נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד זמנסקי

ב"כ הנאשם: עו"ד ברקי

הנאשם באמצעות שב"ס

<#1#>

פרוטוקול

ע.ת. – הגב' שרון פריימוביץ לאחר שהוזהרה כדין:

חקירה ראשית

ש. באיזה תפקיד היית בפברואר 2011?

ת.חוקרת תחנת גלילות.

ש.אני מציג בפנייך את החקירה של יאיר ברק (הנאשם).

ת.זו החקירה שלי.

ש.באיזו שעה חקרת אותו?

ת. חמישה לשבע בערב.

ש.לגבי השעה מה את יכולה להגיד, באיזה תפקיד היית?

ת.אני מניחה חוקרת תורנית. בערבים יש שוטר תורן.

הודאת הנאשם מיום 11/2/11 מוגש ומסומן ת/2.

חקירה נגדית:

ש. את אמרת ששימשת בתפקידך כחוקרת.

ת.כן.

ש.כמה שנות ניסיון?

ת.12.5 שנים.

ש.זו לא היתה החקירה הראשונה.

ת.נכון.

ש.כשאת אומרת לנאשם שהנך רשאי להיוועץ בעורך דין, מה עשית עם האמירה הזו?

ת.אם אמרתי, אז אמרתי.

ש.האם דאגת לשגר בקשה לסניגוריה הציבורית על מנת שיזעיקו עו"ד תורן כדי שייתן לו ייעוץ.

ת.האמת איני זוכרת את המקרה הזה. אין לי מה לעיין, זה לא תיק חקירה שלי. הייתי חוקרת תורנית. לא זוכרת את החקירה.

ש.יש כאן אמירה שבעקבותיה, שלחת לסניגוריה הציבורית טופס שיזעיקו עורך דין?

ת.טופס בטוח שולחים.

ש.אני אומר לך שאין טופס כזה.

ת.בסדר. זה לא תיק חקירה שלי, אני מניחה שהקצין אמר לי באותו רגע לחקור אותו ובגלל זה חקרתי.

ש.את צריכה לבצע עבודה נאמנה, אם את חוקרת ואומרת לו שיש לו זכות היוועצות ולא מאפשרת זאת. איך את מצפה שאדם שנמצא בחקירה באותו רגע יש טופס לשלוח לסניגוריה.

ת.תמיד שולחים, בתיקים שלי תמיד דואגת לכך. אני לא זוכרת את המקרה הנדון, זה לא תיק שלי.

ש.את חקרת בתיק. חוקר יש לו תפקידים ומטלות.

ת.לא זוכרת את התיק, יש את החקירה וזהו.

ש.חברי אישר שאין בתיק למעשה אותו טופס.

ת.אני לא יודעת, הוא היה עצור אח"כ? תמיד שולחים טופס סניגוריה וזה מוזר שאין בתיק אחד כזה.

ב"כ המאשימה:

אני מאשר שאין טופס הודעה לסניגוריה הציבורית בתיק.

ש. מה שהיה בפנייך זה אך ורק אותו מזכר נ/1? אני מציג לך את המזכר.

ת.אני לא זוכרת.

ש.על בסיס מה החשדת את הלקוח שלי בעבירת איומים.

ת. אני לא זוכרת מה היה לפני 4 שנים.

ש.את אומרת לו שהוא אמר "זה יעלה לך בילדים שלך צדוק"... האם את מטיחה בפניו את לשון האיומים. הוא טוען שהוא לא אמר זאת. למה את לא מבצעת עימות בין הנאשם למתלונן?

ת.התיק לא שלי. ואדים הוא אחראי על התיק והוא היה צריך לבצע את הפעולות. בערב אנו חוקרים תורנים אנו לוקחים קבלת קהל ועושים המון דברים. אם יש דברים שצריך לבצע יש את הקצין, אני באותו רגע חקרתי כי הקצין ביקש ומה שעושים מעבר לכך זה הקצין מחליט מי בתיק עושה.

ש. מי היה אחראי על התיק?

ת. נראה לי שהממונה על התיק היה ואדים גולוב.

ש.כשאת מעיינת בפעולות האם יש פעולה של ביצוע עימות?

ת.אני לא יודעת. תקרא לקצין ותשאל אותו.

ש.הוא היה אחראי על התיק? אותו ואדים?

ת.לא יודעת. לפי מה שאני רואה זה ואדים היה אחראי על התיק.

ש. כחוקרת בעלת ניסיון, במקרה שכזה שאת רואה שתי גירסאות שונות לחלוטין והעבירה היא תלויה בגירסה, במילים...

ת.הוא אמר "לא אמרתי".

ש.הנאשם אומר שאת טועה לא אמר כפי שהוא טוען, אלא אמר משהו אחר. אלו שתי אמירות. אחת שטוען לה טוען המעצרים ואחת טוען לה הנאשם. במצב שכזה מנסיונך, האם לא ראוי לערוך עימות.

ת.אתה פונה לאדם הלא נכון. קצין החקירות מחליט מה עושים.

ש.אני שואל זאת מנסיונך כחוקרת, במצב דברים שכזה, נכון שהיה ראוי היה לערוך עימות?

