לפני תביעה במסגרתה עתרו התובעים כי בית המשפט יורה לנתבעות לבצע תיקון של ליקויי בנייה, כמו גם לפצות אותם בגין ירידת ערך, נזק לא ממוני והוצאות אשר נגרמו עקב אותם ליקויי בנייה.

אקדים ואציין כי במסגרת הליך זה אוחדו בפני שבע תביעות המתייחסות ל-12 דירות בבניין ברחוב משה סנה 35 בפתח תקווה (להלן: "הבניין"), כאשר התובעים הינם בעלי חלק מהדירות בבניין והנתבעות הינן החברות הקבלניות אשר בנו את הבניין.

במסגרת כתב התביעה טענו התובעים כי התקשרו, כל אחד מהם, בהסכם לרכישת דירה בבניין, והחזקה בדירות נמסרה במהלך שנת 2006 (ביחס לכל אחת ממשפחות התובעים, במועד פרטני נפרד).

הוסיפו התובעים וטענו כי לאחר קבלת החזקה התגלה פגם יסודי בקירות הנובע ממחדל בנייה, אשר בא לידי ביטוי בסדקים מהותיים החוצים את הקירות משני עבריהם (בעיקר הקירות הפנימיים). פגם זה היווה לטענתם ליקוי בטיחותי, פונקציונאלי, אקוסטי ואסתטי.

לשיטת התובעים, פניות חוזרות ונשנות לנתבעות לצורך תיקון הליקויים לא הועילו שעה שתיקונים שנעשו כשלו, ועת שהנתבעות הציעו פתרון שאינו יותר מניסיון קוסמטי להסתרת הליקוי.

נוכח אותו ליקוי הוסיפו התובעים ועתרו לקבלתו של צו המורה לנתבעות לבצע את התיקונים הנדרשים כמו גם פסיקתם של פיצויים בשל הצורך בפינוי הדירות לצורך התיקונים, ירידת ערך הנכס (לרבות ירידת ערך שיורית אם וככל שיתוקן הליקוי), ופיצוי בגין נזקים אשר מקורם בפגיעה באיכות החיים והיכולת להפיק הנאה מהדירות, לרבות נזק לא ממוני. הוסיפו התובעים ועתרו לקבלתו של צו המורה לנתבעות להשלים את רישום הזכויות בדירות על שם התובעים.

במסגרת כתב ההגנה טענו הנתבעות כי הדירות בבניין נבנו כדבעי, וכי התובעים מנעו כל ניסיון לתיקון הליקויים אשר אינם חורגים מאלו שניתן באופן סביר להניח כי יתגלו במסגרת תקופת בדק.

הוסיפו הנתבעות וטענו כי מקום בו היו אלה התובעים אשר סירבו לביצוע התיקונים ומנעו בפועל את ביצועם, אין מקום למתן סעד כלשהו באמצעות בית המשפט.

לשיטת הנתבעות, הן פעלו לכל אורך הדרך בתום לב, וכי לתובעים אין להלין אלא על עצמם על כי אותם סדקים לא תוקנו עד למועד הגשת התביעה.

בהינתן הפערים בין חוות הדעת מטעם הצדדים, מצאתי להורות על מינויו של מומחה מטעם בית המשפט.

ביחס לכל אחת מהדירות הוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט מר אייל שנהב (להלן: "חוות הדעת המקורית"), תוך שנתנה גם לצדדים האפשרות לפנות למומחה בשאלות הבהרה (לעניין זה ראה תשובות המומחה מיום 17.10.13).

בהמשך, עתרו התובעים לחקירתו של המומחה מטעם בית המשפט, וחקירתו התקיימה ביום 13.3.14. עם סיום חקירתו של המומחה, הוסיפו הצדדים וטענו בפני.

משנתתי דעתי לחוות הדעת, חקירת המומחה וטיעוני הצדדים מצאתי להורות על תחילת ביצוען של עבודות תיקון על ידי הנתבעות בהתאם למתווה אשר אותו קבע המומחה מטעם בית המשפט.

בהמשך, הוגשו לעיוני חוות דעת משלימות של המומחה מטעם בית המשפט (להלן: "חוות הדעת המשלימות") כמו הבהרות לחוות הדעת (מיום 7.8.14).

לאחר קבלת חוות הדעת המשלימות הודיעו הצדדים כי אינם נדרשים להליך שמיעת ראיות וביקשו לסכם טענותיהם.

משנתתי דעתי לכתבי הטענות, לחוות הדעת לרבות חוות הדעת המשלימות והתשובות לשאלות הבהרה, לחקירת המומחה ולסיכומי הצדדים אני מוצאת להורות בזאת כדלהלן:

לצורך ההכרעה בהליך דנא נדרשתי ליתן דעתי לשלוש סוגיות מרכזיות:

א. מהות והיקף ליקוי הסדקים בדירות, כמו גם דרך התיקון (וממצאים לאחר הביצוע).

ב. האם נתנה לנתבעות האפשרות לתקן את הליקוי.

ד. נזקי התובעים.

הסדקים – מהות ודרך תיקון

הצדדים לא היו חלוקים בשאלה העובדתית בדבר קיומם של סדקים בדירות התובעים.

המחלוקת המהותית התייחסה להשלכות קיומו של אותו ליקוי על הדירות (בהיבט הבטיחותי, האסתטי והפונקציונאלי) כמו גם ביחס לדרך התיקון.

במסגרת חוות הדעת אשר הוגשו על ידי התובעים מצא המומחה כי עסקינן בליקוי מהותי הבא לידי ביטוי על דרך של פגיעה בבידוד האקוסטי, סיכון ליציבות מחיצות הדירה ופגיעה אסתטית – כאשר כולם יחד מהווים אי התאמה יסודית, כמשמעות מונח זה בהוראות חוק המכר (דירות) התשל"ג 1973 (להלן: "חוק המכר").

