טוען...

החלטה מתאריך 17/06/13 שניתנה ע"י ירון מינטקביץ

ירון מינטקביץ17/06/2013

בפני כב' השופט ירון מינטקביץ

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשמת

גולדה פרץ

<#2#>

נוכחים:

בא כוח מאשימה עו"ד איציק חנוך

הנאשמת ובא כוח עו"ד חנן רובינשטיין

פרוטוקול

ב"כ המאשימה: מגיש ראיות לעונש. הנאשמת הורשעה על סמך הודאתה בהחזקת סכין. מתחם הענישה בעבירות מסוג זה כאשר מדובר בהכנסת סכין לבית ספר הוא מאסר בפועל בין חודשים ספורים ועד 18 חודשי מאסר. קראתי את התסקיר וצר לי על סיפור חיה של הנאשמת. יחד עם זאת מדובר במי שנכנסה לבית ספר עם סכין שמהתסקיר עולה שהיא נכנסה אותו לחדר המנהל. בכל מקרה, נכון שהנאשמת בסופו של יום לא גרמה נזק והנאשמת הצמידה את הסכין לצווארה שלה. יחד עם זאת, הפוטנציאל של השימוש בסכין במקרה שכזה הוא גבוה ביותר. הן לפגיעה עצמית והן לפגיעה באחרים. כאשר מדובר בבית ספר שהנאשמת בהתקף זעם יש פוטנציאל בפגיעה בחפים משפע כולל ילדים בבית ספר. בתיק שהיה מקודם שהוא יחסית עם דימיון שם הסכין לא היה בה שימוש היא הייתה בתא הכפפות היא לא הגיעה לידיו של הנאשם. פה הנסיבות אחרות לגמרי. לא מדובר במשהו שאפשר לעבור עליו לסדר היום ללא ענישה קשה. המסר שצריך לצאת מביה"ש הוא חריף שלא משנה מה הנסיבות אדם לא יגיע עם סכין שלופה לבית ספר. בנסיבות העניין אין מנוס אלא להטיל על הנאשמת מאסר בפועל ומאסר על תנאי.

ב"כ הנאשמת: הסכין לא שלופה אלא היא הצמידה אותו לצווארה. לא כתוב בכתב האישום שהאולר היה פתוח. כפי שאמרתי המתחם הוא מללא הרשעה ועד מאסר קצר. בתיק הזה אני סבור שלאור הנסיבות הקשורות בביצוע עבירה לפי סעיף 40ט שהן נסיבות שמהוות פרמטר בקביעת העונש ההולם, כאשר אני מסתכל על כל 11 הסעיפים הקטנים מי שרלוונטי חל על המקרה הזה. הן בכתב האישום סעיף 2 והן בתסקיר שירות המבחן מתוארים מצבים נפשיים שלה ומדוע נעשה מה שנעשה. כלומר, הנאשמת לא התכוונה להשתמש בסכין על מנת להזיק לאנשים אחרים אלא לעצמה בלבד וזה עולה גם מהתסקיר על הניסיונות האובדנים הקשים ביותר לרבות לאחרונה. מפנה לעמ' 2 פיסקה רביעית באמצע. ההרשעות הקודמות הן ישנות ולא חדשות. שירות המבחן מציין במפורש שהיא לוקחת אחריות על מעשיה מביעה צער וחרטה שהיא פעלה מתוך תסכול.

<#3#>

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של החזקת סכין.

על פי עובדות כתב האישום הנאשמת הגיעה לבית הספר בו לומדת בתה, בעקבות הרחקתה מהלימודים ושם החזיקה סכין לצווארה ודרשה שיגיעו עיתונאים למקום.

אין צורך להכביר מילים על חומרת האירוע. יש טעם בעמדת ב"כ המאשימה כי ככל דינו של מי שנכנס לבית ספר מזוין בסכין, דינו מאסר בפועל. עם זאת, נסיבותיו של מקרה זה חריגות מאוד.

נסיבותיה האישיות של הנאשמת מפורטות בתסקיר. לא אחזור על הנסיבות מפאת צנעתה באולם מלא אנשים אך יניח הקורא כי נתתי דעתי לכולן.

אוסיף על כך, כי במקרה זה מעשה העבירה היה קריאה לעזרה ולא ניסיון לפגוע באחר.

לאור זאת בשל חריגותו של המקרה, אסטה ממתחם הענישה ואסתפק בהטלת עונשים מותנים ומבחן.

לפיכך גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

  1. חודשיים מאסר אותם לא תרצה אלא עבירה של החזקת סכין או איומים תוך 3 שנים מהיום.
  2. צו מבחן למשך שנה בפיקוח שירות המבחן. הנאשמת מוזהרת כי אם לא תבצע את המבחן כנדרש היא צפויה לגזירת דינה מחדש.

3. המוצג יושמד.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט' תמוז תשע"ג, 17/06/2013 במעמד הנוכחים.

ירון מינטקביץ, שופט

הוקלד על ידי נעמי שמואל

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
13/03/2012 החלטה מתאריך 13/03/12 שניתנה ע"י ירון מינטקביץ ירון מינטקביץ לא זמין
15/10/2012 החלטה מתאריך 15/10/12 שניתנה ע"י ירון מינטקביץ ירון מינטקביץ צפייה
13/11/2012 החלטה מתאריך 13/11/12 שניתנה ע"י ירון מינטקביץ ירון מינטקביץ צפייה
17/06/2013 החלטה מתאריך 17/06/13 שניתנה ע"י ירון מינטקביץ ירון מינטקביץ צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל רות גורפיין
נאשם 1 גולדה פרץ חנן רובינשטיין