ת.לא בהכרח.

ש.למה לא?

ת.זה לא שהגירסאות כאן... אני לא רואה כזו סתירה רצינית.

ש.הנאשם גם אמר שהוא מוכן לבצע עימות. לך אמר.

ת.זה לא יכול להיות אני רושמת כל דבר שנחקר אמר לי. ומאחר וזה לא רשום אני אומרת שהוא לא אמר.

ב"כ המאשימה:

אבקש שיירשם שהנאשם אמר כעת בקול רם באולם "אני אמרתי לה את זה".

ש.את חוקרת לגבי אמירה שטוען המתלונן אשר נאמרה בתוך כותלי בית המשפט, באולם המעצרים. נכון?

ת.אני מניחה שכן.

ש.אני מניח שאת יודעת שלאמירה הזו היו נוכחים נוספים ששמעו או לא שמעו, שיכולים לאשש או להפריך נכון?

ת.אם קראתי את מה שצדוק רשם. אני לא זוכרת את המקרה בכלל.

ש.היית פעם באולם מעצרים?

ת.כן.

ש.נכון שיש עוד אנשים חוץ מהנאשם, השופט, הטוען והסניגורים?

ת.כן.

ש.יש אנשי ליווי?

ת.כן.

ש.למה לא מצאת לנכון לחקור מי מעדי הצד האלה?

ת.קצין החקירה הממונה על התיק, זה התפקיד שלו אם הוא רוצה לזמן עדים נוספים. אני חקרתי בהתאם למה שרשום.

ש.את לא צריכה להעיר את תשומת ליבו של קצין החקירות?

ת.זה לא התפקיד שלי.

ש.על פי נ/1, אומר הטוען צדוק שבמהלך מיד לאחר אמירת הדברים ניגש אליו עורך דין באומן ואמר לו "צדוק זה לא בדיוק מה שהוא אמר לך"... יש לך כאן עד שיכול להשליך אור, לספר מה היה שם, שאפילו ניגש לצדוק ואמר לו שהוא טועה וזה לא בדיוק ככה.

ת.זה לא התיק שלי, אני לא מזמנת. אתה צריך לזמן את מי שצריך לזמן לגבי התיק.

ש.אני מבקש שתקריאי מתוך יומן החקירה, מהן פעולות החקירה שנתבקשו לעשות בתיק זה.

ב"כ המאשימה:

אני מתנגד. זה לא רלבנטי. העדה כבר העידה שלא נערכה חקירה. אדם אחר ניהל חקירה. היא לא יכולה לקרוא דברים שלא רשמה. האדם שניהל את החקירה אם יזומן, יעיד על דברים שאמר, או הנחה או רשם. יומן החקירה זה לא החומר חקירה שאמור להיחשף גם לסניגור ולנאשם, רק לבית המשפט אם ירצה בכך. זה לא רלבנטי להקריא דברים שלא עשתה.

ב"כ הנאשם:

העדה היא חוקרת/שוטרת, חלק מפעולות החקירה היא יכולה לבצע או לתת המלצות לביצוע. פעולות החקירה זה לא חסוי. זה חסוי בשלב המעצר על מנת שלא תשובש החקירה.

אנו כרגע בשלב משפט. אם אין הוראות לזמן לחקירה, או לגבות עדויות. יש כאן מחדלי חקירה. מאחר והעדה חוקרת אבקש שתקריא מיומן החקירה.

<#7#>

החלטה

אני מקבלת את התנגדות ב"כ המאשימה לשאלה ולבקשת הסניגור מהעדה להקריא את פעולות החקירה ככל שאלו מצויות בתיק וזאת לאור עדותה לפיה לא היא זו אשר היתה אמונה על החקירה בתיק, החליטה או רשמה מהן פעולות החקירה לביצוע ובנסיבות אלו ממילא לא תוכל להעיד לענין אמיתות תוכן כל רישום שקיים ככל שקיים בתיק.

כאמור ההתנגדות מתקבלת.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.

<#9#>

החלטה

אני פוסקת את שכר בטלתה של העדה – הגב' שרון פריימוביץ על סך 100 ₪ מאחר והעדה פרשה משירותה במשטרת ישראל על פי פרטיה המופיעים במזכירות.

תשומת לב המזכירות לכך, בית המשפט חתם גם על צו תשלום שכר בטלה שנמסר לידי העדה בתום הדיון.

<#10#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אלו עדיי.

הנאשם לאחר שהוזהר כדין:

חקירה ראשית:

ש. אני מחזיר אותך לפברואר 2011, הליך מעצר שבו נטלת חלק ולחקירה שהיתה ביום 11/2/11, על מה נסב הליך המעצר ועל מה היתה החקירה.

