ניתנה ביום 02 ספטמבר 2012

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (בל 20780-09-11; השופטת אורית יעקבס) בו נדחה ערעור המבקש על החלטת הועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 25.8.2011 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למבקש דרגת נכות בשיעור 0%.
2. עניינו של המבקש הוחזר לוועדה בהתאם לפסק דינו של בית דין זה (בתיק עב"ל 44135-12-10) על מנת שהוועדה תבהיר כיצד לאור מסקנותיה, שלפיהן ישנן מגבלות קלות בכף ידו הימנית של המבקש, קבעה כי למבקש לא נותרו אחוזי נכות (להלן: פסק הדין).
3. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה התכנסה ביום 25.8.2011, עיינה בפסק הדין, שמעה את תלונות המבקש, ובהתבסס על בדיקתה את המבקש (מיום 8.4.2010) קבעה כדלקמן: "בתיאור הבדיקה ציינה הוועדה במפורש, כי בבדיקה ראשונית הפגין הנבדק מגבלה קלה בתנועות כף ידו (אקטיבית) אולם לאחר שכף היד הונעה בצורה פסיבית, חלפו "המגבלות" כלא היו. הוועדה מוסיפה כי לנוכח העובדה, כי לא נמצא בבדיקה דלדול שרירים ולא הפרעות נוירולוגיות אחרות, נראות תלונותיו או מגבלותיו כנובעות מרצונו. כך יש לפרש גם את ממצאי בדיקת מיפוי העצם, כי אם בחר התובע שלא להניע את כף ידו, גזר על עצמו את תוצאות הבדיקה. הנפיחות הקלה שנמצאה בבדיקה אינה מהווה נכות כשלעצמה. הוועדה חוזרת וקובעת, כי אין כל עדות אובייקטיבית למגבלה אובייקטיבית בתנועות כף היד המזכה את הנפגע בנכות לפי תקנות המל"ל". לאור ממצאים אלו, החליטה הוועדה לחזור על קביעתה, שלפיה למבקש לא נותרה נכות בגין הפגיעה ביד ימין.
4. בית הדין האזורי דחה את ערעור המבקש על החלטת הוועדה בקובעו כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין.
5. בבקשה שלפניי, חוזר המבקש על טענתו, שלפיה טעתה הוועדה בהחלטתה כי לא נותרה לו נכות ביד ימין. כתימוכין לטענתו ביקש המבקש לצרף מסמך מאת ד"ר סמיון (מיום 22.5.2012), בו מתואר חשד לדלקת בידו של המבקש ונפיחות. כמו כן, ממסמך זה עולה כי הוצע למבקש לפנות לניתוח בידו, והמבקש הסכים לכך.
6. לאחר עיון בבקשה, בפסק דינו של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה מיום 25.8.2011 ובכלל החומר המונח בפני, הגעתי למסקנה כי לא נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבותו של בית דין זה.
7. הלכה פסוקה היא, כי משהוחזר עניינו של מבוטח לוועדה לעררים במסגרת פסק דין, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו באותה החלטה (דב"ע נא/29-01 מנחם פרנקל – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160, 162).
8. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה, כי הוועדה מילאה כדבעי אחר הוראות פסק הדין. הוועדה הסבירה את החלטתה, שלפיה לא נותרה למבקש כל נכות המזכה אותו בדרגת נכות על פי תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: תקנות הביטוח הלאומי),בהסתמך על ממצאי בדיקתה, שלפיהם, בין היתר, "לאחר שכף היד הונעה בצורה פסיבית, חלפו "המגבלות" כלא היו", וכי "אין כל עדות אובייקטיבית למגבלה אובייקטיבית בתנועות כף היד". הנה כי כן מסקנת הוועדה ברורה לאור ממצאיה, כי ככל הנראה תלונותיו או מגבלותיו נובעות מרצונו בלבד, ולאור העובדה כי אין דרגת נכות בתקנות הביטוח הלאומי המתאימה אך ורק להימצאותה של נפיחות קלה ביד, כפי שנמצא במבקש.

כמו כן יצוין, כי המסמך של ד"ר סמיון מיום 25.8.2011 נערך כשלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין בבית הדין האזורי. ככלל, אין מקום לקבל מסמך המאוחר להתכנסות הוועדה. הסיבה לכך היא,שהוועדה, שלה הסמכות הבלעדית לקבוע קביעות רפואיות בהתייחס למסמכים רפואיים, לא יכולה הייתה מטבע הדברים להתייחס למסמך שלא עמד בפניה. עם כל זאת יובהר, כי אם קיימת החמרה במצבו של המבקש, שמורה לו הדרך לפנות בבקשה לקביעת דרגת נכותו מחדש בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי בצירוף אותו מסמך.

1. מכל הטעמים האמורים לעיל, דין הבקשה להידחות. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשע"ב (02 ספטמבר 2012) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.