1. לפני תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים לשני כלי רכב שהיו מעורבים באירוע תאונת דרכים.
2. התובעים טענו כי התובע נסע עם רכבו בנתיב השמאלי. בעת שהוא החל לפנות שמאלה, סטה רכב הנתבעים שהיה במקביל לרכב התובעים אל נתיב נסיעתו ופגע ברכב.
3. הנתבעים טענו כי הנתבע נסע עם רכבו בנתיב הימני מבין שניים המיועדים לפנייה שמאלה. רכב התובעים שהוסע בנתיב הימני סטה לפתע לעבר רכבם ופגע בו. התובע לא עצר במקום והמשיך בנסיעתו שמאלה. התברר שברכב התובעים היה תקר בגלגל הימני וייתכן כי זה הגורם לסטיית הרכב. ביחד עם כתב ההגנה הגישו הנתבעים כתב תביעה שכנגד כנגד התובעים.
4. המחלוקת בין הצדדים היא, מיהו הנהג אשר סטה עם רכבו מנתיב נסיעתו אל נתיב נסיעת הרכב האחר.
5. בדיון שמעתי את עדויות שני הנהגים ברכב. כן שמעתי את עדותו של נוסע שהיה ברכב הנתבעים וישב במושב האחורי. מהעדויות התברר כי במקום התאונה יש 4 נתיבים אשר שניים מהם לנסיעה ישר והשניים האחרים לפניה שמאלה.
6. התובע אמר כי בעת שהוא נסע בנתיב השמאלי ביותר לפנייה שמאלה סטה לפתע רכב הנתבעים אל עבר נסיעתו. מאחר שהאמור אירע בהפתעה הוא לא יכול היה למנוע את התאונה. הוא אמר שהיה תקר בגלגל אולם זה נגרם באירוע התאונה.
7. הנתבע אמר שעובר לתאונה הוא נסע בנתיב המאפשר נסיעה ישר. הוא עבר אל הנתיב הימני מבין שני הנתיבים המאפשרים נסיעה שמאלה. הוא התקדם כ- 50 מטרים בנתיב זה, כאשר לפתע הוא חש בהתנגשות של רכב התובעים אשר סטה מנתיבו. לדבריו הסטייה ארעה עקב התקר בגלגל הימני הקדמי של רכב התובעים. מעדותו עלה כי הוא למד על קיומו של התקר רק בעת שכלי הרכב עמדו והם החליפו פרטים.

גם הנוסע ברכבו, אשר ישב במושב האחורי אמר שרכב התובעים הוא שסטה לנתיב נסיעתם וכי ברכב התובעים היה תקר.

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות החלטתי לדחות את שתי התביעות. לא מצאתי להעדיף גרסה אחת על פני רעותה. שני הנהגים ברכב, אשר כל אחד מהם טען לסטיית השני אל נתיב נסיעתו, הותירו רושם טוב על בית המשפט.
2. אין מקום לקבוע על סמך עדותו של הנוסע ברכב הנתבעים, שרכב התובעים הוא שסטה לעבר נתיב נסיעתם. ספק רב בעיני, אם הנוסע, אשר ישב במושב האחורי , יכול היה ממקום מושבו לראות מיהו הרכב, אשר סטה מנתיב נסיעתו. התרשמתי כי מדובר בהתרשמות שלו בלבד.
3. איני מקבל גם את הטענה שהגורם לסטיית רכב התובעים היה התקר בגלגל. מדובר במסקנה בלבד של הנתבע והנוסע עמו, אשר חזו בקיומו של התקר רק לאחר התאונה ולאחר שהרכבים עצרו והנהגים החליפו פרטים. כאמור התובע אמר שהתקר נגרם כתוצאה מההתנגשות. בצילומי הנזק של רכב התובעים רואים נזק באזור הקדמי ימני של הרכב באזור הגלגל. בחוות הדעת אף מצוין שהוחלפו גנט וטסות, כך שבהחלט ייתכן שהתקר נוצר בעקבות אירוע ההתנגשות ולא קודם לכן.
4. גם מיקומי הפגיעה בשני כלי הרכב ואופי הנזקים מתיישבים לחלוטין עם שתי הגרסאות שהוצגו.
5. לסוף דבר התביעה והתביעה שכנגד נדחות. כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' תשרי תשע"ד, 11 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.