ת.באו עצרו אותי בית שלי ואמרו ששמתי מטען חבלה למישהו, שהוא חבר שלי. הוא אמר לבית המשפט ולתובע שזה לא יכול להיות וזה לא אני ושאנחנו חברים. הכוונה היא שהוא אמר זאת לתובע שהיה באולם המעצרים, כלומר לצדוק דולב. אני עשיתי כמה שטויות בחיי, לא ניסיתי להרוג אף אחד ולא הרגתי אף אחד, ואני לא מסוגל לעשות דברים כאלה. אותו יום צדוק עמד שם ושיקר במצח נחושה ואני קיללתי אותו מתוך עצבים, אני גם מצטער ומוכן לבקש סליחה ממנו, קיללתי אותו ולא איימתי עליו. כשלקחו אותי לחקירה אני אמרתי שתשאל את השופט מה אמרתי. אני בחקירה אמרתי זאת ווידאתי שהיא תרשום זאת. אני קיללתי ולא איימתי עליו ואין ברצוני לאיים עליו, ואני לא כזה גדול שאני יכול לעשות לו משהו. עשיתי דברים בחיים שלי, החיים שלי הביאו אותי למצב כזה, שעשיתי עבירות לפרנסה וכסף. לא לרצוח אף אחד. הייתי מזועזע ועצבני ובשביל זה קיללתי אותו ואני חזור בעצמי ומבקש ממנו סליחה.

ש.ממה היית מזועזע?

ת.מאיך שהוא האשים אותי, שגם הבן אדם אומר לו שלא יכול להיות ושאני חבר שלו.

ש.מה קרה יומיים לאחר הארכת המעצר?

ת.שיחררו אותי מהתיק.

ש.הוגש כתב אישום על הדבר הזה (המטען חבלה)?

ת.לא. בסוף התברר שזה סתם פחית עם מכתב. תרגיל שעשתה המשטרה כנראה. עצרו אותי סתם. שיחררו אותי בלי מעצר בית וקצינת מבחן, התיק נגמר. אני זוכר את היום הזה כאילו אתמול, את הימים האלה.

ש.אני מפנה אותך לת/1, תאשר לי אם זה נכון, כאן ביקש צדוק דולב מכב' השופט דוריאן לרשום את מה שנאמר ומה שרשום בפרוטוקול, מפנה לפרוטוקול, זה מה שאמרת כפי שנרשם? לא מה שצדוק טוען.

ת.כן. כשקיללתי אותו הוא קם ואמר לשופט שאני איימתי עליו, וכולם הסתכלו עליו ככה, העורך דין שלי אמר לו זה לא היה ככה ועוד מישהו באולם שאני לא מכיר, השופט הסתכל עלי, ואמרתי לו שאני לא אמרתי כזה דבר, אמרתי שאמרתי "שאלוהים ישלם לך". הודיתי במה שעשיתי.

ש. הדברים נרשמו על ידי השופט כפי שנאמרו מפיך.

ת.כן.

ש.כמה אנשי ליווי היו באולם?

ת.האולם היה מפוצץ, היה מלא, עצורים, אזרחים, אנשי ליווי וגם הרבה אנשים היו שם. כל האולם היה מלא.

ש.היו עוד עורכי דין?

ת.אני חושב שכן. היה מלא.

חקירה נגדית:

ש.שמתי לב שאתה קורא לטוען מעצרים בשם פרטי.

ת.כן.

ש.אתה מכיר אותו?

ת.בתור תובע משטרתי.

ש.איך אתה מכיר, מהי ההיכרות ביניכם?

ת.כשעצרו אותי הוא בא לטעון נגדי ושיקר במצח נחושה בכל התיק שעצרו אותי.

ש.זה מפגש ראשון ביניכם?

ת.לא. עשיתי כמה שטויות ונעצרתי ולא על דברים שמשקרים ומטיחים בי האשמות כמו במקרה הזה.

ש.זה לא היה פעם ראשונה שאתה פגשת את צדק והוא טען.

ת.לא. אף פעם לא התנהגתי אליו לא יפה, תמיד כיבדתי אותו ואת המקצוע שלו, אף פעם לא חשבתי שיש לו משהו נגדי חוץ מאותו יום שהוא האשים אותי בהאשמות חמורות ושיקר במצח נחושה בבית המשפט והבן אדם שטענו שזה קרה לו היה בבית המשפט ואמר שזה לא אני. בסוף התברר שלא היה כלום, לא היה מטען בכלל, לא היה תיק בכלל.

ש.אני הבנתי ממה שאתה מעיד שזה היה אירוע חריג שלטענתך הוא שיקר.

ת.כן, יש לזה הוכחות, זה אצלכם שלא היה מטען, לא היה תיק ולא היה כלום. סתם האשימו אותי בהאשמות חמורות.

ש.אתה אומר שעשית כמה שטויות, אתה יודע מה זה תפקיד של טוען מעצרים.

ת.כן אני יודע.

ש.אני אומר לך שטוען המעצרים הוא טוען על בסיס תיק חקירה שנמצא אצלו, וטוען טענות בפני בית המשפט.

ת.באותו יום הוא נלחם שם ושיקר שקרים שאני לא שלטתי בעצמי וקיללתי אותו מעצבים.

ש.אני אומר לך שצדוק נתן תיק חקירה לכב' השופט דוריאן. תאשר את זה.

ת.לא זוכר.

ש.אני אומר לך שבת/1 נרשם בפרוטוקול שהוא מציג פעולות לביצוע, מציג מסמכים לעיון, מסמכים בתיק החקירה. אתה מאשר שצדוק נתן דברים לשופט לראות.

