1. בפני בקשת התובע במסגרת תביעתו על פי חוק הפלת"ד, למינוי מומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום הפסיכיאטרי.

2. יחד עם הגשת כתב התביעה הגיש התובע בקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדי, הכירורגי והנפשי. בהתאם להסכמת הצדדים והחלטת ביהמ"ש מיום 17.6.12, מונה ד"ר משה לוינקופף כמומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי וחוות דעתו הוגשה לתיק כבר ביום 17.10.12.

3. בהמשך לבקשת התובע למינוי מומחים רפואיים בתחום כירורגיית כלי דם ובתחום הנפשי, מיום 6.8.13, הגיעו הצדדים לכלל הסכמה אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 17.9.13 , למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום כירורגיית כלי דם. פרופ' אריה בס מונה כמומחה בתחום זה.

4. כעת נותרה לדיון בקשת התובע למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנפשי. יצויין, כי ברקע הדברים אף קביעת מומחה בתחום זה מטעם המל"ל , אשר העניק בשלב זה לתובע נכות זמנית בשיעור 10% עד ליום 31.1.14.

5. לטענת התובע, משמונה מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורתופדי והוא נתן את חוות דעתו ראשון, לא ניתן לקבל חוות דעת מטעם המל"ל בהתאם לסעיף 6ב' לחוק ויש מקום למינוי מומחה בתחום זה מטעם ביהמ"ש.

ב"כ התובע מסתמכת על רע"א 2607/11 הכשרת היישוב נ' סלומון אבי (נבו-28.8.11).

6. ב"כ הנתבע בדעה כי על פי הפסיקה, כאשר נקבעת נכות אחת ואח"כ נקבעת נכות על ידי המל"ל, הרי שקביעתו של המל"ל בתחום האחר היא הקובעת. לשיטתו, משנמצאים אנו בעיצומה של קביעת נכות על ידי המל"ל, בתחום הנפשי, אין מקום לעבור ממסלול סעיף 6ב' למסלול סעיף 6א' וראוי להמתין לקביעת נכות התו בתחום זה על ידי המל"ל.

7. בפרשת הכשרת היישוב לעיל, פסק ביהמ"ש העליון, בין היתר, כי סעיף 6ב' לחוק קובע עדיפות לקביעת נכות על פי דין "רק מקום בו זו התקבלה לפני שהחלה שמיעת הראיות בתביעה. מועד תחילת שמיעת הראיות, לצרכי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים, הוא מועד הגשת חוות הדעת הרפואית (רע"א 1619/93 אליהו חב' לביטוח בע"מ נ' טטרו פ"ד מז(4) 89 (1993))".

8. ב-רע"א 8598/07 ווהבה נ' הראל חב' לביטוח (5.12.07) נפסק, בין היתר, כי סעיף 6ב' מתייחס לשמיעת הראיות בתביעה בכללותה – ללא אבחנה נוגעת לשמיעת הראיות בפרטי הנכות השונים ועל כן:

"במצב המשפטי הקיים, מועד שמיעת תחילת הראיות בתיק לצרכי סעיף 6ב' הוא מועד אחד ויחיד ביחס לקביעת דרגת הנכות בכל התחומים, ולכן מועד שמיעת הראיות בתיק דנן החל עם הגשת חוות הדעת הרפואית הראשונה וזאת ביחס לקביעת דרגת הנכות הרפואית בכלל התחומים".

9. בפרשת הכשרת היישוב לעיל, ציין ביהמ"ש, כי השאלה העיקרית לצורך מתן עדיפות בקביעה על פי דין "אינה אם מונה כבר מומחה רפואי בתחום כזה או אחר, אלא אם הוגשה חוות הדעת הרפואית הראשונה בתיק. משהוגשה חוות הדעת הראשונה, הרי שבכל הנוגע לסעיף 6ב' – החלה שמיעת הראיות בתיק (וראו גם: יצחק אנגלרד "פיצויים לנפגעי תאונות דרכים", 496-497 (מהדורה שלישית, 2005))" (ר' גם ת"א (י-ם) 10331/09 אילוז נ' הפול (13.9.12); ת"א (ת"א) 26166/08 פלוני נ' המגן (11.4.13)).

10. בהנתן האמור, מצאתי כי דין בקשת התובע להתקבל. משהוגשה חוות הדעת המומחה מטעם ביהמ"ש , בתחום האורתופדי כבר ביום 17.10.12, הרי שבכל הנוגע לסעיף 6ב' החלה שמיעת הראיות בתיק ולא ניתן לקבל כל חוות דעת מטעם המל"ל, במועד המאוחר לתאריך הנ"ל, לרבות חוות דעת בתחום הפסיכיאטרי. משכך, על ביהמ"ש להידרש לבקשת התובע למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי מטעם ביהמ"ש.

