עסקינן בתביעה שהוגשה כתביעה בסדר דין מהיר.

ישיבה מקדמית בתיק נקבעה ליום 25/10/12 וישיבת הוכחות ליום 09/12/12. ימים בודדים לפני מועד ישיבת ההוכחות, ביום 04/12/12, עתרה התובעת לדחיית מועד הדיון בשישה חודשים נוספים (החל מחודש מאי 2013), בטענה שהעד מטעמה שוהה בחו"ל, נתון שהובא לידיעתה לראשונה בסמוך להגשת הבקשה.

בהתאם להוראת תקנה 214י לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984:

"הוגש כתב ההגנה האחרון, יקבע בית המשפט מועד לדיון בתובענה שלא יהיה מאוחר משישה חודשים ממועד הגשתו".

בבקשה לדחיית מועד הדיון התבקש בית המשפט למעשה להכפיל את משכו של ההליך וגם זאת, בהנחה שהעד אכן ישוב ארצה בתוך שישה חודשים. לנוכח הוראת תקנה 214י, אינני סבורה כי יש מקום לדחות את המשך ההליכים בתיק בחודשים רבים, החוטאים למטרת ההליך וללשון הדין, כאשר בהינתן והעד אף איננו מתגונן בהליכים שנוהלו כנגדו באופן אישי (ר' תא"מ 34977-06-12), אין כלל וודאות שיתייצב לדיון הנדחה.

בדיון שנערך במעמד הצדדים, עתרה המשיבה לדחיית התביעה בהעדר התייצבות העד מטעם התובעת ומהטעמים שפורטו בפרוטוקול הדיון מיום 09/12/12.

בכגון דא אציין, כי המבקשת התייצבה לדיון ההוכחות. לנוכח האמור ומאחר שהמדובר בעד שאינו בשליטת המבקשת, סבורני כי אין מקום להורות על דחיית התביעה בהעדר התייצבות ולחסום דרכה של המבקשת מלהוכיח את תביעתה בבוא העת, ככל שהעד ישוב ארצה והתנאים לבירור התביעה יבשילו ויאפשרו בירור ענייני.

בכל הנוגע להוצאות, יש מקום להשית על התובעת הוצאות משפט. עם זאת, לא מצאתי להחמיר עם המבקשת ומכאן, ובהינתן ועסקינן בנסיבות שנכפו על המבקשת ואשר הביאו בסופו של יום למחיקת התביעה שהוגשה כנגד המשיבה, יושתו על המבקשת הוצאות מותנות- היה ותגיש המבקשת הליך משפטי חדש ביחס לאותן נסיבות, תשלם המבקשת למשיבה הוצאות משפט בגובה 1,200 ₪ בתוך 7 ימים מיום נקיטת ההליך הנוסף. היה ולא ינקט הליך חדש, לא ישולמו הוצאות משפט.

ניתנה היום, ד' טבת תשע"ג, 17 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.