ת.סביר להניח.

ש.גם תסכים כמו בת/1, באף מקום לא רואה שהשופט מעיר לצדוק שהוא אומר דברים לא נכונים.

ת.גם אני לא רואה שהשופט אומר שאני איימתי, בית המשפט, כשאני עמדתי מול צדוק זה מרחק גדול, הקלדניות היו שומעות, המזכירות, השופט היה שומע הוא היה באמצע בינינו במרחק, אם הייתי מאיים עליו השופט היה נוזף בי כמו בכל בית משפט בישראל. חוץ מלבזבז זמן בבית משפט לא עשו כלום. כמו שחקרו אותי אותו יום על המטען, עצרו אותי כמה ימים, שילמתי כסף לשחרור ואח"כ כאילו לא קרה כלום.

ש. בא כוחך עו"ד באומן שאל את צדוק מספר שאלות.

ת.סביר להניח.

ש.יש כאן שאלות שנשאלו על ידי ב"כ החשוד 2 שזה אתה, אחיך אלעד היה החשוד 1, והוא שואל אותו שאלות, אני מצטט מתוך ת/1, צדוק נשאל האם נעצרת בביתך, צדוק ענה שכן, הוא משקר?

ת.צדוק לא משקר.

ש.בנוסף הסניגור שואל את צדוק, אם מסרת דוגמאות כתב יד, וצדוק ענה מה שמסרת בפני בית המשפט. ככה הוא ענה? הוא שיקר בתשובה שלו?

ת.הוא לא שיקר.

ש.נכון, כי לפני כן הוא מסר מסמכים לבית המשפט.

שאלה נוספת נשאל צדוק, אם ביקשת להיבדק בפוליגרף?

ת. אני ביקשתי להיבדק, הוא ענה לא יודע.

ש.הוא שיקר בכך שהוא אמר לא יודע?

ת.כן הוא שיקר. כתוב בברור ביקשתי פוליגרף וגם נתתי אליבי היכן הייתי והכל מסודר. הייתי מזועזע מהחשדות שהיו נגדי. אני ביקשתי גם פוליגרף על חשבוני ולא על חשבון המדינה. מאותה נקודה התחלתי להתעצבן, שפתאום הוא לא יודע, שביקשתי פוליגרף. שהשאלה הפכה לטובתי הוא לא ידע. הוא שיקר. הוא ידע בדיוק שביקשתי פוליגרף.

ש.נגיד ביקשת או לא, אף אחד לא יודע, אתה מסכים שיש הבדל בין שתי תשובות- לא יודע ולא ביקש.

ת.יש הבדל. הוא ידע שאני ביקשתי כי כל חומר החקירה אצלו, הוא אמר לא יודע, הוא לא רצה להצדיק את זה שאני ביקשתי והם לא הביאו לי פוליגרף למרות שאני הצעתי לשלם על חשבוני. הכל נמצא במערכת.

ש.אתה מסכים איתי שאם היה אומר צדוק שאתה לא ביקשת פוליגרף אז הוא היה משקר. אתה המסכת שיש הבדל בין ביטויים "לא יודע" ו "לא ביקש" הוא לא אמר לא ביקש הוא אמר לא יודע.

ת.הוא ידע טוב מאד, בשביל שאני לא אצטייר בבית המשפט כצודק, הוא אמר לא יודע. הוא תובע ותיק הוא יודע את כל התיקים אחד לאחד. זה מקצוע מכובד ומלומד והוא אדם חד והוא ידע.

ש.השופט ראה תיק חקירה, הוא לא העיר לצדוק למה הוא משקר בבית המשפט ואומר לא יודע ושאתה ביקשת פוליגרף.

ת. כנראה שהשופט לא עבר על כל התיק. זה מעצרים, זה לא דיון הוכחות. המשטרה חיפשה לתת לי כמה ימים, לא יודע מה הסיבה. כל פעם שהסתבכתי, עשיתי עיסקה, סיימתי ושילמתי. הסיבה שאני מנהל את התיק הזה זה מאחר ואני מרגיש שגם בתיק ההוא שיקרו עלי, והתיק ההוא שיקרו ועשו לי את המעצר בשקר, וגם בתיק הזה ממשיך שקר של אותו תיק קודם ולכן אני מנהל הוכחות בתיק למרות שאני תמיד עושה עיסקאות בתיקים באופן רגיל.

ש. שאלה נוספת שנשאל צדוק על ידי עורך דינך, שאתה טענת שמדובר בחברך הטוב וזו טענתו, צדוק השיב שיש טענתו ויש דברים אחרים שיש בתיק החקירה. הוא שיקר בתשובה שלו?

ת.אני לא יודע מה יש בתיק החקירה. הוא לא שיקר כשהוא אמר שהבן אדם אומר שהוא חבר שלי אני לא יכול להעיד על מה שיש בתיק החקירה, לא ראיתי.

ש.שאלה נוספת, אתה הצעת על מנת ליזום שיחה ברמקול להתקשר לאותו אדם כדי שהחוקר יווכח שהיחסים ביניכם מצויינים, וצדוק השיב שאכן אמרת זאת. הוא שיקר בתשובה?

