15 יולי 2013

רקע

1. התובעת הועסקה בנתבעת (להלן גם – "העירייה") החל מיום 1.7.99 ועד ליום 20.2.11, בתפקיד של רכזת מחשוב באגף משאבי אנוש של העירייה.

2. בתקופת עבודתה הייתה התובעת כפופה למר אבי בוטראשווילי, מנהל אגף משאבי אנוש בעירייה.

3. התובעת הועסקה במשרה מלאה ושכרה עמד על 5,341.57 ₪.

4. במקביל לעבודתה בעירייה החלה התובעת, בשנת 2004, לימודים אקדמאיים בקריה האקדמית "קריית אונו", באישור ראש העיר ומנכ"ל העירייה.

התובעת למדה שלוש פעמים בשבוע, כאשר הלימודים ביום ו' היו על חשבון זמנה החופשי, יום נוסף באישור ובמימון העירייה ויום נוסף על חשבון העובדת תוך קיזוז מלא ממכסת ימי החופשה המגיעה על פי דין ומעבר לכך, תוך קיזוז שכרה.

הליך אישור לימודיה של התובעת טופל על ידי מר בוטראשווילי.

5. ביום 14.11.10 לאחר תקופה בת 4 חודשים בה שהתה התובעת בשמירת הריון, ילדה התובעת בשעה טובה.

ביום 15.3.11, הודיעה התובעת למר בוטראשוילי באופן רשמי על התפטרותה לצורך טיפול בילד (מכתב ההתפטרות צורף לכתב התביעה וסומן כנספח א').

6. במענה להודעת ההתפטרות אישר מר בוטראשוילי קבלת ההתפטרות ואישר זכאותה של התובעת לקבלת פיצויי פיטורים בנסיבות ההתפטרות, בכפוף לאישור גזבר העירייה (נספח ב' לכתב התביעה). במקביל ציין על גבי מכתבו, תוך פניה למר ציון הדר, גזבר העירייה, לאשר העברת מקדמה בסך 8,000 ₪ לתובעת על חשבון הפיצויים וגמר החשבון (נספח ג' לכתב התביעה).

ביום 21.3.11 נערך לתובעת תחשיב מסודר של תשלום הפיצויים וגמר החשבון, אשר נחתם על ידי מר בוטראשוילי. (נספח ד' לכתב התביעה)

7. ביום 29.3.11 הודיע גזבר העירייה, מר ציון הדר לתובעת, כי נוכח היעדרותה מעבודתה לצורך לימודים בזמן העבודה, ללא אישור ועל חשבון העירייה , הוחלט שלא לשלם לה בשלב זה את פיצויי הפיטורים וזאת עד לביצוע תחשיבים של החובות ההדדיים של הצדדים.

התובעת פנתה למר הדר בניסיון לפגשו,לאחר שמספר פגישות בוטלו, נפגשו השניים ביום 3.8.11. במסגרת פגישה זו ציין גזבר העירייה בפני התובעת כי נוכח הפרת התחייבותה לעבוד במשך שלוש שנים מתום לימודיה בעירייה כנגד מימון הלימודים, הרי שעומדות בפניה שתי אפשרויות: לשוב לעבודה בעירייה על מנת למלא התחייבותה או להשיב לעירייה את הכספים ששולמו ביתר נוכח הפרת ההתחייבות. (מכתב הגזבר מיום 3.8.11 החוזר על עיקרי הדברים צורף לכתב ההגנה וסומן כנספח ח').

8. נוכח שתיקתה של התובעת, הודיע מר הדר לתובעת במכתב מיום 26.2.12 כי לפי תחשיב העירייה, הסכום לו זכאית התובעת בגין סיום עבודתה מסתכם ב- 61,916 ₪. מנגד בשל הפרת ההתחייבות כלפי העיריה, התובעת חייבת לעירייה השבת שווי של ימי לימודים עבורם קיבלה מימון בסך של 63,622 ₪, דהיינו התובעת מצויה ביתרת חובה כלפי העירייה. (העתק המכתב צורף כנספח ט' לכתב ההגנה).

