פתח דבר:

הנאשמים הורשעו, על פי הודאתם, במסגרת הסדר טיעון. נאשמים 1 ו- 2 הורשעו בעבירה לפי סעיף 404 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. נאשם 3 הורשע בעבירה לפי סעיף 404, ביחד עם סעיף 31 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

על פי עובדות כתב האישום המתוקן (ב.מ.1), ביום 24.11.2010, סמוך לשעה 23:45, במסעדת "השניצליה" ברחוב ז'בוטינסקי 144 בבני ברק, הורה נאשם 1 לקופאי המסעדה, כשהוא מאיים באקדח דמה, למסור לידיו את תכולת קופת המסעדה. במקביל, דרש נאשם 2, באוחזו בסכין, מאחד הסועדים במסעדה, למסור לו את הכסף שבארנקו. משהתמהמה קופאי המסעדה בפתיחת הקופה, ציוו עליו נאשמים 1 ו- 2 לעשות כן מיד ונאשם 1 אף איים בירי לעברו. הקופאי טען כי לא ניתן לפתוח את הקופה ובחלוף מספר שניות נמלטו הנאשמים 1 ו- 2 מן המקום. סמוך לאחר מכן, חברו הנאשמים 1 ו- 2 לנאשם 3 אשר המתין להם בקרבת מקום ושמר בעבורם על מכשירי הטלפונים שלהם, וזאת על פי סיכום מוקדם עמם ובידיעה מוקדמת כי נאשמים 1 ו- 2 יפעלו כפי שתואר.

הסדר הטיעון:

על פי הסדר הטיעון אליו הגיעו באי כח הצדדים, הודו הנאשמים והורשעו בעבירות אשר יוחסו להם בכתב האישום המתוקן. הנאשמים נשלחו לשירות המבחן לצורך עריכת תסקיר בעניינם.

טיעוני המאשימה:

התובעת המלומדת, עו"ד ספי ברא'ז, ציינה בטיעוניה לעונש חומרת מעשיהם של הנאשמים אשר גובלים בעבירת שוד. הנאשמים הילכו אימים על עובדי ובאי המסעדה על מנת לגזול את ממונם. הנאשמים 1 ו- 2 עשו שימוש באקדח שאמנם היה אקדח דמה, אך הוא נחזה כאמיתי וכן, בסכין. הנאשם 3 לא נכח במסעדה בעת ביצוע העבירה, אך לקח חלק בתכנון המעשה וסייע להם לבצעו. התובעת ציינה כי מסכת עובדתית זו בקלות יכלה לקבל נופך אחר ולהסתיים בטרגדיה. הנאשמים נעדרי עבר פלילי. התובעת המלומדת ציינה כי הודאתו של הנאשם 1 הינה מן הפה אל החוץ. ניכר כי הוא מתקשה בהבנת הפסול שבמעשיו ובהפנמת חומרתם והשלכותיהם של מעשיו. על כן, המלצת שירות המבחן בעניינו אינה עולה, לדידה, בקנה אחד עם התרשמות שירות המבחן בדבר דרכי התמודדותו של נאשם 1. לנאשם 2 נסיבות אישיות קשות, הוא סובל מבעיות נפשיות, מטופל בתרופות פסיכיאטריות ובהתאם להערכת שירות המבחן, מצבו הנפשי בעת ביצוע העבירה תרם לביצועה. נאשם 3 הורשע אמנם בסיוע לעבירה ולא בביצוע בצוותא, אך מהתרשמות שירות המבחן עולה כי נאשם 3 אינו נוטל אחריות על מעשיו ומצמצם מעורבותו בביצוע העבירה. הנאשם 3 לא שיתף פעולה עם שירות המבחן ולא הגיע לפגישה שנקבעה לו. נראה כי אינו בשל להליך טיפולי. עוד ציינה כי שירות המבחן העריך מסוכנותו כבינונית. התובעת המלומדת ביקשה כי תינתן בכורה לאינטרס הציבורי על פני נסיבותיהם האישיות של הנאשמים ועתרה להשית על הנאשמים את העונשים הבאים: נאשם 1 - עונש מאסר בפועל לתקופה של כשנה וחצי, עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים; נאשם 2 –עונש מאסר בפועל לתקופה של עד כשנה, עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים; נאשם 3 – עונש מאסר בפועל לתקופה של כשנה עד שנה וחצי, עונש מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננים.