ת.לא. את מבינה מה הולך פה כב' השופטת. עוצרים אותי ששמתי מטען חבלה לאדם שהוא חבר שלי, כל החקירה הזו אני מנסה להוכיח שהוא חבר שלי ואין לי יד בדבר. אני מבקש פוליגרף על חשבוני לא מביאים לי, אני מבקש לחייג לבן אדם שטוענים שהוא מסוכסך איתי ושמתי לו מטען, ושאני אשים אותו על רמקול, ושאני אוכיח שהחברות בינינו קרובה. מנסה להוכיח את חפותי בכל דרך אפשרית, והתובע בא מה שהוא רוצה לדעת הוא יודע ומה שהוא לא רוצה הוא עונה לא יודע, כמו על הפוליגרף. אלו נקודות שעמדתי עליהן, כי ידעתי שאישום כזה מקבלים ימים בבית המשפט. אני עשיתי הכל כדי להוכיח לחוקר שאין דבר כזה ולא היה דבר. בשביל זה שצדוק עמד ואמר לא יודע על דברים שהוא כן יודע בוודאות, התעצבנתי וקיללתי ואני מקווה שבית המשפט שם לב לאן זה נגרר.

ש.אנחנו הבנו שאתה התעצבנת לגבי השאלה של הפוליגרף, זה היה השיא.

ת.גם, אם תמשיך אני אראה לך עוד כמה דברים כאלה.

ש.לטענתך השקר מתחיל מהשאלה לגבי הבדיקה בפוליגרף.

ת.זה גם חלק מהדברים.

ש. הסניגור באומן שאל את צדוק, שהיה פתק שרשום בו משהו, התוכן קשור באיזו שהיא צורה הקושרת את החשוד 2 (הנאשם) לענין, וצדוק עונה שהציג את החשד הסביר לדעת המשטרה בשלב זה באשר לאותו מסמך, את הקשר בין אותו המסמך ומדוע זה הונח לאותו אדם. אני מבין מהתשובה שלו, וכך אני מבין שהוא הציג לשופט. הוא שיקר בתשובה שלו? השאלה היא האם הוא שיקר כשהוא אמר לשופט שהוא הציג את החשד הסביר. אני שואל אותך האם הוא הציג דברים לבית המשפט?

ת. אני לא יודע מה הוא הציג.

ש.עוד נשאל צדוק, אותו בעל הרכב אליו הוצמד המטען, הוא נחקר, וצדוק השיב שהוא לא רוצה לענות וזה נמצא בפני בית המשפט. הוא שיקר בתשובה הזו?

ת. אני לא יודע. הוא גם לא נתן תשובה.

ש.אני שאלתי אותך מספר שאלות שצדוק נשאל בחקירה, לא מצאתי בתשובה שלו ולא בתשובה שלך שאתה אומר שום שקר.

ת.אני כן מצאתי.

ש.איפה?

ת.תוציא מאותו תיק שנחקרתי, שבעדות שלי ובחקירה שלי ביקשתי פוליגרף להוציא עצמי חף מפשע, וצדוק אמר שהוא לא ידע שביקשתי פוליגרף, והוא עובר על כל תיק החקירה לפני שהוא עולה לטעון.

ש.אני אומר לך, שכאשר צדוק אמר על השאלה של הפוליגרף....

ת.אני אומר לך שאתה עושה אותו דבר בדיוק כמו צדוק, שאתה רואה תיק ואין בו כלום ואין צדק והחקירה לא נכונה, אתה רואה שבתיק הזה יש דברים שהם לא נכונים. לא יכול שבן אדם מקבל דף אישום, בחיים לא קיבלתי כתב אישום דף אחד בלי שום חקירות. עד תביעה אחת שחקרה את התיק עונה שלא זוכרת, אתה רואה את כל זה ואתה נלחם כאן בבית המשפט על מילה אם אמרתי ככה, כשכלום לא התנהל כמו שצריך, וגם באותו יום הביאו אותי למעצרים חף מפשע, ואתה רואה שהכל מונח לפניך ואתם עובדי מדינה, זה לא עורך דין מהשוק הפרטי שאני שכרתי שיבוא לטובתי, הוא לא ישקר את צדוק שהוא גם עובד מדינה וגם עורך הדין שייצג אותי בדיון המעצר הוא עובד מדינה, כמו שם שעצרו אותי טרטרו אותי והכל היה לשווא, גם כאן אותו דבר. חמש שש פעמים הגעתי לבית המשפט בפוסטות מטרטרים אותי וכל זה לחינם על חצי מילה אמר לא אמר, לא תיכננתי כאן שום פשע.

ש.אני אומר לך שמכל מה שמונח בפני אין אף מילה שקר, מי שמשקר זה אתה.

ת.תוכיח לי את זה. אל תגיד לי מספר סיפורים, אני לא מספר סיפורים. בינתיים העדה שלכם לא יודעת כלום, ואני נותן תשובות מלאות.

