<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד טל בסון

הנאשמת

פרוטוקול

עת/1, רס"ל רחל אלישע לאחר שהוזהרה והתחייבה כדין:

חקירה ראשית:

ש.ת. אני משרתת במשטרה מזה כשנתיים בתפקיד סיירת תנועה.

ש.ת. הדוח שמוצג לי מוכר לי, אני ערכתי אותו.

ש.ת. מקריאה.

הדוח מוגש ומסומן ת/1

ש. למה עמדת שם.

ת. לאכיפה של העבירה הספציפית הזו.

ש.ת. עמדתי סטטי ולא בתוך ניידת.

ש. מה המרחק מהמקום בו עמדת עד למקום בו הבחנת ברכב הנאשמת.

ת. כ-50 מטר בערך.

ש. מהמקום שאת נמצאת את רואה אותה עוד בטרם הנסיעה הרצופה לפני התמרור.

ת. כן, אני עומדת איפה שהעץ ורואים קו עצירה ולפני זה רואים את הרכבים אם הם עוצרים או לא ואם הם באים בנסיעה רצופה.

ש. אז ממקום עמידתך את מבחינה ברכב הנאשמת מגיע לכיוון קו העצירה.

ת. כן.

ש. את זוכרת אם היו רכבים לפניה או מאחוריה.

ת. לא זוכרת.

ש. מה יש לך לומר ביחס לתשובת הנאשמת שהיא עצרה.

ת. היא לא עצרה, אני ראיתי אותה, הרבה אנשים אומרים לי שהם עצרו והם לא עצרו.

ש. הנאשמת בכפירתה בביהמ"ש מסרה כי מהמקום בו עמדת לא יכולת לראות אותה.

ת. אין דבר כזה, אי אפשר לאכוף במקום בו לא רואים את קו העצירה וכמובן את התמרור, צריך לבדוק קודם שהתמרור תקין ואם יש קו עצירה אז צריך לראות אותו כדי לראות אם הנהג ממשיך בנסיעה רצופה.

ש. ואת הפעולות האלו עשית בטרם האכיפה.

ת. כן.

ש.ת. אני מציירת תרשים של המקום.

התרשים מוגש ומסומן ת/2

ב"כ המאשימה:

אין לי שאלות נוספות.

חקירה נגדית:

ש. את טוענת שעמדת במפרץ האוטובוס.

ת. את מקום עמידתי אני מסמנת באיקס בצבע אדום על התרשים ת/2.

ש. אני מציגה בפנייך תמונות שצילמתי במקום כיומיים לאחר האירוע, האם את מאשרת זה המקום.

ת. התמונה שאת מציגה לי אכן היא תמונה של מקום האירוע אך אני עמדתי במקום קצת יותר קרוב כך שיכולתי לראות את התמרור ואת קו העצירה וזאת בסמוך לעמוד התאורה והעץ שרואים בתמונה, מאחורי הרכב הלבן.

ש. האם נכון שבאותו היום היתה איתך שוטרת בדרג מעלייך ועוד שוטר נוסף.

ת. לא זוכרת, סביר להניח שבאותו יום הייתי עם בת זוג או בן זוג אבל לא רשמתי, בד"כ אנו אוכפים בזוגות.

ש. האם את מודעת לכך שצוותים אחרים שמגיעים לאזור הם עומדים קרוב ממש לתמרור העצור בניגוד למה שהיה ביום שעצרת אותי.

ת. כל אחד עם האכיפה שלו.

ש. אני מציגה בפנייך תמונה בה רואים שוטר עם אפוד זוהר עומד ממש סמוך לקו העצירה וזאת בניגוד לאכיפה שבוצעה על ידך בה את עמדת במקום מרוחק יותר ומשם לא יכולת להבחין בי עוצרת בקו העצירה.

ת. אין סיכוי שאני אעמוד ליד התמרור כי אח"כ נהגים יראו אותי ואז מה עשינו בזה?

ש.ת. אינני זוכרת מעבר לרשום בדוח.

ש. באותו יום היתה בחורה מפקדת עם שיער יחסית קצר, חסונה, והיא עמדה ליד הניידת והיתה עוד שוטרת שהיתה בדרג קרוב לשלך, לאחר שאת עצרת אותי הבחורה שעבדה איתך עצרה בחורה שהיתה מאד נסערת והיתה המון המולה במקום.