9. נוכח סירובה של העירייה לשלם לתובעת את פיצויי הפיטורים הוגשה התביעה דנן.

טיעוני התובעת

10. התובעת טוענת כי הינה זכאית לפיצויי פיטורים על פי דין וכי אין כל סיבה מוצדקת לשלילה ו/או קיזוז של הפיצויים. לטענתה מעולם לא חתמה על כל התחייבות שהיא בנוגע לתנאים המאשרים את לימודיה תוך מימון יום בשבוע על ידי העירייה.

התובעת מציינת כי היא כלל לא טיפלה בהליכי קבלת האישורים ללימודים ולא הייתה ערה לדרישה המועלית על ידי העירייה כיום.

11. העירייה נהגה כלפיה בחוסר תום לב ובדרך שאינה מקובלת, בעצם התנהלותה בנושא התפטרותה, תוך ניצולה הבוטה וחרף שירותה המצוין של התובעת עבורה. התובעת אף הפרה הבטחתה בדבר תשלום פיצויי הפיטורים.

12. לנוכח האמור עומדת התובעת על דרישתה לקבל פיצויי פיטורים מלאים. כן תובעת היא פיצויי הלנה ופיצוי בגין הפרת חובת תום הלב ועוגמת נפש.

טיעוני הנתבעת

13. הנתבעת טוענת כי אישרה לתובעת להיעדר יומיים בשבוע במשך שלוש שנים, ואף מימנה על ידי תשלום שכר מלא, יום לימודים אחד. מדובר בהטבה מרחיקת לכת אשר ניתנה לתובעת כנגד התחייבותה להמשיך לעבוד בעירייה שלוש שנים לפחות מתום הלימודים. יתרה מכך, התובעת המשיכה לימודיה אף מעבר לשלוש שנים לגביהם אושרה יציאתה ללימודים, ללא קבלת אישור הגורמים המוסמכים.

בנסיבות אלו, הודעתה של התובעת על התפטרותה, אינה אלא ניצול ציני וכפוי טובה של המנגנון העירוני וזאת בניגוד להתחייבות מפורשת שלה כלפי מנהל אגף משאבי אנוש.

14. התובעת הייתה מודעת לאורך כל הדרך להתחייבותה כמבואר לעיל. על אחת כמה וכמה שעה שכבר במהלך 2010 פנתה לעירייה בשנית לבקש אישור ללימודים לשנת השלמה ובשלב זה התחוור לעירייה כי התובעת המשיכה לימודיה מעבר לשלוש שנים ונעדרה מעבודתה ללא אישור במהלך שנת הלימודים 2007/2008. בשלב זה התנהל בין העירייה לבין התובעת דין ודברים במטרה למצוא פתרון שיניח דעתם של הצדדים. במסגרת זו הוצע לתובעת לצאת ללימודי השלמה באותם תנאים בהם למדה בעבר תוך התחייבות להמשך עבודה למשך שלוש שנים נוספות. התובעת סירבה להסדר זה.

15. נוכח האמור טוענת הנתבעת, יש לדחות תביעתה שכן חובה של התובעת כלפי העירייה גדול מהסכום לו היא זכאית בגין סיום תקופת עבודתה.

תצהירים ועדויות

16. מטעם התובעת הוגש תצהיר עדותה הראשית ומטעם הנתבעת הוגשו תצהיריהם של מר אבי בוטראשווילי ומר ציון הדר.

דיון והכרעה

17. מן המסמכים שהוצגו בפנינו עולה כי ביום 2.9.04 אושרה לתובעת יציאה ללימודים, יום אחד בשבוע על חשבון המעסיק, למשך שלוש שנים. (ראה נספח א' לכתה ההגנה). טופס האישור לתקופה של שלוש שנים מראש, נחתם בידי מנכ"ל העירייה.

