21 ינואר 2013

<#2#>

המערערת בעצמה

ב"כ המשיבה: עו"ד דרורה נחמני-רוט

1. המערערת הורשעה בהעסקת עובדת זרה בעלת היתר לעבודה בסיעוד בעבודת משק בית שלא כדין, עבירה על פי סעיף 2(א)(1)-(2) לחוק עובדים זרים התשנ"א-1991 (להלן: החוק). בית הדין האזורי (השופטת חנה טרכטינגוט; הע"ז 2838-09) גזר על המערערת תשלום קנס בסך של 35,000 ₪ וכן חייב אותה לחתום על התחייבות בסך 50,000 ₪ להימנע מעבירה על החוק לתקופה של שלוש שנים.

2. המערערת משיגה בערעורה על גובה הקנס שהוטל עליה. לעניין זה היא מדגישה כי היא בעלת משפחה בת חמש נפשות וציינה נסיבות אישיות שפורטו בהודעת הערעור. עוד טענה המערערת שהיא הורשעה על עבירה שלא ביצעה.

3. המדינה טוענת כי יש צורך לשרש תופעה נפוצה של העסקת עובדים בעלי היתר לעבודה בסיעוד, בעבודות משק בית, וזאת בניגוד להיתר.

4. המערערת נושאת בליבה את התחושה כי הרשעתה הייתה שלא כדין ולמעשה זו סיבת ערעורה הנוכחי. ברם, משהורשעה המערערת בפסק דינו של בית דין זה (ע"פ 4890-11-11), עליה לא הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, היה פסק דינו של בית דין זה לפסק דין חלוט שאין עליו עוד ערעור.

5. במערכת האיזונים שעלינו לשקול ביחס לשיעורו של הקנס במקרה הנוכחי, יש להביא בחשבון מחד גיסא כי מדובר במגמה של המדינה לשרש תופעה נפוצה של העסקת עובדים בשטח הסיעוד בעבודות משק בית, מגמה המצדיקה הטלת קנס מרתיע. מאידך גיסא, יש להביא בחשבון את העובדה כי זו העבירה הראשונה והיחידה של המערערת. כמו כן, יש להתחשב בכך שמלכתחילה עמדת המדינה הייתה לוותר במקרה זה על הגשת כתב אישום כמקובל במקרים מעין אלה, ולהסתפק בהטלת קנס מנהלי. במקרה הנוכחי, בחרה המערערת להגיש בקשה להישפט שהביאה אותה עד הלום.

6. לאחר שבחנו את השיקולים לכאן ולכאן, הגענו למסקנה כי בהתחשב בכך שגם המדינה ראתה במקרה הנוכחי מקרה מיוחד המצדיק הטלת קנס מנהלי בלבד, ולא בהגשת כתב אישום, ובהתחשב בכך שזו העבירה הראשונה והיחידה של המערערת, מצאנו שיש מקום להפחית את הקנס.

7. אשר על כן, בנסיבות המיוחדות המפורטות לעיל, אנו מפחיתים את הקנס שהוטל על המערערת ומעמידים אותו על סך של 20,000 ₪, אשר ישולמו ב-20 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, החל מיום 1.3.13.

ניתן היום, י' שבט תשע"ג (21 ינואר 2013), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.