ת. לא זוכרת.

ש. אני נשארתי ברכב ואת רשמת את הדוח.

ת. אני לא זוכרת את האירוע.

ש. אני טוענת שלא עמדת במקום בו את טוענת שעמדת, עמדו עוד מכוניות לפניי ואני עמדתי במקום המרוחק ביותר, אני עצרתי והתחלתי בפניה ואת עצרת אותי כאשר את היית מבחינה פיזית במקום המרוחק ביותר מבין 3 השוטרים ואני טוענת שאת עמדת במפרץ האוטובוס אך במקום המרוחק ביותר.

ת. אני ראיתי את העבירה ואני יכולה לעצור אותך איפה שאני מעמידה את הניידת, יש הבדל בין לשמור קשר עין עד שאני עוצרת אותך לבין איפה שאני רואה את העבירה.

ש. אם את טוענת שעמדת איפה שעמדת היית צריכה לרוץ בזמן שאני נוסעת עם הרכב.

ת. רק לצורך ההמחשה בלבד.

חקירה חוזרת:

אין.

ב"כ המאשימה: אלו עדיי.

הנאשמת לאחר שהוזהרה כדין:

חקירה ראשית:

ש.ת. אני לומדת באוניברסיטה ונוסעת בכביש הזה לעיתים קרובות ואני מודעת לכך שיש שם צוותים של משטרה שאוכפים את העבירה במקום הזה ולכן אני מקפידה לעצור. אני נסעתי ברכבי והגעתי מהכביש העוקף את האוניברסיטה, עצרתי בתמרור העצור כשהגעתי לצומת ועשיתי זאת כחוק, יש שם מצפה ואני עוצרת שם תמיד. גם חלפו מכוניות בכביש, לאחר שביצעתי את הפניה שמאלה מרחוק שמתי לב לשוטרת שסימנה לי לעצור בצד הכביש, לטענתי השוטרת עמדה רחוק מהצומת ולא איפה שהיא טענה. לפני היו עוד 2,3 מכוניות שעצרו במפרץ האוטובוס והשוטרת ביקשה ממני לחנות במקום המרוחק ביותר מהצומת עצמה. אציין כי לפני שפניתי שמאלה עצרתי עצירה מלאה, התקדמתי ועצרתי עצירה נוספת לאחר שראיתי שמכוניות חולפות לפני ובאות מצד ימין שלי ורק לאחר מכן פניתי שמאלה. כשהשוטרת עצרה אותי היא טענה שלא עצרתי בתמרור. ביקשתי מהשוטרת לכתוב בדוח שעצרתי מאחר ואני מבקשת לערער ולהגיע לבימ"ש כי ידעתי מיד וללא ספק שלא עברתי על שום חוק. יכול להיות שהיא התבלבלה ובמקום היתה הרבה המולה כי נעצרו סטודנטים.

חקירה נגדית:

ש.ת. הייתי לבד ברכב.

ש.ת. נסעתי מהמעונות של הר הצופים לאוניברסיטה.

ש. היית אמורה להגיע לשיעור.

ת. לא, אני גם עובדת באוניברסיטה, באותו היום היתה לי גם עבודה וגם לימודים.

ש.ת. יש לי כניסה וחניה באוניברסיטה והתכוונתי להכנס לחניה משער בצלאל.

ש.ת. לא מיהרתי באותו היום.

ש. מתי הבחנת בשוטרת לראשונה.

ת. מיד לאחר שעשיתי את הפניה שמאלה, ראיתי אותה ממרחק.

ש.ת. הבחנתי בשוטרת לראשונה מיד עם הפניה.

ש.ת. בשוטרים הנוספים שלטענתי היו במקום הבחנתי באותו הזמן.

ש. אז כשהבחנת באנשי המשטרה זה אחרי קו העצירה אחרי שסיימת לבצע את הפניה.

ת. כן וזאת משום שלא ניתן לא מהצד שלי ולא מאיפה שהם עמדו לראות אחד את השני.

ש. היית מרוכזת ברכבים שהיו אמורים להגיע מימינך.

ת. כן.

ש. השוטרת עמדה במקום למטרת אכיפה, אז איך ייתכן שאם עמדה שם למטרה זו היא תעמוד במקם בו היא לא יכולה לראות את העבירה לשמה היא עומדת שם.

