1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 19/1/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה לא חלה החמרה במצבו של המערער ("ההחלטה").

2. ביום 25/10/11 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה למחלות פנימיות ומומחה לכירורגית כלי דם, בדקה את המערער, ולשם סיכום הדיון ביקשה לקבל לעיונה צילום ברכיים עדכני, וכן צילומי רנטגן שבוצעו טרם התאונה הנדונה. ביום 19/1/12 שבה הוועדה והתכנסה, התייחסה לצילום רנטגן מיום 16/11/11 ולאישור הרפואי של פרופ' צינמן מיום 25/11/10, וקבעה כאמור, שלא חלה החמרה במצבו של המערער.

3. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא התייחסה כראוי לחוות דעתו של פרופ' צינמן ולא נימקה מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו.

4. לטענת המשיב, אין מדובר בחוות דעת כי אם במכתב רפואי. עוד נטען כי הוועדה התייחסה למכתבו של פרופ' צינמן במידה מספקת.

5. לבית הדין הסמכות לבחון האם נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה (ראו סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995).

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

6. עיון בפרוטוקולים של הוועדה מעלה, כי בישיבתה ביום 25/10/11 הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, וציינה את ממצאיה בפירוט רב. הוועדה ציינה כי אין דלדול שרירים בגפיים התחתונות, עמידה על קצות אצבעות ועקבים תקינה, ברך שמאל ללא סימני תפליט או נעילה, הברך יציבה, ללא סימני גירוי מניסקלי. באבחנה הרפואית קבעה הוועדה כי מדובר בכאבי ברך שמאל, מצב לאחר תנועה סיבובית. בישיבתה ביום 19/1/12, עיינה הוועדה בצילום רנטגן מיום 16/11/11 בו נמצאו שינויים ניווניים של מדור פנימי של ברך שמאל.

הוועדה סיכמה וקבעה, בהתבסס על הבדיקה הגופנית שערכה למערער, כי אין סימני דלדול שרירים. בהסתמך על בדיקת הדימות קבעה הוועדה כי מדובר בשינויים ניווניים שקדמו לתאונה. באשר למכתבו של פרופ' צינמן, לדעת הוועדה, אין עדות להגבלה בתנועות ברך שמאל, ולכן אינה מקבלת את מסקנותיו. בהקשר זה מקובלת עלי טענת המשיב, כי אין מדובר בחוות דעת, כי אם ב"אישור רפואי", כפי שמעידה כותרת המסמך. לאור האמור, אין לקבל את טענת המערער כי נדרשת התייחסות והנמקה כאל חוות דעת רפואית. הגם שאין מדובר במסמך מהותי הדורש התייחסות הוועדה, התמודדה הוועדה עם הנושאים הנזכרים במסמך פרופ' צינמן והגיעה לממצאים שונים – הוועדה לא מצאה עדות להגבלה בתנועות ברך שמאל. דין הוא שממצאים שונים, מהווים הנמקה ברורה והתייחסות מספקת לקביעה רפואית שונה מזו של הוועדה.

אוסיף, פרופ' צינמן ציין באישורו הרפואי כי מצבו של המערער תואם נכות בשיעור 20%, אך התייחס לנכותו הרפואית הכוללת ולא ציין, כפי שטען המשיב, האם ניכה מצב קודם. בהקשר זה יוזכר, כי בתחילה נקבעה למערער נכות בשיעור 15%, לאחר ניכוי מצב קודם, ואף באבחנה הרפואית של הוועדה נשוא ערעור זה צוין כי המערער עבר חמישה ניתוחי ארטרוסקופיה עוד קודם לתאונה, וזאת בשל קרע ברצועה ושחזורה.

לאור כל האמור, דין טענת ערעור זו להידחות.

7. דין טענת המערער כי נפל פגם בהחלפת הרכב הוועדה – להידחות. אמנם, הרכב הוועדה שונה במובן זה שהמומחה לכירורגית כלי דם, שנמנה בין חברי הוועדה בדיון ביום 25/10/11 הוחלף ובמקומו ישב בדיון השני בוועדה, ביום 19/1/12, מומחה לכירורגיה פלסטית. אלא ששני חברי הוועדה האחרים, המומחה לאורטופדיה והמומחה למחלות פנימיות, ישבו בשני דיוני הוועדה. בצדק טען המשיב שלאור תחום הפגימה היינו אורטופדיה, אין רלוונטיות של ממש להחלפת הפוסק השלישי. אף המערער עצמו לא הצביע על פגם משפטי ממשי שנפל בהחלטת הוועדה בעצם שינוי הרכב הוועדה. לפיכך, גם טענה זו נדחית.

8. משלא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי אשר יצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה, קביעות אשר הינן בתחום סמכויותיה הבלעדי של הוועדה, הערעור נדחה.

9. אין צו להוצאות.

10. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, כ"ו חשון תשע"ג, (11 נובמבר 2012), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.