לפני: כבוד השופט יוסף יוספי

מר יהודה דדון – נציג עובדים

מר יאיר כפיר - נציג מעבידים

החלטה

1. בפנינו תובענה, במסגרתה עותר התובע כי מחלת ה-C.T.S בידיו תוכר כ"פגיעה בעבודה" על פי תורת המיקרוטראומה.

2. התובע טוען, כי במסגרת עבודתו כספר יחיד במספרה שבבעלותו, עבד תוך הפעלה מתמדת של כפות הידיים, תוך לחץ רב על שורשי כפות הידיים, במשך 22 שנים, 9 שעות בממוצע ליום, שישה ימים בשבוע.

3. התובע הגיש תצהיר מטעמו, עליו נחקר בחקירה נגדית.

לאחר החקירה סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה בשאלת קיומה של תשתית לבחינת התקיימותה של תורת המיקרוטראומה.

4. לאחר עיון בכתבי הטענות, בתצהיר התובע ובסיכומי הצדדים, ולאחר בחינת עדותו של התובע בבית הדין, הננו קובעים כי התובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה ביחס לנזק שבידיו.

להלן יפורטו נימוקינו לקביעה זו.

דיון והכרעה

5. תנאי להכרה בפגיעה על דרך מיקרוטראומה הינו הוכחת פגיעות זעירות, שכל אחת מהן מסבה נזק זעיר בלתי הפיך, עד שהצטברות הנזקים הזעירים מביאה לנזק ממשי הפוגע בכושר העבודה של התובע. המחשת הדבר נעשית תוך המשלה לטיפות מים הזולגות על אבן, ועם הזמן מחוררות בה חור.

"שימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך כבמטה קסם "מאמצים קשים" לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות חוזרות ונשנות אין ספור פעמים".

ראה:

דב"ע (ארצי) מד/90-0 מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז' 93.

יש לאבחן בין פעילות שחוזרת על עצמה, הכוללת מספר רב של תנועות, לבין התנועות המרכיבות אותה.

ראה:

עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי (מיום 28.7.00).

בפרשת אריה כספי נקבע, כי עבודתו של המערער הייתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות הקשורות בגידול הפרחים. אולם, כל פעולה שכזאת הייתה מורכבת מתנועות מגוונות. כפי שעלה מתצהירו של המערער שם, הוא ביצע "את כל העבודה הפיסית הכרוכה בגידול הפרחים, לרבות שתילה ... קטיף, מיון, אריזה, העמסה על משאיות.. ", וזאת לעיתים בכיפוף, לעיתים בעמידה וכו'. משכך הם הדברים, נפסק שם כי עבודתו של המערער לא חייבה ביצוע רציף מתמשך של תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן זו לזו במהלך יום עבודתו.

ראה:

עב"ל (ארצי) 208/03 כספי - המוסד לביטוח לאומי (מיום 9.10.05).

לאחרונה ניתן על ידי בית הדין הארצי פסק דין בפרשת זוהר, במסגרתו נקבע בהאי לישנא:

"על התנאים לקיומה של פגיעה על פי תורת המיקרוטראומה כבר שנינו וחזרנו בפסקי דין רבים:

"תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח (עב"ל (ארצי) 317/98 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע 523, 533 (להלן – עניין יניב).

כמו כן נקבע, כי:

"יסודות של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה..., בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו, האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב עבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו...לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה"

(עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 28.7.00).

בנוסף, הובהר בפסיקה, כי התנועות צריכות אמנם להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת, אלא די בכך שהתנועות היו "זהות במהותן, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק ממשי (בג"צ 4690/07 המוסד לביטוח לאומי – בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נ"ג (2) תשנ"ט (1999) 529, 541 – 542; עניין יניב, עמ 534 – 533.

כן נקבע בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי "תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עניין יניב, עמוד 533), הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות מסויימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 30.12.07)".

ראה:

עב"ל (ארצי) 2400-10-11 זוהר - המוסד לביטוח לאומי (מיום 12.12.12, פסקה 5(ב) לפסק הדין) (ההדגשות במקור).

כמו כן ראה:

עב"ל 317/97 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע לב 523.

דב"ע מז/ 128-0 (ארצי) פלדמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ 225.

עב"ל 440/97 (ארצי) רוחקיס - המוסד לביטוח לאומי (מיום 2/8/99).

6. עדותו של התובע היתה מהימנה עלינו, והאמור בתצהירו של התובע לא נסתר. התובע העיד בצורה קולחת ועניינית, והתרשמנו כי תיאר דברים כהווייתם בלא כחל ושרק. יצויין, כי אף הנתבע בסיכומיו לא חלק על מהימנותו של התובע, אלא גרס כי המתואר על ידי התובע אינו מקיים את דרישות הפסיקה, היות והתובע ביצע מגוון רחב של פעולות בסדר שונה כל פעם.

7. כפי שעלה מתצהירו של התובע ומעדותו, במסגרת עבודתו כספר ביצע הוא אמנם פעולות

שונות, אך עיקר עבודתו לאורך כל היום ובאופן יומיומי הצריך בין השאר שימוש במכשיר

הפן ובמכונת התספורת החשמלית, המהווים מכשירי רטט.

