גזר דין

1. בעקבות הסדר טיעון שנעשה בין הצדדים, הגישה התביעה כתב אישום מתוקן, והנאשם הודה בעבירת ניסיון שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 403 סיפא לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

2. על פי כתב האישום, בו הודה הנאשם, בתאריך 18.3.2012 נכנסו הנאשם ואדם נוסף, שזהותו עד עתה אינה ידועה, לסניף דואר בקרית שמואל, והם מצוידים באקדחי צעצוע ופניהם מכוסות בכובעי גרב. באותה עת שהה בסניף עובד הסניף, והנאשם וחברו דרשו ממנו את הכסף שבסניף. העובד השיב לשניים כי אין בסניף כסף, ואז אמר לו הנאשם: "אם לא תיתן את הכסף אני יורה בך, אחת, שתיים, שלוש". בהמשך ניסה הנאשם לטפס על הדלפק, כי לראות את יש כסף בסניף, אך באותה עת נכנס למקום אדם, והנאשם וחברו נמלטו מהמקום.

3. הנאשם יליד 29.1.1987, רווק, והוא נתון במעצר מאז 20.3.2012. קודם שבאתי לשמוע ראיות הצדדים וטיעוניהם לעניין העונש, הורתי לשירות המבחן להכין תסקיר מבחן בעניינו של הנאשם. מגיליון ההרשעות הקודמות של הנאשם עולה, כי בתאריך 16.6.2004 הורשע על ידי בית המשפט לנוער בחיפה במספר כתבי אישום, ובהם עבירות של היזק לרכוש במזיד (2 עבירות), איומים (2 עבירות), תקיפה הגורמת חבלה של ממש, ותקיפה "סתם" (2 עבירות). בגין כל אלה, במאוחד, נדון הנאשם אז לחודשיים מאסר על תנאי, והתנאי היה שבמשך שנה לא יעבור הנאשם עבירה שיש עמה אלימות כלפי אדם.

4. בא כוח המאשימה עמד בטיעונו על חומרת העבירה, ועל כך שעל פי דברי הנאשם לקצינת המבחן, הוא תכנן את העבירה חודש לפני ביצועה. עוד הוסיף בא כוח המאשימה וטען, כי המעשה היה נועז שכן נעשה לאור היום (בשעה 15:55) במקום ציבורי, והדגיש את העובדה, שזהותו של חברו של הנאשם לא נחשפה עד לעצם היום הזה. לדעת בא כוח המאשימה, יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וכן לחייבו לשלם קנס.

5. בא כוח הנאשם טען, כי מעשהו של הנאשם נבע מ"רוח שטות", ולא היה בה כל אלמנט של אלימות, ובסופו של יום לא נגנב דבר. בא כוח הנאשם ציין את הודאתו של הנאשם בתחילת ההליך ואת חרטת הנאשם. לטענת בא כוח הנאשם, ברקע במעשה עומדת התמכרותו של הנאשם להימורים ופיטוריו באופן לא צפוי מעבודתו כמחסנאי ב"קופת חולים כללית". לדעת בא כוח הנאשם, בנסיבות העניין ראוי להפנות את הנאשם לטיפול גמילה, אותו לא יוכל לקבל בין כתלי בית הסוהר (כפי שסברה קצינת המבחן), ומטיפול זה לא רק הנאשם יצא נשכר אלא החברה כולה. על כן, לדעת בא כוח הנאשם, בשם האינטרס הציבורי, יש להעדיף בעניינו של הנאשם את השיקולים השיקומיים, ולהעמידו למבחן למשך שלוש שנים, במהלכן ניתן יהיה לפתור את בעיית ההתמכרות להימורים, היא הבעיה האמתית העומדת לנאשם לרועץ.

6. קצינת המבחן סקרה את נסיבותיו האישיות של הנאשם ואת התמכרותו להימורים. לנאשם תעודת בגרות חלקית, אך הוא לא גויס לצה"ל עקב מעורבות בפלילית, ובהתייחס לעבירה נשוא כתב האישום שלפני ציינה קצינת המבחן, שהנאשם נוטל אחריות ומגלה אמפתיה לקורבן. עם זאת, לנוכח חומרת העבירה, קווי אישיותו של הנאשם וקשייו לשתף פעולה עם גורמי הטיפול לאורך זמן, סבורה קצינת המבחן כי הפרוגנוזה הטיפולית לגביו, מחוץ לכתלי בית הסוהר, הינה בעייתית ומורכבת. ואולם, נוכח המוטיבציה המילולית שהנאשם ביטא בפניה, סבורה קצינת המבחן כי ייתכן שטיפול בין כתלי בית הסוהר, עשוי להיות אפקטיבי. אזכיר, כי לטענת הסנגור, אין כיום טיפול גמילה במסגרת שירות בתי הסוהר למכורים להימורים.

