1. לפניי תביעה כספית על סך 2,488 ₪, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 26.06.2010, בין כלי רכב, מ"ר 79-433-63 (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 64-868-60 (להלן: "רכב הנתבעים") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא לעניין נסיבות התרחשותה.

3. נערכה לפניי ישיבה מקדמית שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגים המעורבים בתאונה.

4. בתום הדיון בתביעה, ולאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הגיעו ב"כ הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל במלואה.

חרף העובדה שהצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי לנכון ליתן הנמקה קצרה לביסוס מסקנתי, כפי האמור להלן:

5.1. אני מעדיף את גרסתו של נהג רכב התובעת, שהייתה קוהרנטית מאוד, התיישבה עם מוקדי הנזק ועם היגיון קרות התאונה והייתה מהימנה ביותר עליי, על פני גרסתו של נהג רכב הנתבעים, שהייתה מהוססת ובלתי מהימנה.

5.2. שוכנעתי כי התאונה ארעה בנסיבות שתוארו על ידי נהג רכב התובעת, כאשר רכב הנתבעים נסע אחורנית במתחם חנייה תת קרקעי לאחר שהתברר לו כי ניצב מחסום בכיוון נסיעתו, כל זאת מבלי להבחין ברכב התובעת העומד מאחוריו.

5.3. היה על נהג רכב הנתבעים לבצע את הנסיעה אחורנית בזהירות המתחייבת ממקום צפוף כגון חניון תת קרקעי, ולבחון את מצב הרכבים מאחוריו , ולבצע את הנסיעה לאחור רק אם הכביש פנוי.

5.4. לא מצאתי להטיל על נהג רכב התובעת רשלנות תורמת לקרות התאונה, מאחר ששוכנעתי כי הוא נקט בכל הפעולות הדרושות למניעת התאונה, בנסיבות שנוצרו (ובכלל זה הקרבה לרכב הנתבעים במרחק של רכב אחד מולו) כגון צפירה, אך בכל זאת נהג רכב הנתבעים שלא שעה לצפירות, המשיך בנסיעה לאחור והתנגש ברכב התובעת.

לפיכך, אני מקבל את התביעה במלואה.

6. הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סכום התביעה, בסך של 2,488 ₪, בתוספת אגרת בית המשפט ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,400 ₪.

6.3. שכר העד כפי שנפסק במהלך הדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ה, 17 יוני 2015, בהעדר הצדדים.