עוד מופיעה על גבי הטופס המלצת הממונה של התובעת מר בוטראשוילי בנוסח כדלקמן:

"ממליץ לאשר בתמורה להתחייבות העובדת על המשך עבודה בעירייה, לפחות 3 שנים בתום הלימודים".

לטענת העירייה מר בוטאשוילי העביר את טופס האישור לידי התובעת אשר נתנה הסכמתה המפורשת להתחייבות, תוך שמר בוטראשוילי נותן בה אמון ולא החתים אותה על טפסי האישור (ראה סעיף 27 לכתב ההגנה).

18. התובעת מנגד טוענת כי כלל לא יודעה בדבר אותה התחייבות כביכול, להמשך עבודה בנתבעת למשך שלוש שנים מתום הלימודים- התחייבות אשר עליה למדה בדיעבד עם תום העסקתה.

19. אין מחלוקת כי התובעת התפטרה בדין מפוטר לצורך טיפול בילד , ולפיכך הינה זכאית לפיצויי פיטורים מכוח הדין. למעשה הנתבעת אישרה זאת במסגרת מכתבו של מר בוטראשוילי לתובעת מיום 15.3.11 (נספח ב' לתביעה).

בנסיבות אלה ועל מנת שהעירייה תוכל לשלול או לקזז מן התובעת את סכום פיצויי הפיטורים, עליה להראות כי קיימת התחייבות מפורשת של התובעת אשר כנגד הפרתה קיזזה או שללה את פיצויי הפיטורים.

20. דעתנו היא כי הנתבעת לא עמדה בנטל האמור ולא הוכיחה כי התובעת נתנה הסכמתה להתחייבות הנטענת. אין חולק כי התובעת אינה חתומה על טופס אישור היציאה ללימודים ואף לשיטת הנתבעת הסכמתה ניתנה למר בוטראשוילי בעל פה.

מן העדויות והראיות עולה כי מר בוטראשוילי לבדו טיפל בכל הליכי אישור היציאה ללימודים, מבלי שהובאה כל ראיה לכך כי התובעת נטלה חלק פעיל בתהליך או יודעה בדבר תנאי האישור.

21. התובעת הצהירה שלו הייתה נדרשת להתחייבות שכזו, לא הייתה נעתרת לכך שכן היא משתייכת לפרויקט " עולים בצמרת" לקידום סטודנטים אתיופיים רציניים תוך סיוע של אנשי מקצוע לשם שילובם בתפקידים בכירים במשק וכל התחייבות של שלוש שנות עבודה תמורת יום בשבוע אינה סבירה במסגרת זו. עוד העידה כי מלכתחילה עבודתה בעירייה הייתה לתקופה מוגבלת ביותר.

22. בנוסף, טענה התובעת כי במקביל אליה אישרה הנתבעת לעובדים נוספים יציאה לימי לימודים בתשלום, ללא התחייבות כלשהי:

"לא רק אני קבלתי בתקופה הזו אשור ללימודים, היו מלא אנשים ואף אחד לא אמר לי לחתום, אף אחד לא אמר לי שאני צריכה לתת שלוש שנים. ביקשתי אישור מבוטראשוילי שיתן לי אישור ללימודים, הוא מילא את הטופס. הרבה קיבלו ואישרו גם לי".

טענה זו אומתה בחלקה בחקירתו הנגדית של מר בוטראשוילי אשר העיד כי גם העובד אילן אסל קיבל אישור ללימודים ללא שנדרשה ממנו חתימה על התחייבות דומה (עמ' 15 ש' 25-27). מר בוטראשוילי אף ציין כי באותה תקופה לא היה עדיין נוהל מחייב באשר ליציאה ללימודים וזה גובש רק לקראת סוף שנת 2010 (עמ' 12 ש' 1-3 ועמ' 15 ש' 26).

