<#2#>

נוכחים:

בא כוח המאשימה עו"ד מיכאל סיגל

בא כוח הנאשם: עו"ד מועין דבאח

הנאשם: נוכח

פרוטוקול

הסניגור:

לא ניתן להרוס את הבניה, ואין לי היתר. לשאלת ביהמ"ש אני עונה כי אני כופר. אני מעדיף שהוועדה תבוא עם כליה ותהרוס. אני טוען כי הנאשם לא היה נוכח כלל בעת הכרעת הדין, רק אני הייתי נוכח בדיון. כתב האישום הנוכחי והמקורי אינו מגלה כל עבירה. לכשביהמ"ש מבהיר לי שלא ניתן לכפור בכתב האישום הראשון הבסיסי, אני חוזר בי ואני כופר רק בכתב האישום השני.

כשביהמ"ש מבהיר לי כי על פי הדין יש לפרט את הכפירה, אני לא מבין על מה מדברים. אני כופר וזהו. כתב האישום אינו מגלה כל עבירה.

ב"כ המאשימה:

שמעתי את דברי הסניגור, העובדות מנויות כתב האישום ככל שיהיה צורך להוכיח אותן אנחנו נעשה כן.

אני מבקש להבהיר בעניין טענותיו של הסניגור כי הנאשם לא נכח בעת מתן גזר הדין בתיק הראשונה כי במידה והמאשימה לא טוענת למאסר, אין לי צורך בהתייצבות הנאשם באולם, מספיק שיהיה סניגורו ובתיק זה בגזר הדין הבסיסי נכח הסניגור.

לעניין טענת הסניגור כי כתב האישום שבפנינו אינו מגלה כל עבירה, אני מציע שהסניגור יאמר דבריו מדוע לא מגלה עבירה.

ביהמ"ש מנסה להבהיר לסניגור את המצב המשפטי ואת הצורך עפ"י הדין לפרט גם כפירה וגם טענה שכתב האישום אינו מגלה עבירה.

הסניגור משיב:

אני רואה שביהמ"ש רוצה רק להרשיע בכל מחיר וזהו. אני חושב רגע. אני חשבתי ועכשיו אני רוצה לומר כי כתב האישום הקודם בתיק הבסיסי בפני כב' השופט פלאח מדבר על קומה ב' בכתב האישום הנוכחי כתוב קומה ג'. אני טוען כי בוטל סעיף האישום של אי קיום צו בימ"ש בכתב האישום הראשון.

ב"כ המאשימה:

בכתב האישום משנת 95' נכלל גם עניין הפרת צו הפסקה מינהלי. עניין זה נמחק וגזר הדין בשנת 99' ניתן לגבי בנייה בלא היתר. מה שמיוחס כיום לנאשם הינו הפרת הצו המורה לו להרוס אותה קומה שניה, אשר בגזר הדין שניתן בשנת 99'.

אני מנסה להסביר יחד עם ביהמ"ש את המצב המשפטי ואת הדין הפלילי לסניגור, אך לשווא. אני אבקש להחליף את הסניגור בסניגור מהסניגוריה הציבורית.

אני מבקש להסביר בפעם האחרונה לנאשם: ב-1999 ניתן פסק דין של בימ"ש השלום כאן שהורה על הריסת קומה שניה בשטח של כ-90 מ"ר. עו"ד דבאח נכח באולם, באוקטובר 2011 עו"ד דבאח אמר שהוא אכן היה הסניגור של הנאשם באותו תיק. ניתן גזר דין שמצווה להרוס את הקומה הזו. הקומה הזו לא נהרסה ולא התקבל היתר עד היום. מעבר לזה, יש שם קומה שלישית מעבר לקומה השניה שהיתה פעם, הוסיפו עוד קומה. ברגע שהאדון הורשע בקומה השניה הוא אחראי לכל מה שקורה מעל זה מהסיבה שקומה לא יכולה לעמוד באוויר אלא חייבת לעמוד על קומה קודמת. עכשיו הנאשם מואשם בשני דברים, בזה שלא הוצא צו לקומה השניה ולא נתקבל היתר לשימוש בקומה השלישית.

הסניגור:

אולי תלמדו אותי סדר הדין. נכון שהיה גזר דין שאני טוען שהוא לא גזר דין להרוס קומה ב'.

ב"כ המאשימה:

כעת צריך להשיב לכתב האישום: האם הקומה השניה נהרסה או לא, האם יש היתר?

הסניגור:

הקומה השניה לא נהרסה ואין לנו היתר. אני טוען שאין כאן צו של בימ"ש.

ביהמ"ש מבהיר לסניגור כי כבר ביום 25.11.09 וכן בינואר 2010 נדרש והתחייב הסניגור להגיש כפירה בכתב אך לא עשה זאת עד היום.

ב"כ המאשימה:

ברגע שהנאשם הורשע לגבי קומה ב' הוא אחראי על מה שקורה ונבנה מעל הקומה שהוא בנה. ככל שנטען שיש משתמש נוסף בקומה זו, אך את האחריות על המבנה כבעל המבנה יש לו, מאחר וקומה לא יכולה לעמוד באוויר אלא רק על קומה נוספת.

הסניגור:

אני מבקש להשתחרר מהייצוג. אני מבקש כי ימונה לנאשם סניגור מהסניגוריה הציבורית. מס' הטלפון של הנאשם: 050-5830812.

<#4#>

החלטה

הנני פונה לסניגוריה הציבורית על מנת שימנו לנאשם סניגור בדחיפות ובמידיות נוכח העובדה כי מדובר בתיק משנת 2008 ויש צורך לסיימו בהקדם.

על הנאשם לבצע מסירה אישית עוד היום של החלטה זו לידי הסניגוריה הציבורית או ביום א' בבוקר (8.6.14).

נדחה לדיון נוסף ליום 29.6.14, שעה 10:45.

ביהמ"ש מזהיר את הנאשם עלפי סעיף 130 (ג) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב - 1982, כי בסמכות בית המשפט לדון בעניינו בהעדרו וניתן להטיל עונשי קנסות וכן עונשי מאסר במקום קנסות, במסגרת גזר הדין.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ז' סיוון תשע"ד, 05/06/2014 במעמד הנוכחים.