מנגד, בחוות הדעת מטעם הנתבעות מצא המומחה מטעמן כי אין מדובר באי התאמה יסודית, בין היתר נוכח העובדה כי מדובר בקירות פנימיים אשר אינם נושאים בעומס השלד או התקרות והדרך לתיקונם של אותם סדקים יכול ויעשה באופן אשר ימנע חזרתם, וללא פגיעה מהותית בשגרת חיי התובעים. אחת משיטות התיקון שהוצעו על ידי המומחה מטעם הנתבעות הייתה זו אשר כונתה בהמשך כשיטה הסקנדינבית.

כאמור, הצדדים לא ביקשו לקיים הליך שמיעת ראיות ולא נחקרו המומחים מטעם הצדדים.

חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט, ניתנו ביחס לכל אחת מדירות התובעים באופן נפרד. באשר לממצאים בדבר ליקויים פרטניים, ביחס לכל אחת מהדירות, ראה התייחסותי בהמשך.

עם זאת, בהתייחס לליקוי המהותי נשוא תביעה זו, דהיינו קיומם של סדקים בקירות מצא המומחה מטעם בית המשפט להפנות להוראות התקן הישראלי לסדקים שם נקבע לדבריו בין היתר כדלהלן:

• סדק שעד ל-1 מ"מ הוא סדק קל שאין צורך הנדסי בתיקונו והוא מהווה נזק חזותי בלבד (שאינו בטיחותי, אין בו נזק שירות והוא אסתטי בלבד).
• סדק של עד 5 מ"מ, הוא סדק שניתן למילוי, אולם גם הוא מביא לפגיעה קלה בסגירת דלתות וחלונות.

ביחס לדירות נשוא התביעה נמצא על ידי המומחה כי הסדקים אינם בהיקף זה של 5 מ"מ (אלא בחריג אשר יידון להלן).

המומחה הוסיף ומצא כי ניתן לתקן את ליקויי הסדקים בדירות התובעים על ידי יריעות חיזוק מפיברגלס מסוג סקנדטקס אריטקס של חברת ישראל סקנדינביה סוכנויות בע"מ (להלן: "השיטה הסקנדינבית").

לשיטת המומחה בהינתן ניסיון עבר בתחום אשר הביא גם לחיזוק הקיר ומניעת סדיקה נוספת, כמו גם לאחר שערך ביקור בארבע דירות בבניין אשר תוקנו בדרך זו ונמצא כי לאחר ביצוע התיקונים הסדיקה לא חזרה, יש לבצע את התיקונים בשיטה הסקנדינבית גם ביחס לדירות נשוא התביעה.

המומחה מצא כי לא תיוותר ירידת ערך משתיירת לאחר התיקון.

המומחה השיב לשאלות הבהרה של התובעים ואף נחקר ארוכות על ידי בא כוחם.

כפי שציינתי במסגרת החלטתי מיום 13.3.14, לא מצאתי כי היה בחקירה הנגדית או בטענות התובעים כדי להביא למסקנה על פיה יש למנות מומחה נוסף או אחר, וזאת מן הטעמים אשר פורטו בפרוטוקול הדיון.

בהמשך אף בוצעו תיקוני הסדיקה בפועל, והמומחה בבדיקתו החוזרת מצא כי הטיפול נעשה כדבעי.

בנסיבות אלו ובכפוף לסוגיית אחריות הנתבעות לתיקון אשר בוצע על ידן, יש ממילא לראות את הליקוי המהותי ביותר נשוא הליך זה, ליקוי הסדקים, ככזה אשר מצא פתרונו.

במסגרת סיכומי התובעים חזרו התובעים וטענו כי אותם סדקים הינם בגדר "אי התאמה יסודית", במובן זה שכל הקירות הפנימיים נבנו שלא כדין. לשיטת התובעים, רוכש סביר אשר מובא לידיעתו דבר קיומם של אותם סדקים, לא היה רוכש את הדירה ומדובר בליקוי מהותי.

מקום בו עולה מתוך חוות הדעת המשלימות של המומחה מטעם בית המשפט כי הליקויים של הסדיקה תוקנו ואינם קיימים עוד , עסקינן לכאורה בסוגיה תיאורטית.

עם זאת, ועל מנת שלא יימצא פסק דיני כחסר, מצאתי להתייחס למספר נקודות כדלהלן:

תופעה של סדקים בקירות, אכן מהווה ליקוי, ולא ניתן לראות נכס בו קיימים אותם סדקים, כתקין.

עם זאת, יש לאבחן בין ליקוי אסתטי לבין שאלת קיומו של ליקוי בטיחותי מהותי, היורד לשורשו של מבנה.

באשר לסוגיה של אסתטיקה, וככל שהפגם אינו ניתן לתיקון, ראוי שתבחן בכלים של המרת אותו פגם, ככל שניתן, לשווי כלכלי. עם זאת נהיר כי מקום בו עולה מתוך חוות הדעת המשלימות כי הליקוי מצא פתרונו, הרי שלא נותר עוד אותו פגם אסתטי.

באשר לשאלת היות הליקוי ליקוי בטיחותי/מהותי, נמצא על ידי המומחה מטעם בית המשפט כי ממילא אין מדובר בליקוי של בטיחות, וזאת בין היתר נוכח גודל הסדקים כמו גם העובדה כי אין מדובר בקירות תומכים או ביסודות, כי אם בקירות פנימיים.