23. ואכן, בשנת 2010 כאשר ביקשה התובעת לצאת לשנת לימודי השלמה לשם הכנה למבחני מועצת רואי החשבון ופנתה בשנית לקבל אישור לשנת ההשלמה, התבקשה לחתום על התחייבות לעבוד בעירייה למשך שלוש שנים לאחר תום הלימודים, בהתאם לנוהל שגובש (לטענת העירייה ההתחייבות האמורה נדרשה אף מן הטעם שהתובעת , מעבר ל- 3 שנות הלימוד שאושרו, יצאה גם בשנת 2007/2008 ללימודים ללא קבלת אישור).

24. הנתבעת רואה בהתנהלות האמורה ראיה לכך כי התובעת ידעה על ההתחייבות עוד בתקופת עבודתה. אין אנו מקבלים טענה זו. הדרישה שהועלתה בשנת 2010 להתחייבות להמשך עבודה למשך שלוש שנים אינה אותה התחייבות שכביכול סוכם עליה בשנת 2004, עת ניתן אישור מראש ליציאה ללימודים (ושעה שלא היה כל נוהל בעניין באותה העת).

בנוסח ההתחייבות (נספח ג' לתצהירו של מר בוטראשוילי), אין כל אזכור של ההתחייבות בגין שלוש שנות הלימודים 2004-2007 שאושרו לתובעת עוד בשנת 2004 ואף אין כל זכר לטענה כי יצאה ללימודים בשנת 2007/2008 ללא קבלת אישור. ההיפך הוא הנכון , ההתחייבות אשר הועלתה במסגרת מסמך זה נדרשה אך בתמורה לאישור יום לימודים בשבוע במהלך שנת הלימודים תש"ע (2010).

זאת ועוד. העובדה שהתובעת סירבה להצעה ובחרה לצאת ללימודי ההשלמה על חשבון ימי החופשה שלה, מחזקת דווקא את טענת התובעת כי לא היה בדעתה להמשיך ולעבוד אצל הנתבעת.

25. נוסיף לכך את העובדה כי עם התפטרותה, הודיע לה מר בוטראשוילי כי הינה זכאית לפיצויי פיטורים ואף ביקש להעביר לה מקדמה מבלי שנזכרה ולו במילה אחת אותה התחייבות. בכך ראיה נוספת לכך שהתובעת לא ידעה קודם לכן על ההתחייבות הנטענת.

26. באשר לשנת הלימודים 2007/2008 –חרף היעדרותה של התובעת מהעבודה, חתם הממונה עליה , מר בוטראשוילי מדי חודש בחודשו על דוחות הנוכחות. בהתנהגות זו אשרר למעשה את יציאתה ללימודים גם בשנה האמורה. על אחת כמה וכמה שעה שבכל אותה תקופה קיבלה התובעת שכר רגיל (ראה עדות מר בוטראשוילי בעמ' 14 ש' 1-5).

27. אשר על כן ומשלא הוכיחה הנתבעת כי התובעת חתמה על התחייבות להמשך עבודה או נתנה הסכמתה המפורשת בעל פה להתחייבות כאמור, אין היא רשאית לקזז מפיצויי הפיטורים להם זכאית התובעת על פי דין, כל סכום בגין יציאתה ללימודים על חשבון ימי עבודה.

סיכום

28. לפיכך, תשלם הנתבעת לתובעת את פיצויי הפיטורים, אשר סכומם אינו שנוי במחלוקת, בסך 61,650 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הפסקת העבודה ועד ליום התשלום בפועל.

שוכנענו, כי מדובר היה במחלוקת כנה בין הצדדים ועל כן, אין אנו מחייבים את הנתבעת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

לא התקיימו התנאים המפורטים בפסיקה באשר לחייב הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת נפש ועילה זו נדחית.

הנתבעת תשא בהוצאות התובעת ובשכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ וזאת תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' אב תשע"ג, (09 יולי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.