<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה: עו"ד גלעד תלמי

הנאשמת: בעצמה

ב"כ הנאשמת: עו"ד מיטל יצחקי

פרוטוקול

1. בהכרעת דין שניתנה על ידי בתאריך 24.6.12 הורשעה הנאשמת בעבירה של תקיפת בן זוג שגרמה חבלה של ממש ובעבירת איומים.

המדובר בכך שנאשמת נטלה לידה כוס זכוכית והכתה באמצעותה בראשו של המתלונן (בן זוגה) וכן היכתה אותו באמצעות מקל עד שהמקל נשבר. בהמשך שרטה את המתלונן בגבו ובידיו ונשכה אותו בידו השמאלית וכן הכתה אותו באמצעות חגורה, הכתה אותו באמצעות מטאטא וזרקה לעברו מאוורר שנשבר.

כתוצאה ממעשי התקיפה נגרמו למתלונן נפיחות בראשו, סימן אדום בצווארו, סימני שריטה בגבו וסימן נשיכה בידו השמאלית.

באשר לעבירת האיומים, המדובר בכך שהנאשמת איימה להרוג אותו ואת כל בני משפחתו ולא תיתן לו לחיות בבית וכי "תפוצץ אותו".

2. ב"כ המאשימה, בטיעוניו לעונש, מאשר כי אכן לנאשמת אין עבר פלילי אך המדוברבנסיבות חמורות של תקיפה נמשכת לאורך זמן. כן הוא מוסיף שהגם שמדובר בעבירה משנת 2006, הרי הנאשמת בחרה לכפור ולנהל תיק הוכחות וגם לכך יש משקל.

ב"כ המאשימה גם מפנה בתסקיר שירות המבחן על פיו הנאשמת לא מפנימה את חומרת התנהגותה תוך שהיא רואה עצמה באופן חיובי ודוחה את העובדה שהיא הגורם הפוגע תוך השלכת האחריות על המתלונן.

שירות המבחן אכן ממליץ על ענישה הצופה פני עתיד אך לאור חומרת מעשי הנאשמת, מבקש ב"כ המאשימה שלא לקבל את המלצת שירות המבחן ולהטיל עונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלונן.

3. ב"כ הנאשם בטיעוניה לעונש, מדגישה כי לנאשמת אין עבר פלילי וכי מדובר בעבירה משנת 2006.

לדבריה, הגם שאין להקל ראש במעשיה, הרי עצם ההרשעה גרם לה לזעזוע וטראומה.

המדובר באירוע חד פעמי, מאז ביצוע העבירה לא נרשמו כל תיקים נוספים לחובתה והיא סבתא לנכדים.

כיום בני הזוג גרושים וקיים ביניהם מרחק גאוגרפי ובסופו של דבר מתבקש בימ"ש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

4. אכן אין להכביר מילים על חומרת העבירות בהן הורשעה הנאשמת כאשר מדובר בעבירות תקיפה שנמשכה פרק זמן ארוך ובהמשך אף איימה הנאשמת על בן זוגה.

ע"פ התסקיר עולה שבעבר טופלה הנאשמת ע"י מחלקת הרווחה של עיריית חדרה על רקע בעיות אישיות.

נסיבות חייה אכן היו לא קלות ועל פיהן התחתנה בגיל 15 אך השלימה את השכלתה ואף עבדה באופן מסודר ומעבידה הביעה שביעות רצון מעבודתה. כיום בני הזוג גרושים וניתק כל קשר ממשי ביניהם וכל אחד מבני הזוג פנה לדרכו.

באשר להשתלבות בקשר טיפולי הביעה הנאשמת הסכמתה לכך אך אינה מזהה את דרכיה בשינוי או שיפור התנהלותה בקשר עם ילדיה ובשלב הזה אינה מעוניינת להשתלב בקשר טיפולי. לאור האמור לעיל נמנע שירות המבחן מכל המלצה באשר לקשר טיפולי.

בסופו של דבר, מציין שירות המבחן שלהערכתם עצם הרשעה בדין וקיום ההליך המשפטי מהווים עבורה גורם מרתיע ומעורר זעזוע והדבר הבהיר לה את גבולות החוק. בהתחשב בעובדה שמדובר בהליך פלילי ראשון המתנהל נגדה וכי המדובר בעבירה משנת 2006 ומאז לא נפתחו נגדה כל תיקים נוספים ממליץ שירות המבחן על ענישה הצופה פני עתיד.

5. לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, כאשר מחד מדובר בעבירות שאין להקל בהן ראש ומאידך המדובר בעבירה שבוצעה בשנת 2006 ומאז לא נפתחו נגדה כל תיקים נוספים וכי אין לה כל הרשעות קודמות, סבור אני שיש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמת את העונשים כדלקמן:

א. מאסר על תנאי לתקופה של 5 חודשים והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור במשך שנתיים מהיום עבירות בהן הורשע ותורשע בהם בין בתקופת התנאי ובין לאחריו.

ב. תשלום קנס בשיעור 1000 ש"ח או 10 ימי מאסר תחתיו.

הקנס ישולם ב - 4 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים של 250 ש"ח, החל מיום 15.4.13 ובכל 15 לחודש שלאחריו.

ג. אני מחייב את הנאשמת לחתום על התחייבות כספית בסך 2,500 ש"ח, להימנע, תוך שנתיים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים בהם הורשעה. באם תסרב לחתום על ההתחייבות - תיאסר ל - 3 ימים או עד שיחתום לפי המוקדם.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ט"ז אדר תשע"ג, 26/02/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי תמי גיבלי