משאלו היו מסקנות חוות הדעת, ולא היה בחקירת המומחה מטעם בית המשפט כדי להביא לכרסום באותן חוות דעת, אין מקום לקביעה על פיה מדובר בפגם המגיע כדי אי התאמה יסודית, כמשמעות מונח זה בחוק המכר.

עוד יש להוסיף כי המומחה מטעם בית המשפט התייחס במסגרת חוות הדעת לעובדה כי ביקר בארבע דירות נוספות (שאינן דירות מי מהתובעים) ואשר בהן בוצע אותו תיקון כשנה קודם לכן, והתרשם כי גם בעבור למעלה משנה, לא חזרה תופעת הסדיקה.

מינוים של מומחים בטעם בית המשפט מתבקש מקום בו יש צורך בבחינת סוגיות שאינן בגדר ידיעה שיפוטית, והמחייבות ידע/מומחיות ביחס לסוגיה המצויה במחלוקת בין הצדדים.

מקום בו כל אחד מבעלי הדין מציג חוות דעת שהיא כה שונה בתוכנה ומהותה, מינויו של מומחה אשר אינו "מטעם" מי מהם, מהווה כלי חשוב בתוך "סל הנתונים" המונח בפני בית המשפט.

ההחלטה האם לאמץ את מסקנות חוות הדעת של המומחה, הייתה ונותרה בידי בית המשפט. ואולם, בהתאם להלכתו של כב' בית המשפט העליון, נדרשים שיקולים כבדי משקל, קודם שיימצא המקום לסטות מאותן המלצות. התובעים לא הציגו ראיות או טעמים לכך שמתקיימים בתיק דנן אותם שיקולים כבדי משקל, ולא מצאתי לסטות מהמלצות המומחה בהליך זה.

האם ניתנה לנתבעות האפשרות לתקן את הליקויים

מחלוקת מהותית נוספת אשר התגלתה בין הצדדים היא זו המתייחסת למתן האפשרות לנתבעות לתקן את הליקויים בדירות התובעים.

התובעים שבו וטענו כי הנתבעות ביקשו לבצע תיקונים אשר הוגדרו על ידם כ-"קוסמטיים" בלבד. לשיטת התובעים, פעם אחר פעם בוצעו תיקונים שונים, בדירות שונות, אלא שאלו לא הניבו את התוצאות המתבקשות, והליקוי נותר.

מאידך, לשיטת הנתבעות, היו אלו התובעים אשר מנעו בחוסר תום לב את האפשרות לבצע את אותם תיקונים אשר בסופו של יום, גם המומחה מטעם בית המשפט קבע כי יש לבצעם.

נקודת המוצא בחוק המכר, כמו גם בפסיקתו של כב' בית המשפט העליון, הינה כי גם מקום בו התברר דבר קיומם של ליקויי בנייה, יש לתת לקבלן המבצע את האפשרות לתקן את הליקויים, וזאת תוך מתן הדעת לעובדה כי האחריות לבנייה במקור, כמו גם לתיקון לאחר מכן, נותרת בידיו וכן כי לרוב עלויות התיקון על ידי הקבלן נמוכות מאלו להן יידרש הדייר. עוד יש לתת את הדעת לעובדה כי אין מטרת דיני הנזיקין עונשית, כי אם השבת המצב לקדמותו.

מאידך, ככל שניתנו בידי הקבלן הזדמנויות לתיקון והוא לא עשה בהן שימוש או לא עשה בהן שימוש כדבעי, וככל שמידת הפגיעה בדייר היא גדולה יותר או נמשכת זמן ארוך יותר, כך תקטן ההצדקה במתן אפשרות נוספת לתיקון, ויגבר הטעם בפסיקתו של פיצוי אשר עניינו נזק לא ממוני.

כאמור הצדדים מצאו לסכם טענותיהם לאחר שהוגשו חוות הדעת, ומבלי שהתקיים דיון לשמיעת ראיות. לפיכך, לצורך בחינת סוגיה זו אני נסמכת על המסמכים אשר הוגשו לתיק בית המשפט.

מכתבי התביעה עלתה טענה מאוד ברורה על פיה פנו התובעים לנתבעות, ביקשו לבצע תיקונים, ואולם בוצעו רק תיקונים אשר לא היה בהם כדי לפתור את הבעיה בבסיסה.

ואולם, לכתבי התביעה לא צורפו ראיות כלשהן, ביחס לאותן פניות.

לא צורפו מכתבים, פרוטוקולים של מסירה, פניות של התובעים או ראיות אחרות אשר ניתן היה ללמוד מתוכנן, כי אכן נתנה לנתבעות האפשרות לתקן את הליקויים אך הנתבעות בחרו שלא לעשות כן או תיקנו באופן שאין בו כדי מתן פתרון לליקוי הקיים.

המומחה מטעם בית המשפט מצא כי ביחס לארבע דירות אחרות, שאינן דירות התובעים, כבר בוצע תיקון באמצעות השיטה הסקנדינבית, תוך שהיה באותו טיפול/תיקון כדי לפתור את בעיית הסדיקה.

נתון זה של ביצוע תיקונים בדירות אחרות, קודם לעריכת חוות הדעת המקוריות נשוא ההליך שבפני, עומדת בניגוד לטענות התובעים באשר לאי רצון או שאלת מימוש רצון הנתבעות לתיקון הליקויים.

לא ניתן גם להתעלם מן העובדה כי המומחה מטעם בית המשפט מצא כי דרך התיקון המתבקשת, הינה זו אשר נתבקשה גם במסגרת חוות הדעת מטעם הנתבעות, גם בהליך הנוכחי.

מטיעוני שני הצדדים עולה תמונה עובדתית ממנה אני למדה כי חלק מהתובעים פנו לנתבעות, בדרישה לתיקון ליקויי הסדיקה.