בנוסף, התובע ביצע מספר פעולות במהלך עבודתו, אשר חזרו על עצמן לאורך השנים מדי יום ביומו, כאשר הוא מפעיל את שתי ידיו, ובעיקר את יד ימין אשר הינה ידו הדומיננטית, ונעזר בידו השמאלית.

המדובר בפעולות הבאות:

בזמן תספורת:

א. החזקת המספריים ביד ימין והמסרק שמפריד את השיער ביד שמאל, ושימוש מתמיד

בשתי הידיים.

בזמן ביצוע הפן:

ב. החזקת מכשיר הפן ביד ימין, וביד שמאל החזקת המסרק באמצעותו מגלגל את השיער

או מותח אותו, ושימוש מתמיד בשתי הידיים.

בזמן ביצוע סלסול, צביעה, גוונים:

ג. בזמן צביעת השיער מחזיק את המברשת ביד ימין, וביד שמאל את המסרק איתו מפריד את השיער, וכך גם בזמן ביצוע גוונים וסלסול השיער; ושימוש מתמיד בשתי הידיים.

בזמן ביצוע חפיפה ושטיפת הראשים ללקוחות:

ד. הפעלה מתמדת של שתי כפות הידיים בתנועות סיבוביות.

8. עוד הוכח בפנינו, כי התובע עובד לעיתים עם הידיים מעל גובה השכמות, היות שגובהו של התובע הוא 162 ס"מ, ויש לו גם לקוחות גבוהים. אמנם, התובע הודה בעדותו כי אין לו סדר יום קבוע, , אך כל יום הוא עושה פן, תספורת וצבע ללקוחות. יצויין, כי די היה בכך בכדי להקים תשתית עובדתית לבחינת עניינו על פי תורת המיקרוטראומה.

9. אין בידינו לקבל את טענות הנתבע, לפיהן מדובר רק בפעולות החזקה של כלים בידיו של התובע, ללא ביצוע תנועה מצידו.

התובע תיאר היטב כיצד הוא מבצע את פעולת הגזירה במספריים ביד ימין, כאשר

במקביל הוא מחזיק בידו השמאלית את המסרק, איתו הוא מסרק ומפריד את השיער

במהלך התספורת.

כך הדבר חוזר על עצמו גם בזמן ביצוע פן באמצעות ידו הימנית, תוך החזקת

המסרק ביד שמאל לגלגול ולמתיחת השיער.

גם במהלך הצביעה התובע מחזיק את המברשת ביד ימין וצובע, וביד שמאל מסרק על

מנת להפריד את השיער; והדבר חוזר על עצמו בזמן סלסול השיער, ובמהלך

עשיית גוונים לשיער, כמו גם בזמן פעולות החפיפה ועיסוי הקרקפת ללקוחות,

אותן ביצע התובע בעצמו בהיותו ספר יחיד בעסקו.

10. מכל האמור לעיל, עולה, כי מדובר בתובע אשר עבד כספר בודד בעסקו מזה 22 שנה, 6 ימים בשבוע, 9 שעות בממוצע ליום, אשר מבצע תספורות ותסרוקות לנשים, לגברים ולילדים בתדירות גבוהה ויומיומית.

אמנם, סדר יומו של התובע אינו קבוע, והוא מבצע פעולות שונות כגון: סלסול, צביעה, תספורת, גוונים, החלקה וחפיפה; אך ברוב הפעולות שתוארו נדרש התובע להפעיל באופן חוזר ונשנה ובמנגנון דומה את שתי ידיו, ובעיקר ידו הימנית הדומיננטית, תוך הפעלת לחץ עליהן ואימוצן, ותוך שימוש בפן ובמכונת תספורת חשמלית הגורמים לרטט.

היינו, במסגרת ביצוע עבודותיו השונות אשר תוארו לעיל (סלסול, תספורת, גוונים, צביעה וכו') התובע מבצע פעולות דומות החוזרות על עצמן בזמן ביצוע כל עבודה ועבודה, וזאת ברצף במהלך היום.

מדובר בתנועות אשר חוזרות על עצמן בתדירות של עשרות עד מאות פעמים מדי יום לאורך שנים, ויש בהן כדי לענות על דרישות הפסיקה לעניין קיום תשתית לבחינת תורת המיקרוטראומה.

בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, יצויין כי פסקי הדין אליהם הפנה הנתבע, עניינם נזקים שנגרמו לתובעים בעמוד השדרה, כך שאין לגזור מהם לענייננו.

אחרית דבר

11. לאור כל האמור לעיל, יש מקום למנות מומחה לאורטופדיה, אשר יחווה דעתו בשאלת קיומו של הקשר הסיבתי הרפואי על דרך המיקרוטראומה בין עבודתו של התובע לליקויים בידיו, ככל שקיימים כאלו.

.12 החלטה על מינוי מומחה תינתן בנפרד.

13. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' סיון תשע"ג (29 מאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר יהודה דדון מר יאיר כפיר

הקלדנית: מתי אזולאי