לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנק ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל דיוני מהותי בהעדר התייצבות. אולם התובע טען כי הדבר נבע מהמצאת התביעה לכתובתו הישנה ולא לכתובתו העדכנית. נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. התרשמתי כי למבקש טענות הגנה הראויות לברור במסגרת המשפט עצמו. מובהר כי יש 30 נמנים ממועד המצאת פסק הדין לנתבע.

מכל האמור, אני קובעת כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין המבקש בכפוף לתשלום ההוצאות שנפסקו במהלך הדיון – בסך של 300 ₪ וזאת עד ליום 19.5.13. לא יופקד הסכום במועד, יעמוד פסק הדין בעינו. יופקד הסכום במועד, יבוטל פסק הדין והמזכירות תקבע מועד לדיון. המזכירות תעדכן את הצדדים.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ג, 29 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.