1. בפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 13/2/12 ("הוועדה"). בהחלטתה קבעה הוועדה כי למערער נכות בשיעור 10% מיום 20/1/11, בגין נזק במניסקוס ברך שמאל בצורה קלה, לפי פריט ליקוי 48(2)(ז)(I) ("ההחלטה").

2. ביום 13/2/12 התכנסה הוועדה, הקשיבה לתלונות המערער ועיינה במסמכים הרפואיים שהונחו בפניה. הוועדה, בהרכב מומחה לאורטופדיה, מומחה לנוירולוגיה ומומחה לרפואת עיניים בדקה את המערער, וציינה את אבחנתה "מצב לאחר חבלה בגפיים תחתונות". הוועדה קבעה כי לאור ממצאי הבדיקה הקלינית, לא קיימת נכות בברך ימין, והנכות בגין ברך שמאל היא בשיעור 10%.

3. טענת הערעור מתייחסת לפגיעה בברך ימין. לפי הטענה קיים תיעוד רפואי המצביע על פגיעה בשתי הברכיים, לרבות בדיקת MRI מיום 12/8/11 ובדיקת מיפוי עצם מיום 29/12/10. נטען עוד כי הפגימה שהוכרה בעקבות תאונת העבודה היא פגיעה בשתי הגפיים התחתונות.

4. בדיון, הסכים המשיב להחזיר את עניינו של המערער לוועדה, בהרכבה מיום 13/2/12, על מנת שתפעל כדלקמן:

(א) לאור העובדה שבפני הוועדה עמדה בדיקת MRI מיום 12/8/11, בה הודגם קרע במניסקוס גם בברך ימין, ואילו הוועדה לא דנה בכך, תדון הוועדה בשאלה האם קרע זה מקנה נכות לאור ממצאי בדיקת ה- MRI.

(ב) לאור העובדה שבפני הוועדה עמדה בדיקת מיפוי עצם מיום 29/12/10, ואילו הוועדה כלל לא התייחסה לבדיקה זו, תתייחס הוועדה לבדיקה ותקבע האם יש בה כדי לשנות החלטתה.

5. המערער הסכים לנוסח ההחזרה, אולם טען בדיון כי יש להורות על השבת עניינו של המערער לוועדה בהרכב שונה.

6. הצדדים נותרו חלוקים בשאלת הרכב הוועדה אליה יש להשיב את עניינו של המערער: המערער טוען שקביעת הוועדה כי אין מסמכים סמוכים לתאונה לגבי ברך ימין, הינה קביעה מוטעית, הטעות זועקת לשמיים וקיים חשש שהוועדה תהיה נעולה בדעתה. המשיב טוען מנגד, כי אין בנסיבות המקרה עילה להחלפת הרכב הוועדה ואין לומר שהוועדה נעולה בדעתה.

לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן:

7. דרך המלך להחזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית היא החזרתו לוועדה המקורית שבדקה אותו. רק במקרים נדירים, בהם עולה חשש של ממש, כי הוועדה תהא "נעולה" על החלטתה הקודמת, או שהרכבה אינו נאות – מוחזר העניין לוועדה בהרכב אחר. לא מצאתי כי בנסיבות המקרה דנן יש לסטות מן הכלל, שכן אין לומר כי הפגם המשפטי שנפל בהחלטה מצביע על כך שהוועדה ננעלה בדעתה.

8. מקובלת עלי בהקשר זה טענת המשיב כי אין לומר שהוועדה נגועה במשוא פנים או בניגוד עניינים, הן מהטעם שהוועדה ביטלה שלילת קשר סיבתי שקבעה הוועדה מדרג ראשון, והן מהטעם שהוועדה ציטטה נכונה את ממצאי בדיקת ה-MRI לגבי ממצאים דו צדדיים. לפיכך, משלא הובאו כל נסיבות חריגות המצדיקות העברת עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר, יוחזר עניינו של המערער לדיון בפני הוועדה באותו הרכב.

9. אשר על כן, הערעור מתקבל.

10. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 13/2/12, על מנת שתפעל באופן הבא:

(א) לאור העובדה שבפני הוועדה עמדה בדיקת MRI מיום 12/8/11, בה הודגם קרע במניסקוס גם בברך ימין, ואילו הוועדה לא דנה בכך, תדון הוועדה בשאלה האם קרע זה מקנה נכות לאור ממצאי בדיקת ה- MRI.

(ב) לאור העובדה שבפני הוועדה עמדה בדיקת מיפוי עצם מיום 29/12/10, ואילו הוועדה כלל לא התייחסה לבדיקה זו, תתייחס הוועדה לבדיקה ותקבע האם יש בה כדי לשנות החלטתה.

החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

המערער יזומן להופיע בפני הוועדה, גם באמצעות באי כוחו.

11. בשים לב לתוצאת פסק הדין, ולאור הסכמת המשיב שהתקבלה במהלך הדיון, אין צו להוצאות.

12. לצדדים מוקנית זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה.

ניתן היום, י"ג ניסן תשע"ג, (24 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.