התובעת המלומדת תמכה עתירה בפסיקה שיצאה מלפני בתי המשפט.

טיעוני ההגנה:

סנגוריהם המלומד של הנאשמים, עו"ד אברהם לנדשטיין, הדגיש בטיעוניו לעונש את נסיבותיהם האישיות המיוחדות של הנאשמים. הנאשמים, בנים למשפחות חרדיות, נטשו את דרך אבותיהם, חזרו בשאלה ולא התקבלו על ידי משפחותיהם. כיום, הנאשמים 1 ו- 2 בקשר עם משפחותיהם ונאשם 3 מקיים קשרים חלקיים עם אביו. הסנגור המלומד ציין כי חוב שחב הנאשם 1 לחברת אורנג' הוא זה אשר עמד בבסיס ביצוע העבירה. הנאשמים חשבו, בצורה ילדותית, כי בדרך זו, יפתרו את הבעיה. הסנגור המלומד ציין כי לא נעשה שימוש בנשק אמיתי, כמו זה אשר היה בחזקת הנאשם 1 בשל שירותו הצבאי. הסנגור הדגיש כי לאחר שהקופאי אמר לנאשמים שלא ימסור להם כסף, עזבו הנאשמים את המקום ולא עשו דבר. אין הוא מקל ראש בחומרת העבירה, אך התנהגותם מלמדת כי אין הדרך העבריינית חלק מאורחות חייהם וכי לא ישובו לבצע עבירות. הנאשם 1, בן למשפחה חרדית המשתייכת לחסידות גור, אביו שוחט העובד בעיקר בחו"ל, שירת שירות סדיר מלא כלוחם גדס"ר גבעתי ומשרת במילואים. הסנגור המלומד סיפר כי משפחתו של הנאשם 1 כאמור, לא קיבלה את הדרך בה בחר וכי בחופשותיו מן הצבא, לא היה חוזר לביתו ולעיתים, אף התנדב להישאר בבסיס. הסנגור המלומד הפנה לתסקיר שירות המבחן מיום 15.10.2012 בו צוין כי הנאשם 1 הביע צער על הפגיעה במתלוננים וניכר כי המעצר וההליך המשפטי מהווים גורמים מטלטלים עבורו. כיום עובד נאשם 1 במאפיה. הסנגור המלומד עתר לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם 1 מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנה וכן, שילובו בטיפול במסגרת שירות המבחן. עוד ציין הסנגור המלומד כי אם יוטל עליו עונש של"צ, יאבד הנאשם 1 את מקום עבודתו. הנאשם 2, בן למשפחה חרדית המשתייכת גם היא לחסידות גור, אביו משגיח על אפיית מצות לחג הפסח. הנאשם 2, בדומה לאמו ולאחיו, מטופל בתרופות פסיכיאטריות מגוונות ומנסה להתמודד עם מחלתו. הסנגור המלומד ציין כי שירות המבחן התרשם כי נאשם 2 יתקשה לבצע עונש של"צ, בשל מצבו הנפשי. על כן, עתר הסנגור המלומד לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על נאשם 2 עונש מאסר על תנאי, צו מבחן למשך שנה, חתימה על התחייבות כספית ופיצוי כספי למתלוננים. הנאשם 3, בן למשפחה חרדית, אביו מנהל חברה קדישא בחולון. הסנגור המלומד התייחס לתסקיר שירות המבחן בעניינו. חלקו בפרשה מינורי. כיום, עובד נאשם 3 בחנות צעצועים שפתח.

הסנגור המלומד תמך עתירותיו בפסיקה שיצאה מלפני בתי המשפט.

