החלטה

1. ביום 28.9.2022 הגיש המבקש בתיק זה ובתיקים נוספים, בקשה לחישוב פסילה. לאחר שהוריתי על קשירת התיקים (בהם טרם ניתנה החלטה בבקשה גופה) לתיק זה, וצורף אישור סטאטוס, בחנתי הבקשה ותגובת המאשימה.
2. בסופו של דבר החלטתי להיעתר כמבוקש. עיקר הנימוק להחלטתי עסק בנסיבותיו המיוחדות של המקרה ובפרט השתלבותו של המבקש בהליך שיקומי ארוך ומוצלח בבית המשפט הקהילתי והחשש שמא דחיית הבקשה, תביא עמה רגרסיה בדרך השיקומית שגמע, כמו גם גילם המאוחר מאוד של גזרי הדין – כאשר האחרון שבהם ניתן לפני למעלה משש שנים.
3. המשיבה שלא השלימה עם החלטתי הגישה בקשה לעיון חוזר והביעה מורת רוח מכך שהמבקש הגיש את בקשתו גם בבית המשפט הקהילתי, ולאחר שנדחתה שם, הגישה מחדש בבית המשפט לתעבורה. כאן המקום לציין כי טענותיה של המשיבה נגד הבקשה מתמקדים בשניים, האחד, חוסר סמכות עניינית של בית המשפט לחשב פסילה משהדבר מסור באופן בלעדי למשרד הרישוי והשני, היא הפרשנות המצמצמת שהעניקה הפסיקה לתקנות 556 ו- 557 לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 בדבר חובת הפקדת רישיון הנהיגה או תצהיר, ופסיקה ענפה לפיה עונשים לא יתיישנו בלא הפקדת רישיון כאמור.
4. בדיון מהיום, חזרו הצדדים על טענותיהם .
5. אתחיל מהסוף, דין הבקשה לעיון חוזר להתקבל כך שהחלטתי מיום 14.11.2022 תבוטל. הדבר מתחייב נוכח העובדה כי המבקש פנה במקביל לרשות הרישוי בבקשה לחישוב פסילה, משעשה כך מבלי להקדים ולפרוש זאת לפני בית המשפט ושעה שבקשתו תלויה ועומדת לפני הגורם המינהלי שממילא הינו מוסמך לדון בבקשה – הרי שאין מקום להיעתר לה בגדרי ההליך שלפניי.
6. ובכל זאת מצאתי להוסיף התייחסות לגופו של עניין.
7. אשר לסמכותו של בית המשפט לדון ולהכריע בבקשה, בית המשפט מכיר ומודע להלכה בבש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל (2014) ולעיגונה בבע"פ 7323/19 אבו שריפה נ. מדינת ישראל (2020). עם זאת, כבכל הלכה פסוקה, קיימים מקרים חריגים, נדירים ומיוחדים, בהם מתקבצות להן יחדיו נסיבות שלא עמדו לפני בית המשפט בעת שפסק ההלכה, באופן המאפשר לאבחן מקרה נקודתי ככזה שאינו בא בגדרי ההלכה. נוכח התוצאה אליה הגעתי איני נדרשת להכריע בשאלה האם זהו המקרה, אך אציין כי לא ניתן לשלול זאת, בשים לב בין היתר לביקורת השיפוטית הנחוצה בנסיבות, כאשר עניינה של ההחלטה בדבר חישוב הפסילה חורג מגדרי התיק בו ניתן העונש אל עבר ההליך בו מצוי המבקש בבית המשפט הקהילתי. ההשפעה שיש לחישוב הפסילה, נוגעת במקרה זה באופן ישיר לעניין העונש באופן המעורר שאלות של תכלית הענישה. שאלות הנתונות לבית המשפט, אשר גזר את הדין.
8. אשר לסוגיית ההתיישנות מבלי שברור האם המבקש כלל הפקיד את רישיון הנהיגה שלו בתיקים השונים אם לאו, בית המשפט מכיר ומודע - גם כאן - לעמדתו הברורה של בית המשפט העליון בסוגיה זו לפיה אין למנות תקופת פסילת רישיון נהיגה, מבלי שהופקד הרישיון כנדרש (ראו למשל ע"פ 5981/15‏ מדינת ישראל נ' ולד סלוצקי (2016)). עם זאת גם בסוגיה זו לא ניתן להתעלם מפרק הזמן שחלף מאז נגזר דינו של המבקש בתיקים השונים ועד מועד הגשת הבקשה כמו גם מהטענה לפיה רישיון הנהיגה שלו פקע עוד בשנת 2001 במסגרת הליכים הוצאה לפועל ומאז לא חודש (טענה שנתמכה באישור משרד הרישוי) – אל מול תכליות הוראות הדין הרלוונטיות ובפרט אל מול השיקולים העומדים על הכף ואשר נוגעים להליך השיקומי בבית המשפט הקהילתי.