ש. ההוכחה שאתה משקר וצדוק דובר אמת, נמצאת במסמך שהוגש לבית המשפט נ/1, ושם צדוק מפרט את מהלך הדיון איך שאתה איימת עליו, איך הוא ביקש לרשום את זה, איך עורך דין באומן ניגש אליו ונאמרו ביניהם דברים, זו ההוכחה וכל מה שאתה אומר נפריך, וזו ההוכחה מבחינתנו. אני שואל אותך, אתה אומר שאתה התחלת להתעצבן מהשאלה על הפוליגרף, אבל הדברים האיומים אמרת רק לאחר החלטת בית המשפט לעצור אותך. אני אומר לך שאתה התעצבנת מזה שהשופט עצר אותך ואז כששמעת שאתה נעצר לעוד יומיים, קמת ואיימת על צדוק, ולא כפי שאתה אומר אחרי המלים "לא יודע" בענין הפוליגרף.

ת. אם הייתי מאיים על צדוק במרחק 20 מטר כששופט באמצע היו שומעים זאת אנשים, ואם הייתי מאיים לא היה קם עורך דין באומן והיה אומר לו שלא איימתי עליו אלא שקיללתי אותו, הוא גם שקרן?

ש. אני אומר לך שאתה איימת בסיום הדיון, כאשר השופט עצר אותך ליומיים.

ת. אני לא איימתי בכלל, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. אני קיללתי אות בתום הדיון מהשקרים ששיקר, לא יכלתי להפריע לדיון באמצע ולהתפרץ תוך כדי, כי רציתי לראות גם לאן זה הולך. מתוך עצבים קיללתי אותו. אם הייתי מאיים עליו, הייתי אומר מצטער שאיימתי, קרה לי מה שקרה לי ושעצרו אותי ואני מצטער. אבל זה לא מה שהיה.

ש. אני אומר לך שרק כאשר השופט עצר אותך ליומיים אז אתה התעצבנת על צדוק ואיימת עליו והדברים שלך נרשמו בסוף הפרוטוקול.

ת. אם הייתי מאיים עליו, השופט היה שומע.

ש. אמרת שהתעצבנת בגלל שצדוק שיקר, ואני אומר שהתעצבנת בגלל שהשופט עצר אותך ליומיים.

ת. אם הייתי מאיים השופט היה שומע.

לשאלת בית המשפט- מה הרגיז אותך זה שהשופט עצר אותך או שצדוק שיקר לטענתך?

ת. זה שצדוק שיקר וזה שבית המשפט בגלל השקרים שלו עצר אותי ליומיים.

ש. אחיך אלעד נעצר איתך באותו יום.

ת. תזמין את העד ותשאל אותו, אני לא יכול לענות לך משהו של מישהו אחר.

ש. אלעד בוסקילה חשוד מספר 1 ואתה 2, הייתם יחד באותו אולם מעצרים?

ת. אתה יכול לקרוא לו ולשאול אותו. כן היינו יחד.

ש. הוא עמד לידך?

ת. כן.

ש. הוא שמע דברים שאתה אמרת לצדוק?

ת. כן.

ש. הוא יהיה כעד הגנה בתיק הזה?

הסניגור:

אני מתנגד לשאלה, אני לא מכיר נוהל כזה ששואלים את הנאשם מי יהיו עדי ההגנה שלו.

ב"כ המאשימה:

אני כבר שמעתי, העד ענה לי ממילא, אין לי צורך בשאלה.

ש. אני אומר לך שאלעד לא נחקר בתיק הזה, לא ביקשת מאלעד לבוא ולהעיד לטובתך בחקירה.

ת. לא.

ש. אני אומר לך שגם אביך היה באולם באותו יום?

ת. אבא שלי לא היה. היה דודי דוד ברק שבא לחתום עלינו לשחרור.

ש. אני לא מדבר על מעמד שחרור.

ת. אותו יום בדיון הוא לא היה. בא דודי צדוק. גם בדיון שהיה אחרי הוא בא הדוד שלי.

ש. אותו חבר שטוענים שהוצמד אליו המטען היה באולם.

ת. כן.

ש. מה שמו של החבר?

ת. יעקב ולדמן.

ש. אתה העדת עכשיו בחקירה ראשית, שאותו יעקב ולדמן ניגש לצדוק ואמר לו שאתה לא עשית את הדברים בקשר לתיק המטען.

ת. כן.

ש. אני אומר לך שהדבר הזה שאתה מספר עכשיו הוא מופרך.

ת. תזמין אותו לפה שיעיד.

ש. אני אומר שזה מופרך כי השאלה של יעקב ולדמן, והשיחה בינו לבין הטוען לא עלתה לא בחקירה שלך במשטרה ולא בחקירה של צדוק על ידי הסניגור שלך כאן. לכן מה שאמרת בחקירה זו המצאה שלך, של הרגע.

הסניגור:

כלל ראשון בענין של חקירות, עוד לפני שאלות הקבילות והמשקל אלו שאלות רלבנטיות, יש לשאול שאלות לגבי המהימנות של העד, אי אפשר לחקור לתיק אחר שבכלל לא קשור לתיק הזה, שאמנם היה ברקע, כי מדברים על הליך של הארכת מעצר, ולומר לו דברים מתוך התיק, ואין רלבנטיות לתיק שם. יש לשים סייג. אני מפנה לת/1, אי אפשר להתעלם ולומר רק מה שאמר ב"כ חשוד 2, יש לא להתיר את השאלה מחמת חוסר רלבנטיות וכן מאחר וכן הוזכר שהמתלונן בתיק המטען היה באולם בעת המעצר.

