1. תביעת שיבוב בגין במסגרתה עותרת התובעת לחייב הנתבעות בתשלומים ששילמה למבוטחה בגין נזקים לרכב כתוצאה מתאונת דרכים 2.7.09.

2. לגרסת נהגת רכב התובעת, הגב' אורית אביטל קאופמן, נסעה עם רכבה ברחוב בו היא מתגוררת והבחינה ברכב הנתבעות, נהוג ע"י הנתבעת 1, מתחיל בנסיעה לאחור לצורך יציאה מחניה. על אף שנהגת רכב התובעת עצרה את רכבה וצפרה, המשיך רכב הנתבעות בנסיעה לאחור ופגע ברכבה בפינה השמאלית קדמית.

3. הנתבעת 1 העידה כי אכן יצאה מחניה בנסיעה לאחור. לטענתה, הכביש במקום הוא צר ומאחר לא ניתן לראות אם מגיעים רכבים נסעה לאחור באיטיות. עוד היא טוענת כי רכבה נגע קלות ברכב התובעת וכי ברכבה של התובעת היו נזקים קודמים, אשר לא נגרמו כתוצאה מהתאונה.

4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובראיות שהוצגו, ובכלל זה תמונות הרכבים לאחר הפגיעה ותמונות ממקום התאונה, ולאחר ששמעתי עדויות הנהגים בפני, אני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת 1.

הנתבעת 1 יצאה מחניה בנסיעה לאחור כאשר לא היה לה כל שדה ראיה לרכבים המגיעים מהכביש. גרסת התובעת ולפיה עצרה את רכבה וצפרה לרכב הנתבעת 1 אשר פגע בה תוך נסיעה לאחור, היתה מהימנה עלי.

5. לעניין הנזק, גם לשיטת נהגת התובעת, וכפי שעולה מתמונות רכב התובעת לאחר התאונה, הרי שבחלקו הקדמי של הרכב, ובכלל זה המגן הקדמי אשר הוחלף לאחר התאונה על פי דו"ח השמאי, היו פגיעות ושפשופים קודמים.

כמו כן, הנזק הנתבע כולל החלפת פנס קדמי שמאלי על פי חוות דעת השמאי, ואולם, מתמונות הרכב שצולמו בסמוך לאחר התאונה, ניתן לראות כי הפנס כלל לא נפגע. אף נהגת הובעת העידה כי הפנס לא נפגע בתאונה דנן.

לאור האמור לעיל ולאחר ששקלתי מכלול השיקולים, מצאתי לפצות על הנזק שנגרם לרכב התובעת על דרך האומדן.

6. לאחר שעיינתי בחוות דעת השמאי ובתמונות שהוצגו ולאחר ששמעתי העדויות לעניין הנזק, אני מעמידה הפיצוי על סך כולל של 4,100 ₪ בגין הנזק הישיר לרכב, וכן סך של 400 ₪ בגין שכ"ט השמאי.

סכומים אלה ישולמו על ידי הנתבעות, ביחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 2, בתוספת הפרשי הצמדה מיום 12.5.09, וכן אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר העדה כפי שנפסק, ושכ"ט עו"ד בסך של 1,250 ₪.

המזכירות תשלח פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, י"ג ניסן תשע"ד, 13 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.