מר רפאל דן לסרי, תלמיד ישיבה בבאר שבע פנה במכתב לבית המשפט ובו ציין כי מכיר את הנאשם 1 מתקופת השירות הצבאי. תיאר אותו כאדם טוב, עדין וביישן, בעל ערכי חסד וכבוד, רגיש לאחרים ומהווה דוגמה אישית ליחסים בין אדם לחברו. הנאשם 1 שם את חבריו ומחויבותו למדינה בראש מעייניו, תומך ומסייע בעת צרה. הנאשם גדל בחסידות גור בבני ברק, במשפחה מרובת ילדים. עם התרחקותו מן העולם החרדי, התגייס לצה"ל ובמשך תקופת זמן ארוכה, לא קיים כלל קשר עם משפחתו. בתקופת שירותו הצבאי, במשך יותר משנה, התגורר הנאשם 1 ברחוב או אצל חברים, עד שהוכר על ידי הצבא כחייל בודד חריג. הנאשם 1 אינו בחור רגיל שהתדרדר מוסרית, הוא חי במציאות קשה ומנוכרת, "בין שני עולמות", סובל מקשיי הסתגלות וקונפליקטים רבים מעברו. טרם עיכל את "החיים החילוניים החופשיים" על הסכנות הכרוכות בהם. החברה היחידה שהייתה מוכנה לקבלו, היא חברת הנפלטים מן החברה החרדית, חברת שוליים. הנאשם תמים מטבעו, "ילד ללא הדרכה בעולם שהוא לא מכיר", לא לימדוהו מהו פשע ולא ידע ממה יש להישמר. הנאשם 1 משתקם מיום ליום. מוסריותו ומידותיו יוצאי דופן. מבקש להתחשב בנסיבותיו ולא להשימו תחת סורג ובריח.

מר אלון רכלס מכיר את נאשם 1 מתקופת שירותו הצבאי, פנה במכתב לבית המשפט. מר רכלס ציין כי נאשם 1 הגיע לשירות הצבאי עם ידיעה מעטה על העולם החיצוני, ציין כי שאל שאלות רבות וניסה ללמוד דברים רבים מהסובבים אותו. משפחתו של הנאשם לא תמכה בו לאחר חזרתו בשאלה. עוד הדגיש כי כל הקשיים הללו לא מנעו מן הנאשם 1 להתגייס ליחידה קרבית מובחרת, אשר דורשת יכולות פיזיות ומנטליות רבות וסיים את המסלול בהצלחה ובכבוד. מר רכלס תיאר את כחבר אמיתי, נאמן ואוהב אשר "הולך איתך באש ובמים". פעמים רבות, הנאשם התנדב להישאר בבסיס בשבתות ובחגים על מנת שיתר אנשי הצוות יוכלו לצאת לחופשה בביתם. מר רכלס ביקש, בשם כל צוות יחידתם, כי בית המשפט יתחשב בנסיבותיו האישיות הקשות של הנאשם 1 וכי תינתן לו הזדמנות שנייה. הוא אינו עבריין, עולמו איננו "עולם של פשע", כי אם "עולם של אדם בעל לב טהור".

מר מני עמראן, סטודנט לרפואה ובוגר תואר מדעי הרפואה מן הטכניון, תיאר במכתבו לבית המשפט את היכרותו האינטנסיבית עם הנאשם 1 לאורך שירותם הצבאי. הנאשם אדם רציני, יוזם, פטריוט, בעל מוטיבציה גבוהה אשר ניתן לסמוך עליו ברגעים הקשים. ציין כי בחירתו של הנאשם לשרת כלוחם, למרות הרקע החרדי ממנו הגיע, מלמדת רבות על אישיותו. במהלך שנתו הראשונה לשירות, עבר הנאשם תהליך לא פשוט של חזרה בשאלה אשר במהלכו גיבש את זהותו העצמית ואישיותו כאדם וכאזרח. אין מדובר בתהליך טריוויאלי. מעשיו של הנאשם חמורים, אך יש לבחון מעשיו, לדידו, לאור נסיבותיו האישיות וקשייו של הנאשם באותה עת. מר עמראן ציין כי הוא סמוך ובטוח שהנאשם למד לקחו.