ב"כ המאשימה:

הנאשם בחקירתו הראשית סיפר על האירוע שהבעיה במהלך לפני דיון במעצרים בין עד התביעה צדוק דולב לבין אדם אחר שהיום אנו יודעים ששמו יעקב ולדמן. האירוע הזה, השיחה הזו, שהיא אמנם קשורה לתיק אחר ולא לתיק כאן, לא הוצגה לא בחקירה של הנאשם במשטרה בתיק כאן ולא בחקירה של צדוק דולב חקירה נגדית כאן בבית המשפט. זו שאלה של מהימנות כאשר הנאשם ממציא דבר בחקירה ראשית, אני מנסה ואני מקווה שאצליח להוכיח שהוא משקר, כאשר אם היה מספר לעו"ד ברקי בתדרוכים טרם דיון ההוכחות וטרם החקירה, צדוק דולב היה נשאל לגבי השיחה הזו. לכן אני אבקש להתיר את השאלה.

<#11#>

החלטה

אני מתירה את השאלה. שמעתי את טענות ב,כ הנאשם באשר לרלבנטיות, אולם מי שהפך את הסוגייה לרלבנטית הינו הנאשם אשר בעת חקירתו הראשית בחר לספר על האירוע, מקבלת אני את הטענה שמדובר בענין צידי ולא אתיר הרחבה מיותרת שלו. יחד עם זאת, כאשר המדובר בשאלה הראשונה או שניה בענין זה, וכאשר הנאשם הוא זה סיפר על האירוע בחקירתו הראשית, וכאשר יכולות תשובותיו להשליך לענין המהימנות באופן כזה או אחר אני מתירה את השאלה.

<#12#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.

ת. בטח שלא ירשמו את זה בחקירה כי לא ירצו להראות איך עוצרים בתיק שאני חף מפשע בו שהבן אדם שקרה לו המקרה אומר זה לא הוא, הוא היה איתי בקשר, הם לא יציפו דברים שלא מתאימים להם.

ש. לגבי השיחה בן ולדמן לצדוק באולם המעצרים סיפרת לחוקרת.

ת. לא.

ש. למה לא שאלת את צדוק שהעיד פה בבית המשפט.

ת. לא נתנו לי לדבר. הייתי בטוח שצדוק יהיה פה היום. הבאנו את המסמך שמראה שמר ולדמן היה בבית המשפט באותו יום.

ש. אתה אומר שכאשר עו"ד באומן דיבר עם צדוק היית ליד בסביבה?

ת. בתוך האולם כן.

ש. באיזה מרחק?

ת. לא שמעתי אותו מדבר איתו רק אחרי זה הבנתי.

ש. ז"א לא שמעת את תוכן השיחה?

ת. לא.

ש. אחר כך הבנת מה היה התוכן?

ת. הבנתי את זה אני חושב פה כשקיבלנו את כתב האישום ובדקנו את החומר, הבנתי. שאני אמרתי לעו"ד שלי לא היה ככה וככה והוא אמר לא יכול להיות ובני ובני אמר אתה צודק אפילו העו"ד באומן אמר.

ש. נכון שצדוק חוץ מזה שטען בתיק המעצרים הזה, בתיק הזה לא עשה שום דבר? צדוק עשה משהו בתיק אם אתה יודע?

ת. לא יודע.

ש. הוא חקר אותך בתיק החקירה?

ת. לא.

ש. הוא עצר אותך בתיק המטען?

ת. לא, זה לא התפקיד שלו. אם אתה רוצה להגיע לזה אם יש לו משהו איתי אישית, אין לו איתי משהו אישית. הוא מקבל הנחיות ומה שאומרים לו עושה, אני לא יודע מה האינטרס של המשטרה לעשות ככה. אישית אין לו כלום איתי ולי אין איתו.

ש. אני רואה שחקרו אותך בתיק הזה בשעה 19:00?

ת. כן.

ש. איפה חקרו אותך?

ת. בתחנה שצדוק שייך לה. גלילות.

ש. אמרת לחוקרת שאתה רוצה עימות עם צדוק?

ת. אני לא זוכר. אני זוכר שביקשתי לשאול את השופט שישאלו את השוטר. אתה מבין למה אמרתי שאתה אותו הדבר.

ש. החוקרת שהייתה פה היא נשאלה בחקירה נגדית שאתה אמרת לה וביקשת ממנה לערוך עימות בינך לבין צדוק, והיא ענתה שלא ביקשת?

ת. אני לא דיברתי איתה.

ש. אז ביקשת מהחוקרת לעשות עימות?

ת. לא ביקשתי ממנה כלום, אה, בחקירה או בבית המשפט? אם תמשיך לנסות להכשיל אותי אני לא אענה לך. אני אומר את האמת. אתה מעליב אותי. אתה עושה לי תרגילים ואני אומר את האמת ואם תמשיך אני אפסיק לענות לך.

