1. התובע רכש ביום ה 31.10.11 רכב מסוג שברולט אוויאו משנת ייצור 2008 מאת הנתבעת במחיר של 41,000 ₪ (להלן "הרכב").

2. לטענת התובע, מיד לאחר רכישת הרכב החלו לצוץ תקלות רבות ברכב אשר הצריכו אותו לטיפולים רבים ואף להוצאות כספיות.

3. הנתבעת טוענת שהרכב עבר זמן קצר לפני שנרכש "טסט". כמו כן, התובע רכש את הרכב בעלות של פחות מ 70% מערכו הריאלי וזאת עקב מצבו. התובע לא לקח את הרכב לבדיקה מטעמו בטרם רכש את הרכב והתובע הצהיר בהסכם הקנייה שבדק את מצבו החיצוני והמכאני ואת טיבו והתאמתו של הרכב למטרותיו וכי הינו מוותר הן כלפי המוכר והן כלפי הבעלים הרשום של הרכב על כל טענה הנובעת מהגורמים הנ"ל (סעיף 1 להסכם).

4. הנתבעת מוסיפה וטוענת שתיקנה את כל הליקויים שהיו באחריותה ברכב ואף מעבר לכך.

5. בהתאם להסכם המכר, ניתנה לתובע אחריות לשנה, בכפוף לתנאים שבתעודת האחריות.

6. אין מחלוקת בין הצדדים שהליקויים המפורטים להלן אשר היו ברכב ואף אלו המפורטים "בפתק הלבן" שצורף לכתב ההגנה תוקנו על ידי הנתבעת: מזגן, מכסה מנוע, פנס, שלטים, מערכת קירור וצבע (ראה עמ' 1 לפרוטוקול).

7. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב השאלה באם צריכה הנתבעת לפצות את התובע בגין הטרדה ועגמת הנפש שנגרמה לו כתוצאה מכך שנאלץ לטפל ברכב מספר רב של פעמים, באם היה פגם נסתר ברכב אותו ידעה הנתבעת וצריכה הייתה לגלות לתובע, האם הנתבעת לא השלימה כל התיקונים להם התחייבה והאם הנתבעת מחויבת בפיצוי התובע בגין הוצאות שהוציא עבור טיפולים ברכב.

8. אדון בטענותיו של התובע אחת לאחת כדלהלן:

א. מצבר והשתתפות עצמית לתיקון אלטרנטור – טוען התובע שנאלץ להחליף את המצבר ברכב ואף צירף חשבונית לכתב התביעה המתוקן מיום ה 1.5.12. בכל הנוגע לתיקון האלטרנטור, בהתאם לכתב האחריות, שילמה הנתבעת תשלום זה כאשר על פי כתב האחריות, על התובע לשאת בהשתתפות עצמית בסך של 300 ₪. התובע חויב אך ורק בסך זה ועל כן אינו זכאי לכל החזר. בהתייחס למצבר, הנתבעת הציגה אישור לכך שהחליפה מצבר ברכב ביום ה 4.12.11. ככל שהתובע החליף מצבר על דעתו בחודש 5.12 עשה כן על דעתו בלבד מבלי ליתן הדעת שהוחלף מצבר ברכב ומבלי שפנה קודם לכן לנתבעת ונתן לה האפשרות לברר באם קיימת הייתה אחריות למצבר, כפי שהיה בפועל. לכן , הנני דוחה תביעתו של התובע ברכיבים אלו.

ב. צביעה – הנתבעת עשתה תיקוני צבע לרכב. התובע טוען שלא הושלמו כל התיקונים. לא הוצגה לבית המשפט כל ראיה לכך ועל כן הנני דוחה טענה זו של התובע.

ג. תיקון רדיאטור – התובע טוען ששילם הסך של 1,800 ₪ עבור תיקון רדיאטור. בהתאם לתעודת האחריות קיימת אחריות אך לרכיבים מסוימים במערכת הקירור ואין כל אחריות לרדיאטור. לפיכך, טענת התובע ברכיב זה נדחית. מטעם זה, נדחית גם תביעתו של התובע להחזר הסך של 294 ₪ עבור תיקון המערכת.

