טוען...

פסק דין מתאריך 13/12/12 שניתנה ע"י איטה קציר

איטה קציר13/12/2012

לפני:

כב' ס. השניא א.קציר

המערער

זאהר סואעד
ת.ז. 028286532

ע"י ב"כ: עו"ד ירון בן ארי

-

המשיב

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.2.12 (להלן: הוועדה), אשר קבעה למערער 0% נכות צמיתה מיום 1.5.11 (להלן: ההחלטה).

2. טענות המערער:

2.1 משהוגשה חוו"ד של נויררוכירוג היה על הוועדה לכלול מומחה בתחום זה או לכל הפחות להיוועץ עם מומחה בתחום זה.

הפסיקה החל מהלכת סעדיה יהודה קבעה כי כאשר הוגשה חוות דעת בתחום מומחיות צר אזי יש מקום כי בהרכב הוועדה יכהן רופא באותו תחום מומחיות.

במקרה דנן, לא כיהן רופא והוועדה אף לא העבירה את זה להתייעצות עם מומחה בתחום המומחיות הצר כפי שנהוג לעשות.

תחום נוירוכירורגיה הינו תחום נפרד, לא היה כל מקום לטעון בפני הרכב הוועדה כי הם פסולים מאחר ודבר נהוג שוועדות מפנות ליועצים חיצוניים כאשר מוגשות חוו"ד בתחומים נוספים.

בסעיף 23 לפרוטוקול הוועדה, החלטת הוועדה סותרת את עצמה כי ברישא הם מדברים על כאבי גב כרוניים ובסיפא הם מדברים על התאונה הנדונה, והדברים האלה מותירים ספק רב באשר לבהירות החלטתם.

2.2 בתיק בל 29355-09-10 של כב' הנשיאה שפר בבית הדין בנצרת נקבע כי חובתה של הוועדה הרפואית לנמק את החלטתה באופן זה שיוכל לעבור את מבחן הביקורת של בית הדין. חובה זו של הוועדה מקבל משנה תוקף עת מונחת בפניה חוות דעת רפואית מטעמו של המבוטח. וועדה רפואית פועלת כגוף מעין שיפוטי גם לולא ההוראה המפורשת שבתקנה 24 לתקנות הנכות, חייבת היתה הוועדה, בשללה חוות דעת של רופא שהוגשה על ידי הטוען לנכות, לנמק את עמדתה באותם המקרים שחוות הדעת עצמה היא מנומקת.

עוד נפסק, כי מידת ההנמקה תלויה במכלול הדיונים בפני הוועדה וכשמדובר בחוות דעת רפואית שהובאה בפניה – יהיה קשר בין מידת ההנמקה שבחוות הדעת לבין מידת ההנמקה אשר הוועדה תיתן לעמדה שנקטה לאותה חוות הדעת.

הסדר הטוב מחייב במקרה כגון זה העומד לדיון שהוועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת שעומדת בפניה תצביע על הנראה בעיניה כטעות ונמק שלילת מסקנה שבחוות הדעת. מפנה פד"ע לה (2000) 5 בנוסף דב"ע ל"ד / 0258 הניג נ. המלל, פד"ע ו' 225.

בענייננו, ההבדל התהומי בין חוות הדעת מטעמו של ד"ר גיל סווירי אשר קבע נכות בשיעור 30% עקב הגבלה בגבו ו – 10% עקב הפגיעה השורשית לבין החלטת הוועדה הינו הבדל תהומי שהחלטת הוועדה אינה נותנת הסבר דיו להבדל תהומי זה.

יתרה מכך, הוועדה הרפואית בסעיף 23 אינה מסבירה דיו את החלטתה כך שניתן להבין באם היא ערכה ניכוי מצב קודם אם לאו. בשני משפטים היא ציינה כי אין עדות בבדיקה גופנית להגבלה בעמוד שדרה מותני כמו שתואר בחוות דעתו והיא קובעת כי אין נכות כתוצאה מהתאונה הנדונה ולא קובעת בצורה ברורה באם נותרה נכות.

