מדובר בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו בתאונת דרכים שארעה ביום 13.4.09.

ביום 11/6/13 מיניתי מומחה רפואי אורתופדי מטעם בית המשפט וקבעתי כי המומחה ייתן את דעתו אם יש צורך לבדוק את התובע על ידי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי. בעקבות החלטה זו הגיש ב"כ הנתבעים בקשה לעיון חוזר תוך שהוא מדגיש כי תאונת הדרכים הייתה קלילה, עם שתי תעודות חדר מיון שאינן מלמדות על ממצא מיוחד. בנוסף, הדגיש ב"כ הנתבעים כי אמנם בחלוף מספר ימים נפל התובע ונפגע בידו, אך אין כל זיקה בין אירוע זה לבין תאונת הדרכים.

עקב המחלוקת הנ"ל ראיתי לנכון לזמן את הצדדים לדיון לשם השלמת טיעוניהם. דיון זה התקיים היום, ודחיתי למתן החלטה.

לאחר ששקלתי בשנית את טיעוני ב"כ הנתבעים, נחה דעתי להותיר את ההחלטה מיום 11/6/13 על כנה, אולם: המוחה האורתופד ייתן את דעתו לסוגית הקשר הסיבתי בשים לב למסמכים הרפואיים שיוצגו לעיונו. כמו כן, אני קובע כי ככל שייקבע כי לא נותרה נכות צמיתה, אשקול קיזוז שכרו של המומחה מהפיצויים שיגיעו לתובע.

תזכורת עיון בתיק ליום 1/1/14.

ניתנה היום, כ"ד חשון תשע"ד, 28 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.