ד. טיפול לרכב – התובע טוען שנציג המכירות הבטיח לו שיקבל טיפול 15,000 ק"מ בחינם. התובע טוען שהגיע לטיפול ביום ה 23.2.12 ונאלץ לשלם עבור הטיפול הסך של 4,885 ₪. התובע לא הוכיח בכל דרך וצורה שהובטח לו טיפול בחינם ועל כן הנני דוחה טענה זו. כמו כן , טענת התובע לכך שנתגלו ליקויים בטיחותיים בבדיקה ועל כן על הנתבעת לפצותו נדחית גם היא. ראשית, לא מצאתי ממצאים חריגים בבדיקה שלא ניתן להכלילם במסגרת "בלאי טבעי". בנוסף, התובע רכש הרכב עם 124,599 ק"מ. הטיפול בוצע כ- 4 חודשים לאחר הרכישה, כאשר בפרק זמן זה נסע הרכב (על פי דו"ח הבדיקה) כ- 9,000 ק"מ. סבורני שיש בפרק זמן זה ובמספר הק"מ שנסע הרכב בכדי לנתק כל קשר סיבתי בין אחריות הנתבעת לרכב במעמד רכישתו על ידי התובע לבין ממצאי הטיפול כאמור.

ה. נזילות ברכב – טוען התובע שלאחר שהביא הרכב לשטיפה ובזמן הגשם היו נזילות של מים בתוך הרכב. טוען התובע שעסקינן בפגם נסתר שלא יכול היה לדעת עליו במועד הרכישה ואף בדיקה לא הייתה מגלה ליקוי זה. הנתבעת אינה מכחישה שבדיקה של הרכב לא הייתה מגלה הליקוי האמור (ראה עמ' 4 לפרוטוקול, בחקירתו הנגדית של מר שלום אוחיון). לטענת התובע, נאלץ להגיע 9 פעמים למוסך עד שנשלח למוסך "המרכבה" שם אותרה הבעיה עקב מכלול של אזעקה שפורק מהרכב ודרכו חדרו המים. טענתו זו של התובע לא נסתרה ונחזית בעיניי כסבירה, אמינה והגיונית בנסיבות העניין. מכאן, הנני רואה בנתבעת כאחראית לכך שלא דאגה לסתום את החורים ברכב עם הסרתו של המכלול כאמור ומשכך נגרם לתובע נזק. הנני רואה בליקוי זה כפגם נסתר. הליקוי תוקן אך זאת רק לאחר שהתובע "טורטר" מספר רב של פעמים לצורך כך.

9. התרשמתי שהנתבעת עשתה מעל ומעבר לנדרש ממנה לצורך תיקון הליקויים ברכב ואף מעבר לנדרש ממנה בכתב האחריות ו"בפתק הלבן".

10. כמו כן אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע רכש את הרכב במחיר שבאופן משמעותי נמוך ממחיר המחירון וכן שלא טרח לקחת את הרכב לבדיקה מטעמו בטרם רכש אותו. התובע יכול היה למנוע או להקטין את נזקיו וטרחתו אילו היה לוקח את הרכב לבדיקה במכון קודם לרכישתו מהנתבעת, כדרכם של קונים וכפי שנהוג בעסקאות רכב (ראה, תק (י-ם) 2727/07 תמי יהושע נגד יוסירב טל – (פורסם בנבו)).

11. בסיכומו של דבר, הנני רואה בנתבעת כאחראית אך להפסד הזמן והטרחה שנגרמה לתובע בגין הפגם הנסתר ברכב של חדירת המים. התובע לא הוכיח שנגרם לו נזק ממשי של אבדן ימי עבודה בגין תיקון הליקוי הנ"ל ועל כן הנני מעריך את הפיצוי אשר מגיע לו על דרך האומדנא בסך של 1,000 ₪.

12. לפיכך, הנתבעת תשלם לתובע סך של 1,000 ₪. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד יום התשלום המלא בפועל.

13. בהתחשב בתוצאה אליה הגעתי , איני עושה צו להוצאות.

14. הנני מיידע הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' חשון תשע"ג, 18 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.