מר שלמה שורץ, מפקדו של נאשם 1 בעת שירותו הצבאי סיפר במכתבו לבית המשפט כי הנאשם החליט להתגייס לצה"ל ולהתנדב ליחידה מובחרת, למרות שלא זכה לתמיכה מסביבתו. עוד ציין כי למרות קשייו, היה הנאשם חייל מן המניין אשר לא דרש קבלת יחס אחר כלפיו, היה ממושמע, השתדל לתרום מעבר לנדרש ממנו והיה קשוב לצרכי חבריו ופתוח לקבלת ביקורת. במספר שיחות שקיים עם הנאשם לאחר ביצוע העבירה, הביע זה בפניו חרטה עמוקה וכנה וניכר כי הוא מבין את חומרת מעשיו. מר שורץ הביע ביטחון כי הנאשם ינהל את חייו באופן נורמטיבי וייטיב עם הזולת. ביקש מבית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם 1, באופיו המיוחד ובתרומתו לצה"ל ולמדינה.

עוד הוצגו תעודת הסמכת לוחם ותעודת הערכה מצה"ל על שם נאשם 1.

שירות המבחן:

תסקיר שירות המבחן מיום 15.10.2012 מגולל קורות חייו של נאשם 1. הנאשם בן 22 שנים, רווק, בן למשפחה חרדית מבני ברק המונה 15 נפשות. אביו כבן 58 שנים, עובד כמשגיח כשרות בהונגריה ושוהה לסירוגין בארץ ובחו"ל. אמו כבת 56 שנים, עקרת בית. הנאשם גדל בתנאי מחייה מוגבלים ומערכת יחסיו עם הוריו מורכבת ומרוחקת. למד במסגרת "תלמוד תורה" ובהמשך בישיבה. מגיל צעיר, גילה קשיי התנהגות. מאבחון שעבר עלה כי סובל מהיפראקטיביות וקשיי קשב וריכוז, טופל תרופתית בשל כך. מגיל צעיר, הביע ספקות באשר לאמונתו הדתית וסבל מקשיים רגשיים ותחושת חוסר שייכות. בגיל 16 עזב את לימודיו בישיבה ומאז, לא השתלב במסגרת חינוך פורמאלית. הנאשם התגייס לצבא ושירת תחילה כלוחם ביחידה קרבית. ביצע העבירה במהלך חופשה שקיבל ממפקדיו לצורך עבודה. לאחר ששוחרר ממעצר וממעצר הבית בהם היה נתון, שב ליחידה בה שירת, אך לא כלוחם. לאחר סיום שירותו הצבאי, לא עבד במשך מספר חודשים, לאור תחושת בלבול וקושי בגיוס כוחות מצדו לתפקוד תקין. מזה כ- 4 חודשים עובד כמוכר בחנות.

שירות המבחן ציין כי הנאשם ביצע העבירה כשהיה נתון במצוקה כלכלית קשה ובמצב נפשי ירוד. הנאשם תיאר השתלשלות עניינים מהירה וחוסר הפעלת שיקול דעת, בעת ביצועה. שירות המבחן ציין כי הנאשם ביטא צער על הפגיעה במתלוננים וניכר כי המעצר וההליך המשפטי מהווים גורמים מטלטלים, מרתיעים ומציבי גבול עבורו. שירות המבחן התרשם כי שילובו של הנאשם בטיפול יקטין הסיכון לביצוע עבירות דומות בעתיד. שירות המבחן המליץ להשית על הנאשם עונש מאסר מותנה וצו מבחן למשך שנה.

תסקיר שירות המבחן מיום 07.02.2013 מתאר את התרשמות חבריו ומפקדיו של הנאשם 1 אשר תיארוהו כחייל ממושמע אשר תרם רבות במהלך שירותו ביחידה קרבית. אין ביצוע העבירה מאפיין את התנהלותו במסגרת הצבאית ונראה, לדידם, כי התרחשה כביטוי לקונפליקטים ולקשיים בהם היה נתון. הנאשם גוייס בצו חירום במהלך מבצע "עמוד ענן". עובד כעת במאפיה ומתעתד לעבור לגור בשכירות עם חברים. שירות המבחן שב על התרשמותו והמלצתו מתסקירו מיום 15.10.2012.