יש לזכור כי הדירות נמסרו לתובעים בשנת 2006 לערך, והתביעות הוגשו רק בשנים 2011-2012.

גם התיקונים אשר בוצעו לפי השיטה הסקנדינבית בדירות האחרות, שאינן דירות התובעים, נעשו רק בשנת 2010-2011 לערך, דהיינו זמן רב לאחר המסירה של החזקה בדירות לידי הדיירים, כאשר לא ברור מהו פרק הזמן במסגרתו התגוררו התובעים בדירות כאשר כבר קיים בהן אותו ליקוי.

מאידך, מקום בו הוצע לדיירים אחרים בבניין כי יבוצעו תיקוני סדיקה באמצעות השיטה הסקנדינבית עוד קודם הגשת התביעה, הדעת נותנת כי הצעה דומה גם הונחה לפתחם של התובעים.

מטענות התובעים בכתבי התביעה והסיכומים, ככל שהם מתייחסים לשיטה הסקנדינבית, עולה במפורש כי החל מנקודת זמן מסוימת, הקושי בביצוע התיקון לפי השיטה הסקנדינבית, היה טמון בכך שהתובעים סברו כי אין בביצוע התיקונים בשיטה זו כדי להוות פתרון לליקוי הסדיקה וסירבו לכך.

הנתבעות מצאו לצרף לסיכומים תכתובת אשר לכאורה נשלחה מהן אל התובעים (כולם או חלקם) או מהתובעים אליהן.

מחד, אין מדובר בתכתובת אשר צורפה לתצהירו של עד, אשר נחקר ביחס לאותן ראיות נטענות. מאידך, התובעים לא התנגדו להגשתם של מסמכים אלו.

בזהירות המתבקשת, נוכח האמור לעיל, אציין כי תכתובת זו עולה ממילא, בקנה אחד עם מסקנותיי דלעיל.

כך לדוגמא עולה מנספחים 2 ו-3 לסיכומים כי הנתבעות פנו לתובעים בהצעה לבצע את התיקונים בשיטה הסקנדינבית. עם זאת פניות אלו נעשו לראשונה רק בסוף חודש מאי 2011.

כך לדוגמא עולה מנספח 4 לסיכומי הנתבעות כי התובע מר ליאור מאיר פנה עוד בחודש מאי 2010 לתובעים.

כך לדוגמא עולה מנספח 5 לסיכומי הנתבעות כי התובע מר פסטמן פנה לנתבעות בחודש אוקטובר 2010, תוך שהוא מציין שני מקרים קודמים של תיקונים, קיומם של סדקים חוזרים, בדיקה שנערכה מספר חודשים קודם לכן על ידי מהנדסים מטעם הנתבעות, והעדר פתרון לבעיה.

כך לדוגמא עלה מנספח 6 לסיכומי הנתבעות ביחס לתובע מר לוי, כי נשלחה חוות הדעת של מר אלגן הנדסה (המומחה מטעם התובעים), וכי לטענתו של אותו תובע, לא יהא בשיטה הסקנדינבית כדי לפתור את בעיית הבטיחות הנלמדת מחוות הדעת מטעמו.

משנתתי דעתי לכל אלו באתי לכלל מסקנה כי בתחילה לא אצה לנתבעות הדרך לבצע את התיקונים הנדרשים מכוח ליקויי הסדקים בדירות, והפתרון של השיטה הסקנדינבית לא היה הפתרון הראשון אשר הונח לפתחם של הדיירים.

עם זאת, משהועלתה האפשרות של תיקון הליקויים באמצעות השיטה הסקנדינבית, אשר כאמור גם אומצה על ידי המומחה מטעם בית המשפט כדרך לתיקון אותם ליקוים, היו אלו התובעים אשר סירבו לכך.

התנהלות זו של שני הצדדים ראוי שתבוא במניין השיקולים בעת בחינת היקף הפיצוי אשר נתבע על ידי התובעים בגין נזק לא ממוני, לרבות לעניין הפקת ההנאה מהדירה, עגמת נפש וכיוצא באלו.

הנזק

תיקון הסדקים - נוכח החלטתי מיום 13.3.14, ביצעה הנתבעת את התיקונים הנוגעים בעיקר לתיקוני הסדיקה.

מחוות הדעת המשלימות עולה כי לשיטת המומחה תוקנו ליקויי הסדיקה כדבעי, תוך שהמלצת המומחה הינה לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

התובעים לא ביקשו לחקור את המומחה מטעם בית המשפט בשנית ביחס לחוות הדעת המשלימות.

משנתתי דעתי לכלל טענות הצדדים אני מוצאת לאמץ את האמור בחוות הדעת המשלימות של המומחה מטעם בית המשפט ואני מורה בזאת כי תקופת האחריות לתיקוני הסדיקה בדירות התובעים תעמוד על ארבע שנים, ביחס לכל אחת מן הדירות החל ממועד התיקון בפועל, בכל דירה ודירה.

תיקון ליקויים נוספים- חלק מהליקויים הנוספים אשר נזכרו על ידי המומחה במסגרת חוות הדעת המקוריות לא תוקנו. בנוסף, ביחס לחלק מדירות התובעים, מצא המומחה כי נותרו ליקויים נוספים, או נוצרו ליקויים חדשים עקב ביצוע עבודות תיקון ליקויי הסדיקה. פירוט ליקויים אלו נמצא במסגרת חוות הדעת המשלימות של המומחה מטעם בית המשפט.

ביחס לאלו אני מורה כי התובעים יהיו זכאים לפיצוי כספי בהתאם לשיעור הנזק אשר הוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט בחוות הדעת. כל תובע כפי הנקוב בחוות הדעת הרלוונטיות.

