הצדדים הסכימו דיונית כי נדון ונכריע קודם בשאלה המשפטית,הכרעה שיש בה כדי להשליך על המשך הדיון.

השאלה המשפטית בקליפת אגוז היא ,האם חל על המנוח שהיה שוטר ועל בני משפחתו,חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם(חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)תשמ"ח-1988.אם כן-לא תהיה המערערת, אשת המנוח חייבת בהוכחת קשר סיבתי בין התאבדותו של המנוח בביתו לבין תנאי השירות.

אנו סבורים כי לא מתעוררת כלל שאלת פרשנות.חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם(חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)התשמ"ח-1988 כלל אינו חל על שוטר.החוק מגדיר במפורש את תחולתו על "חייל בשירות סדיר כמשמעותו בחוק שירות ביטחון(נוסח משולב)התשמ"ו-1986 למעט בשירות קבע".אין חולק כי המנוח לא עונה להגדרה זו.

חוק המשטרה(נכים ונספים)התשמ"א-1981 עליו תולה יהבו ב"כ המערערת אכן מחיל את חוק משפחות החיילים על שוטר שנפטר ועל בני משפחתו של שוטר שנפטר,אולם "חוק משפחות החיילים"מגדיר שם בסעיף 1 את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה(תגמולים ושיקום)התש"י-1950 ולא את חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם(חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)תשמ"ח-1988.

כלל בסיסי משפטי הוא כי הוראות דין ספציפי גוברות על הוראות דין כללי LEX SPECIALIS DEROGAT LEX GENERALI .על מנת להחיל את היוצא מן הכלל היה על המחוקק לחוקק חוק המחיל פוזיטיבית את היוצא מן הכלל על שוטרים שאינם בסדיר על מנת להכלל בחריג לכלל.

לסיכום:

חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם(חבלה שלא בעת מילוי תפקיד)תשמ"ח-1988 אינו חל על שוטר שאינו בשירות סדיר.

ראה לעניין זה לדוגמא ת"א(חיפה) 3912-08 הרב רפאל אוחנונה נגד הרב שלמה שלוש מיום 19.9.2010 שם התעוררה שאלת פרשנות דומה.

לחילופן,גם אם דרך פרשנות זו מוטעית נתייחס לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם.

במישור העקרוני מקובל עלינו כי דרך פרשנות חוק, המקובלת והמודרנית, באה לידי ביטוי בספרו של אהרון ברק "שיקול דעת שפוטי" עמ' 34:

"נראה לי כי בתקופה המודרנית הדעה המקובלת היא, כי מטרת הפרשנות היא ליתן לטקסט אותה משמעות אשר תגשים את תכליתו".

ר' שם בהערה 35, וראה עא 82/165 קיבוץ חצור נ. פ"ש רחובות לט (2) פד"י 70, וכן:

בג"ץ 83/47 תור אויר (ישראל) בע"מ נ. יו"ר המועצה לפיקוח על הגבלים עסקיים ואח' לט (1) פד"י עמ' 169, 174:"הוראת חוק אינה חסרת כיוון או מטרה, הנורמה החקוקה היא נורמה תכליתית".

ראה גם ע"א 73/481 רוזנברג נ. שטסל פד"י כט (1) 505, 516:

"חוק הוא מכשיר לשם ביצועה של מטרת תחיקתית ולכן הוא צריך פרשנות לפי המטרה הגלומה בו".

במאמרו של השופט ברק "על השופט כפרשן" משפטים יב' (תשמ"ב) 248 מציין השופט ברק בעמ' 250: "פירוש הינו העתקת מחשבת הזולת לחוג חיינו הרוחני ואין הוא ניתן לביצוע אלא ע"י פעולת החשיבה שלנו... יתכן, שאינטואיציה היא תנאי הכרחי למלאכת פרשנות טובה, אך אין היא תנאי מספיק". כפי שהוא מציין בהמשך, גם מקום שמילות החוק אינן מותירות כל ספק באשר למובנן, יש צורך ויש מקום לפרשנות וזאת משתי סיבות:

א. הנורמה המשפטית נובעת ממילים ומטבען של מילים שיש להן יותר מאשר מובן אחד.

ב. לעיתים מצוי בחוק ביטוי האוצר בחובו מערכת שלמה של פרטים.

לפיכך, דוגל השופט ברק בפירוש המתבסס על מטרתו של החוק.לדעתו החוק הוא "יצירה נורמטיבית הבאה להשיג תכלית חברתית".

ועוד שם: "החוק אינו מבצר הנכבש בעזרת מילון אלא עטיפה לרעיון חקיקתי חי".

ראה לעניין זה גם מאמרו של השופט ברק "פרשנות ושפיטה: יסודות לתורת פרשנות ישראלית. עיוני משפט י (3) עמ' 467 עמ' 483 עד 487:

"עלינו לפרש את החוק פירוש הנועד להגשים תוצאה הגיונית, כלומר תוצאה שאין בה אבסורד, פירוש התקנות יעשה על מנת לשקף את מטרת המחוקק ומחוקק המשנה, ואת הנורמה הגלומה בחקיקה. המחוקק ומחוקק המשנה בוודאי לא היו משלימים עם תוצאה בלתי סבירה, שאינה מתאימה למטרת החקיקה.

נוסיף את הכלל, כי כאשר פירושה הלשוני של חקיקה מוביל לאבסורד "מותר לשופט לצאת מתוך ד' אמות הטקסט, כדי לעמוד על תכלית החוק.(פרופ' אהרון ברק: "פרשנות במשפט" כרך 2 עמ' 284).

מקובל עלינו כי ההגיון העומד מאחרי חוק החבלה בחופשה הוא כי אין הצדקה להטיל מעמסה

כספית על חייל בחופשה לממן לעצמו ביטוח רפואי וספק אם יש מי שמוכן לבטח חיילים בחופשה

וטרם החוק לא היה זכאי לשירותי אשפוז ושירותים רפואיים אחרים.אין כן במקרה של חייל בקבע

או שוטר שאינו בשירות סדיר.

לאור האמור לעיל אנו דוחים את פרשנות ב"כ המערערת בכל הנוגע לסוגייה שהונחה לפתחנו.

הוצאות הבקשה יילקחו בחשבון במסגרת פסק הדין.

נקבע לקדם משפט נוסף ליום 8.5.2014 שעה 09:00.

המזכירות תעביר עותק מההחלטה לצדדים ותזמנם לדיון.

ניתנה היום, ג' ניסן תשע"ד, 03 אפריל 2014, בהעדר הצדדים

-------------------- -----------------------------

ד"ר רוברט פינאלי הגב' יואלה שרון

חבר וועדה חברת וועדה