ת"פ 37931-03-12 מדינת ישראל נ' גלזברג

בפני כב' השופטת איילת השחר ביטון פרלה

העתק החלטת בית משפט מיום 29 נובמבר 2020

עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבות, המאשימה והמרכז לגביית קנסות ולא מצאתי להיעתר לבקשה.
הבקשה לפרוס הקנס בסך 1,000 ש"ח שנגזר על הנאשם ביום 24.4.13 הוגשה ביום 31.8.20; הבקשה הוגשה על רקע חתימתי ביום 15.3.20 על פקודת מאסר חלף הקנס, בהתאם לאמור בגזר הדין ולמרות שניתנה למבקש קודם לכן אזהרה כמתחייב מהלכת גוסקוב.

אעיר כי מצבו הכלכלי של המבקש, כמפורט בבקשה היה ידוע למותב שדן את המבקש, כפי שניתן ללמוד מטיעוני בא כוחו מיום ולפני מתן גזר הדין.

אומנם לפי הפסיקה ניתן עקרונית לקבל את הגישה שבית המשפט הפלילי מוסמך להידרש לפריסת תשלומי החוב אחרי שקם מכסאו וגזר את הדין, אך אין זאת הדרך הרצויה (ראו ע"פ 4919/14 אזולאי נגד מדינת ישראל (6.3.17), פסקה 21).
ועדיין, דרך המלך היא פנייה למרכז לגביית קנסות לדחיית החוב או פריסתו בהתאם לסעיף 5ב(א) לחוק המרכז לגביית קנסות (ע"פ 6162/11 דיאב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 6.10.11) וכן פסקה 20 בעניין אזולאי). המבקש, כפי שעולה מתגובת המרכז לא פנה בבקשה כלשהי על אף פניות והליכים שננקטו נגדו.

סוף דבר ולפנים משורת הדין, לאור תכליתו המרכזית של קנס שהוא ישולם ולא שהנאשם ירצה מאסר בשל אי יכולתו לשלם את הקנס, אותיר עיכוב ביצוע פקודת המאסר למשך 30 ימים שבהם יתאפשר למבקש לפנות בבקשה לפריסה מחודשת של הקנס וביטול תוספת פיגורים למרכז לגביית קנסות. בחלוף 30 ימים מעת מסירת החלטה זו למבקש ובאם לא תוגש בקשה מצדו כאמור, יפקע עיכוב הביצוע ופקודת המאסר תחודש.

המזכירות מתבקשת להמציא ההחלטה למרכז לגביית קנסות.