תסקיר שירות המבחן מיום 16.10.2012 מגולל קורות חייו של נאשם 2. הנאשם בן 23 שנים, רווק, אינו עובד ומתקיים מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. בן למשפחה חרדית בת 10 נפשות המשתייכת לחסידות גור. אביו עובד כמשגיח כשרות ואמו עקרת בית. הנאשם סובל, החל מגיל 16, ממצב דיכאוני מתמשך וכן, אובחן כחולה במאניה-דיפרסיה. נוטל טיפול תרופתי פסיכיאטרי באופן קבוע. אמו ואחיו סובלים גם הם מבעיות נפשיות. שירות המבחן התרשם מצעיר אינטליגנטי, רגיש ומופנם הסובל מקשיים רגשיים ונפשיים. הנאשם, במהלך השנים, התרחק מן הדת ושב אליה, לסירוגין. חווה תחושות בדידות וניכור ממשפחתו, בעקבות חזרתו בשאלה. עד גיל 16, למד בישיבה בבני ברק, התקשה להתמיד בלימודיו ולהיענות לדרישות המסגרת ובגיל 17, נשלח על ידי הוריו לישיבה בלונדון. לאחר כשנה, שב ארצה, עזב את המסגרת הדתית, התחבר לחברה שולית והתנתק ממשפחתו.

הנאשם נעדר עבר פלילי, נטל אחריות מלאה על חלקו בביצוע העבירה נשוא כתב האישום, ביטא צער וחרטה על מעשיו. באותה עת, היה נתון בנתק ממושך מהוריו, התגורר בדירה שכורה עם חברים, התקשה לעבוד, היה נתון בבלבול ומצוקה מתמשכים, הפסיק לנטול טיפול תרופתי והיה נתון במצב אשר הקשה עליו בבחינת המציאות והשליטה על מעשיו. שירות המבחן התרשם כי מצבו הנפשי המעורער באותה עת ועיוות המציאות תרמו לביצוע העבירה על ידו.

תסקיר שירות המבחן מיום 19.02.2013 מתאר את השתלבותו הראשונית של הנאשם 2 במרפאה לבריאות הנפש "כלנית" באשדוד. שירות המבחן המליץ כי במסגרת שיקולי הענישה, ינתן משקל ניכר לפאן השיקומי והטיפולי ויושת על הנאשם עונש מאסר מותנה, צו מבחן למשך שנה, המשך טיפול במרפאה לבריאות הנפש באשדוד, חתימה על התחייבות כספית להימנע מביצוע עבירה דומה בעתיד ופיצוי כספי. שירות המבחן ציין כי לא המליץ על השתת עונש של"צ לנוכח מצבו הנפשי וקשייו התפקודיים של הנאשם אשר יקשו עליו לעמוד בהצלחה בביצוע עונש מסוג זה.

תסקיר שירות המבחן מיום 03.10.2012 מגולל קורות חייו של נאשם 3. הנאשם בן 22 שנים, עובד בקיוסק מזה כשנה ומתגורר בשכירות עם חברים. בן למשפחה חרדית בת 10 נפשות. הוריו ילידי רוסיה. אביו מנהל בחברה קדישא ואמו גמלאית, עבדה עד לפני כשנה בשירות המטאורולוגי. עד גיל 16 למד בישיבות תורניות, אך התקשה לעמוד בדרישות אורח החיים החרדי והופנה לפנימייה טיפולית המיועדת לנערים במצבו. לאחר כשנה, בגיל 17, נפלט מן הפנימייה והחל בגיל 17 תהליך של חזרה בשאלה. כיום, הוא מנהל אורח חיים חילוני. משפחתו התקשתה לקבל בחירתו והקשר עמה, כיום, הינו רופף. עם זאת, הם מסייעים לו במהלך ההליך המשפטי. שירות המבחן התרשם כי יחסו של הנאשם כלפי ביצוע העבירה הינו מטשטש ומפחית. בעת ביצועה, היה הנאשם שרוי תחת השפעת אלכוהול, פעל ללא תכנון מוקדם ובאופן אימפולסיבי. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מגלה מודעות נמוכה להתנהגותו ולנזק שהסב לסביבה. להערכת שירות המבחן, ייתכן וקונפליקט נאמנויות כלפי חבריו, מקשה עליו לשתף באופן נרחב יותר. שירות המבחן מעריך את רמת המסוכנות הנשקפת מן הנאשם כרמת סיכון בינונית ומידת החומרה הצפויה, באם יהא הנאשם מעורב במעשה אלים, צפויה להיות נמוכה. בתסקיר שירות המבחן מיום 04.02.2013, נמנע שירות המבחן מהמלצה בעניינו.