ת. לטענתי היא עדיין עמדה במקום בו היא לא יכלה לראות עצירה מלאה שלי בתמרור עצמו, כנראה היא עמדה במקום בו היא טוענת שהיא עמדה לפני שעצרו שם השוטרים האחרים 2 מכוניות לפני.

ש.ת. אין לי היכרות קודמת עם השוטרת.

ש. את טוענת שנעצרת והתקדמת מעט ועצרת שוב, העצירה המלאה הראשונה לה את טוענת היתה לפני קו העצירה, על קו העצירה או אחרי קו העצירה.

ת. לפני קו העצירה שהוא ברור מאד.

ש. איפה היתה העצירה הנוספת שלך.

ת. קצת אחרי כדי לפתוח את שדה הראיה וגם זו היתה עצירה מלאה.

ש. למה לא טענת את זה במקום שעצרת פעם והתקדמת ועצרת שוב.

ת. טענתי את זה גם במקום.

ש. גם כשהשוטרת העידה וגם עכשיו לא אמרת עד כה את הגרסה הזו.

ת. ציינתי את זה בעדות שלי, אני לא התכוננתי לכך שאני צריכה לתחקר את השוטרת, אין לי ניסיון וזו פעם ראשונה שאני נדרשת להגן על עצמי בבימ"ש ואין לי מושג, שמרתי את כל הנתונים שלי לכשאני יעיד.

הנאשמת: אלו עדיי.

סיכומים:

ב"כ המאשימה:

השוטרת רחלי אלישע אשר אכפה את העבירה המיוחסת לנאשמת של אי ציות לתמרור 302 שזה תמרור עצור, השוטרת העידה כי עמדה במקום אשר סומן על גבי תרשים שהוגש לביהמ"ש וסומן ת/2 כאשר העידה כי הבחינה בבירור ממקום עמידתה במקום ביצוע העבירה בו קיים קו עצירה ותמרור ברור ובולט לעין אשר נבדק על ידה בטרם האכיפה. השוטרת העידה כי ממקום עמידתה הבחינה ברכב הנאשמת עוד בטרם הגיעה לקו העצירה כשהיא נוסעת בנסיעה רצופה, עוברת את קו העצירה והתמרור תוך שהיא פונה שמאלה ולא עוצרת או מאטה במקום. השוטרת אף מסרה כי שמרה על קשר עין מלא מהרגע בו הבחינה ברכב הנאשמת ועד לעצירתה. הנאשמת מצידה כופרת במיוחס לה, לטענתה השוטרת עמדה במקום בו לא יכלה להבחין ברכבה בסמוך לתמרור או לקו העצירה, ולטענתה עצרה בתמרור כחוק. לא ברור מגרסתה ולא הועלה ספק באשר לאמינות השוטרת מה לה להעיד עדות שאינה נכונה כאשר היא מעידה באזהרה בביהמ"ש כנגד הנאשמת, אין היכרות מוקדמת בין הנאשמת והשוטרת ולא יעלה על הדעת כי שוטר שעומד במקום למטרת אכיפה יאכוף את העבירה במקום בו הוא אינו יכול לראות את העבירה. ביהמ"ש התרשם מעדות השוטרת ובשלב זה אנו מצויים במצב בו בפני ביהמ"ש עומדת גרסת השוטרת אל מול גרסת הנאשמת, כאשר לא התעורר ספק באשר לאמינות השוטרת, מה גם שבתגובתה הספונטנית של הנאשמת לעבירה לא ציינה את שטענה בחקירתה הראשית כי עצרה לפני קו העצירה, התקדמה ועצרה שוב לאחריו. כל שהשיבה הוא שעצרה ושהיא מבקשת לערער על כך בביהמ"ש. לאור כל האמור המאשימה תבקש להעדיף את גרסת השוטרת על פני גרסת הנאשמת ולהרשיעה בעבירה המיוחסת לה.