ש. אתה מאיים עלי?

ת. ברגע שהוא מנסה לעשות כאלה דברים אני מבקש להפסיק לענות לו. מה שהשופטת תחליט.

ב"כ הנאשם: ב"כ המאשימה מנסה בצורה הכי צינית , חקירה נגדית צריכה לא להרגיז את העד, ולא להקניט את העד ולא להטעות אותו, ובסוף עוד לשאול אותו אם הוא מאיים עליו. אני מבקש שבית המשפט ישים לזה סייג. שתהיה חקירה נגדית הוגנת. לבוא עם חיוך על הפנים ולשאול אם הוא מאיים זה להקניט את העד וזה באופן ציני וזה לא ראוי.

הנאשם: את רואה על מה אני מנהל תיק. אני יודע מה הוא יגיד עליי. אני לא יכול לא איכפת לי מה אתה אומר (לסנגור).

ב"כ הנאשם: הוא עושה את זה בכוונה. אל תתייחס.

ב"כ המאשימה: אני מבקש שיירשם איך הוא מדבר אליי ב"כ הנאשם

(הערת בית המשפט: מתנהל דוח שיח בין הסנגור לבין הנאשם).

ש. אני לא מנסה להרגיז אותך או להעליב אותך, אנו ביחד איתך מנסים לברר את האמת?

ת. האמת מונחת לך מול העיניים.

ש. האמת שלך לא האמת שלי ואני מבקש להמשיך. השאלה האם ביקשת מהחוקרת שרון לערוך עימות בינך לבין צדוק?

ת. לא זכור לי.

ש. כאשר היא אמרה בתחילת החקירה שזכותך להתייעץ עם עו"ד, אתה אמרת לו אני רוצה להתייעץ עם עו"ד?

ת. לא זכור לי.

ש. כאשר אתה רוצה להתייעץ עם עו"ד אתה אומר לחוקר?

ת. לא ידוע לי.

ש. כאשר אתה רוצה להתייעץ עם עו"ד והחוקר לא נותן לך מה אתה אומר לחוקר?

ת. לא זכור לי.

הנאשם: אני מפחד לו לענות לשאלות בגלל שהוא מאיים עליי. יש לי שתי תינוקות ואני רוצה לחזור הביתה. אני עניתי תשובות שאלות ישרות והוגנות ושופטת יודעת אם אני משקר. אני מאמין שהשופטת רואה בדברים אבל להגיד לי כמו שהוא אומר זה ממש גורם לי לחרדה.

ש. אחרי החקירה והשחרור פגשת את צדוק?

ת. לא זכור לי. זאת באמת התשובה שלי ולא מתוך משהו.

ש. אני אומר לך שאחרי השחרור שלך פגשת את צדוק והתנצלת בפניו?

ת. כן אמרתי לו צדוק אני מצטער שקיללתי אותך, אני לא איימתי עליך אתה טעית, הוא אמר לי אסור לך לדבר איתי, יש חקירה, אתה צודק באמת פגשתי אותו.

ש. לדעתך לקלל מותר?

ת. לא. מתוך עצבים נפלט לי, אני מצטער לוקח אחריות ומבקש סליחה.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ הנאשם: עו"ד באומן שהיה אמור להעיד היום והמתין משעה 09.00 ובשל נסיבות שאינן תלויות בו ומאחר והליווי העלה את הנאשם רק בשעה 10.30 ובשל התארכות הדיון נאלץ לעזוב את היכל המשפט לדיון אחר שקבוע לו בבית משפט מחוזי מרכז, הוא מוסר את התנצלותו ולפיכך אבקש לקבוע דיון נוסף. אנצל הזדמנות זו ואני מבקש מהתביעה להודיע להגנה מי היה החוקר האחראי על התיק על מנת שאוכל לזמן אותו. ואני מבקש לזמן גם את הקצין הממונה על החקירה.

<#15#>

החלטה

הדיון בתיק התקיים היום ונקבע מראש לסיום ושמיעת סיכומים בעל פה. בשל העובדה שהנאשם הועלה לאולם בשעה מאוחרת נאלץ אחד העדים עו"ד באומן לעזוב מאחר שנקבע לו דיון בו הוא מייצג בבית משפט מחוזי בלוד. בנוסף מבקש ב"כ הנאשם לזמן עד נוסף הוא קצין החקירות הממונה בתיק זה וגם לשם כך מבקש לדחות את מועד הדיון.

בנסיבות אלה אני מורה על דחיית הדיון ליום 29.12.14 שעה 08.30.

המאשימה תעביר לבית המשפט את פרטיו של הקצין הממונה על החקירה על מנת שניתן יהיה לזמנו לדיון הנדחה.

בדיון הבא תסתיים שמיעת ההוכחות ויישמעו סיכומים בעל פה.

הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

תשומת לב שב"ס לכך שהדיון החל היום בסביבות שעה 11.00 ונאלצנו לסיים אותו כעת שכן אחד העדים לא היה יכול להמתין, אבקש לעשות מאמץ להביא את הנאשם בזמן.

<#16#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.