ירידת ערך שיורית – נוכח האמור בחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט הודיעו התובעים במסגרת הסיכומים כי הם מוותרים על טענותיהם בעניין זה כמפורט בסעיף 13. (לעניין זה ראה עמוד 11 שורות 6-8 לפרוטוקול הדיון מיום 4.3.15).

נזק אשר מקורו בפגיעה בזכות קניין – התובעים טענו כי עקב הליקויים לא יכלו לעשות בדירות מנהג בעלים, בין אם לעניין שימוש עצמי (לדוגמא על דרך של חיבור מדפים) ובין אם על דרך של יכולת להשכיר/למכור את הדירות. התובעים עתרו לפיצוי בהיקף של 50,000 ₪, לרבות על דרך של קביעת פיצוי עונשי.

אקדים ואציין כי רק במקרים חריגים, יכול וימצא מקום לפסיקתו של פיצוי עונשי. מגמת המשפט הישראלי הינה השבת המצב לקדמותו. בנוסף, בתיק זה לא מתקיימים איזה מהקריטריונים אשר נקבעו במסגרת הפסיקה לצורך פסיקתו של פיצוי עונשי.

באשר לנזק הקנייני לגופו, יש לאבחן בין שאלת יכולת הפקת ההנאה מהנכס באופן אישי, שאז יש מקום כי סוגיה זו תבוא במניין השיקולים במסגרת הנזק הלא ממוני (כפי שיידון להלן) לבין פגיעה קניינית עקב העדר היכולת להשכיר או למכור.

באשר ליכולת ההשכרה והמכר- לא מצאתי לקבל את טענות התובעים. טענות התובעים בסוגיה זו נטענו באופן תיאורטי בלבד, וכללי מאוד. לא הונח בפני מצע ראייתי ממנו ניתן היה להסיק כי אכן נגרם למי מהתובעים נזק בשל העדר יכולת להשכיר או למכור. בנוסף, לא הוצגה בפני חוות דעת ממנה ניתן היה להסיק כי המשמעות הכלכלית של אותה פגיעה קניינית, גם מקום בו הייתה מוכרת, היא בשיעור אשר נטען על ידי התובעים.

נזק לא ממוני- במסגרת אב נזק זה יש לכלול את עגמת הנפש אשר נגרמה לתובעים מכוח קיומו של הליקוי עצמו, מהלך התיקון, ופרק הזמן שנדרש עד לביצוע התיקון.

מחוות הדעת אשר הוגשו על ידי הצדדים כולם עולה כי אכן קיים היה ליקוי של סדיקה אשר בא לידי ביטוי בחלק לא מבוטל של קירות הפנים של דירות התובעים.

אין אדם רוכש דירה חדשה על מנת למצוא עצמו מספר שנים מועט לאחר מכן, כאשר קירות ביתו סדוקים.

בנוסף, היה זה המומחה אשר ציין במפורש במסגרת חוות הדעת כי הגם שאין צורך בפינוי הדירות לצורך תיקון הליקוי, מדובר בתקופה אשר תגרום לדיירים בבית לאי נוחות רבה.

נהיר כי בנסיבות אשר פורטו במסגרת חוות הדעת המקוריות של המומחה מטעם בית המשפט, לביצוע עבודות התיקון, עת שהתובעים מתגוררים בבית, יש משמעות והשפעה על יכולתם לנהל אורח חיים תקין.

אני ערה לטענות התובעים באשר לצורך בפינוי, כמו גם טענה כי חלק מהתובעים בחרו בפינוי בפועל. עם זאת, לא הוצגו בפני ראיות כלשהן לפינוי בפועל של הנכסים, וממילא כפי שציינתי במסגרת החלטתי מיום 13.3.14, מקום בו מצא המומחה מטעם בית המשפט כי לא נדרש פינוי בפועל של הדירות, יש מקום כי רכיב זה יבוא לידי ביטוי במסגרת פסיקתו של פיצוי עם סיום ההליך, כחלק מרכיב הנזק הלא ממוני ולא במסגרת רכיב נפרד של פיצוי בגין פינוי.

על אלו יש להוסיף את רכיב הנזק הלא ממוני שעניינו פרק הזמן שחלף ממועד גילוי הליקוי ועד למועד התיקון, וזאת תוך מתן הדעת לדרך התנהלות כל הצדדים כמפורט לעיל בפרק בפסק הדין העוסק במתן האפשרות לנתבעות לבצע את התיקונים.

משנתתי דעתי לכל אלו, אני מוצאת להוסיף ולחייב את הנתבעות בפיצוי בגין נזק לא ממוני בהיקף של -16,000 ₪ לכל דירה, למעט בעניינה של משפחת בבליאן, שם יועמד שיעור הנזק הלא ממוני על סך של 22,000 ₪.

נזקי דירות התובעים:

הגם כי עסקינן בהליך במסגרתו אוחד עניינם של בעלי 12 דירות שונות, מצאתי להוסיף ולהתייחס לנתוני ונזקי כל אחת מן הדירות כמפורט להלן:

דירה מס' 2 – משפחת לוי

חוות דעת מקורית מיום 25.6.13.

חוות דעת משלימה מיום 28.12.14

עלות תיקוני הסדיקה הוערכה על ידי המומחה מטעם בית המשפט במסגרת חוות הדעת המקורית בשיעור של -26,000 ₪.