הנאשמת:

אני מבקשת לזכות אותי מהעבירה המיוחסת לי. כפי שטענתי אני עצרתי בתמרור העצור כחוק כמו שאני תמיד עושה לפני קו העצירה, כדי לפתוח את שדה הראיה התקדמתי קצת ועשיתי שוב עצירה מלאה. בניגוד לטענת השוטרת היא עמדה במקום מרוחק יותר ממה שהיא טוענת ועל מנת שאני אחנה את הרכב שלי במקום בו היא רצתה שאני אחנה היא נאלצה לעמוד במקום מרוחק בו לא ניתן לראות עצירה מלאה של הרכב שלי וזאת בוודאות ובדקתי זאת, עמדתי איפה שהיא עמדה בצומת באופן רגלי והסתכלתי אם ניתן לראות עצירה מלאה של רכבים שעצרו ולא ניתן לראות משם. הגשתי תמונות לביהמ"ש כדי להוכיח זאת. אציין כי בתור סטודנטית שנה חמישית באוניברסיטה אני מודעת לכך שלעיתים תכופות יש שם צוותים של משטרה ואני עירנית מן הרגיל ואני תמיד שומרת על החוק, העבר שלי נקי לחלוטין. באותו היום כשהשוטרת עצרה אותי אני שמרתי על קור רוח וביקשתי ממנה שתרשום שאני רוצה לערער על הדוח ולגשת עם זה לביהמ"ש כי אני בטוחה בצדקתי. היה לי חשוב להגיע לכאן ואני רואה בזאת זכות וגם חובה להגן על הזכויות שלי, מדובר בדוח של 250 ₪. לאור האמור לעיל אבקש לזכות אותי מהעבירה המיוחסת לי.

<#3#>

הכרעת דין

כנגד הנאשמת נמסרה הודעת תשלום קנס בסך של 250 ₪ בגין עבירה של אי ציות לתמרור 302, בכך שלא עצרה את רכבה לפני קו העצירה בניגוד לתקנה 22(א) ו-64(ד) לתקנות התעבורה.

הטענה העובדתית היא כי ביום 5.1.12 בשעה 09:09 נסעה הנאשמת ברכב פרטי בצומת הרח' מרטין בובר - בנימין מזר בירושלים והיא פנתה שמאלה בצומת תוך אי ציות לתמרור עצור המוצב בכיוון נסיעתה.

הנאשמת כפרה במיוחס לה והתיק נקבע להוכחות.

בדיון ההוכחות העידה השוטרת אלישע רחל (להלן: השוטרת) אשר ערכה את הדוח ומסרה אותו לנאשמת. עפ"י עדותה היא הבחינה בנאשמת מגיעה לצומת ופונה שמאלה בנסיעה רצופה ללא שעצרה לפני קו העצירה עפ"י הוראת התמרור.

לטענת הנאשמת היא עצרה בקו העצירה כחוק, ועל מנת לפתוח את שדה הראיה שלה היא התקדמה מעט קדימה, נתנה זכות קדימה לרכבים הנוסעים בצומת ורק לאחר מכן החלה בפניה שמאלה ואז נעצרה ע"י השוטרת. לטענת הנאשמת מהמקום בו עמדה השוטרת לא ניתן להבחין ברכבים המגיעים בכיוון נסיעתה עוצרים בקו העצירה וגם לא ניתן להבחין בתמרור. לראיה הגישה הנאשמת תמונות ותצלומים ממקום האירוע, לטענתה התמונות צולמו מהמקום שבו עמדה השוטרת ואכן ממקום זה לא ניתן להבחין בקו העצירה ובתמרור.

לאחר ששמעתי את הצדדים ובחנתי את הראיות שלפני, הנאשמת עוררה בליבי ספק ביחס לעבירה המיוחסת לה שמן הראוי כי היא תהנה ממנו.

לא מן הנמנע כי הנאשמת אכן עצרה כחוק בפעם הראשונה, התקדמה מעט על מנת לפתוח את שדה הראיה ובמהלך פנייתה שמאלה לאחר מכן היא נצפתה ע"י השוטרת נוסעת בנסיעה רצופה. במצב דברים זה השוטרת סברה לטעמי כי נסיעתה הרצופה לאחר העצירה הראשונה היתה למעשה נסיעה רצופה מלכתחילה מבלי שתיתן הנאשמת את הציות הנדרש לתמרור הנציב בדרך בכיוון נסיעתה. כמו כן, מן התמונות שהגישה הנאשמת אכן קשה לראות את קו העצירה ואת התמרור במקום שבו עמדה השוטרת.

לאור האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום וזאת מחמת הספק.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"ג, 21/10/2012 במעמד הנוכחים.