מכלול הדברים מחייב מינוי וועדה חדשה תחתה שבהרכבה יכהן נוירוכירורג, מבלי שבפני הוועדה יעמדו פרוטוקולים קודמים של וועדות מדרג ראשון וועדות ערעורים.

3. טענות המשיב:

3.1 בהרכב הוועדה ישב נוירולוג ואורטופד, תחום הנוירולוגיה והניורוכירורגיה נכלל בתחום ההתמחות של הנוירולוג. די במומחה נוירולוגי בשים לב לאחוזי הנכות שנקבעו למערער בגין פגיעה שורשית.

זאת ועוד, המומחיות הנדרשת במקרה הנדון היתה נוירולוגיה ואורטופדיה ולא נוירוכירורגיה שהינו תת תחום בכירורגיה העוסק בהתערבות ניתוחית במחלות של מערכת העצבים המרכזית.

עת במקרה דנן המערער אפילו לא עבר ניתוח.

זאת ועוד, היה מקום להעלות את הטענה בדבר פגם בהרכב הוועדה בעת הוועדה ולא להמתין עד לקבלת ההחלטה ורק לאחריה לטעון זאת.

3.2 לגבי הבדיקה, הוועדה ביצעה בדיקה קלינית נרחבת כנדרש, אשר ממצאיה פורטו בפרוטוקול מיום 26.2.12. הוועדה קבעה בהתאם לסמכותה כי לא נותרה מגבלה בתנועה כלל וכי אין קיפוח נוירולוגי.

המדובר בקביעה אשר בסמכותה הבלעדית, הוועדה הוסיפה והתייחסה גם לתוצאות בדיקות ההדמיה וקבעה כי אלו מעידות על שינויים נויווניים כרוניים ללא עדות לשינויים חבלתיים.

הוועדה קבעה כי בדיקת ה – EMG בה נמצא עדות לפגיעה שורשית אינה מקבלת ביטוי קליני בבדיקה הגופנית. הלכה היא כי הוועדה רשאית לבצע בדיקות תפקודיות ולהעדיף את תוצאותיהם על פני תוצאות בדיקות ההדמיה. החלטות אלה הם במסגרת שיקול דעת. מפנה לרע"א 8233-11 בנימין כהן נ. מ"י פורסם בנבו 27.9.12.

משקבעה הוועדה פוזיטיבית כי למערער אין נכות בכלל עת לא נמצאה מגבלה בתנועה, הוועדה המשיכה והתייחסה לחוות דעת ד"ר סווירי כנדרש וקבעה כי היא לא מקבלת את מסקנותיו כיוון ולא מצאה בבדיקתה מגבלה בתנועה או גירוי עצבי כפי שתואר בחוות דעתו. משכך, דנה בחוות הדעת כנדרש.

הקביעה בסעיף 23 לפיה אין כל נכות בכלל הינה ברורה וחד משמעית. משכך, אין צורך בדיון בניכוי מצב קודם.

דיון והכרעה:

4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213).

5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים.

6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל את הערעור.

7. במסגרת ישיבתה מיום ה- 26.2.12 שמעה הוועדה את תלונות המערער (סעיף 20 לפרוטוקול), אשר ציין כי הוא סובל מכאבי גב עם הקרנה לרגל שמאל מתעייף לאחר הליכה של 50-100 מ' אינו יכול לעמוד יותר מ-5 דק'.

8. הוועדה ביצעה למערער בדיקה ובמסגרת ממצאיה (סעיף 21 לפרוטוקול), ציינה:

"ללא סימני דלדול שרירים גפיים תחתונות היקף שוקיים וירכיים שווה בנקודות הזות החזרים תקינים שווים בכל התחנות. SLR שלילי דו צדדי. ללא כיווץ שרירים פרהורבטליים. כיפוף 90 מעלות עמ"ש מותני במצב ישיבה ללא גירוי עצבי מגיע קצות אצבעות שליש התחתון של שתי השוקיים. תנועות עמ"ש מותני יישור מלא הטייה לצדדים תנועה סיבובית תקינה. עמידה על קצות אצבעות ועקבים תקינה תוך כדי עמידה מתלונן על כאבי רגל שמאל.