משך זמן ביצוע תיקוני הסדיקה הוערך על ידי המומחה בהיקף של שבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

עלות אריזת ציוד וניקיון בסיום העבודה הוערכה במסגרת חוות הדעת המקורית של המומחה מטעם בית המשפט בשיעור של 2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 28.12.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

עוד נמצאו במסגרת חוות הדעת המקורית ליקויים כדלהלן:

תיקון מעקה אלומיניום במרפסת – 200 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

בהינתן התיקונים אשר בוצעו, העריך המומחה מטעם בית המשפט כי עלות תיקון הליקויים שטרם תוקנו הינה בהיקף של 200 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת 10% פיקוח הנדסי. סה"כ 260 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 6 – משפחת מאיר

חוות דעת מקורית מיום 25.6.13

חוות דעת משלימה מיום 28.12.14

עלות תיקון ליקויי הסדיקה הוערכה על ידי המומחה מטעם בית המשפט במסגרת חוות הדעת המקורית בהיקף של - 26,000 ₪.

משך ביצוע תיקוני הסדיקה הוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט בשבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

עלות אריזת ציוד וניקיון בסיום העבודה הוערכה במסגרת חוות הדעת המקורית של המומחה מטעם בית המשפט בשיעור של 2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 28.12.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

עם זאת מצא המומחה כי נדרשים תיקונים נוספים ותיקון נזקים אשר נגרמו ואשר שיעורם הוערך על ידי המומחה במסגרת חוות הדעת המשלימה בהיקף של 2,300 ₪.

תיקון סדיקה במסד מעקה המרפסת בסמוך לדלת הכניסה לאמבטיה – 800 ₪.

תיקון מעקה אלומיניום במרפסת -200 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

בהינתן התיקונים אשר בוצעו , העריך המומחה מטעם בית המשפט כי עלות תיקון הליקויים שטרם תוקנו הינה בהיקף של 2,300 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת 10% פיקוח הנדסי. סה"כ 2,985 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 7 – משפחת הס

חוות דעת מקורית מיום 4.7.13

חוות דעת משלימה מיום 29.9.14

תיקון סדיקה וכן תיקון תקרה בסלון ובמרפסת הוערכו על ידי המומחה במסגרת חוות הדעת המקורית בהיקף של – 26,000 ₪.

משך זמן ביצוע התיקונים הוערך על ידי המומחה במסגרת חוות הדעת המקורית בשבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

עלות אריזת ציוד וניקיון בסיום העבודה הוערכה במסגרת חוות הדעת המקורית של המומחה מטעם בית המשפט בשיעור של 2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

עם זאת, נמצא במסגרת אותה חוות דעת משלימה כי ליקויים הקשורים בכך, ואשר הוערכו על ידי המומחה בשיעור של 600 ₪, לא תוקנו.

תיקון מעקה אלומיניום – 200 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

במסגרת חוות הדעת המשלימה מצא המומחה להעריך את עלות תיקון הליקויים שנותרו בדירה בהיקף של 800 ₪ בתוספת מע"מ, וכן בתוספת 10% פיקוח הנדסי. סה"כ 1,038 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 9 משפחת בקון

חוות דעת מקורית מיום 25.6.13.

חוות דעת משלימה מיום 29.9.14

תיקון סדיקה הוערך במסגרת חוות הדעת המקורית בעלות של כ– 26,000 ₪.

משך ביצוע תיקוני הסדיקה הוערך בשבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

עלות אריזת ציוד וניקיון בסיום העבודה הוערכה במסגרת חוות הדעת המקורית של המומחה מטעם בית המשפט בשיעור של 2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14, עלה כי ליקוי זה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

הליקוי אשר נותר ללא תיקון היה מעקה אלומיניום אשר שווי תיקונו הוערך ב– 200 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

כאמור מתוך חוות הדעת המשלימה עלה כי עלות תיקון הליקויים שטרם תוקנו הוערכה על ידי המומחה בשיעור של 200 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת 10% בגין פיקוח הנדסי. סה"כ 260 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 10- משפחת אליהו

חוות דעת מקורית מיום 7.7.13

חוות דעת משלימה מיום 28.12.14

תיקון ליקויי הסדיקה הוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט במסגרת חוות הדעת המקורית בהיקף של - 26,000 ₪.

משך זמן ביצוע תיקוני הסדיקה הוערך על ידי המומחה בהיקף של שבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

עלות אריזת ציוד וניקיון בסיום העבודה הוערכה במסגרת חוות הדעת המקורית של המומחה מטעם בית המשפט בשיעור של 2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 28.12.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

בחוות הדעת המקורית ציין המומחה מטעם בית המשפט דבר קיומם של ליקויים נוספים:

תיקון מעקה אלומיניום – 200 ₪.

תיקון חיפוי אבן- 1,500 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

מתוך חוות הדעת המשלימה עלה כי עלות תיקון הליקויים שטרם תוקנו הוערכה על ידי המומחה בשיעור של 200 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת 10% בגין פיקוח הנדסי. סה"כ 260 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 12- משפחת אלדר

חוות דעת מקורית מיום 4.7.13

חוות דעת משלימה מיום 29.9.14

תיקון ליקויי הסדיקה הוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט במסגרת חוות הדעת המקורית בהיקף של - 26,000 ₪.

משך ביצוע תיקוני הסדיקה הוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט בשבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

מחוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

עם זאת, נמצא במסגרת אותה חוות דעת משלימה כי ליקויים הקשורים בכך, ואשר הוערכו על ידי המומחה בשיעור של 400 ₪, לא תוקנו.

תיקון מעקה אלומיניום – 200 ₪.

אריזת ציוד וניקיון בסיום העבודה 2,000 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

מתוך חוות הדעת המשלימה עלה כי עלות תיקון הליקויים שטרם תוקנו הוערכה על ידי המומחה בשיעור של 600 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת 10% בגין פיקוח הנדסי. סה"כ 779 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 15 – משפחת קצב

חוות דעת מקורית מיום 7.7.13

חוות דעת משלימה מיום 29.9.14

תיקון הסדקים הוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט במסגרת חוות הדעת המקורית בהיקף של – 26,000 ₪.

