים רצופים ושווים בסך 200 ש"ח כל אחד, וזאת החל מיום 1/8/13 ואילך.

אי עמידה באחד מתשלומי הקנס תעמיד את יתרת הקנס לפרעון מיידי.

כמו כן, הנני מורה לנאשם לחתום היום על התחייבות כספית בסך 6,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורת הסכום הנ"ל, וזאת להימנע למשך תקופה של שנתיים מביצוע העבירה בה הורשע בתיק זה.

במידה שלא תיחתם היום ההתחייבות הכספית, כאמור לעיל, יאסר הנאשם למשך 10 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ו סיון תשע"ג, 04/06/2013 במעמד הנוכחים.