7. הנאשם הקריא בפני שני דפים שכתב, ואף מסר לי אותם בתום הקראתם. על קצה המזלג אציין, שהנאשם מביע חרטה ומבקש סליחה מפקיד הדואר. בדבריו, שהיו רהוטים ונאמרו בשפה ברורה וקולחת, מסר הנאשם כי נקלע למצוקה עקב חובות שצבר בעקבות התמכרותו להימורים, לרבות חובות ל"שוק האפור". הנאשם ביקש רחמים על "הטעות הגדולה" שעשה, ומבטיח בדבריו שלא לחזור עליה לעולם.

8. צר לי על הנאשם, אשר לפי השפה הקולחת שפיו יכול היה לרכוש מקצוע מכובד ולפרנס עצמו בכבוד. עם כל ההבנה למצוקה אליה נקלע הנאשם על רקע התמכרותו להימורים, ובכלל זה ללחצים מצד "השוק האפור", העבירה שביצע הנאשם היא עבירה חמורה. למרבה הצער, בתקופה האחרונה שומעים או לעיתים תכופות מידי על מעשי שוד בבנקים ובסניפי דואר, ובתי המשפט לא יצאו ידי חובתם אם לא יענישו את מבצעיהם בחומרה הראויה. לעבירה שהנאשם הודה בביצועה קצב המחוקק עונש מרבי של 20 שנות מאסר, ובע"פ 4177/06 מדינת ישראל נ' מיישריף אבו הוידי (פורסם במאגר "נבו") (שם נגזר דינו של נאשם נעדר עבר פלילי על סמך הודאתו בעבירת שוד בנסיבות מחמירות), קבע בית המשפט העליון:

"העבירה בה הורשע המשיב חמורה היא גם בנסיבות בהן לא נעשה שימוש בנשק. היא מבטאת אי קבלה של תפישות היסוד של החברה באשר לכבוד שיש לנהוג בגופו של אדם ובזכותו על רכושו. היא מבטאת תפישה שלפיה כוח הזרוע הוא שמכתיב את ההתנהלות וגורמת לכך שהציבור מתנהל בתחושה של חוסר ביטחון אישי, בידיעה כי פורענות עשויה להתרגש עליו גם בהלכו לתומו ברחוב, מידו של מי אשר מבקש לעשות רווח קל. אותם אזרחים תמימים זכאים ללכת ברחוב מוגנים מפני תוקף ואורב שאינו רואה לנגד עיניו אלא את עניינו שלו. בגזירת הדין בעבירה מסוג זה ראוי כי בית המשפט ייתן את הדעת, לצד נסיבותיו האישיות של הנידון והאפשרות לשקמו, גם לצורך לשלוח מסר ברור לפיו מי שנכון לבצע מעשים מעין אלה צפוי לעונש משמעותי שיבטא גם את פגיעתו הרעה בחברה, לצד שיקולי הענישה האחרים."

דברים אלה בוודאי יפים לעניינם של פקידי בנק ועובדי סוכנויות דואר, אשר כאמור, הפכו לאחרונה פגיעים יותר ויותר לאנשים המבקשים לשדוד את הקופה עליהם הם מופקדים.

9. מול הנסיבות לחומרה, יש להביא לזכות הנאשם את מצוקתו כפי שתוארה על ידי הסנגור, קצינת המבחן והנאשם עצמו, וכן יש להביא בחשבון את העובדה שבסופו של יום הנאשם לא נקט באלימות ולא הצליח לגנוב דבר. כמו כן יש להביא לזכות הנאשם את חרטתו הכנה על המעשה שעשה, דבר שבא לידי ביטוי הן בדבריו והן בהודאתו מיד בתחילת ההליכים.

10. בנסיבות העבירה מתחם העונש ההולם הוא מאסר שבין 4 ל- 6 שנים. בהתחשב בנסיבות המקלות אשר פרטתי לעיל, אעמיד את תקופת המאסר על 4 שנים, מתוכן שלוש שנים לריצוי בפועל והיתר על תנאי. מכיוון שעל פי תסקיר המבחן הפרוגנוזה הטיפולית בנאשם מחוץ לבית הסוהר היא בעייתית ומורכבת, ואין בתסקיר המלצות לטיפול שיקומי מחוץ לבית הסוהר, לא מצאתי מקום לחרוג לקולה ממתחם הענישה ההולם שקבעתי לעיל. בהעדר מקורת הכנסה לנאשם ותקופת המאסר שהוא צפוי לרצות, לא מצאתי מקום להשית עליו קנס.

11. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הנני דן את הנאשם ל- 4 (ארבע) שנות מאסר, מתוכן 3 (שלוש) שנים לריצוי בפועל, והיתר (שנה אחת) לריצוי על תנאי, והתנאי הוא שבמשך שנתיים לא יעבור הנאשם עבירה הכרוכה בשליחת יד ברכושו של הזולת.

(ב) מתקופת המאסר שעל הנאשם לרצות על פי האמור בסעיף קטן (א) שלעיל, יש לנכות את תקופת המעצר (מתאריך 20.3.2012 ועד היום), ובסה"כ 175 ימי מעצר.

ניתן היום, כ"ג באלול תשע"ב, 10.9.2012, והודע בפומבי.

והודע לנאשם כי הוא זכאי לערער על פסק הדין בתוך 45 ימים בפני בית המשפט העליון.