צו לכינוס ניתן לחייבת ביום 20/2/2012, במסגרתו הושת על החייבת צו לתשלומים בסך של 500 ₪ לחודש.

בדיון שהתקיים ביום 6/12/2012 החייבת לא הוכרזה, שכן החייבת התנהלה במחדל בהליך, והמחדלים בעניינה לא הוסרו עד הדיון.

ביום 17/12/2012 לאחר שהוסרו המחדלים, החייבת הוכרזה כפושטת רגל.

ביום 11/2/2016 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות שכן החייבת אינה מגישה דוחות חודשיים כנדרש וכי לחייבת חוב פיגורים בתשלומים החודשיים. כמו כן, נטען כי החייבת לא המציאה מסמכים שהיה עליה להמציא עד למועד הנ"ל.

ביום 12/2/2016 ניתנה החלטה לתגובת החייבת תוך 30 יום, תוך שצוין בהחלטה כי בהעדר תגובה יבוטלו ההליכים כמבוקש ללא כל התראה נוספת.

החייבת לא הגיבה כפי שנדרשה בהחלטה מיום 12/2/2016 ולאחר שנמצא כי החלטת בית המשפט נמסרה לה כדין קבעתי ביום 21/3/2016 כי תינתן לה ארכה נוספת לפנים משורת הדין להגיש תגובה מטעמה בתוך 7 ימים. למרבה הצער, על אף הארכה הנוספת שניתנה לה, החייבת לא הגישה תגובה מטעמה עד היום, אשר על כן, הריני להורות כדלקמן:

1. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו ביום 20/2/2012 להגנתה של החייבת – בטלים.

2. צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייבת יבוטל בתוך 60 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים.

3. שכרו של הנאמן ישולם לפי תקנות 8(א) ו- 15(ה) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1981. כן זכאי הכונס הרשמי לשכר השגחה.

5. הכונס הרשמי יחלק את יתרת הכספים לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין ו/או יעביר הכספים ללשכת ההוצאה לפועל.

6. כל סכום נוסף שיתקבל בחשבון פשיטת הרגל של החייבת בשל הפרשי ריבית, ייזקף כשכר טרחת הכונ"ר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתנה היום, ד' ניסן תשע"ו, 12 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.