דיון:

הנאשמים הורשעו בעבירות חמורות. יש ממש בטענת התובעת המלומדת שראוי, ככלל, על בית המשפט לגזור עונשי מאסר משמעותיים על נאשמים שהורשעו בעבירות הנ"ל. מעשים כמו אלה שביצעו הנאשמים פוגעים בהתנהלות חיי עסקים ולא פחות חשוב בביטחון הציבור העושה במסגרת חייו ונקלע שלא מרצונו, לפתע פתאום לאירוע פלילי אלים העלול לסכן חייו ושלמות גופו.

בענייננו, מדובר בנאשמים שעברם נקי. הנאשמים ביצעו העבירות החמורות בהן הורשעו, ללא שימוש כלשהו באלימות. יתרה מזאת, משהמתלוננים מיאנו לדרישתם למסור להם מרכושם, נמלטו הנאשמים ממקום ביצוע העבירה בלי לגרום כל נזק נוסף. הנאשמים הודו בעבירות בהן הואשמו כשהם נוטלים מלוא האחריות על שכמם.

מדובר בנאשמים צעירים בגילם שנטשו מסגרת חייהם הקודמת וחזרו בשאלה.

נאשם 1 התגייס לצבא בניגוד גמור לחינוך שספג בבית הוריו ולכלל הערכים בהם חונך במסגרת הדתית הנוקשה אליה השתייך עד חזרתו בשאלה. הנאשם התנדב ליחידת עילית ושירת ביחידה זו בהצלחה רבה ומילא חובתו למדינה בצורה טובה מאוד. חבריו ומפקדיו של נאשם 1 העלו על נס את תרומתו ליחידה והשתלבותו בה.

לא מדובר בנתון של מה בכך. הנאשם התגייס ליחידת עילית ושירת שירות קשה ומפרך, ללא תמיכה אוהדת של משפחתו וסביבתו. אדרבא, דרכו החדשה התנגשה עם השקפת עולם ששימשה לו מצע ערכי לאורך ילדותו ובגרותו. במהלך שירותו הצבאי המסור, נאלץ הנאשם להתמודד עם קשיי השירות ביחידת עילית ובמקביל להתמודד עם התנכרות משפחתית ועולם מלא ושלם אליו השתייך עד זמן קצר טרם גיוסו. הנאשם עמד בקשיים הפיזיים והחברתיים ויכל להם.

מן הדין כי שירותו המסור של הנאשם ותרומתו למדינה יזקפו לטובתו בשקילת עונשו.

ניתן לומר, על בסיס אורחותיו של הנאשם, כפי שנצטיירו בבית המשפט, כי מעידתו של נאשם 1 הינה ראשונה ובסבירות גבוהה אחרונה. מדובר בצעיר שביצע עבירה מכוערת, אבל למד את לקחו ונראה כי בעתיד לא יחזור לסורו.