המומחה מטעם בית המשפט העריך במסגרת חוות הדעת המקורית כי ביצוע התיקונים יארך כשבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

הוסיף המומחה וקבע כי עלות אריזת הציוד והניקיון עם סיום העבודה הינו בהיקף של כ-2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

ליקויים נוספים אשר נמצאו על ידי המומחה בעת עריכת חוות הדעת המקורית כללו את הרכיבים הבאים:

תיקון מעקה אלומיניום – 200 ₪.

תיקון חיפוי אבן- 1,000 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

במסגרת חוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14 נמצא כי עלות תיקון הליקויים שנותרו לאחר ביצוע העבודות על ידי הנתבעות הוערכה על ידי המומחה בהיקף של 2,200 בתוספת מע"מ וכן בתוספת של 10% פיקוח הנדסי. סה"כ 2,856 ₪.

(בשולי סוגיה זו אציין כי אני ערה לעובדה כי במסגרת חוות הדעת המקורית הוערכה עלות תיקון ליקוי חיפוי האבן ב-1,000 ₪. עם זאת מקום בו בחוות הדעת המשלימה קבע המומחה סך של 2,000 ₪, לא מצאתי להתערב בממצאיו אלו).

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 18- משפחת לוי

חוות דעת מקורית מיום 4.7.13

חוות דעת משלימה מיום 29.9.14

תיקון ליקויי הסדיקה הוערך על ידי המומחה מטעם בית המשפט במסגרת חוות הדעת המקורית בהיקף של- 26,000 ₪.

הוסיף המומחה וקבע כי משך זמן ביצוע תיקוני הסדיקה מוערך בשבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

עלות אריזת ציוד וניקיון בסיום העבודה לתיקוני הסדיקה הוערכה על ידי המומחה מטעם בית המשפט בהיקף של 2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

עם זאת, נמצא במסגרת אותה חוות דעת משלימה כי ליקויים הקשורים בכך, ואשר הוערכו על ידי המומחה בשיעור של 1,000 ₪, לא תוקנו.

תיקון מעקה אלומיניום במרפסת – 200 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

במסגרת חוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14 נמצא כי עלות תיקון הליקויים שנותרו לאחר ביצוע העבודות על ידי הנתבעות הוערכה על ידי המומחה בהיקף של 1,200 בתוספת מע"מ וכן בתוספת של 10% פיקוח הנדסי. סה"כ 1,558 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 21 – משפחת ביטון

חוות דעת מקורית מיום 27.6.13

חוות דעת משלימה מיום 29.9.14

תיקון ליקויי סדיקה ונלווים הוערך על ידי המומחה במסגרת חוות הדעת המקורית– 30,000 ₪.

הוסיף המומחה וקבע כי משך זמן ביצוע תיקוני הסדיקה והליקויים האחרים הוא שבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

הוסיף המומחה מטעם בית המשפט וקבע כי אריזת ציוד וניקיון בסיום עבודת התיקונים השונים הינה בהיקף של 2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

עם זאת, נמצא במסגרת אותה חוות דעת משלימה כי ליקויים הקשורים בכך, ואשר הוערכו על ידי המומחה בשיעור של 400 ₪, לא תוקנו.

בנוסף, נמצאו כבר במסגרת חוות הדעת המקורית ליקויים נוספים כדלהלן :

תיקון מעקה אלומיניום – 200 ₪.

תיקון חיפוי אבן- 2,000 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

במסגרת חוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14 נמצא כי עלות תיקון הליקויים שנותרו לאחר ביצוע העבודות על ידי הנתבעות הוערכה על ידי המומחה בהיקף של 2,600 בתוספת מע"מ, וכן בתוספת 10% פיקוח הנדסי. סה"כ 3,375 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 25- ברוך בביליאן

חוות דעת מקורית מיום 7.7.13

חוות דעת משלימה מיום 29.9.14.

בדירה זו, בניגוד ליתר הדירות נשוא התביעה נמצא כי ביחס לקיר מוגדר, לא ניתן יהיה להסתפק בביצוע התיקון בשיטה הסקנדינבית, אלא כי יש לבצע פירוק של הקירות הרלוונטיים, ביצוע של עבודות חשמל, התקנת דלת וטיח, כמו גם שחזור סינרי גבס.

תיקון הסדיקה כמו גם פירוק הקיר ובנייתו מחדש במקומות אשר פורטו הוערכו על ידי המומחה מטעם בית המשפט במסגרת חוות הדעת המקורית בהיקף של– 39,000 ₪.

הוסיף המומחה וקבע כי משך זמן ביצוע התיקונים הינו תשעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

הוסיף המומחה וקבע כי עלות אריזת ציוד וניקיון בסיום העבודה הינה בהיקף של 2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

עם זאת, נמצאו ליקויים ניכרים באנכיות הקירות ביחס לאותם מקומות בהם מצא המומחה להורות על פירוק והרכבה של קירות. עלות תיקון ליקויים אלו הוערכה על ידי המומחה בהיקף של 5,000 ₪.

בנוסף, מצא המומחה כי בעת ביצוע התיקונים נגרמה פגיעה לאריחים, דלתות, ושריטות באמבטיה, כאשר עלות תיקונים של אלו הוערכה בהיקף של 3,600 ₪.

כבר במסגרת חוות הדעת המקורית נמצאו על ידי המומחה מטעם בית המשפט הליקויים הנוספים כדלהלן:

תיקון מעקה אלומיניום – 200 ₪.

תיקון חיפוי אבן- 1,200 ₪.

