1. לפנינו בקשה שהוגשה על-ידי עו"ד קמר ועו"ד בשיר, המייצגים את המערערים, לבטל את פסק-הדין שניתן בערעור ביום ח' תשרי תשע"ג (24.9.12), בתיק זה, לאחר שמיעת הערעור בו התקיימו שלוש ישיבות בהן יוצגו המערערים על ידי עו"ד ברהום.

2. בעניין זה הוגשו בקשות בכתב, תשובות ותגובות, הן של עו"ד ברהום, והן של ב"כ המדינה, עו"ד קפלינסקי.

3. כמו כן שמענו באריכות את הטענות של עורכי הדין קמר, בשיר, ברהום וקפלינסקי, בדיון שהתקיים לפנינו ביום 17.12.12.

4. גם בתום הטיעונים הארוכים של עורכי הדין קמר ובשיר (להלן: "הסנגורים החדשים"), לא מצאנו כל מקור משפטי המסמיך את בית המשפט לבטל פסק דין שניתן כדין, ביום 24.9.12.

להלן יובאו נימוקינו.

5. סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, מאפשר לבית משפט לתקן טעות בפסק דין. אין חולק, גם לשיטת הסנגורים החדשים, כי אין מדובר בתיקון טעות, המוגדרת בסעיף 81(א) לחוק במילים אלה: "טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".

6. הניסיון להתבסס על סעיף 3 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, אינו יכול להוות בסיס לסמכות הנטענת, שכן הוא מאפשר לפעול "בדרך הנראית לו טובה ביותר לעשיית צדק", רק כאשר מדובר, כאמור ברישא של הסעיף: "וכל עניין של סדר דין שאין עליו הוראה בחיקוק"; והרי, יש לנו בנמצא את הוראות סעיף 81 לחוק בתי המשפט הנ"ל.

7. גם המוצא האחרון של "סמכות טבועה" של בית משפט לא יועיל, שכן גם לדברי הסנגורים החדשים הם לא מצאו כל תקדים לפיו פסק דין שניתן כדין מבוטל מטעמים של "כשל בייצוג".

8. יגענו ומצאנו מקרה אחד (ת"פ 5103/01 מדובר תביעות נ' רוסלן מילורד (2002), שניתן על ידי כב' השופטת מרים דיסקין עוד בכהונתה בבית משפט השלום בתל אביב (כיום היא מכהנת כשופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב), בו בוטל פסק דין בשל תרמית חמורה, זאת כאשר הנאשם שהתייצב לדיון התחזה לְאָחֵר - והדבר הוסבר בייחודיות עילה זו. מכך ניתן להסיק, שבמקרה כגון זה שלפנינו גם לפי הגישה המרחיבה הנ"ל אין מקום לביטול פסק הדין בערעור.

9. מעבר לצורך ולגוף העניין נוסיף ונאמר, כי נחה דעתנו שעו"ד ברהום, שייצג את המערערים בהליכי הערעור, פעל מטעמם כדין. גם החלטתו, כעורך דין, להגיש את הערעור על חומרת העונש ולא על ההרשעה, היא סבירה ומקצועית בנסיבות המקרה ונמצאת בתוך ד' אמותיו של תפקיד הסנגור, ואין זה ראוי כי בית משפט זה יתערב בשיקול דעתו. עו"ד ברהום קיבל ייפוי כוח ביום 18.3.12, כשהוא חתום על ידי אחד המערערים, שפעל בשמם (מדובר בבני משפחה אחת), והגיש את הערעור בכתב ביום 3.4.12. עו"ד ברהום אף שוחח עם כל המערערים, וכאן יצויין כי עו"ד ברהום דובר את השפה הערבית, ככל שהדבר נדרש. גם אם נכונה הטענה שהועלתה על ידי עו"ד קמר, כי עם חלק מהם שוחח עו"ד ברהום בבית המשפט סמוך לדיונים, די בכך מבחינת דיני השליחות, אשר על פיהם רשאי הָשַלוח (עו"ד ברהום) לפעול גם על פי אישור בדיעבד (אשרור) של השולח (המערערים); ראו והשוו: סעיף 6(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965, הקובע לאמור: "פעל אדם בחזקת שלוחו של אחר, בלי שהורשה לכך או בחריגה מהרשאתו, יכול אותו אחר... לאשר את הפעולה בדיעבד; ואישור בדיעבד – כהרשאה מלכתחילה...". וראו בעניין זה גם את דבריו של פרופ' אהרן ברק, בספרו חוק השליחות, כרך א, עמ' 792 (נבו, ירושלים, תשנ"ו-1996):

"הגישה הנכונה לעקרון האמור, הינה הגישה הנורמטיבית, המסתכלת היום על התוצאות המשפטיות של האישור בדיעבד בהשוואה לתוצאה שהיתה מתקבלת אילו הייתה הרשאה מלכתחילה. 'אישור בדיעבד - כהרשאה מלכתחילה', פירושו כי מבחינת הדין היום, האישור בדיעבד משיג אותה תוצאה משפטית שהייתה מושגת אילו הייתה הרשאה מראש. משמעותו של עקרון זה היא משולשת: ראשית, פעולת 'השלוח' מחייבת ומזכה את השולח כלפי הצד השלישי; שנית, השלוח 'יוצא מהתמונה' ומשוחרר מהסיכון הפוטנציאלי בפניו עמד ביחסיו עם הצד השלישי; שלישית, ביחסים בין השולח לשלוח מתקיימים יחסי שליחות על תוצאותיהם".

10. בכל מקרה, לא מצאנו מקום לשנות את תוצאות ההליך שהיה לפנינו, קרי: ערעור שהוגש ביום 3.4.12, הישיבות שהתנהלו ביום 20.6.12 (עמ' 9-1 לפרוט'), וביום 10.7.12 (עמ' 22-10 לפרוט'), ופסק-דין שניתן על אתר, לאחר השלמת הטיעונים ביום 24.9.12 (פרוט' הדיונים בעמ' 32-23, ופסק-דין בעמ' 35-32).

11. לפני סיום נעיר, כי לא היה כל צורך ואף לא בסיס לניסוח החריף והבוטה של עו"ד קמר כלפי חברו למקצוע, עו"ד ברהום, לא בדברים שכתב, לא כל שכן בדבריו במהלך הדיון. גם "הצהרת כוונות" של סנגור חדש כלפי סנגור קודם, כי בכוונתו להגיש נגדו תלונה ללשכת עורכי הדין או למקומות אחרים – אין מקומה בדיון בהליך פלילי, במרכזו צריך לעמוד הנאשם ולא המחלוקות בין עורכי-הדין.

12. לפיכך, בקשות הסנגורים החדשים, הן זו שהוגשה על ידי עו"ד קמר ביום 21.10.12 והן זו שהוגשה על ידי עו"ד בשיר ביום 25.10.12 – נדחות בזאת.

מזכירות בית-המשפט תמציא העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ז' טבת תשע"ג, 20 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.