9. בהקשר זה אציין כי נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, כב' השופט רון שפירא עמד על תכליות בית המשפט הקהילתי בכתבו כי "בתי המשפט הקהילתיים בישראל החלו לפעול בנובמבר 2014 במתכונת של פיילוט, במטרה לצמצם את תופעת הפשיעה החוזרת על ידי שיקום עוברי חוק באמצעות שימוש בשירותים ובמענים הקיימים בקהילה המקומית כתחליף לעונשי מאסר קצרים. "בית המשפט הקהילתי" הנו מודל של הליך פלילי חלופי אשר במרכזו שיקום בקהילה כאמצעי למניעת פשיעה חוזרת. מודל זה שייך למשפחת "בתי המשפט לפתרון בעיות"... המהווים למעשה הליכים פליליים חדשים, שמטרתם התמודדות עם בעיות המובילות לפשיעה בפיקוח של בית המשפט. ההליך הקהילתי נועד לשמש הליך פלילי חלופי, במסגרתו ניתן להפנות נאשמים בבית משפט השלום להליכי שיקום בקהילה, כתחליף לעונשי מאסר קצרים. מטרת ההליך הנה להוות מסגרת שיקומית, בפיקוח שיפוטי הדוק, על מנת לחזק את תכליות השיקום והמניעה ולצמצם חזרה לעבריינות. הנחת היסוד בבסיס מודל הפעולה של בתי המשפט הקהילתיים היא כי חלק ניכר מההתנהגות העבריינית החוזרת, היא סימפטום לבעיות עומק חברתיות, אישיות וכלכליות. על כן, התמודדות עם תופעת הפשיעה, צריכה לכלול פתרונות מערכתיים לבעיות אלה. המסגרת של ההליך הפלילי הקהילתי מאפשרת מציאת מענים רלוונטיים לבעיות מורכבות והפניה לתהליכי שיקום, תוך כדי פיקוח של בית המשפט" (עפ"ג (חי') 13435-09-20‏ ‏ האני אלחג' נ' מדינת ישראל (2020)). ברשימה מאלפת על אודות מודל בתי המשפט הקהילתיים פורטו עקרונות השיטה כך ״לכל בתי המשפט פותרי הבעיות, מספר עקרונות עבודה משותפים: מעקב שיפוטי תכוף, תכניות טיפוליות ושיקומיות מותאמות באופן אישי, עבודת צוות שיתופית, עבודה מתוך ידע ומידע מוגברים, שיתוף הקהילה ועבודה מבוססת ממצאים״. שורטט האינטרס הציבורי שהפעלת בתי המשפט הקהילתיים שעיקרו "במניעת רצידיביזם ובהשקעת כלל המאמצים הנדרשים תוך חשיבה יצירתית "מחוץ לקופסה" ודיאלוג מתמיד בין השחקנים בהליך לצורך פתרון הבעיות המובילות לפשיעה" (דניאלה ביניש, עדי בלוטנר, "בתי משפט קהילתיים בישראל" (179) משפט מפתח 5 (2019)).
10. קל אם כן להבין מדוע ההרמוניה הטיפולית, כאשר מדובר במבקש המצוי בהליך – מצליח – בבית המשפט הקהילתי, דורשת שיקול דעת שיפוטי המאפשר ראיה רחבה וכוללת המתיישבת עם עקרונות ההליך ותכליותיו. את כל שאמרתי, אמרתי, למען יהיו הדברים כתובים ומונחים לפני מקבלי ההחלטות בעניינו של המבקש ואף לפני המשיבה בשקלה את עמדתה ביחס לבקשותיו.
11. סוף דבר, משפנה המבקש בבקשה מתאימה לרשות הרישוי, מבלי שהדבר עמד לפני בית המשפט בעת מתן ההחלטה, הרי שההחלטה מיום 14.11.2022 מבוטלת בזה ובקשתו של המבקש, לפני ערכאה זו, לחישוב פסילה נדחית.
12. יודגש כי החלטה זו הינה יפה לתיקים שבכותרת למעט תת"ע 6054/4/12 ופ"ל 1885/12/15 לנוכח האמור בגזרי דין שם. המזכירות תפריד התיקים הנ"ל מהתיק המוביל.
13. החלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז כסלו תשפ"ג, 21 דצמבר 2022, בהעדר הצדדים.