11. כנספח 23א לבקשה למינוי מומחים/כתב התביעה, צורפה חשבונית של פסיכוטרפיסט מיום 14.9.11. כנספח 23ב צורף טופס של מכבי שירותי בריאות מיום 30.1.12, הפניה להתייעצות מומחה בתחום הפסיכיאטרי בה נרשם בסעיף התלונות "5 חודשים לאחר ת.ד. לאחריה התפתחות של הפרעות שינה. מתקשה להרדם, 5 שעות לאחר מכן, מתעורר שוב ולא מצליח להרדם. מצב רוח ירוד".

12. כמו כן, צירפה ב"כ התובע מסמכים נוספים רבים הנוגעים לתיק הרפואי של התובע אצל הפסיכיאטרית ד"ר קרצנר גלינה (ר' החלטתי מיום 10.10.13). כלל התיעוד הרפואי שצורף מגבש ראשית ראייה לנכות ועומד אף בדרישת הראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין התאונה לבין הנכות הנטענת .

13. הלכה היא כי על מנת שימונה מומחה לצורך קביעת דרגת נכות בתחום מסויים צריך התובע להביא ראשית ראיה לנכות שהוא טוען לה [ר' רע"א 1619/93 אליהו נ' טטרו, פ"ד מ"ז (4) 89]. ביהמ"ש מקפיד על מינוי המומחים במקרים אלו משום שאין לנפגע אפשרות אחרת להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו [ר' רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מ"ד (2) 216, 219-220; בר"ע (ב"ש) 594/09 AIG נ' רחמני (2.12.09)].

14. ראשית הראיה הנדרשת לצורך מינוי המומחה יכולה להיות נלמדת מסוגים שונים של מסמכים ובעיקר ממסמכים אשר מצביעים על טיפול רפואי שניתן לתובע עקב נכותו [ר' רע"א 911/03 סעאת נ' סעאת ואח' תק-על 2003 (1) 709].

בעניין זה נפסק ב-בר"ע (באר-שבע) 651/02 עמר נ' הפניקס (לא פורסם), בין היתר, כי: "יודגש כי מומחה הממונה מטעם ביהמ"ש במסגרת תביעה שכזו, הינו הכלי היחיד אשר באמצעותו יוכל התובע להוכיח נכותו. דחיית בקשה למינוי מומחה, דינה כסגירת דלת ההוכחה".

15. ברע"א 4911/09 סהר ציון נ' כשרי (29.7.09) נפסק בין היתר כי מומחה רפואי ימונה על ידי בית המשפט אם קיימת תשתית ראיה לנכות שנגרמה לתובע עקב תאונת דרכים "ודוק: הדרישה הינה אך ורק לראשית ראיה לקיומה של נכות אלא גם לראשית ראיה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה (ראו רע"א 10012/05 מורנו נ' נגה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם), 23.3.06)....".

בהמשך ציין בית המשפט מפי המשנה לנשיאה כי: "...אכן כיוון שהדרך היחידה להוכחת טענות שבענין שברפואה במסגרת תביעה לפי חוק הפיצויים היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט, הנטייה היא להקל בדרישות להוכחת קיומה של ראשית ראיה. בהתאם לכך, עשוי בית המשפט להכיר בקיומה של ראשית ראיה לקשר סיבתי בין הנכות הנטענת לתאונה גם בהעדר אסמכתא חד משמעית לכך במסמכים הרפואיים. בית המשפט עשוי להסתפק בהקשר זה גם ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי. (ראו רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 25.2.1991) ..." (ר' גם: בר"ע (חיפה) 109/06 ג' ח' נ' אבו מוך ואח' תק-מח 2006 (1) 5381; בש"א (חיפה) 8624/07 דרבאס נ' דמרג'אן ואח' (לא פורסם); בר"ע (נצ') 232/09 שרבל נ' סאמר (20.8.09)).

16. אשר על כן ובהינתן האמור, מצאתי להורות על מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הפסיכיאטרי כאשר לעת הזאת ישא הנתבע בתשלום שכר טרחו וזאת בין היתר על פי ההלכה שנפסקה ברע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח (30.5.12)).

17. אין צו להוצאות.

18. החלטה בדבר מינויו של המומחה תנתן בנפרד.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.