1. בפניי בקשה לפסילת חוות דעת מומחה או מינוי מומחה נוסף.

רקע

2. התובעת הגישה נגד הנתבעת תובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975. על פי האמור בכתב התביעה המתוקן, כתוצאה מהתאונה סבלה התובעת משבר בכף רגלה השמאלית וכאבי גב. לאחר התאונה, סובלת התובעת מתופעות שונות של כאבים בשרירים, מעי רגיז, עייפות, מתח נפשי ועוד. התובעת אובחנה כסובלת ממחלת הפיברומיאלגיה.

3. ביחד עם כתב התביעה המתוקן הגישה התובעת בקשה למינוי מומחים רפואיים. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים שצורפו, החלטתי למנות לתובעת מומחה רפואי בתחום האורטופדי ומומחה רפואי בתחום הראומטולוגי.

4. ביום 1.12.13, הגיש המומחה הרפואי בתחום הראומטולוגיה, פרופ' מרדכי פרס (להלן- המומחה), את חוות דעתו הרפואית. לפי חוות דעתו של המומחה התובעת סבלה מפיברומיאלגיה לפני התאונה והעריך את שיעור נכותה מלפני התאונה ב10%. עקב התאונה עלתה נכותה של התובעת ל-20%, כלומר התאונה החמירה את נכותה ב-10%. עם תום ההליכים המשפטיים (האחראיים לתקופה של מתח), העריך המומחה כי נכות התובעת, עקב הפיברומיאלגיה, תחזור לדרגת נכות של 10%. אלא אם, תישאר לה נכות אורטופדית צמיתה. במקרה זה, העריך המומחה שהנכות, עקב הפיברומיאלגיה, תהיה 15% (נכות צמיתה של 5% עקב הפיברומיאלגיה). ביום 23.1.14, שלח ב"כ התובעת שאלות הבהרה למומחה. ביום 12.3.14, השיב המומחה על שאלות ההבהרה.

5. ביום 14.7.14, הגיש המומחה הרפואי בתחום האורטופדי את חוות דעתו לפיה נותרה לתובעת נכות צמיתה בתחום האורטופדי בשיעור של 10%. ביום 16.7.14, הגישה התובעת בקשה זו לפסילת חוות דעת המומחה בתחום הראומטולוגי או למינוי מומחה נוסף בתחום זה.

טענות הצדדים

6. לטענת התובעת, חוות דעתו של המומחה הינה שגויה, מוטית ובלתי אובייקטיבית. לטענתה, המומחה ערך סקירה ארוכה של תיעוד רפואי המתייחס לעברה של התובעת ודלה מתוכו חלקי אבחנות ותלונות רפואיות תוך שהוא מוציא אותם מהקשרם. זאת, במטרה להוכיח כי התובעת סבלה מפיברומיאלגיה לפני התאונה. המדובר במחלות שגרתיות שאין להן קשר למחלת הפיברומיאלגיה. לטענתה, זהו נוהג קבוע של המומחה והוא חוזר על חוות דעתו זו במקרים שונים שצוטטו בפסקי דין ובתיקים שונים. בכל פסקי הדין שצוטטו סבלו התובעים מפיברומיאלגיה עוד קודם לאירוע התאונה, אצל כולם הוחמרה המחלה לפרק זמן קצר בעקבות התאונה, אף אחד מהתובעים לא החל לסבול מפיברומיאלגיה כתוצאה מהתאונה ואף אחד מהם לא נבדק באמצעות שיטת האבחון המוכרת של המחלה על ידי זיהוי נקודות לחץ. נראה כי, חוות דעתו של המומחה מבוססת על אסכולה רפואית הנוגדת את האסכולה המקובלת היום. לטענת התובעת, חוות דעתו של המומחה הינה פגומה מן היסוד וגורמת לתובעת עיוות דין ויש לפסול אותה. לחילופין, טענה התובעת כי אם בית המשפט יחליט שלא לפסול את חוות הדעת, יש להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום הראומטולוגיה, שיחווה דעתו בעניינה של התובעת.

7. לטענת הנתבעת, יש לדחות את בקשת התובעת שהוגשה עקב אכזבת התובעת משיעור הנכות שנקבע על ידי המומחה. פסילת חוות דעתו של המומחה הינה דבר נדיר ובוודאי שאין לעשות כן במקרה זה. המומחה בדק את התובעת, התרשם ממגבלותיה ותלונותיה, עבר על החומר הרפואי ,ערך תרשומת של התיעוד הרפואי וקבע את הנכות. חוות דעתו סדורה, ברורה, מקצועית, מקיפה ויסודית. העובדה שקביעותיו של המומחה ותשובותיו לשאלות ההבהרה אינן משביעות את רצונה של התובעת, אינה מהווה נימוק לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה נוסף. הפסיקה עליה הסתמכה התובעת אינה רלוונטית לנסיבות המקרה. ככל שסבורה התובעת כי ישנה סוגיה המצריכה בירור בחוות דעתו של המומחה, עליה לבקש לזימונו של המומחה לחקירה ולאחר מכן לשקול הגשת בקשה לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה נוסף.