על חשיבות שיקום נאשמים עמד לא פעם בית המשפט העליון. ולאחרונה בע"פ 5291/12 מוחמד אבו האני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.11.2012):

"אכן, אסור לו לאדם לפגוע בערכים המוגנים שזכו להגנה מיוחדת בחסות המשפט הפלילי. אדם החוטא לערכים אלה, מצופה לשלם את חובו לחברה ולשאת בעונש שקבעה החברה בגין מעשיו. יחד עם זאת, איננו חיים בחברה נקמנית שכל חפצה הוא להעניש את חבריה אשר סטו מדרך הישר אך לשם הענישה. אנו חיים בחברה שפועלת לקדם את ביטחונם האישי של חבריה, בין היתר, באמצעות המשפט הפלילי תוך שימוש במנגנון הענישה ככלי להרתעה אינדיבידואלית וקולקטיבית, ולצד זאת אנו פועלים לשיקום החוטאים כדי לשלבם בחזרה בחיי החברה כחברים תורמים שמסייעים לקידומה. אין לבכר ערך על פני רעהו ודרך כלל כל מקרה נבחן לגופו, ובמקרה שלפנינו ראינו כי אין מקום להקריב את ההתקדמות המרשימה של המערער למען הצמדות למבחן ההלימה ולשיקולי ההרתעה (ראו והשוו: ע"פ 4041/06 אשורוב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 16.11.2006); ע"פ 8092/04 חביב נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 106.2009)). לדידנו, זהו מסוג המקרים הנדירים שיש מקום להתערב בעונש שקבע בית המשפט המחוזי כדי שלא יסוכלו מאמצי השיקום של המערער...".

משאלה הדברים, הגעתי לכלל מסקנה כי ראוי הנאשם להתחשבות ולעידוד.

העונש המתון שבכוונתי לגזור על נאשם 1 משליך על עניינו של נאשם 2.

נאשם 2 סובל מבעיות נפשיות לא קלות. נאשם 2 אינו בריא בנפשו ונראה כי מצבו הנפשי אינו מנותק מהגורמים שהובילו אותו להצטרף לנאשמים בביצוע המעשה הנלוז שביצעו. כאמור, עברו של נאשם 2 נקי וללא רבב. נאשם 2 נטל אחריות מלאה על מעשיו, הביע צערו ותסקיר שירות המבחן מעיד בעדו.

חלקו של נאשם 3 קטן לאין שיעור מחלקם של נאשמים 1 ו- 2. נאשם 3 הורשע בסיוע לביצוע העבירה אותה ביצעו הנאשמים 1 ו- 2.

סוף דבר, לאחר ששקלתי מכלול השיקולים, מחד גיסא חומרת העבירות ומאידך גיסא, כלל השיקולים והנתונים אשר הוצגו בפניי על ידי פרקליטם המלומד של הנאשמים, ביקשתי לאזן בין השיקולים.

קודם גזירת הדין, אבקש מהממונה על עבודות השירות ליתן המלצתו לעניין התאמתם של נאשמים 1 ו- 2 לביצוע עונש מאסר בדרך של עבודות שירות.

שטוחה בקשה בפני הממונה לעשות כל אשר לאל ידו ולהמליץ בחיוב על שילובו, גם של נאשם 2, בעבודות שירות חרף מצבו הנפשי.

הנאשמים 1 ו- 2 יופנו על ידי מזכירות בית המשפט לממונה על עבודות השירות לשם בחינת אפשרות ביצוע עונש המאסר בדרך של עבודות שירות.

לנוחות הנאשמים, טל' הממונה: 08-9776362.

כתובת הנאשם 1: רחוב חגי 11, בני ברק.

כתובת הנאשם 2: רחוב הרותם 41, אשדוד.

הדיון בעניינם של הנאשמים 1 ו- 2 יתחדש בפני ביום 08.05.2013, שעה 08:30.

הממונה על עבודות שירות יגיש חוות דעתו בנוגע לכל אחד מן הנאשמים הללו עד למועד הדיון.

הנאשמים 1 ו- 2 יתייצבו לדיון ולא - ייעצרו.

הנני גוזר על נאשם 3 - 12 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור במשך 3 שנים עבירה של אלימות פיזית כלפי גוף אדם וכן, עבירה לפי סעיפים 384, 402 ו- 404 לחוק העונשין.

הנני מטיל על נאשם 3 קנס כספי בסך 10,000 ₪ או 150 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשיים רצופים ושווים, החל מיום 06.04.2013.

זכות ערעור לנאשם 3 לבית המשפט העליון תוך 45 ימים.

ניתן היום, ט' בניסן תשע"ג, 20 מרץ 2013, בנוכחות הצדדים.