M.R.I מ-15.6.11 ו-C.T מ-8.10.10 שינויים ניווניים עם היצרות ניכרת של תעלה בגובה L5S1,L4L5,L3L4,L1L2.

EMG 30.4.11 עדות לפגיעה שורשית L4S1 משמאל".

9. במסגרת סיכום מסקנותיה (סעיף 23 לפרוטוקול), מציינת הוועדה:

"לאחר עיון בגליון רפואי מדובר על כאבי גב כרוניים שקדמו בהרבה למועד התאונה כולל חשד לשבר חולייה L2 ב-1994 כאבים עם הקרנה לרגל שמאל. בבדיקות דימות שינויים ניווניים כרוניים ללא עדות לשינויים חבלתיים. בבדיקה גופנית ללא קיפוח נוירולוגי ללא עדות להגבלה בתנועות עמ"ש מותני.

הוועדה עייינה בחוו"ד ד"ר גיל סווירי ואינה מקבלת את מסקנותיו בעמ"ש מותני כמו שתואר בחוות דעתו. בדיקת E.M.G ללא כל ביטוי בבדיקה גופנית.".

10. הרכב הוועדה שדנה בעניינו של המערער כללה אורטופד, נוירולוג וכירורג פלסטי.

11. באשר לחוות דעת רפואיות המוגשות לועדה על ידי הנפגע, קבעה הפסיקה "שאין ועדה רפואית חייבת לקבל מסקנות שבחוות-דעת רפואית שהוגשה לה על-ידי צד לערעור, אך חייבת היא להתייחס לחוות-הדעת, התייחסות עניינית ומנומקת" (דב"ע ל/ 15-0 אשר בטרמן – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב' 147). הסדר הטוב מחייב שהועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ובמידה ואינה מקובלת עליה תנמק הסתייגותה ממנה (דב"ע לד/258-0 יגאל הניג – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 225).  

12. בפני הוועדה עמדה חוו"ד של דר' סוירי מומחה לנוירוכירורגיה. אומנם בהרכב הוועדה נכלל נוירולוג אולם משמדובר בחוו"ד של מומחה בתת התמחות ספציפית היה על הוועדה להבהיר באם היא נדרשת להיוועצות עם מומחה בתחום זה וככל שלא לנמק קביעתה האמורה. אין זה תפקידו של ביה"ד להחליט באם הפגימה בה עסקינן היא בתחום סמכותו של רופא בהתמחות ספציפית או אחרת מתפקידה של הוועדה להבהיר האמור בפרט כאשר מונחת בפניה חוו"ד מתחום התמחות ספצפית, תוך שהחלטתה באם בהרכבה מוסמכת היא לדון בעניין הספציפי המונח בפניה, מועברת לבחינת ביקורת שיפוטית של ביה"ד באשר למעקב אחר הלך מחשבתה של הוועדה. בכך סבורה אני כי נפל פגם בהחלטת הוועדה.

13. לאור האמור לעיל – הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה על מנת שתנמק באופן מפורט, באם היא נדרשת להיוועצות בעניינו של המערער למומחה בתחום הנוירוכירורגיה, ככל שסבורה היה כי יש מקום להיוועצות עם מומחה בתחום זה, תיוועץ עימו ולאחר קבלת חוו"ד המומחה תקבע קביעותיה. ככל שסבורה הוועדה כי אין מקום להיוועצות עם מומחה בתחום זה תנמק קביעתה זו.

14. המשיב ישלם למערער סך של 2,500 ₪ הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד תוך 30 יום מהיום.

15. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ט כסלו תשע"ג, (13 דצמבר 2012), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
13/12/2012 פסק דין מתאריך 13/12/12 שניתנה ע"י איטה קציר איטה קציר צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מבקש 1 זאהר סואעד אליעזר ברק
משיב 1 המוסד לביטוח לאומי גיא סיוון, צחי רטר