טיפול בעובש- 900 ₪

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

במסגרת חוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14 נמצא כי עלות תיקון הליקויים שנותרו לאחר ביצוע העבודות על ידי הנתבעות הוערכה על ידי המומחה בהיקף של 10,900 בתוספת מע"מ, וכן בתוספת 10% פיקוח הנדסי. סה"כ 14,148 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 22,000 ₪.

דירה מס' 27 משפחת פסטמן

חוות דעת מקורית מיום 25.6.13.

חוות דעת משלימה מיום 29.9.14

עלות תיקון ליקויי סדיקה, לרבות תיקון תקרת הסלון, הוערכה במסגרת חוות הדעת המקורית בהיקף של – 17,100 ₪

משך ביצוע התיקונים הוערך במסגרת חוות הדעת המקורית בשישה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

מחוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14, עלה כי ליקוי זה תוקן כדבעי, וכי מוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

במסגרת חוות הדעת המקורית הוסיף המומחה והתייחס לליקויים נוספים כדלהלן:

תיקון מעקה אלומיניום – 200 ₪.

תיקון חיפוי אבן – 6,500 ₪.

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

במסגרת חוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14 נמצא כי עלות תיקון הליקויים שנותרו לאחר ביצוע העבודות על ידי הנתבעות הוערכה על ידי המומחה בהיקף של 6,700 בתוספת מע"מ, וכן בתוספת 10% בגין פיקוח הנדסי. סה"כ 8,697 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

דירה מס' 28 – משפחת מיטלמן

חוות דעת מקורית מיום 4.7.13

חוות דעת משלימה מיום 29.9.14

תיקון סדיקה וכן תיקון תקרה בסלון ובמרפסת הוערכו על ידי המומחה במסגרת חוות הדעת המקורית ב – 26,000 ₪.

הוסיף המומחה וקבע במסגרת חוות הדעת המקורית כי משך זמן ביצוע תיקוני הסדיקה הוא כשבעה ימים בהם תגרם אי נוחות רבה לשוהים בדירה, אולם היא ראויה למגורים.

לטענת המומחה עלות אריזת ציוד וניקיון בסיום עבודות תיקון הליקויים הוערכה ב- 2,000 ₪.

מחוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14, עלה כי ליקוי הסדיקה תוקן כדבעי, והוצע לקבוע תקופת אחריות של כ- 3-4 שנים אשר בהן תהיה הנתבעת אחראית לסדיקה, במידה ותחזור.

עם זאת נמצא כי ליקויים הקשורים בליקויי הסדיקה, בהיקף של 1,000 ₪ ובתוספת מע"מ, לא תוקנו.

במסגרת חוות הדעת המקורית הוסיף המומחה מטעם בית המשפט והתייחס לליקויים נוספים כדלהלן:

תיקון מעקה אלומיניום – 200 ₪.

תיקון חיפוי אבן- 1,000 ₪.

תיקוני סדיקה וטיח- 700 ₪.

תיקון קופינג 250 ₪.

רטיבות תקרת חדר רחצה- 1,500 ₪.

רטיבות ויטרינה- 1,700 ₪

פיקוח הנדסי 10%.

המחירים הוערכו במסגרת חוות הדעת המקורית על פי מדד חודש מאי 2013 ולא כללו מע"מ.

במסגרת חוות הדעת המשלימה מיום 29.9.14 מצא המומחה כי עלות תיקון הליקויים אשר לא תוקנו הינם בהיקף של 6,350 ₪ בתוספת מע"מ ובתוספת 10% בגין פיקוח הנדסי. סה"כ 8,242 ₪.

לשיעור הפיצוי בגין הליקויים שנותרו, יש להוסיף את הפיצוי בגין נזק לא ממוני אשר הוערך על ידי בשיעור של 16,000 ₪.

סוף דבר

הנתבעות ישלמו לתובעים את סכומי הפיצוי כמפורט ביחס לכל דירה לעיל וזאת בתוך 30 יום מהיום.

רכיבי הפיצוי המתייחסים לעלות תיקון ליקויים שנותרו בדירות, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מממד חודש מאי 2013 ועד התשלום בפועל.

הפיצוי בגין נזק לא ממוני, יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

מקום בו נמצא כי עומדת לתובעים הזכות להיפרע מהנתבעות בגין נזקיהם, כמפורט לעיל, יש גם להוסיף ולבחון מהו גובה הסכום אותו יש לפסוק לתובעים בגין הוצאות ניהול של ההליך.

בעניין זה נתתי דעתי לסיכומי הצדדים, לכלל הסוגיות אשר נזכרו בפסק הדין דלעיל, לרבות התנהלות הצדדים והעובדה כי מדובר בבניין אשר נמצאו בקירותיו ליקויים רבים אשר חייבו ביצוע עבודות תיקון בהיקף כספי לא מבוטל.

איני יכולה להתעלם מן העובדה כי כתבי התביעה הוגשו תוך שהתובעים עותרים, כל אחד מהם, לפיצוי בהיקף של כ- 120,000 ₪ כאשר הסכומים אשר נפסקו במסגרת פסק דין זה (גם אם אתן דעתי לעלות תיקון ליקויי הסדיקה), קטנים במידה ניכרת.

בנוסף, הפער בין חוות הדעת אשר הוגשו על ידי התובעים לבין חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט- אינו מבוטל.

משנתתי דעתי לכלל השיקולים הצריכים לעניין אני מורה כי הנתבעות יוסיפו ויישאו בהוצאות ההליך, ביחס לכל אחת מדירות התובעים בשיעור של 4,000 ₪ לכל דירה. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

המזכירות תתבקש להמציא את העתק פסק הדין לצדדים באמצעות הדואר

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ' תמוז תשע"ה, 07 יולי 2015, בהעדר הצדדים.