8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, על מנת לחסוך בהליכים מיותרים ובהוצאות מרובות, הצעתי לצדדים כי הבקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' פרס, תימחק- ללא צו להוצאות. התובעת רשאית לזמן את המומחה הרפואי לחקירה על חוות דעתו. לאחר חקירת המומחה, ישקול בית המשפט האם יש לפסול את חוות הדעת או למנות מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה. אך התובעת לא הסכימה להצעה זו.

דיון והכרעה

9. הלכה פסוקה היא כי: "משמונה מומחה מטעם בית המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי ויעשה את מלאכתו נאמנה" (רע"א 1548/06 אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (20.4.06); רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (21.10.07)). "לפיכך, פסילתו יכול שתעשה, רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות דעתו וכאשר בתוצאת חוות הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל הדין המבקש את פסילתו." (רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית (21.10.07); רע"א 6234/09 חיות נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (17.11.09)). בכל מקרה, לפני שבית המשפט דן בבקשה לפסילת המומחה, מן הראוי, לשמוע את גרסתו לגבי הטענות המיוחסות לו ולזמנו לחקירה על חוות דעתו (רע"א 334/99 טרקלין חחשמל בע"מ נ' חלפון (30.5.99); רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (3.7.06)).

במקרה דנן, טענותיה של התובעת לא הובאו בפני המומחה ולא ניתנה לו הזדמנות להגיב עליהן. מאחר שהטענות מתייחסות למהימנותו של המומחה - אין מקומן במסגרת שאלות הבהרה, אלא במסגרת חקירתו של המומחה בפני בית המשפט (ע"א 107/88 רז נ' לאף, פ"ד מד (1) 857, 862 (1990)). לפיכך, אין לפסול את חוות דעתו של המומחה לפני שניתנה לו הזדמנות להגיב על טענות התובעת, במסגרת חקירתו בפני בית המשפט.

10. גם טענתה החלופית של התובעת, לפיה יש למנות מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה, הינה לכל היותר, טענה מוקדמת. הלכה פסוקה היא כי: " במקרים חריגים בהם לא ניתן להסתמך על חוות דעתו של המומחה מחשש לפגם מקצועי בחוות הדעת, בין אם חשש למשוא פנים ובין אם חשש לעיוות דין, יכול בית המשפט שלא להסתמך על חוות דעת המומחה. מדובר במקרים שהמשותף לכולם כי קיים צל המעיב על חוות הדעת שאינו מאפשר לבית המשפט לסמוך עליה כחוות דעת יחידה מטעמו. במקרים מסוג זה, כאשר השופט בערכאה המבררת חש כי אין באפשרותו להגיע לחקר האמת ימנה בית המשפט מומחה נוסף" (ר"ע 4651/09 סלים חלבי חברה לעבודות עפר וסלילת כבישים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (19.8.09); ע"א 3212/03 נהרי נ' דולב ברה לביטוח בע"מ (24.11.05)). כך נקבע ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח, פ"ד נו (4) 673 (2002):-

"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה לבית המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב בדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על כן, בכל אותם מקרים בהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות והוא נזקק לחוות דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפיתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף . ודוק, מינוי שכזה, לא יעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים בהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על ידו." (ר' גם רע"א 4195/02 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ (7.7.02)(ההדגשות הוספו – י.ג.).

11. עוד נקבע בעניין זה ברע"א 4007/13 גאולמן נ' בירו (2.7.13):-

"...לעיתים המועד הנכון להעלות בקשה מסוג זה הוא רק לאחר שמיעת כלל הראיות, לרבות העדים העובדתיים, שאז פורשים לנגד עיני בית המשפט נתונים מגוונים שעל פיהם הוא יכול לקבל החלטה מושכלת בשאלה האם בידו לסמוך על המומחה שמינה, או שנדרש מינוי מומחה נוסף או חלופי. לא למותר להוסיף כי מינוי כזה לא ייעשה כדבר שבשגרה."

12. במקרה דנן, לא ביקשה התובעת לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו ולא ניתנה לו הזדמנות להגיב על טענותיה, שיש בהן כדי להטיל דופי לא רק בחוות דעתו בתיק זה, אלא במהימנותו ובמוניטין המקצועי שלו. כל עוד לא נחקר המומחה על חוות דעתו, ולא ניתנה לו הזדמנות להגיב על טענותיה של התובעת, לא היה מקום להגיש את הבקשה לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה נוסף.

13. לפיכך, בשלב זה, החלטתי לדחות את הבקשה לפסילת חוות הדעת או למינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה. התובעת רשאית לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו.

הוצאות

14. התובעת תישא בהוצאות הדיון בבקשתה ותשלם לנתבעת סך של 3,000 ₪ (כולל מע"מ כדין).

ניתן היום, כ' חשוון תשע"ה, 13 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.