לפניי בקשת הנתבע לסילוק על הסף של התובעת – המשיבה 2 מכתב התביעה בטענת היעדר יריבות.

עסקינן בתביעה שהוגשה בגין נזקים נטענים שנגרמו לתובעים. התובע היה לקוחו של הנתבע, עו"ד והתובעת הנה אמו של התובע. לטענתה בכתב התביעה ובתצהירה, היתה שותפה להתקשרות בין התובע לנתבע, מימנה אותה וספגה נזקים נטענים בגין התנהלות הנתבע.

הבקשה הוגשה לאחר שהתיק נקבע לשמיעת ראיות ולאחר שהתקיימו בו מספר ישיבות מקדמיות. לא הובהר די מדוע הוגשה הבקשה בשלב דיוני מתקדם שכזה. כידוע, לא בנקל יעשה בית המשפט שימוש בסעד הדרסטי של סילוק תביעה על הסף. מאחר שעיקר הסעד המבוקש מביא לנעילת שערי בית המשפט מלפני מתדיין, באופן הפוגע בזכותו היסודית לגישה לערכאות, יש לנותנו במקרים חריגים בלבד (ר' ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.2007)).

סברתי כי עניינה של התובעת אינו מצוי בגדר החריג המצדיק את קבלת הבקשה. אין זו העת לקבע מסמרות בעניין המחלוקת בין הצדדים ולהכריע בסוגיות הקשורות במשקל ראייתי שייוחס, אם בכלל, לאיזו מטענותיהם. ראוי שההכרעה בעניין ראשי הנזק הכלולים בתביעה תיעשה לאחר בחינת ראיות הצדדים בכור ההיתוך הראייתי של המשפט עצמו. בשלב זה, קיים קושי לקבוע כי נשמטת על אתר גרסתה הראשונית של התובעת, למצער בהקשר לראש הנזק הרביעי בכתב התביעה.

אף לאורו של קושי נטען לתובעת לכונן את עילות תביעתה כנגד הנתבע, אין בהירות כדי כך שלא תוכל בשום אופן לקבל את הסעדים אליהם היא עותרת על יסוד טענותיה הלכאוריות. ככל שיתברר ממש בהנחות הנתבע, תימצא תרופתו בפסיקת הוצאות הולמת.

הבקשה נדחית. סוגיית ההוצאות תבחן בכללותה בסיומו של ההליך ובהתאם לתוצאותיו.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תשע"ה, 22 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.